ממש עצוב. אחרי זה שואלים למה כל כתבה שלישית בעיתונים זועקים על הטרדות.

הלכו העיניים..

לתת לו את הכבוד המגיע לו בשלימות

לעיתונים חרדיים,

בחיים לא יזכירו שם הטרדות, בחיים לא יזכירו שם סיפורי רצח,

לא תראו שם נשים (כן, גם לבושות בצניעות)

והרשימה עוד ארוכה

אולי חוץ מבשבע שגומרים אותו תוך כמה דקות

ובמקום זה ללמוד תורה בשבת

למשל, הרבה לה"ר, הרבה זלזול בגדולי תורה למינהם, ועוד כל מיני...

א. קשה לקבוע מה יותר גרוע, תמונות פריצות או זלזול בת"ח, לשה"ר וכו' - אך

בודאי שאלו האחרונים קיימים לצערנו בכל עיתון, ולאו דוקא בעיתונות החרדית.

ב. לעצם הודעת הפתיחה של השרשור, אני מסכים עם תוכנה,

אך ב"ה יצא לי לראות את מקור ראשון רק אצל אחרים.

לקנות את העיתון או לעשות עליו מנוי - זה בדיוק כמו לפרסם את אותם תמונות,

כך שבעיניי לפחות, לא הגון להאשים את העיתון מחד ולצרוך אותו מאידך.

של אשתו של אחד מהנאצים המתועבים ביותר,

שאני מעדיף לא להזכיר את שמו.

יש בעיה להסתכל בפני גוי, ואסור להסתכל בפני רשע,

ולא בתמונה שיש בה חוסר צניעות.

בתמונה שם היו שלושת הדברים ביחד.

בעיניי זה נורא, בפרט שהמדובר בעלון

המחולק בבתי הכנסת.

(ב"ה שאין לנו בבית שום עיתונים למעט בשבע,

שגם הוא לא כליל המעלות אבל מילא).

תכתוב את זה למערכת הגיליון, זה יהי מועיל

לכתוב לנו פה- זה סתם

לקבי מקר"ש- לא ראיתי השבת תמונה שזיעזעה אותי

אילו הייתי רואה- הייתי עושה 2 דברים-

1 תולשת את העמוד עם התמונה ושמה בפח (מקופל, מתחת למשו אחר בפח ככה שזה אבוד באמת)

2 שולחת מכתב נזעם למערכת העיתון עם דרישה להתנצל, לתקן להבא- או שאני אבטל את המנוי

לא קוראים עיתונים.

(טוב, זה לא מצידקות יתר, פשוט זה לא מעניין אותי)

בכל-------------ל לא... ממש לא. כלום. הכל מחור ולבן ונקי ויפה. הא?!

ברור. ברור. ישנם כמה עיתונים "חרדיים" שבאמת, מלוכלכים, מוציאים דיבה, מבזים ת"ח, כולל רבניהם שלהם, על ידי עיוות דבריהם, והרשימה עוד ארוכה...

ואני גם לא חושבת שלהכניס יתד נאמן- יותר טוב ממקור ראשון... לא'ידעת, אבל המצב הזה לא יכול להימשך ככה...

מוצ"ש עבר את כל הגבולות... לגמרי... למה למען השם נער בן 15 צריך לקרוא על זה?!...

אני חשוב שהעיתונות החרדית ראויה לשבח עצום על שאין

בה תמונות נשים, לא מפני שיש איסור להביט בפני אישה,

אלא משום שהוכח שבכל כלי תקשורת בו פרסמו תמונות

של נשים - הגיעו לבסוף לפרסם גם כאלו שאינן צנועות.

שאר הדברים הבעייתים הרי הם קיימים בכל כלי תקשורת,

כך שודאי שיש עדיפות גדולה לתקשורת החרדית,

לפחות בהיבט הזה, שהוא בודאי חשוב מאוד.

אני מקבלת עצבים מהעיתונים החרדים (ותיבת הדואר שלנו עמוסה בהם לעייפה)

הם מזיקים לבריאות ממש. גם כתיבה איומה, גם מיחזור מילים (כמה הצבא/המדינה/הפוליטיקאים רוצים לבשלם בסירים ולאוכלם חיים ובלה בלה בלה)

פשוט אוספים אותם ומנקים איתם חלונות. זה מה שהם שווים.

פיתרון?

תקראו ספרות יפה וזהו.|מתנזרת מעיתונים וחדשות|

זה לא דווקא..

לא תראו מילת לשוה"ר כאן בערוץ.

לא בחדשות, לא בפורומים, לא בטוקבקים, ודאי לא בעיתון.

ועמך כולם צדיקים, ממש.

תענוג.

ד"נ- לא ראיתי פה שיוצאים בהכללות על ציבורים שלמים(ציויינים כופרים, וכדו')

או שמתייחסים לכל אחד שלא בזרם כאל אוייב, תראי מה הולך בין יתד נאמן המודיע ועוד כמה עיתונים חרדיים, חסר להם רק לירות אחד בשני מהשנאה שנוטפת שם, אז לא אנחנו לא מושלמים ואולי רחוקים אבל זה לא סותר את הביקורת.

המשטרה וכל השאר, מדורים שלמים שמטרתם לראות עד כמה הם לקויים ומעוותים-

זהו לשון הטוב ממש.

רק שאצלכם לשון הרע- הוא ודאי רק לתועלת ולכוונות טובות,

ואצל הציבור החרדי צריכים לתלות אותם על זה.

גילוי נאות: אף אחד מהעיתונים האמורים לעיל לא נכנס אלי הביתה, אבל די לדמגוגיה ולצדקנות.

את משווה ציבור שבמשך שנים סופג התעללויות מהמערכת המשפט הרקובה והמשטרה ליריבות על כבוד?

מערכת המשפט פה הרוויחה את כל הנאמר עליה ביושר ואם תלמדי שמירת הלשון תראי שאין פה שמץ של לשון הרע, מערכת שלא הולכת ע"פ דין תורה, מערכת עקומה שמתעללת ביהודים ומסכנת את העם בפסיקות הזויות..

חבל שאת יוצאת בהצהרות שוא רק כדי להצדיק את הציבור ממנו את באה(ככה זה נראה)

נ.ב- זה שיש לי ביקורת כלפי חלק מהציבור החרדי, זה לא אומר שאני שונא אותם חלילה.

בו אף אחד לא פוגע,

כלפיו אין הסתה,

לא מחוקקים כלום נגדו,

ממש על גפנו ועל תאנתו.

קצת שכל מכיוון נציגיו היה פותר להם את כל הסיפור האווילי עם השוויון בנטל.

(רמז: לא לתת לחילוני תחושה שיושבים לו על הצוואר מבחינה כלכלית, ולעודד הפיכה של צה"ל לצבא שמשלם משכורת לחייליו היעילים במקום לכפות על אחרים שירות לא יעיל למען ה"שוויון")

בשקרים, בביזוי ת"ח, ובמחלוקות-

ברמות בלתי נתפסות.

בכל מקרה,

עלוני שבת מספיקים לי בהחלט

ובוודאי שלא בשבת.....שבת קודש מנוצלת בעיקר ללימוד ואח"כ גם לשינה

אשריך

אני רק תוהה,

אם זה עוד אחד מה"רפורמות" שלפתע נהיו כה לגיטימיות, ומעוררות כבוד.

מתגעגעת למקור ראשון של פעם...

לק"י

לפחות על פי מה שאני יודעת..

אם הוא באמת לא מכריז עליו שהוא עיתון יהודי, אין לי מה לצפות ממנו...

גם מדינת ישראל נקראת בשמו של יעקב אבינו.

האם זה אומר שהיא מתיימרת להמשיך את דרכו?

יש למשל היום מה שנקרא 'תרבות יהודית'

(קצת תרתי דסתרי כי המילה תרבות מוזכרת

בתורה פעם אחת בלבד, לשלילה: 'תרבות אנשים חטאים').

האם היא באמת 'יהודית'?

מי שמכריז על עצמו דתי, יש לצפות ממנו לשמור על כללי

הדת.

מי שמכריז על עצמו כיהודי - אין לצפות ממנו לזה, לענ"ד.

פרסום בדף הפייסבוק 'דוסים מצייצים':

שיר שהתפרסם ב'עולם קטן' של השבת, ועוד תחת השם 'דיבורים של קדושה'.

שימו לב לראשי התיבות של כל אות ראשונה בכל שורה..

איזה תת רמה פרסם שם שיר שהראשי תיבות שלו זה מילים גסות (קללות של ילדים)

אבל עורכי העלון לא צריכים לחקור עד כדי כך כל שיר שמגיע אליהם.

יש גבול.

ותגנזי את מוצש..

אבל חבל זה דווקא אחלה מגזין...

אני מדברת על התופעה הזאתי, של העיתון המוכר, מקור ראשון, לא יזרקו אותו, או יבטלו אותו,

כי..."מזתומרת, מקור ראשון, "ה" עיתון...", ובמקביל להתעצבן עליו ועל העורכים החדשים ו"מובילי מהפכות הרפורמות" למינהן....

זה די מפתיע...

ובכל אופן-

מקור ראשון כבר לפני כמה שנים טובות הבהיר שהוא לא מופנה לציבור הדתי.

והקניה של מעריב והשילוב ביניהם שקורה אט אט רק מבהיר את זה פי כמה...

זה ממש לא צריך להפתיע אותך.

אגב: הכתבה במוצ"ש על הנוער בסיכון פשוט הכניסה אותי לדיכאון. לא רק זבל יש שם. לא מעט אמנם אבל לא רק.

את מגזין נשים- הפסקתי להכניס הביתה

שמלות היפות לא שוות את ה... רדידות של כל השאר (להרגשתי לפחות)

ואני עדיין מחפשת מגזין נשים אחר

שלא יהיה דוס מידי

ולא פתוח מידי

להזכירך אדון בן-צבי(לא זוכר את שמו הפרטי) מאפרת שהוא בעליו של העיתון הוא בן-אדם דתי ומשפחתו דתיה(מכיר אישית את אחד מבניו והבן אדם צדיק הדור) 

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!