דרכו של הרב זצ"ל לא היתה להעיר במקום שיש אפשרות להקל

וכן, לרווקה זאת בעיה

השאלה אם יהיה לך מקום לזוז..

שכדאי וראוי שנשים לא תלכנה כלל לבית הקברות

ק"ו רווקות ש...

למעוניינים לראות זאת בפנים,

סידור קול אליהו עמוד 946 הלכה ז',

אם לא נוהגים בכל קבר

לפחות בקבר של הרב עצמו...

סידור קול אליהו עמוד 946 הלכה ז'

 כדאי וראוי שנשים לא תלכנה כלל לבית הקברות, ועל אחת כמה וכמה בימי נידותן. ואם יש להן מזה בושה או עוגמת נפש, יעמדו במרחק ד' אמות מהקברים (עיין שו"ע יו"ד שנט סע' ב. ב"י שם ס"ק ב).

נהוג שנשים לא הולכות לבית עלמין? |שוק רציני|

גם לא של משפחה?

ולמה?

אנשים שם מתים. אף אחד לא יעולל להן רעה שמה...

לק"י

ואני יודעת על נשים שהןלכות עפ"י הרב אליהו, ובכל זאת עולות לקבר שלו (כנראה שזה לא אסור).

ובטח שהן עולות לקברים של בני משפחה.

http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=26481

כוחות אופל- אם ישנם, רעים ל=הן לגברים והן לנשים.

גם גברים מביאים חיים לעולם.

"עושות טוב יותר מכל דבר אחר בעולם"... נראה לי שיש עוד כמה מיומנויות שנשים טובות בהן, מלהרות וללדת (שכאני מציירת, למשל, אני מרגישה נהדר. לא חוויתי הריון, אבל אני יכולה לחתום על זה)

נכון, אני לא מסוגלת לירות באדם, גם לא במחבל, אני מניחה. בגלל זה לא אלך לאזכרה של - - - ?

להתפעל? להתרגש?

מקסימום בוכים. ובבית מתאוששים עם כולם במהלך הסעודה.

לא סיבה להדיר אשה מלוויה/אזכרה.

לא צריך להגזים ברגשניות שלנו.

|הרהורי פיכחון|

גם משפחתי המורחבת כזאת

למדתי לשתוק עם הזמן.

לתת לדברים לחלוף לי מאוזן לאוזן ולצאת.

וחבל לך על הזמן איזה סיפורים אני שומעת |מתחרפן|

פסדר.

חיי את חייך כפי שאת מאמינה שהם צריכים להיות.

ולכן אני לא מתעסקת עם זה.

לחלוטין.

הרב-פסק-בעבר.

רק בטח קצת מרגיש מוזר ללכת, אם הרב בחייו טען שזה לא טוב.

את לא מרגישה את זה?

תשמחי

את מקיימת את הלכתו של הרב

יש נחת רוח גדולה מזאת לרב?

אני מקווה שיהיה לו זמן לענות עכשיו...

בתוכנית עכשיו באתר ישיבה

שאלה: בחורה רווקה יכולה ללכת לציון של הרב אליהו זצ"ל?

תשובה: כן

באמת יש הבדל בין נגיעה בציון (המצבה) ללעמוד ארבע אמות ממנו.......?

אני לא מבין בזה

אבל אם הרב שמואל אמר, כנראה שלא סתם הוא אומר את זה

ואם תשימי לב, גם בהלכה של הרב מוזכר 4 אמות

קצת כדי לסבר את האוזן (לא הסיבה, רק שנוכל להבין) למה צריך לתרחק מגבר שהוא לא אישך ואסור לגעת בו?

גבר ואזה חיים.. מטבע הדברים נמשכים זה לזה... נושא אחר... לא?

אלא כדי לסבר את האוזן

אם כבר להיפך, מבליט את הלא מובן שבדבר...

שמגע עם קבר, שזאת מצבה, תזיק לאשה (עצם הנזק ממגע עם מצבה.)

אח"כ עם הענין שלגבר זה לא "יזיק" ולה "כן".

שום נזק לא בא ממגע עם מצבה.

לא לגבר, ולא לאשה. ושום פוטנציאל חיים לא ניזוק.

הבנאדם מת, קבור, למטה, נשמתו מעלה מעלה, ואנחנו באים לומר קדיש להתייחד רגע וללכת (מתיחסת לעליה לבית עלמין. לא למאורע הגדול המדובר.) בכל הסיטואציה הזאת אין שום דבר רע/מזיק.

לא סתם יש כל כך הרבה פרטים בהלכה שקשורים למקומות אלו

לק:י

לי אף פעם לא אמרו לא לגעת במציבה של אמא שלי..

לק"י

למרות שבדר"כ אני לא נוגעת בכלל..

איזו טומאה יש על הידיים שלך?

אני גם טיפוס רציונלי מאוד. אבל אי אפשר קטגורית לפסול כל דבר שריח מיסטי נודף ממנו, רק מכיוון שהוא כזה. זה פשוט לא עומד במבחן הקונסיסטנטיות, מפני שיש דברים ביהדות - גם לא בקבלה - שבהחלט מדברים על דברים כאלו. השאלה שצריכה להישאל אינההאם זה מחוייב מהשכל, או אפילו מסתדר עם התפיסה שלי את העולם, ולא נראה כסתם משהו מיסטי ומוזר - אלא האם יש לזה מקור אמיתי שמשכנע אותי לקבל זאת. כך דעתי.

גם ענין טומאה וטהרה נשגב ממני לחלוטין, אך זו הלכה, גורפת לכולם.

כאן מדובר ברוחות, נשמות, שדים, אנערף מה...

מיסטיקה, בקיצור.

א-ם יש כזה דבר בכלל-

אז לאף אחד לא כדאי להכנס לבית עלמין.

לא לחלק כן ולחלק לא.

ותעשו לי טובה... שה"רוח" הזאת תתפס לאשה דווקא?

ודווקא לנידה?

וכו' וכו'?

לא.

האדם מת, איננו, נשמתו שם למעלה.

ואפשר להרגע ולבוא פעם ב- להתפלל ולהתיחד.

|רציונל כרוני|

נוטלים ידיים, אך זה לא ממין העניין.

הטענה שלי היא, שאדם שאומר שהוא רציונלי, ופוסל כל מה שמיסטי כי הוא מיסטי, לא יכול לחיות בשלום עם נטילת ידיו מפני טומאה.

הוא לא יכול לחיות בשלום עם עוד כל מיני דברים ביהדות.

את אומרת:

"כאן מדובר ברוחות, נשמות, שדים, אנערף מה...

מיסטיקה, בקיצור."

גם טומאה\טהרה - זו מיסטיקה טיפשית והזויה, בעיני כל אדם רציונלי שאינו דתי.

הטענות שלך הן טענות שלא מקבלות את הדברים הנ"ל מכיוון שהם מיסטיים ולא מתיישבים עם תפיסת העולם הרציונלית שלך. ומה שאני מנסה לומר הוא, אם כל דבר תדחי בגלל סיבה כזו - אז את צריכה לדחות גם נט"י. ועוד דברים ביהדות.

זאת-אומרת, אמת המידה לדחות או לקבל דברים - לא יכולה להיות כזו, לפחות לא אם את מעוניינת להיות קונסיסטנטית.

אלא, אם יש מקור תורני - נקבל. אם אין - לא.

עם הרבה דברים קשה לי,

אני מנסה להבין,

לא מצליחה הכל (או לא מנסה מספיק).

אולם יש הלכה, יש מצוות, ועושים. גם אם לא מבינים...

אבל, כשיש ביכולתי להחליט אם אני מקבלת משהו או לא, משהו שהוא לא חובה- כמו הליכה לפי הקבלה- אני מחליטה לפי אמות מידת שכלי והבנתי.

מאחר ורוחות, שדים, יצורים, נשמות, עולמות וכו' נשגבים ממני, ונודפים מיסטיקה ותלישות מחיי היומיום שלי- אני בוחרת שלא לקבל.

לא חייבת? אז לא תודה.

בין להחליט להתעלם מכל העניינים הללו למעשה, מפני שזה לגיטימי הלכתית, לבין לנקוט עמדה לגבי המציאות - שזה שטויות, כפי שמשתמע מההודעה עליה הגבתי.

כשכתבתי "לנקוט עמדה לגבי המציאות - שזה שטויות", לא התכוונת להגיד שנקיטת העמדה היא שטות, אלא שהעמדה שנקטת היא שזה (=עניינים מיסטיים מסויימים) הם שטויות.

(קראתי את ההודעה שלי שוב והיה נראה לי שהיא מנוסחת לא טוב ואפשר להבין אותה בצורה פוגעת, אז נאלצתם עכשיו לקרוא תיקון חפרני.)

איך היית מנסחת את זה אחרת?

נמנעת מלהאמין כי ...?

בעיני זה לא הגיוני, לא מתקבל על הדעת...

תכניסי את זה תחת איזו כותרת שנראה לך.

שטות?

שטות נודפת זלזול.

ואני לא בזה למי שנוהג כך.

לי יש את שיקול הדעת שלי, ולפיו אני חיה. מי שחושב אחרת, שיערב לו.

זה אומר שהוא משטתה? לא.

ועדין לא אבין אותו.

לא להתייחס לכך למעשה (וכאן השאלה היא שאלה של לגיטימיות הלכתית), לבין להאמין שאין בדברים הללו ממש, במציאות (כמו שכתבת, כקביעת עובדה:

"שום נזק לא בא ממגע עם מצבה.

... ושום פוטנציאל חיים לא ניזוק.

... בכל הסיטואציה הזאת אין שום דבר רע/מזיק.").

אנסה להסביר את עצמי שוב: בעיניי זה לא הגיוני שהידיים שלי טמאות בבוקר. אבל יש משהו שמאלץ אותי לסבור שזה אכן כך.

אם הקבלה היא מקור דתי-סמכותי, אז יש משהו שמחייב אותך לסבור על הרבה דברים שלא מתקבלים על הדעת, שהם כן אמיתיים.

המילה שטות או לא שטות - לא זה העניין.

העניין הוא - זה אמת או לא. אין יותר משתי אפשרויות. (אם זו אמת - אמת, ואם לא, לא אכפת לי לקרוא לזה שטות, טעות, או כל ניסוח אחר  - בוטה או עדין, לא זה העניין)

ולפי מה את מכריעה.

אם לפי שיקול דעתך, כמו שכתבת, אז מדוע את פועלת בניגוד לשיקול דעתך הטבעי כשאת נוטלת ידיים בבוקר? כן, כי ההלכה מצווה אותך. אבל מדוע יש לה תוקף? מדוע את מקבלת את דבריה? אולי אותו דבר שמאלץ אותך לקבל את הדברים הללו יאלץ אותך לקבל גם כמה עניינים קבליים אפילו שדעתך מאוד לא נוחה מהם?

בקיצור: את מאמינה שקבלה זה חלק מהתורה? אם כן, איך אפשר לומר שדבריה לא מתקבלים על דעתך, ולכן לקבוע נחרצות שהם לא נכונים?

(תשובות הגיוניות אפשריות: לא מאמינה שקבלה היא חלק מהתורה \ הדברים הספציפיים עליהם דיברתי לא חלק מהקבלה. אני לא רואה תשובה הגיונית אחרת, שכן מקבלת את היותה של הקבלה אמיתית ובכל-זאת דוחה את דבריה)

זה.. ממש נחמד לקרוא 

סקרנית לראות את תשובתך מחר (רק בערב ככל הנראה).

לילה טוב ומבורך! גם לי כדאי ללכת לישון כבר.

הרבה , כן הולך לא הולך לא חשוב לו כל כך.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם