דרכו של הרב זצ"ל לא היתה להעיר במקום שיש אפשרות להקל

וכן, לרווקה זאת בעיה

השאלה אם יהיה לך מקום לזוז..

שכדאי וראוי שנשים לא תלכנה כלל לבית הקברות

ק"ו רווקות ש...

למעוניינים לראות זאת בפנים,

סידור קול אליהו עמוד 946 הלכה ז',

אם לא נוהגים בכל קבר

לפחות בקבר של הרב עצמו...

סידור קול אליהו עמוד 946 הלכה ז'

 כדאי וראוי שנשים לא תלכנה כלל לבית הקברות, ועל אחת כמה וכמה בימי נידותן. ואם יש להן מזה בושה או עוגמת נפש, יעמדו במרחק ד' אמות מהקברים (עיין שו"ע יו"ד שנט סע' ב. ב"י שם ס"ק ב).

נהוג שנשים לא הולכות לבית עלמין? |שוק רציני|

גם לא של משפחה?

ולמה?

אנשים שם מתים. אף אחד לא יעולל להן רעה שמה...

לק"י

ואני יודעת על נשים שהןלכות עפ"י הרב אליהו, ובכל זאת עולות לקבר שלו (כנראה שזה לא אסור).

ובטח שהן עולות לקברים של בני משפחה.

http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=26481

כוחות אופל- אם ישנם, רעים ל=הן לגברים והן לנשים.

גם גברים מביאים חיים לעולם.

"עושות טוב יותר מכל דבר אחר בעולם"... נראה לי שיש עוד כמה מיומנויות שנשים טובות בהן, מלהרות וללדת (שכאני מציירת, למשל, אני מרגישה נהדר. לא חוויתי הריון, אבל אני יכולה לחתום על זה)

נכון, אני לא מסוגלת לירות באדם, גם לא במחבל, אני מניחה. בגלל זה לא אלך לאזכרה של - - - ?

להתפעל? להתרגש?

מקסימום בוכים. ובבית מתאוששים עם כולם במהלך הסעודה.

לא סיבה להדיר אשה מלוויה/אזכרה.

לא צריך להגזים ברגשניות שלנו.

|הרהורי פיכחון|

גם משפחתי המורחבת כזאת

למדתי לשתוק עם הזמן.

לתת לדברים לחלוף לי מאוזן לאוזן ולצאת.

וחבל לך על הזמן איזה סיפורים אני שומעת |מתחרפן|

פסדר.

חיי את חייך כפי שאת מאמינה שהם צריכים להיות.

ולכן אני לא מתעסקת עם זה.

לחלוטין.

הרב-פסק-בעבר.

רק בטח קצת מרגיש מוזר ללכת, אם הרב בחייו טען שזה לא טוב.

את לא מרגישה את זה?

תשמחי

את מקיימת את הלכתו של הרב

יש נחת רוח גדולה מזאת לרב?

אני מקווה שיהיה לו זמן לענות עכשיו...

בתוכנית עכשיו באתר ישיבה

שאלה: בחורה רווקה יכולה ללכת לציון של הרב אליהו זצ"ל?

תשובה: כן

באמת יש הבדל בין נגיעה בציון (המצבה) ללעמוד ארבע אמות ממנו.......?

אני לא מבין בזה

אבל אם הרב שמואל אמר, כנראה שלא סתם הוא אומר את זה

ואם תשימי לב, גם בהלכה של הרב מוזכר 4 אמות

קצת כדי לסבר את האוזן (לא הסיבה, רק שנוכל להבין) למה צריך לתרחק מגבר שהוא לא אישך ואסור לגעת בו?

גבר ואזה חיים.. מטבע הדברים נמשכים זה לזה... נושא אחר... לא?

אלא כדי לסבר את האוזן

אם כבר להיפך, מבליט את הלא מובן שבדבר...

שמגע עם קבר, שזאת מצבה, תזיק לאשה (עצם הנזק ממגע עם מצבה.)

אח"כ עם הענין שלגבר זה לא "יזיק" ולה "כן".

שום נזק לא בא ממגע עם מצבה.

לא לגבר, ולא לאשה. ושום פוטנציאל חיים לא ניזוק.

הבנאדם מת, קבור, למטה, נשמתו מעלה מעלה, ואנחנו באים לומר קדיש להתייחד רגע וללכת (מתיחסת לעליה לבית עלמין. לא למאורע הגדול המדובר.) בכל הסיטואציה הזאת אין שום דבר רע/מזיק.

לא סתם יש כל כך הרבה פרטים בהלכה שקשורים למקומות אלו

לק:י

לי אף פעם לא אמרו לא לגעת במציבה של אמא שלי..

לק"י

למרות שבדר"כ אני לא נוגעת בכלל..

איזו טומאה יש על הידיים שלך?

אני גם טיפוס רציונלי מאוד. אבל אי אפשר קטגורית לפסול כל דבר שריח מיסטי נודף ממנו, רק מכיוון שהוא כזה. זה פשוט לא עומד במבחן הקונסיסטנטיות, מפני שיש דברים ביהדות - גם לא בקבלה - שבהחלט מדברים על דברים כאלו. השאלה שצריכה להישאל אינההאם זה מחוייב מהשכל, או אפילו מסתדר עם התפיסה שלי את העולם, ולא נראה כסתם משהו מיסטי ומוזר - אלא האם יש לזה מקור אמיתי שמשכנע אותי לקבל זאת. כך דעתי.

גם ענין טומאה וטהרה נשגב ממני לחלוטין, אך זו הלכה, גורפת לכולם.

כאן מדובר ברוחות, נשמות, שדים, אנערף מה...

מיסטיקה, בקיצור.

א-ם יש כזה דבר בכלל-

אז לאף אחד לא כדאי להכנס לבית עלמין.

לא לחלק כן ולחלק לא.

ותעשו לי טובה... שה"רוח" הזאת תתפס לאשה דווקא?

ודווקא לנידה?

וכו' וכו'?

לא.

האדם מת, איננו, נשמתו שם למעלה.

ואפשר להרגע ולבוא פעם ב- להתפלל ולהתיחד.

|רציונל כרוני|

נוטלים ידיים, אך זה לא ממין העניין.

הטענה שלי היא, שאדם שאומר שהוא רציונלי, ופוסל כל מה שמיסטי כי הוא מיסטי, לא יכול לחיות בשלום עם נטילת ידיו מפני טומאה.

הוא לא יכול לחיות בשלום עם עוד כל מיני דברים ביהדות.

את אומרת:

"כאן מדובר ברוחות, נשמות, שדים, אנערף מה...

מיסטיקה, בקיצור."

גם טומאה\טהרה - זו מיסטיקה טיפשית והזויה, בעיני כל אדם רציונלי שאינו דתי.

הטענות שלך הן טענות שלא מקבלות את הדברים הנ"ל מכיוון שהם מיסטיים ולא מתיישבים עם תפיסת העולם הרציונלית שלך. ומה שאני מנסה לומר הוא, אם כל דבר תדחי בגלל סיבה כזו - אז את צריכה לדחות גם נט"י. ועוד דברים ביהדות.

זאת-אומרת, אמת המידה לדחות או לקבל דברים - לא יכולה להיות כזו, לפחות לא אם את מעוניינת להיות קונסיסטנטית.

אלא, אם יש מקור תורני - נקבל. אם אין - לא.

עם הרבה דברים קשה לי,

אני מנסה להבין,

לא מצליחה הכל (או לא מנסה מספיק).

אולם יש הלכה, יש מצוות, ועושים. גם אם לא מבינים...

אבל, כשיש ביכולתי להחליט אם אני מקבלת משהו או לא, משהו שהוא לא חובה- כמו הליכה לפי הקבלה- אני מחליטה לפי אמות מידת שכלי והבנתי.

מאחר ורוחות, שדים, יצורים, נשמות, עולמות וכו' נשגבים ממני, ונודפים מיסטיקה ותלישות מחיי היומיום שלי- אני בוחרת שלא לקבל.

לא חייבת? אז לא תודה.

בין להחליט להתעלם מכל העניינים הללו למעשה, מפני שזה לגיטימי הלכתית, לבין לנקוט עמדה לגבי המציאות - שזה שטויות, כפי שמשתמע מההודעה עליה הגבתי.

כשכתבתי "לנקוט עמדה לגבי המציאות - שזה שטויות", לא התכוונת להגיד שנקיטת העמדה היא שטות, אלא שהעמדה שנקטת היא שזה (=עניינים מיסטיים מסויימים) הם שטויות.

(קראתי את ההודעה שלי שוב והיה נראה לי שהיא מנוסחת לא טוב ואפשר להבין אותה בצורה פוגעת, אז נאלצתם עכשיו לקרוא תיקון חפרני.)

איך היית מנסחת את זה אחרת?

נמנעת מלהאמין כי ...?

בעיני זה לא הגיוני, לא מתקבל על הדעת...

תכניסי את זה תחת איזו כותרת שנראה לך.

שטות?

שטות נודפת זלזול.

ואני לא בזה למי שנוהג כך.

לי יש את שיקול הדעת שלי, ולפיו אני חיה. מי שחושב אחרת, שיערב לו.

זה אומר שהוא משטתה? לא.

ועדין לא אבין אותו.

לא להתייחס לכך למעשה (וכאן השאלה היא שאלה של לגיטימיות הלכתית), לבין להאמין שאין בדברים הללו ממש, במציאות (כמו שכתבת, כקביעת עובדה:

"שום נזק לא בא ממגע עם מצבה.

... ושום פוטנציאל חיים לא ניזוק.

... בכל הסיטואציה הזאת אין שום דבר רע/מזיק.").

אנסה להסביר את עצמי שוב: בעיניי זה לא הגיוני שהידיים שלי טמאות בבוקר. אבל יש משהו שמאלץ אותי לסבור שזה אכן כך.

אם הקבלה היא מקור דתי-סמכותי, אז יש משהו שמחייב אותך לסבור על הרבה דברים שלא מתקבלים על הדעת, שהם כן אמיתיים.

המילה שטות או לא שטות - לא זה העניין.

העניין הוא - זה אמת או לא. אין יותר משתי אפשרויות. (אם זו אמת - אמת, ואם לא, לא אכפת לי לקרוא לזה שטות, טעות, או כל ניסוח אחר  - בוטה או עדין, לא זה העניין)

ולפי מה את מכריעה.

אם לפי שיקול דעתך, כמו שכתבת, אז מדוע את פועלת בניגוד לשיקול דעתך הטבעי כשאת נוטלת ידיים בבוקר? כן, כי ההלכה מצווה אותך. אבל מדוע יש לה תוקף? מדוע את מקבלת את דבריה? אולי אותו דבר שמאלץ אותך לקבל את הדברים הללו יאלץ אותך לקבל גם כמה עניינים קבליים אפילו שדעתך מאוד לא נוחה מהם?

בקיצור: את מאמינה שקבלה זה חלק מהתורה? אם כן, איך אפשר לומר שדבריה לא מתקבלים על דעתך, ולכן לקבוע נחרצות שהם לא נכונים?

(תשובות הגיוניות אפשריות: לא מאמינה שקבלה היא חלק מהתורה \ הדברים הספציפיים עליהם דיברתי לא חלק מהקבלה. אני לא רואה תשובה הגיונית אחרת, שכן מקבלת את היותה של הקבלה אמיתית ובכל-זאת דוחה את דבריה)

זה.. ממש נחמד לקרוא 

סקרנית לראות את תשובתך מחר (רק בערב ככל הנראה).

לילה טוב ומבורך! גם לי כדאי ללכת לישון כבר.

הרבה , כן הולך לא הולך לא חשוב לו כל כך.

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!