חברה שלי [נשואה] הציע לי גם בחור בן 29.. שהנתונים נשמעים די טוב!

אבל.. תכל'ס. מפחיד אותי ואמרתי לה את זה.. והיא די הבינה כמעט 10 שנים הבדל

זה משמעותי ברוב הפעמים מאוד.

[אולי כן אבל לא משו שאני יודעת.. זה לא קרה פה..]

הוא בטח נדבק מצחוק!

אני חושב שפער של 11 שנים הינו פער של דור.

עם כל המשתמע מכך...

להזכירך יש המון אנשים שהיו בצבא למדו בישיבה והם עובדים.

וכן. יש גם המון בני אדם טובים.

2 נקודות למחשבה:

א. למה הוא לא התחתן עד היום?

ב. מה הוא מחפש אצל מישהי שקטנה ממנו ב-11 שנים? אין אף בנות בגילאי 19-29?

הדורות.

למה לא התחתן עד היום? לצערינו לא חסר סיבות לזה, ותופעת הרווקות המאוחרת גדולה, זה.. לא אומר כלום על הבן אדם, ודאי שצריך לבדוק אבל לא בצורה שונה ממה שבודקים דייט רגיל.

מה הוא מחפש אצל משהי שקטנה ממנו ב-11 שנים? אולי הוא בודק בין היתר גם בגילאים כאלה, זה עדיין לא אומר כלום.

לא חסר זוגות, גם ת"ח שהיו בינהם פערים גדולים, אני חושב שכל התפיסות האלה, הם כתוצאה מתרבות המערב שמכתיבה לנו את הדרך ולא מסורת ישראל.

הדורות היום הם כל שנתיים-שלוש משהו אחר.

ולא קשה לראות את זה כשמלמדים תלמידים בכל מיני גילאים. (חטיבה ותיכון)

ילדה בת 18 זה אומר שרק עכשיו סיימה תיכון- עוד מחפשת את הדרך שלה, עוד לא למדה או עבדה.

מישהו בן 29 זה אומר שהוא כבר צריך להיות עם עבודה והכל

הוא אמור להיות יותר בוגר ושקול עם דרך בחיים (אני מקווה)

אם הוא לא- הוא צריך לעבוד על עצמו ממש מהר.. כי זה לא טוב.

גם במסורת ישראל- תשאל רבנים שעוסקים בזוגיות והם יגידו לך שלא כדאי להתחיל עם פערים כל כך גדולים.

הרב אבינר אומר שעד 5 שנים זה בסדר.

צד שלו:

אין פסול בזה שהציע

והגיל לא אומר שהוא נחות ממך או משהו כזה 

אם הייתם בתוך קשר אז היה הרבה יותר סיכוי 

אבל אתם לא  

אז אובייקטיבית יש פחות סיכוי להתאמה

צד שלך

רוב הסיכויים שבחור באיזור הגיל שלך יתאים יותר 

וגם למה להכנס מתוך בחירה לקשר שיעורר חיכוכים עם ההורים וכו.. 

ולכן לא שייך 

כל עוד יש ביניכם התאמה מנטלית [אם הוא ממש בוגר ועבר מלא דברים בחיים ואת ילדה את מבינה שזה לא יצליח, נכון?] ואתם פחות או יותר באותו מקום בחיים,

גיל זה רק מספר.

לא הייתי הולכת כזה רחוק עם המשפט הזה..

יצא לי לחשוב על זה לאחרונה..

כל יום שעובר על בן-אדם מאוד משמעותי לחיים שלו. הבגרות הנפשית, החוויות, התובנות, הלימוד מהתסכולים ומההצלחות...

הכל תלוי בזמן.

התורה מייחסת לאדם מבוגר (זקן, נניח) כבוד מאוד גדול (אפילו אדם שלא שומר תו"מ יש לכבד כי בטח במהלך חייו "נתקל" ביד ה' וע"כ הוא עד.. תקנו אותי בבקשה, אני כמעט בטוח לא אומרת דברים מדוייקים, אבל זה הרעיון..)

אני מנסה לומר שגיל לא מייצג מספר בלבד.

רוג'ר, מתוקה- הצלחה רבה!

יוצאות עם בחורים גדולים מהם

אבל לא בפער כזה גדול...

יצא לי לצאת עם מישהו שקטן ממני בשנתיים והפערים מורגשים (למרות שהם קטנים... בכל זאת רק שנתיים)

לא מתחרט ואני חושב שגם היא לא.

זה ממש הבדלים של בגרות.

אם היו מציעים לי בת 13, נראה לי שהייתי מסרב.

עוזר?

רק יכולה להגיד שחברה שלי התחתנה בגיל 19 עם בחור בן 29.

הם נשואים כבר כמה שנים, מניחה באושר ובאהבה..

אין מצב שהפער הזה מעסיק אותם, לא אז ובטח לא היום...

הכל תלוי בתפיסה שלך ובגישה המחשבתית.

בהצלוחיי

בחיים,במיוחד שאין בינכם עדיין כלום.

אם הכרתם והתלהבתם מילא,אבל נתונים טובים לא חסר גם אצל  בחורים צעירים יותר.

לדעתי, זה מאוד תלוי בכל בחור ובכל בחורה ובכל ההשלכות הספציפיות בחיבור ביניהם.

רק ציינתי דרך דוגמא שהתופעה קיימת בעולם-

למקרה שהוא ממש מדהים בעיניה ורק זה מה שעוצר בעדה מלצאת איתו..

(כמובן עם יעוץ עמוק עם כאלה שקרובים אלייך ומכירים אותך טוב)

דורות לא דורות, פער גדול או קטן- זה תלוי במה שטוב לך. במה שמתאים לך.

לכל אחד משהו אחר מתאים.

אחרת כולנו היינו מתחתנות עם אותו אחד ולהיפך, ואז בעצם כולם היו רווקים חוץ משניים.. (וואו איזה תיאוריה מתוסבכת יצאה לי עכשיו)

בקיצור- זה בירור עם עצמך. יש זוגות של פער מעל 15 שנה- וזה הכי מתאים להם והכי טוב להם.

ויש זוגות שהפער לא גדול משבוע- וזה הכי מתאים להם והכי טוב להם.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?