חששתי מהגדולים,

כי הם בעלי כוח ומרגישים יותר סמכותיים ולכן פחות 'שמים' על המורים.

וביסודי הם פחות או יותר משתפים פעולה.

למרות שהיום כבר אי אפשר לדעת..

יש לך אפשרות לנסות? את מרגישה יותר מחוברת לחבר'ה הבוגרים? (בטוח יש לזה השפעה על המוטיבציה שלך ללמד וזה גם משפיע וישפיע על התלמידים)..

בהצלחה מתוקה!

לימדתי ביסודי, בהתחלה במוטיבציה גבוהה וגם בהצלחה רבה (צריך לזה עצבי ברזל...)

ככל שעבר הזמן פשוט נגמר לי הכח לזה. לקח זמן עד שהעזתי לעלות לחטיבה, והיום אין על מה לדבר פחות מכיתה ט' ועדיף גם לא ט' רק י-יב!

יש הבדל עצום!

בתיכון דרושה כריזמה ואסרטיביות ויכולת העברה טובה, קשרים בינאישיים מצויינים והבנה והכלה של הגיל המורכב הזה יחד עם הצבת דרישות וגבולות.זה מה שיוצר את המשמעת.

ביסודי צריך המון התמדה ועקביות כדי ליצור משמעת, זה סוג של מלחמת התשה. כל הזמן לבדוק מחברות ולעדכן הורים ברציפות, המון המון מעקב. אי אפשר פשוט לסמוך עליהם שיעשו את הנדרש, צריך לבדוק ולעקוב אחר הביצוע ואיכותו כל הזמן, זה הכרחי כדי להצליח בתפקיד הזה.

מה האיכויות שלך? איפה החוזקות ואיפה החולשות?

יש לי גיסה שלא מוכנה בכלל לשמוע על כיתות גבוהות... אין לה כח לכל השיחות נפש עם החבר'ה בגיל תיכון, זה מה שהם צריכים. אני קוראת לזה מבוגר מלווה צמיחה. כזה שמאפשר להם גם לטעות, ליפול ומלמד אותם לקום. תפקיד מתיש מידי עבורה היא מעדיפה את הקטנים והחמודים. בני נוער הם בד"כ לא חמודים אבל מלאי אנרגיות ופוטנציאל כרימון...

אני מורה בחטיבה ובתיכון

אני חושבת שאם תבואי בתחושה של מסוגלות והצלחה

תשדרי את זה ותצליח בעז"ה

יש משהו מקסים בתיכון!!!

מאחלת המון הצלחה

ומשנה מקום (וגיל) משנה מזל

ללמד בתיכון לא יהיה קל יותר!

יש אחריות של בגרות, יש למידה ברמה. (משמעת - קל יותר בכיתות של בגרות - י-יב.)

אבל זה יכול להיות קל יותר אם העניין הוא ההתחברות לגיל.

יש כאלו שיצליחו מאד ביסודי - ולא יבינו איך מורה בתיכון מצליח.

וכן להפך.

אם קשה לך עם הגיל - כדאי לעבור לגיל אחר.

אם מחפשים חיים קלים יותר - אז זה לא הכיוון.

הוראה היא עבודה קשה בכל מקרה...

אני לימדתי בהתחלה ביסודי ובחטיבה והיה לי ממש קשה. בעיקר מבחינת משמעת. וכשהצלחתי להתברג ברוך ה' בכיתות יא' יב' הכל נהיה הרבה הרבה יותר פשוט. 

כבר הייתי על סף התחושה שאת מזכירה שאולי כדאי לחפש מקצוע אחר, (אפילו המפקח ביסודי אמר לי את זה!) והיום אני כבר כ-5 שנים באותו בית ספר, מגישה לבגרות בהצלחה, ברוך ה'.

אשמח להרחיב או לענות על שאלות אם תרצי.

אני עברתי נסיון הפוך וזה עולם אחר.

יש אנשים עם נטייה לגילאים מסוימים והתמודדות טובה יותר בגילאים שונים. ששוה בדיקה..

לימדתי את כל הגילאים מהפעוטון ועד השכלה גבוהה. היתה שנה שעבדתי במקביל. בבוקר א-ב ובצהריים השכלה גבוהה. אחרי א-ב הייתי סחוטה לכל היום. יש לי ילדים בגיל הזה ופשוט זה לא היה מרענן ומעניין. הילדים באמת היו חמודים, אך מתאימים לגילם. בשלב ההוא של חיי לא הרגשתי שאני רוצה להתמודד עם מרכיבי הגיל. לעומת זאת, בהשכלה גבוהה וגם כשלימדתי בתיכון היה לי שיא הכיף. לי ברור מאוד שאם את חשה שליחות בהוראה את צריכה למצוא את הנישה שמתאימה לך ועושה לך שמחה לקום בבוקר וללכת לעבודה. גם במקצועות אחרים יש נישות שונות  שאפשר למצוא בהן סיפוק (עו"ד ממונות, משפחה, חוזים וכו') לא כולם חייבים להיות מתאימים להכל. 

מתוך דברייך:

קשיי התחברות לגיל, - ישתפר עם המעבר לתיכון

 בעיות משמעת  - ישתפר עם המעבר לתיכון (אם זה בנות...)

וקושי עם הסגנון של "להיות מורה ביסודי" שזה אומר, הכנת דפים ללא הפסקה - קיים פחות בתיכון

, גיוון מתמיד בדרכי למידה- קיים אפילו יותר בתיכון!.

הוראה בתיכון וביסודי זו הוראה שונה, תחשבי מה מתאים לך...

הקשיים שדיברתי עליהם, נובעים ברובם מהגיל של התלמידים. יש לי רצון, יכולת ומוטיבציה,

אך אני מרגישה שאני לא מתחברת לגיל, לתכני הלימוד, ולבעיות המשמעת ובעיות הגיל האופייניות לגילאי היסודי (גם של הבנים וגם של הבנות..) .

וממש בא לי ללמד בתיכון. הגיל יותר בוגר, בעיות הגיל יותר מאתגרות (יש עם מי לדבר..) וכן תכני הלימוד הם ברמה גבוהה יותר  ושאני חושבת על זה יש לי גם יותר מוטיבציה ורצון להשקיע בגיל הזה.

כשהתייחסתי לגיוון בדרכי למידה, התכוונתי ליצירתיות הנדרשת למורה ביסודי, שלדעתי פחות נצרכת בתיכון, כמו הכנת דפים יצירתיים, קישוט כיתה וכו. (אך אם אני טועה תקנו אותי).

 מה שהכי מלחיץ אותי ,היא הבעיה המרכזית עמה התמודדתי והיא בעיית המשמעת שאני ממש מקווה (ומתפללת..) שזה יהיה אחרת ולא יהיה "העתק הדבק" גם לתיכון..

תודה על התגובות המעודדות, זה נשמע יותר פשוט אחרי שקוראים תגובות של מורים עם ניסיון