בס"ד
1.מזמינות אותו לבית שלכן או הולכות לבית שלו? ולמה?
2. מה יותר חשוב לכן, שההורים שלכן יאהבו אותו או שההורים שלו יחבבו אתכן?
* הסקר כתוב בלשון נקבה אך מכוון לנבחנים ונבחנות כאחד 
בשורות טובות לכולם/ן 


בס"ד
1.מזמינות אותו לבית שלכן או הולכות לבית שלו? ולמה?
2. מה יותר חשוב לכן, שההורים שלכן יאהבו אותו או שההורים שלו יחבבו אתכן?
* הסקר כתוב בלשון נקבה אך מכוון לנבחנים ונבחנות כאחד 
בשורות טובות לכולם/ן 


כי אז כבר הייתי בסיטואציה- רק בצד הנח יותר,
ואז אני אתמודד עם ההורים שלו
וגם,
כי יותר חשוב לי שההורים שלי יקבלו אותו
מאשר שההורים שלו יקבלו אותי.
זאת האמת נראלי..
הלליש
בל"חיתרק כי אני מת מפחד להגיע להורים שלה, ועצם זה שהיא קודם תהיה אצלי בבית כבר יעזור קצת להרגיע את החשש...
חוץ מזה שכמובן, אין על המשפחה שלי![]()
בעזהי"ת.
מבחינתי אפילו יותר טוב לבוא אליו קודם- ככה לדעת מה הסטדנרטים שלהם וכו'..
לפני שהולכים להורים אפשר ללכת למישהו פחות מחייב כמו אחות נשואה וכד'.
אם הבחור היה חוזר בתשובה זה היה משנה את התששלהבתחיההפעם הראשונה שפגשתי את אבא שלו- כשהוא הקפיץ אותנו פעם, 10 ד' של שיחה קצרה וזהו.
פעם ראשונה של אמא שלו- כשקפצנו אליו הביתה לקחת לי סוודר כי היה קר באמצע הקיץ- גם, 10 ד' לא מחייבות ולא רשמיות.
כשבאתי ברישמי- זה כבר היה שונה כי ידעתי מי הם ומה הם..
ועוד טיפ- לא לבוא רק כשהכל בינכם סגור לבוא כשהכל עוד לא סגור אבל כן רציני, ולבוא עם ראש פתוח.
וטוב ללכת גם קודם לחברים\אחים\קורבי מפחה שנוח לכם איתם.
בכדי שאדע אילו הורים הולכים להיות חמי וחמותי,
נכון שאני מתחתן איתה ולא עם משפחתה, אך משפחתה היא חלק מהעניין,
שבתות, חגים, שמחות, אני צריך לדעת עם מי יש לי עסק,
למכר קרוב שלי היה קטע שהוא רצה חתונה צנועה וקטנה, ואילו הורי אשתו רצו חתונה מפוצצת ומלאת שאפוני,
הוא נכנס למערכה שהיה קשה לו לצאת ממנה אחרי שנים, הוריה רצו להזמין את כל העולם ואשתו,
ואילו הוא רצה רק אנשים קרובים באמת, אז הם הלכו על חתונה גדולה, רק שבעניין השאפוני הוא לא התפשר,
לא שכר BMW כמו שאביה רצה, ולא עשה חתונה בגן אירועים יוקרתי עם המון פוזה כפי שחמותו רצתה,
הוא בא עם רכב מודל 94, (יפנית ממוצעת) הוא עשה חתונה סטנדרתית ולא מפוצצת, ומה שקרה זה שממש
היה צריך לשכנע את ההורים אחרי שנה לבוא לברית של נכדם, לקח להם כמה שנים "לצאת מהטראומה"
של החתונה שלא עשתה "רעש וצילצולים" בעיני חבריהם, לא מצלמת רחף, לא BMW, לא בופה עשיר,
ולא אלכוהול מעבר לבסיס שהאולם מציע, הם (הורי הכלה) ראו את זה בעין ממש לא יפה וסרבו לדבר איתם
המון זמן, עד שהביאו רב שיעשה בניהם תיווך ושלום בית, - לכן אני אומר חשוב לראות מי ההורים של הצד השני
ולהתרשם, כי יש דברים... שלא נדע מצרות בצרורות,
אין לי בעיה שהיא תפגוש קודם את הוריי,
אני רק אומר שאם יש שאלה את ההורים של מי קודם פוגשים אעדיף ללכת להוריה
אם היא תרצה ללכת להורי קודם אין לי בעיה עם זה, הרי לבסוף אראה את הוריה,
גם אדע מה היא חושבת על הוריי, ואדע איך להתנהל מולה בהמשך,
איזה 2 קיצוניויות... ( או איך שלא אומרים/ כותבים את זה)
אני לא מכירה לא לקיצוניות הזו ולא את זה...
איך הם בכלל מצאו אחד תשניה
יש כל כך הרבה דברים חשובים יותר:
אישיות
רמה דתית
אינטיליגנציה
מראה
....
וגם כסף, כן. אבל זה לא הכי חשוב בהחלטה של הקמת משפחה (אני מקווה..).
הללישבשביל זה יש בירורים...
מכיר לא אחד שביטלו אירוסין בגלל הסתבכויות של מקרים כאלה.
שלא חשוב מי ההורים, הם לא סיבה להיפרד.
חתונה גדולה זה לא כזה סיפור ששוה לריב בשבילו, ומצד שני לא צריך תמיד לרצות את כולם,
האם הביקור שלו אצלה היה גורם לו להיפרד ממנה?
אני לא חושבת שהוא נמנע מלבקר אותם קודם החתונה, תמיד יהיו אי הסכמות בין אנשים קרובים.
פשוט אצלנו תוך רבע שעה היא תרגיש הכי בבית שיש...
1. שלו, זה הרבה יותר מסקרן אותי ומצד שני יגרום לו להרגיש טוב יותר.
2. ההורים שלי, אם הם לא מחבבים אותו אולי יש סיבה, זה גם משהו שהרבה יותר קל לטפל בו.
כתר הרימון
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?