אני שונא ששיחות טלפון מעירות אותי, גם כי אז לפעמים אני זוכר את חלום הזוועה שהיה מלווה בצלצול הטלפון.

התקשרו אליי בשעת בוקר מוקדמת.

עניתי מה שעניתי (תשובה מקצועית ולעניין) ונרדמתי חזרה.

כמה שעות אחר כך הסתבר שלא זכרתי כלום, ולא פעלתי בהתאם למה שאמרו לי. ומי שאמר - היה בטוח שאני יודע, מאחר ועניתי לו מקצועית.

(מה שאני עושה) כשאני ישן אני מכבה את הפלאפון.

על מה צחקתי הכי מצחיק כשזה קורה לאחרים, או כשמתחילים לקשקש שטויות מתוך שינה 

ע"פ דקה 3:33

קמים ומגלים שהשעון מעורר מצלצל כבר 5 דקות 

סתם, אחלה מצב כפית (?)...

הלוואי עלי...

החתומה מטה,

מי שכלום לא מעיר אותה בבוקר, גם לא צחוק. רק קוביות קרח בצוואר.

ואז לא תהיה לך ברירה...

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)