1. עונה "יפה" תודה,

2. מחמאה שלא בשליטתי? כנ"ל.

שבדרך-כלל אומרת תודה או תודה רבה.

אם זו מחמאה על עבודה טובה שעשיתי וגם לדעתי היא טובה, אני אולי אפרט קצת : תודה רבה, כן, גם אני מרוצה מאיך שיצא \ תודה רבה, זו היתה הרבה עבודה, אני שמחה שיצא מוצלח.

אם זו מחמאה לא מוצדקת לדעתי, אני אגיד תודה\תודה רבה, ולפעמים (תלוי עם מי מדברת) אטען שאני לא חושבת שזה נכון... (אני לא אומרת שזו הדרך הנכונה להתנהג - אני אומרת איך אני מתנהגת...)

יש מצב שיש אנשים שזה יותר יביך אותו אם יחמיאו לי, ואנשים שפחות. בכל אופן נראה לי שלפחות אחייך (גם למי שיותר מביך) - לא כ"כ עקבתי אחרי עצמי בנושא הזה..

"את יודעת, זה משמח שאת מחמיאה ככה..."

והוא אמר לי שלמחמאה צריך להסתכל כמו נתינת סוכריה.

לחייך ולהגיד יפה תודה. וזה לא משנה על מה המחמאה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

גם אם מחמיאים לך ש"את נראית טוב היום", לא היו עושים את זה אם לא שהיו מחבבים אותך, בגלל אישיותך. האם לא נחמד לדעת שאחרים חושבים שאת נראית נחמד? זה כל העניין.

אבל זה לא קשור,

שיחמיאו שהם מחבבים את האישיות שלי, למשל, אבל למה "נראית טוב היום"?... כלומר, מה זה קשור אלי שאני נראית טוב היום, מה זו "אשמתי" או "זכותי"?...

אוף. לא הבנתם את השאלה שלי.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אני אומרת, שבגלל שמחבבים אותך, רוצים לתת לך הרגשה טובה.

אם תשמעי שמישהו חושב שאת נראית טוב, זה ייתן לך הרגשה טובה.

אז אומרים לך את זה.

מחמאה נועדה לתת הרגשה טובה, לא בהכרח לשבח אותך על פועלך...

כתבת דברים יפים, אם כי אין לי מושג מה אתם רוצים ממני

שאדם נותן מחמאה התוכן שלה הוא רק אמצעי בשבילו כדי לתת הרגשה טובה לשני

אז אפ' אם זה דבר שלא תלוי בך זאת סוכריה (במובן של מתנה/ הרגשה טובה) משום שהמחמאה היא האמצעי לתת לך הרגשה טובה

לק"י

אני עונה משהו נחמד,  כמו: איזה כיף לי, תודה...

יש לי עוד מה להשתפר בנושא כמובן.

לק"י

תחליטי- שבפעם הבאה שאת מקבלת מחמאה, את לא מתחילה להתחמק או משו כזה אלא עונה "תודה" או כל נוסח אחר שתחליטי.

לפעמים להתחיל להתחמק יוצר הרבה יותר פדיחות..

בהצלחה

שזה יוצר פדיחות, אבל הן לא בטוחות. כלומר- לא בטוח שהן יבואו, או שהיא תשתף פעולה ותתעלם, או שתגיד שוב ושוב, ואז אני תמיד אומרת- "נו דאי."

ומנגד להגיד תודה- זו פדיחה אחת גדולה, "בטוחה"...

לק"י

ברגע שאת מודה, בעצם סגרת את העניין.

לעומת ההתחמקות שמובילה לפעמים לדו שיח שלם בנושא.

לא שאני לפעמים לא מתפדחת לקבל מחמאות, זה קורה לי עדיין.

אבל הרבה פעמים אני כן מקבלת אותן ובכיף.

ננסה...

אני ממש מבינה אותך.

בד"כ מבטלת אותה.. מתחילה להסביר למה זה לא נכון..למה המחמאה לא ממש מגיעה לי..משו בסגנון.

אבל מודעת לפגם שבזה..מודעת לזה שכשמישהו מחמיא אז צריכים לומר תודה ולא לדחות את זה.

אז לפעמים אני מצליחה רק לומר תודה וכו'..ולפעמים אחרי שאני מקשקשת כמה מילים מבוהלות "זו לא אני" ..אומרת "אבל תודה.." 

(אל תאכלו אותי..אני יודעת שזה מגעיל. אני אשתפר בעז"ה.. ) 

אגב, אני חושבת שיש הבדל בתגובה שלי, ולפעמים אני כן מצליחה רק להודות - כאשר מדובר במחמאה אמיתית, כשאני מרגישה שבאה ממקום אמיתי ושאני מסכימה לגביה.    לעומת זאת  לגבי מחמאה שאני חושבת / מרגישה שהיא סתם בשביל לפרגן וכו'.. (ואולי גם היא באה ממקום אמיתי! ! זו רק הדפיקות שבי..ביקורת עצמית שרואה פגמים..(מנופחים או אמיתיים..) ולכן לא מסכימה עם המחמאה וכו',  ואז קשה לי רק להודות..אפילו שזה מה שצריך בעצם )

בד"כ מבטלת אותה.. מתחילה להסביר למה זה לא נכון..למה המחמאה לא ממש מגיעה לי..משו בסגנון.

-זה מה שקורה כשהם שמים לב שאני מתחמקת... בעעע זה פדחני ברמות

ממש הזדהיתי איתך!  תודה!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

כתבת יפה

והיה לי מעשיר לקרוא את תיאור התהליך שלך

מחמאה- מורכבת משניים-

הכרת האמת (תיאור מציאות זו זו- ככך היה\נעשה\ נחשב\ )

והכרת הטוב  (תודה למי שעשה- להשם, לבני אדם)

על מחמאות על דברים שעשיתי- אני אומרת תודה.

על מחמאות על דברים שנבראתי איתם (יופי למשל) -אני אומרת- תודה למי שברא אותי

על דברים שלא קיבלתי מחמאה למרות שמגיע לי- אני אומרת לעצמי מחמאות

מחמאה שמגיעה לי- וודאי שאגיד תודה, וכן, גם ארגיש סיפוק.

אבל מחמאה שלא מגיעה לי- שלא פעלתי עבורה דבר-0 למה היא מגיעה לי? למה יש לי הזכות לקבל אותה?

האם את מקבלת את עצמך?

האם את מכירה בערך עצמך?

האם את אוהבת את עצמך?

האם את יודעת שלפעמים את גורמת למי שמולך טוב

בלי שתתאמצי?

האם את יודעת שאת מה שאת אחרי תהליך של 20 שנה

למרות שאת לא מודעת לכולו?

האם את מודעת לזה שמה שיש לך בפנים פשוט

פורץ החוצה בלי שאת מודעת לזה, אבל

הוא לגמרי שלך ואת עבדת עליו כל יום בחייך?

האם את יודעת שמחמאה איננה חנופה?

האם את יודעת שתודה איננה גאווה או יהירות?

כשתעני על כל השאלות האלה בכנות,

יחסך למחמאות ישתנה, אני מבטיח לך.

ומלבד זאת, גם בלי כל האמור לעיל:

האם את יודעת שלקבל את המחמאה בפנים יפות

יגרום לו להרגיש טוב יותר?

האם את יודעת שלגרום לו להרגיש טוב יותר

יגרום לך להרגיש טוב יותר?

אבל זה במאמר מוסגר.

כי האמת היא שאת צריכה לקבל את המחמאות האלו בגללך.

לא בגלל מי שמולך.

כתבת מדהים.

תודה ענקית!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל עובדת על זה.

מחמאות הן דבר חשוב ויכולות לשמש אותנו לדברים חיוביים חבל לא לנצל אותן.

החכמה היא לא רק להגיד "תודה" ולקבל אותן כלפי חוץ, אלא יותר חשוב מה קורה בפנים,

ללמוד לקבל את המחמאה בלי להתווכח איתה, ולאפסן אותה במקום נגיש במוח,

כך שתוכלי להיזכר בה ולקבל ממנה כוח/מוטיבציה בפעם הבאה שתרגישי קצת פחות טוב.

זה בשליטתי לשנות את זה.

אם זה משהו שלא בשלטיתי- למה שאקבל את המחמאה?.

אוף, אני מסתבכת עם זה.

ונהנה מכל הלב במחמאה, חושב עליה, חוזר עליה בראש כמו זכרון של משהו נעים

וזה בכלל לא משנה אם זה תלוי בי או לא כי מחמאה לא באה לתת לך שיפוט חיובי

אלא באה לציין משהו שהוא טוב בך, בין אם זה בזכותך ובין אם לא. 

כשאדם לא מקבל מחמאה יפה הוא מבאס את נותן המחמאה וזה גם מעלה תהיות 

לגבי הבטחון העצמי שלו. 

גאווה זה כשאת מתנשאת מעל מישהו אחר, 

או חושבת שמה שיש לך זה בזכותך ולא מה' יתברך,

אבל אם זו מחמאה על יופי למשל,

אז את יכולה ליהנות מהמחמאה

ועדיין לזכור שזה מה' ולא בזכותך ולא הופך אותך להיות יותר טובה ממשהי אחרת,

אז אין כאן גאווה,

ואם זו מחמאה על משהו שעמלת עליו,

אז מספיק שתזכירי לעצמך שה' עזר לך,

ואת יכולה ליהנות ולשמוח במחמאה, ללא חשש גאווה. 

ובכלל, ענווה זו עבודה פנימית לחלוטין,

כמובן שיכול להיות לה ביטוי חיצוני, 

אבל הוא שולי ביחס לכל עולם העבודה הזה. 

כל המהות של ענווה לעומת גאווה זה חיצוניות לעומת פנימיות.

הרי כשאת דוחה מחמאה זה יכול לגרום לך לגאווה כפולה ("אני גם יפה וגם ענוותנית")

לכן תנהגי בטבעיות, בנורמליות, תשמחי במחמאה,

ותגידי תודה גם לה' שנתן לך דברים שאפשר להחמיא עליהם. 

מחמאה אישית (ובמיוחד המקטינות שבהן - "חמוד" למשל, ועוד כמה מילים שצריך למגר מן העולם מעל גיל שלוש)  זה כבר משהו מורכב יותר.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת