הדבר שנשמע הכי בטוח זה פשוט להתרחק משם כמה שיותר מהר..

אבל אם זה במקום שנמצאים יחד איתם וצריכים להישאר שם..זה בעייתי יותר..כנראה הייתי מנסה לדבר איתם יפה אך בתקיפות ומבקשת/ דורשת  מהם לעזוב אותו בשקט..וזה בטח לא היה עוזר..(ילדים..0: )..אז אינלי מושג מה עושים.

נקודתית באותו רגע- מתרחק כמה שיותר מהר, למנוע אי נעימויות וחיכוכים מיותרים.

להבא- חושב איך אני מעביר לילדים את המסר, שהמעשה שהם עושים מזעזע כ"כ ע"מ שיפסיקו.

[לחשוב על סיפור שממחיש את העניין הזה, לדבר איתם ולהסביר להם את ההשלכות של המעשים שלהם, לספר למורה/הורים שלהם על המעשה המגונה שהם עושים, לשאול אותם אם זה היה אח שלהם האם גם עליו הם היו צוחקים וכו']

ומנסה להסביר בעדינות לילד, שלמרות שהילדים לא בסדר, אנחנו צריכים להשתדל כמה שאפשר להתאפק ולא להגיב, עם כמה שזה קשה, וזה קשה.

וחלק מהבעיה שהוא לא ממש מבין שעדיף לא לענות ושזה עלול להידרדר.

ולא נראה לי שהם יתעצבנו אם הוא לא יגיב, הם ינסו יותר.

לק"י

צריך ללמד אותו איך להגיב כשמציקים לו.

כי גם אם עכשיו את איתו ואת יכולה למנוע את ההצקות, כדאי שהוא ילמד להתמודד למקרים שהוא יהיה לבד.

ללמד אותו לענות לילדים או לחילופין להתעלם וללכת משם מהר.

להסביר לו כמה ההתנהגות שלהם לא בסדר, ושלא צריך ללמוד מהם ולדבר ככה.

בהצלחה!

מה שאומר שמדברים בשפת הסימנים וכמעט ואין מי שלא נועץ מבטים

אומנם מדובר באנשים בוגרים ולא ילדים, אבל אצלנו הכי טוב להתעלם...

סתם...

מממ... ת'אמת שהייתי גם במצב הזה, אבל לא עד כדי כך. ילדים מצחקקים, אז אמרתי לו: "תיראה איזה ילדים טיפשים ותינוקיים, אתה כל כך בוגר, ומבין, הם פשוט עוד לא גדלו, הם לא ברמה שלך בכלל, אז אין לך מה להתייחס.", ופלא, זה דווקא עבד, הוא חזר אחרי מה שאמרתי, מין שיכנוע עצמי כזה, והשתכנע...

יש לו צליעה די בולטת, בעיקר על זה צוחקים.

וגם מבחינת ההבנה- נמוך לגילו, הכישורים החברתיים שלו לקויים גם,

בזמן אמת קצת קשה לדבר איתו כי הוא ישר מחזיר ומתעצבן (קורה גם עם חברים)

וממש לא פנוי להקשיב.

מסכימה שזה עניין קריטי בשבילו להמשך,

והעניין הזה יותר רחב ובעייתי, 

אולי להקדיש לזה זמן איתו לבד לתת לו קצת כלים.

גוער בהם לפחות.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

(כן, קראתי את זה.)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

שכמה ילדים מתעללים באיזה ילד, והיא קופצת עליהם ומועכת אותם.

אבל יכול להיות שזאת בכלל מרילה, כשהרביצו לאן שרלי, או שאני בכלל מתבלבל באיזה ספר אחר...? (איזה עוד ספר נערות קלאסי יש?)

האסופית. קראתי כמדומני רק ספר אחד אחר מהסדרה (ושם הם מזכירים כבדרך אגב את תקרית הלוח, שכתובה בפירוט בספר קודם).

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

כאבא לילדה עם צרכים מיוחדים,

מי שמסתובב עם ילד כזה לוקח על עצמו אחריות ולא יכול לצאת ידי חובה באמירה "אין לי קשר עם המטרידים".

אם אין קשר, יש ליצור קשר! להסביר למטרידים על הלקות של הילד, ממה היא נובעת, ליצור אמפטיה אצלם ואולי אפילו לרתום אותם לעזרה.

מניסיוני, מטרידים מונעים מפחד ומבורות. ברגע שאל יעלמו ע"י הסברה תחת ההטרדה תבוא תמיכה וממטרידים הם יהפכו למגוננים.

בהצלחה!!!

הגבתי למי שהציע לספר למורה/הורים שלהם- לא יודעת מי הם. 

בפעם הראשונה שהם פגשו בו דווקא ניסיתי להסביר להם אבל הילד עצמו לא רצה שאדבר,

צריך איכשהו גם להתחשב ברצון שלו.

ומנסיוני, גם כשיודעים במה מדובר (חברים בכיתה) זה ממש לא מונע הצקות ואלימות לצערי.

ולהתלונן...

אבל בהסעות,שילדים (בני עשר בערך) קראו למספר בנות עם צרכים מיוחדים בשמות ממש לא מחמיאים.

לא תמיד,אבל הרבה פעמים יצא לי לפתוח דיבור עם הצועקים. שכל אחד טוב במשהו אחד וקשה לו במשהו אחר. אז כמו שלהן יש קושי ומגבלה ומצד שני דברים נפלאים- כך גם להם, ולא צריך להיות חריג בשביל זה.  זה היה חזק ,ממש התפתח דיון מעמיק.

לפעמים הם רצו לדעת מה יש להן ואז שאלתי רשות את הבנות.ואם הן הסכימו זה היה ממש טוב כי ככה היא כבר לא מפלצת מאיימת,אלא נערה בת19 עם תסמונת דאון. הרבה יותר סימפטי!

(סליחה על הפלישה לפורום שלכם.. לא תהרגו אותי כן?

אם מדברים על ילדים עם צרכים מיוחדים, אז ילדים עם בעיית גיל זאת בהחלט לא סיבה לנקוט באלימות.

כמובן לא להעיף אותם. ׂ)

יוצא לי ללכת הרבה פעמים עם ילדים חריגים (מאוד. גם להרבה מבוגרים תהיה רתיעה מהם) וכאשר אני נתקלת בילדים שקוראים לנו בקריאות גנאי, אני פונה אליהם בעדינות. ומספרת להם.. "שלום, זה ****. לא, הוא לא מדבר. אבל הוא בדיוק כמוכם. הוא אוהב מוזיקה/ לשחק בכדור/ לצייר וכו'.. רוצים להגיד לו שלום?" רוב הילדים כבר יתחילו להתפדח, וילכו ..או יבואו להגיד לילד שלום..  וככה לא רק הפסדנו, אלא הראנו להם שמגבלה זה לא דבר כזה מפחיד.

אני מניחה שלא בכל המקרים זה עובד. וילדים מה לעשות, זה עם קצת אכזר.. אבל זה מה שאני עושה בד"כ.

|סוף פלישה| |חוזרץ חזרה לכוכב המקביל - נוג"ה|

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡