אפשר לשנות נסיבות בנוגע לעיסוק של הבעל?

אפשר לשוחח פעם ביניכם (אולי בשבת..) על הקושי הגדול והמובן שלך, ולראות מה הוא אומר/מציע?

יש תקופות כאלה...

גם אצלנו בשנה הראשונה לנישואינו היינו מתראים ב9:00 בערב אחרי הלימודים לארוחת ערב,

ואז הוא היה הולך לישון ויוצא לשמירה מ11 בלילה עד 7 בבוקר. וחוזר לישון, ואני הייתי הולכת ללימודים..

 לחשוב על זה עושה לי עצוב..

זה תק' ויעבור?

זה תמיד היה ככה?

הוא מודע לקושי שלך?

מה התעסוקה שלך במשך היום? (עובדת? לומדת או רק עם הילדות?)

הוא מודע לקושי שלי- כן.

כמו שאני מודעת לקושי שלו בלצאת לעבוד ולפרנס עד שעות מאוחרות.

אני עסוקה בלטפל ב2 הילדים שלי כל היום.

אבל חשבתי לצאת לעבוד כי... הבדידות ממש קשה לי , לפחות אם אין לי את בעלי בבית, אז אולי אראה קצת חברה בעבודה... וכו'...למרות שיש לי תינוקת ממש קטנה , אבל אני מרגישה שזה הצורך הנפשי שלי - אחרת אתרסק לחלוטין.

אכן קשה מאוד מאוד. 

חשוב לשתף בתחושה, לחשוב יחד על פתרונות. אם אין דרך לשינוי של המציאות, לפעמים המודעות גם כן עוזרת. אולי שיחת טלפון, יכולת לסמס אחד לשני תוך כדי ולקבל חיזוק יכולים גם כן לסייע. 

הצורך בבן זוג הוא עמוק מאוד ונוגע במקום בסיסי ומהותי בנפש שלנו. 

בזוגיות תקינה אתם אמורים להשקיע זמן משמעותי בלשוחח ולשתף אחד את השני בחוויות ובחיים,

השיתוף הזה מחבר בניכם, אתם הולכים ומכירים אחד את השני יותר ויותר,

עד שעם השנים נוצר בניכם חיבור חזק ועוצמתי 

גם אם חולפות תקופות ארוכות בלי לדבר. 

בסופו של דבר, קשר עוצמתי  והבנה עמוקה אחד של השני מהווים את ה"גאולה" מהבדידות,

גם אם למעשה הביטוי המעשי שלו הוא מועט. 

את יכולה להרגיש מחוברת מאוד לבעלך, שההערכה, התמיכה והנוכחות שלו מלווים אותך לאורך כל היום, 

הצורך שלך והאתגר שלך הוא להצליח ליצור קשר וחיבור עמוק עם בעלך

כשאין לך את הכלי הנחוץ ביותר לכך - זמן משותף.

כמובן שאם תצליחו למצוא דרכים לשנות את המציאות, להיות זמן יום יומי ביחד ולשוחח - כדאי לעשות זאת.

אולם אם המציאות לא ניתנת לשינוי כרגע, אז תדעי שהחיבור הזה אפשרי בכל זאת.

תמצאי זמן (אני בטוח שתצליחי לתפוס איתו שיחה מתישהו...) ותשתפי את בעלך בכאב שלך

ותספרי לו שאת מרגישה בודדה = רחוקה ממנו. לא שאת לא אוהבת, אבל רחוקה.

תספרי לו שאת רוצה שתשימו לכם למטרה להעמיק ולחזק את הקשר שלכם. 

המטרה הראשונה שלך היא "לשבור את הראש", לחשוב יצירתי, ולמצוא זמנים לדבר. 

מנסיון שלי, את תהיי מופתעת ממה שתמצאי, בפרט בשבתות, לפעמים אולי רק בטלפון, 

אולי לשנות קצת את הרגלי השינה באופן שיאפשר לכם לדבר.

אחרי שמצאת, המטרה השניה שלך תהיה להלחם יחד איתו כנגד המציאות השוחקת, 

כדי שאכן תשבו לדבר ולא תמסמסו את ההחלטה.

כשאתם יושבים ומדברים, מאוד משמעותי על מה אתם מדברים,

אם לכל זוג יש את האפשרות לדבר על ילדים עבודה וכדו' ורק לפעמים להגיע למקומות יותר עמוקים,

הרי שאתם תצטרכו ללמוד לנצל את הזמן המועט שיש לכם לדבר, 

הפיתוי לדבר על הילדים הוא רב, ולפעמים הוא חשוב, 

אבל הוא פחות מחבר וכדאי להמעיט בו, תדברי עלייך, הנושא העיקרי של השיחה צריך להיות - את.

ועלייך להפנות את השיחה לדברים שהם יותר משמעותיים, לחוויות ומחשבות ורגשות שנוגעים לך במקום יותר עמוק, 

ולדבר בכנות רבה אחד עם השני.

אם תירצי - בע"ה תצליחי! אבל רק אם תילחמי!, כי המציאות שאת מתארת מאוד מקשה על בניית קשר זוגי אמיתי. 

בהצלחה!!

יכול להיות שאת מרגישה כך את חיה באותה מסגרת כבר הרבה זמן ואת לא מרגישה שאת מנצלת וממצה את עצמך כפי שרצית.

לדעתי, שבי את ובעלך בארוחה מפנקת (אתם חייבים למצוא זמן!) ותתחילו לנסות לעשות סדר בדברים בבית.

ותנסו לענות על השאלות שמפריעות לכם.

כמו לדוג':

- העובדה שהוא חוזר מאוחר הביתה - למה זה גורם? האם ניתן לשנות? האם זו מציאות טובה עבורנו כרגע?

- הנפש שלך. מה את חשה, מה את מרגישה ביום יום.

- הנפש שלו. הוא עובד קשה ללא ספק. אולי גם הוא צריך מנוחה למרות שהוא מרגיש מחויבות לעבוד בשל העובדה שאת לא עובדת?

תנסו להרים את הדברים ממודעות לליבון הדברים וכך לנסות לפתור ע"י פתרונות.

בהצלחה מתוקה!

בס"ד

בעלי חוזר בסופי שבוע וגם אנחנו ב"ה עם שני קטנטנים.

קשה לי מאוד ואני לא אתחיל מהקטע הנפשי. מהקטע הטכני:

לארגן את החבר'ה בבוקר ולמהר לעבודה או ללימודים

להוציא את שניהם

מקלחות

השכבות

הקימה בלילה

אז אני בעד לקחת עזרה. הורים\אחים\ גסים\ שכנים.

אפילו בייביסיטר בתשלום.

שיהיה לך זמן לעצמך.

בקטע הריגשי-

לי אישית מאוד קשה ללכת לאירועים בלעדיו.  אז החלטתי שאולי אנשים יראו בי סנובית אבל הבריאות שלי חשובה יותר, ולכן יש אירועים שאני פשוט לא מגיעה בלעדיו. ושלימה עם זה מאוד.

לעשות מה שטוב לך.

לצאת עם חברות, להשתחרר.

לפנק אותו באוכל טוב כשהוא מגיע הביתה.

SMS אוהב באמצע היום גם אם אין לו זמן לענות

בכלל, את יכולה לבקש ממנו שלפעמים ישים לך פתק בתיק ככה בהפתעה. הגברים לפעמים לא חושבים על זה ולדבר עושה המון.

הרבה חיבוקים וכוח

(יש מקצועות כאלה, מי כמוני יודע)

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת