פתאום גיליתי שכמעט אף אחד לא מקפיד ורציתי לבדוק אם זה נכון, וכנראה שזה נכון(ואפילו אצל בנים די דוסים)

זה שהרבה אנשים לא עושים משהו לא הופך את זה לנכון. בנים אמורים לא לשמוע שירת נשים והם לא עושים את זה אבל הם גם אמורים ללכת עם ציצית ולשמור נגיעה ועוד הרבה דברים שלא כולם עושים. זה הופך את זה לזיבול?

אם תלכי ככה בכל דבר בחיים תמצאי את עצמך הרבה פעמים הולכת בדרך הלא נכונה רק כי "אם כולם הולכים בכיוון הזה אז כנראה שזה הכיוון הנכון".

אני אחד מהם לא מתבייש בזה וכל החברים שלי בישיבה שומעים חוץ מאחד אז זה באמת סתם

 לפי מה שה*רוב* עושה?

בראיה רחבה יותר, יש יותר גויים, הם הרוב. אולי הם צודקים?

נקודה למחשבה.

אין טעם להיכנס לדיון של רוב/לא רוב. רק רציתי להדגיש את הנקודה מפאת חשיבותה.

מי שמעוניין לפתוח דיון כזה מוזמן בפורומים המתאימים. (נוג"ה למשל, כי דיון שכזה גולש מנושא הפורום.)

לילה טוב.

אף אחד לא מקפיד על זה, אז כאילו בשביל מה?????

אני גם חושבת שצריך להקפיד על זה אבל אם רוב הציבור לא מקפיד אז למה הוא עושה כזה עיניין מזה שבצה"ל שומעים

יש המון שמקפידים

וההתעסקות בנושא כלל לא רלוונטית

אין קטע לשפוט ציבור שלם

וודאי לא להכליל יחידים ככולם

תתרכזי בעצמך ותעשי מה שנכון, על פי הוריך, או רביך.

מה שאחרים עושים וחרטא וקישקושים- זה באמת 'חרטא'... זה לא קשור במאומה, ולא משנה בכלל בכלל.

הקטע שהיה בצבא,זה היה על הופעה של נשים.

בשמיעה מדיסק/מחשב וכול'..יש הקלות...

ויש גם כאלה שאומרים שאם אתה לא יודע איך הזמרת נראית מותר לשמוע...

אפילו יותר שלא שומעים מכאלה ששומעים..

ויש גם הרבה אנשים שמדברים לשון הרע ל"ע (כמוני למשל), זה לא הופך את זה לבסדר,

בע"ה כולנו בני אדם ומתקדמים ומשתפרים בע"ה

פפפ

אני מנגן, וגם די עושה אירועים בקטנה, אבל האמת שלא אוהב את הכלי הזה

C  C  D  E  G   G  F  E  D  C

קצב של 4\4 לעשות את התוים 4 פעמים בסדר עולה של האקורד, (לדלג כל פעם צליל כדי שלא ישמע צורם בנמוכים)

ושל 3\4 לעשות 3 פעמים

כשאת קצת מתקדמת אפשר לחזור אחורה באותו אופן בהתאם לקצב ולכמה פעמים שהאקורד חוזר

אפדר קודם לנסות לנגן את האקורד הפשוט, לדוג' אם זה אקורד C אז לעשות את המצב הבסיסי, כלומר, דו מי וסול ביחד, אצבעות 1 3 ו-5. לאחר שמצליחים לשלוט באקורד בצורה חלקה, אפשר לנגן את הצלילים אחד אחרי השני בארפג', כלומר דו נפרד ולאחריו מי נפרד ולאחריו סול נפרד ואז הדו שלמעלה, כי ארפג' מורכב מ- 4 צלילים. אם זה אקורד של 7, כמו D7, G7 וכדומה, קודם לשלוט באקורד ואז לפרק אותו לצלילים אחד אחרי הני. לדוגמא ניקח את G7, נפרק אותו לסול נפרד, סי נפרד, רה נפרד ולפה נפרד, שהוא בעצם התו השביעי של האקורד. כמו כן אפשר לפרק את האקור ד C ככה: דו, סול, דו ומי, וכך נקבל מרחב גדול יותר של צלילים.

מקווה שסייעתי לך.

מנגנים את כל הרגש שלהם החוצה.

שאלתי את הAI:

נגינה יכולה להיות כלי ריפוי חזק מאוד! הנה כמה דרכים שבהן ניתן להשתמש במוזיקה ובנגינה לריפוי:

1. **תראפיה במוזיקה**: להיפגש עם מטפל מוסמך במוזיקה. טיפול במוזיקה משתמש בנגינה, שירה, יצירה והאזנה למוזיקה כדי לשפר את בריאות הנפשית, הרגשית והפיזית.

2. **נגינה באופן אישי**: אם אתה מנגן בכלי נגינה, נסה לנגן באופן קבוע. זה יכול להיות מרגיע ומספק לך דרך לבטא את רגשותיך.

3. **האזנה למוזיקה**: שמיעה למוזיקה שאתה אוהב או למוזיקה מרגיעה יכולה לעזור בהורדת רמת הלחץ ובהגברת התחושות החיוביות.

4. **יצירת מוזיקה**: לכתוב שירים או ליצור מוזיקה חדשה יכולה להיות דרך מעולה לבטא רגשות ולהתמודד עם חוויות קשות.

מלודיה פשוטה ורגועה, במיוחד על כלי נשיפה, משהו שלא מצריך יותר מדי מאמץ, זה מרגיע.