ולא קשה מידי ההליכה הזאת, נראה לי ממש התחשבות יפה בהורים לנהוג כך.

אבל אם את חוששת שהדרך תהיה לך קשה מדיי? (שוב - בעז"ה תהיה בטן יפה, וכנראה שמזג האוויר יהיה חם, ובנוסף לכל - הפקלאות...).

את היית עושה את זה? (בכנות )

ולא אומרת שזה לעבור להורים שלו... אני יהסס גם אם זה אומר לעבור להורים שלי... אעדיף לבקר אותם בערב החג ובמוצאי החג, רק לא ללכת אליהם שעה בחום...

תודה על ההתייחסות

תודה על ההארה!

אנחנו כנראה באותו שלב של ההריון ואני לא רואה את עצמי עושה הליכה של שעה עם תיקים על הגב!!

אלא אם כן בעלי סוחב הכל ואני הולכת חופשיה, וגם זה בקושי..

להחליט היכן מתמקמים, לשים שם את כל הדברים בערב החג, ובערב החג ללכת לבית השני ולצעוד אחרי סעודה ראשונה בלילה.

כך, שההליכה היא בלילה, אחרי הסעודה, בנחת. ואין צורך לסחוב כלום מלבד מחזורים.

השנה אי"ה ר"ה יוצא שלושה ימים.

לילה אחד יהיה אצל ההורים שלו ויומיים אצל ההורים שלי??

זה נשמע לי לא פייר

ב. חשבתי על להכין ערימה בכל בית, אבל אין לי כמעט בגדים ספייר, ואני לא אוהבת לקחת "סיכונים" ולהישאר עם מספר מדוייק של בגדים...

הייתי בסוף שמיני או תחילת תשיעי. בהריון השלישי. ההורים של בעלי גרים בקטמון וההורים שלי היו בחג ברובע...

הליכה של 3/4 שעה.. עם עגלה ועוד ילד בן 3 הולך..

הייתי מתארגנת טכנית במקסימום...

(משאירה אצל ההורים- בגדים, טיטולים וכל מה שצריך...)

והולכת בשעה נוחה (ערב/ לילה)

ואולי- גם מכינה את הצד השני שאולי אולי יהיה קשה ובסוף לא נבוא-

ובכ"ז עושה מאמצים ובאה...

מאוד מאוד יפה להראות ל2 הצדדים שחשוב לכם להיות איתם בחג!

(לא קראתי תגובות שמעלי)

לא צריך לסחוב!

מראש אורזים תיקים נפרדים ל2 המקומות. בערב החג שמים את התיק במקום השני בו תרצו להיות ואח"כ  הולכים למקום הראשון. בחג עושים טיול עם מקסימום תיק קטן. במוצאי בחג אוספים מהמקום הראשון. לא כ"כ מסובך כמו שזה נשמע...

התייחסתי כבר לנק' הזו.

תודה בכולופן על הרעיון!

השאלה שלי אם זוגות צעירים עושים דבר כזה (למישהי יצא במקרה? וגם אם לא - הייתה עושה את זה?).

אני יודעת שעושים (בד"כ) חג פה וחג שם.

בעלי טוען שזה כשהבתים רחוקים מאוד אחד מהשני, אבל אם אפשר ללכת - הכי הגיוני לפצל את החג בין השניים...

יכול להיות שהוא צודק וזה יהיה אפשרי, אבל קשה לי להאמין שאוכל במזג האוויר הזה + בטן אי"ה + תיק גדול עם כל הציוד שלי (כי אין לי אפשרות לפצל... חייבת שיהיה איתי סְפֵּר) - לשרוד את השעת הליכה...

וודאי שהוא מסכים שאם הדרך תהיה קשה לי - לא נעשה אותה, אנחנו רק מסוקרנים אם יש זוגות שהיו עושים את זה גם כן.... (שוב - קחו בחשבון את ההיריון).

תודה לכל מי שניסתה לעזור!

זה יותר סקר מאשר התלבטות בקול...

אני בדר"כ לא אוהבת תזוזות כאלה באמצע חג, בייחוד שאני לא יודעת איך ארגיש.

ולכן מעדיפה לא להתחייב ולהתחמק, אבל אם מאד רוצים לשמח את שני הצדדים וזה ישמח גם אותנו- זה אפשרי (ושוב, הייתי מסתפקת במועט ולא מעבירה פקלאות, אלא אם כן מדובר בתיק אחד בגודל נחמד שבעלי יכול לסחוב לבד בכיף...)

מהשרשור נשמע שאת ממש מעדיפה להשאר אצל הוריך כל החג ואין לך כח ללכת.

אז לדעתי הכי חשוב שתשבי עם בעלך ותגידי לו מה באמת את רוצה, בלי סימוכים ומחשבות מאחרות... ותחשבו בסוף מה הכי נכון לכם...

בהצלחה בהחלטות....

(ואני ממש לא צוחקת על זה שחושבים כבר עכשיו, גם אני מאלה שאוהבות לתכנן שנתיים מראש...)

איזה כייף שאת מזדהה איתי!!! (לא היה לי נעים שתקפו אותי בעבר על מחשבות כאלה...)

וודאי שבעלי לא יעשה דבר בניגוד לרצוני, ושיתפתי אותו בחששות שלי (שרלוונטיים גם אם את החג היינו צריכים לעשות אצל ההורים שלו).

סיכמנו שנראה כבר קרוב למועד (מה יהיה מזג האוויר, אם אפשר להכניס הכל לתיק אחד ושהוא יסחוב, איך ארגיש בריאותית וכו').

סתם אמרתי לו שעד כמה שידוע לי - הדבר הנהוג הוא שעושים חג פה-חג שם, ולא מפצלים את ר"ה (ברור שלא הולכים ראש בקיר, אבל כשיש אינטרסים מנוגדים* - אפשר להיעזר במה שהרוב נוהג...). בעלי היקר טוען שזה מפני שההורים בד"כ לא גרים במרחק הליכה אחד מהשני...

לכן ניסיתי לברר פה מה אתן הייתן עושות לו ההורים שלכן ושל בעליכן היו גרים באותה עיר ובמרחק הליכה אחד מהשני...

[בכל מקרה - אם נחליט לא לפצל את ר"ה - ההורים שאמורים לקבל את יו"כ - יקבלו אי"ה גם את יו"ט ראשון של סוכות. זה לא כ"כ פייר שזוג הורים יקבלו את ר"ה וסוכות, והזוג השני יקבל את יום הדין, שאת רובו מבלים בביכנ"ס...].

* כל אחד נוטה לבלות יותר עם המשפחה שלו, ההורים שלו

מה זה משנה "אם זוגות אחרים עושים את זה"???

אני לא מבינה-תעשו את השיקולים שלכם, תבחנו את הכוחות שלכם ותחליטו בעצמכם.למה מה אחרים עושים נכנס פה כשיקול??

אולי באמת מה שיעזור לכם להחליט זה הזמן.נראה לי שאת חוששת מדברים שממש מוקדם מדי כרגע לדעת. ואין עכשיו כלים להחלטה כזו. 

א. ברור שאני בוחנת את ההצעה שלו אם מתאימה לי או לא (כי אם לא אוכל לעשות את השעה הליכה הזו - הוא לא יילך בלעדיי... זה תלוי בי).

ב. אנחנו אף פעם לא מסתכלים על "מה העולם נוהג?"

פשוט בענייני ההורים - זה יכול להכריע ולחסוך וויכוחים מיותרים!

לא יודעת איך זה אצלך, אבל אצלנו - בעלי יעדיף לבלות יותר זמן אצל ההורים שלו, ואני אעדיף לבלות יותר זמן אצל ההורים שלי. יש הגיון בהסדר של "חג פה-חג שם" (זוהי דעתנו לפחות). ככה אף אחד לא "בוכה" על זה שהולכים דווקא להורים האלה ולא לאחרים...

לפי החישוב שלי (זמן הליכה וכו') יוצא שההורים שנמצאים אצלם בתחילת החג - "נדפקים", ואילו אלה שנלך אליהם - מרוויחים אותנו ליותר זמן...

אם ההורים של בעלי היו "אמורים" לקבל אותנו בר"ה (כי בשבועות למשל היינו אצל ההורים שלי) - לא פייר שנבריז להם פתאום באמצע החג, כי זה לא יוצא חצי-חצי בדיוק.

שתבינו - ההורים שלנו (ואנחנו) ממש לא קטנוניים ומתחשבנים על כל שנייה ודקה, אבל מצידנו - אנחנו בשאיפה ששני ההורים ייהנו ממנו במידה שווה, ושלא זוג אחד יקופח חלילה (אצל ההורים שלי - אני הבכורה, אצל בעלי - הוא הבן-זקונים. שנינו חסרים במיוחד להורים שלנו... לא שהאחרים לא, אבל בכ"ז בכורה ובן-זקונים זה משהו אחר... ).

אם יש את "מנהג העולם", שיכול ממש לעשות סדר בעניינים האלה (וכיוון שהדברים האלה מקובלים - ההורים שלנו מודעים אליהם) - למה לא להיעזר בזה???? אנחנו רק נעזרים, לא הולכים כעיוורים אחריו...

לפני החג חילקנו את הדברים שלנו בשני הבתים כדי לא לסחוב איתנו וגם המרחק היה יותר קצר ממה שאת מתארת בסביבות חצי שעה

אצלנו זה מינימום שעה (ללכת מקצה אחד של העיר לקצה השני).

ושוב - עניין פיצול הדברים - לא כ"כ יצליח אצלי...

תודה על השיתוף!!!!!!!!

אם את אומרת שראש השנה יוצא 3 ימים (לא בדקתי. מאמינה לך...), אז יוצא שיש 6 סעודות (לא כולל סעודה שלישית).

לדעתי אפשר להיות אצל צד אחד 3 סעודות, ולאחר סעודת הערב השניה, ללכת שעה לצד השני. כך ההליכה היא בלילה ולא חם. ואז נשאר עוד 3 סעודות אצל הצד השני.

אמנם החלוקה לא שווה לגמרי. אצל משפחה אחת ישנים לילה אחד, ואצל המשפחה השניה 2 לילות, וגם סעודה שלישית רק אצל המשפחה השניה, אך לעומת זאת שתי הסעודות ה"מיוחדות" עם הסימנים הם אצל המשפחה הראשונה. כך שנראה לי שכל אחת מהמשפחות יכולה להרגיש שהיא הרוויחה יותר.

לעניין התיקים - בהנחה שבעלך כן יכול לפצל את הדברים שלו, ולשים חלק מהדברים מראש אצל המשפחה השניה, אז נשאר לסחוב רק את הדברים שלך. גם אם הם תופסים תיק גדול, נראה לי שהוא יוכל לסחוב אותו לבד, ואת תהיי משוחררת.

לעניין הסקר - אצלי זה ממש לא רלוונטי, ההורים גרים בשני אזורים שונים בארץ, אבל נראה לי שאני הייתי עושה את זה (בהליכה לילית, כאמור).

בכל אופן אל תנהגי לפי הסקר. גם אם כולן יגידו לך שהן מסוגלות ללכת בחודש תשיעי, באמצע הקיץ, ב-12:00 בצהריים, במשך 3 שעות, זה לא משנה לגבי היכולות שלך. את היחידה שיכולה להחליט אם את מסוגלת או לא.

שנה טובה 

אנחנו לא "סגורים" על "מה מקובל".

לכן ביקשתי לעשות פה את הסקר, כדי לראות אם השיטה של "חג פה-חג שם", גם לגבי ר"ה - היא המקובלת, או שמקובל לפצל את ר"ה (במקרה שההורים גרים קרוב יחסית...).

אח"כ תשאלי אותי למה אנחנו "שמים" על מה אחרים עושים (שוב - לא יודעת מה אחרים עושים)

הייתי בחודש 9 והמרחק הו 1/2 שעה הליכה וממש לא הסכמתי למרות שהרגשתי בעיקרון טוב  אבל גם לי לא התאים  לארוז לכל הורה בנפרד ולשים שם לפני החג אז  עשינו את כל החג אצל ההורים שלי.

במחשבה שניה- אחרי ר"ה יש עוד חגים....

סוכות חוה"מ שמחת תורה ואפילו יוהכ"פ....

למה לטרוח כל כך?

במיוחד שר"ה הוא לא בדיוק חג שנחים בו

יש פעמיים תקיעות ותפילות לא קצרות

(גם אם את לא הולכת, החג מתקצר...)

וגם תחילת שביעי זה לא בדיוק זמן למאמץ

(כמו תשיעי למשל... לפתח צירים- אם רוצים כמובן)

החלטה קלה ורגועה!

גרים 5 דק' אחד מהשני

אבל במצבך לא נראה לי שהייתי רוצה את זה. ראש השנה זה חג מאוד מתיש, כי גם בקושי ישנים...

אם אתם ממש בקטע אולי אפשר פשוט לפני החג עצמו לשים המזוודה/תיק אחד שם ואחד אצל ההורים השניים וככה לא להצטרך לסחוב.

חוץ מזה שמה תעשו כשיהיה ילדים בעז"ה? גם תיגררו יחד איתם? לא מתאים כ"כ. אולי עדיף "להרגיל את ההורים" כבר למציאות שמוותרים עליכם בחגים ובעז"ה בחגים אחרים תבואו אליהם.

ככה, כל אחד לוקח מזודה משלו, נמצא כל החג באותו חדר ואותה מיטה,

ונפגשים אחר כך, שמחים ומרוצים....

נו, בהצלחה עם ההחלטות האלו.

זה שהוא באומן בהחלט מציל אותנו מהרבה סיבוכים לפעמים.3 ימים אצל חמותי? הייתי משתגעת.

3 ימים אצל ההורים שלי? הוא היה מתחרפן. אז יצא לנו טוב..

בבית הכנסת. הרי שנה הבאה בעז"ה תהיי מטופלת בתינוק/ת וכבר לא תוכלי לשבת ברוגע לתפילות. ויש לך המון על מה להתפלל!

על הלידה, על שנת ההרות הראשונה!

לא חבל להוציא את כל הכוחות על הליכה? 

לא, לא נראה לי...

זו דעתי.

ההורים כבודם במקומם מונח, יש דברים חשובים יותר בראש השנה.

והם וודאי יבינו שבמצבך אינך אמורה להתנייד.

גם בעלך אמור להבין זאת ואני בטוחה שמבין.

בהצלחה!

יהיו פה אולי כאלה שלא יסכימו איתי אך בעיני- כך אני גדלתי- ראש השנה הוא לא חג משפחתי. זה יום לתפילה. יש חגים אחרים משפחתיים. יש לי הרבה מה לומר בענין אך לא נראה לי שזה המקום להרחיב...

ת'אמת שעכשיו אני פחות מרגישה רע עם עצמי שכאילו אני עושה "דווקא" לבעלי.. (הוא כ"כ התלהב שאפשר לעשות נחת לשני ההורים, ואני קצת ייבשתי...).

בעז"ה נראה קרוב למועד מה יהיה מצבי ומזג האוויר...

וודאי שהוא בעל מתוק!!! ולא יעשה דבר בניגוד לרצוני!!!

תודה על עצתכם והשיתוף!!

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...