מצטערת שלא הובנתי..

הבחור אמר שהוא לא רוצה להמשיך..

אבל גם אמר התלבטתי המון, אני עדיין לא בטוח..

אני גם יודעת מה הדברים שמפריעים וזה דברים ששנינו מסכימים שאפשר להתגבר עליהם..

רוב ההחלטה נובעת מניסיון לא מוצלח בעבר..

יותר ברור עכשיו?

(כן זה נשמע הזוי שניתנו הסברים אחרי דייט אחד.. אבל..)

את רוצה לחדש?? יאללה, תזרמי.. תנסי.. 

מה הגרוע מכל שכבר יכול לקרות??

אז הוא יגיד לך- לא, אני לא מעוניין.

ו..? נכון, זה יצבוט בלב, אולי קצת יפגע בכבוד/בבטחון העצמי, אולי קצת תחושת פספוס,

אבל ברור שאת מיד תתרוממי ותמשיכי הלאה- 

את בחורה חזקה!! ה' אוהב אותך ורוצה אותך שמחה!!

את בעצם תרוויחי: כי התרת את הספק!! 

הורדת מעלייך "עול" של סיפור שגורם לך למחשבות רבות ודמיונות..

ואם הוא דווקא יהיה בעניין לחדש??? אחלה!! עוד יותר הרווחת!!

לפי דעתי- תצברי אומץ, תפני אליו שוב, אם את מעדיפה דרך אדם שלישי- לכי על זה.

אבל אל תעבירי עוד ועוד יום בספק מיותר.

ו... סליחה שהתפרצתי לדיון חרף היותי בחורה   

הייתי מסכים..

אני חושב שהייתי מגיב "איזה אומץ".

שסתם עשיתי מעצמי צחוק 

שבאמת אין לי מושג לכן אין לי מה להוסיף.

אם אפנה אליו

בררר

בתור בנים מה אתם חושבים..

|מתוסכל|

את לא תעשי מעצמך צחוק

זה נותן העדפה להגיד כן.. כי זה מראה שאת חושבת על זה ברצינות.

הרי כנראה שלא תפגשי אותו יותר בחיים (או שלא?)

אז מקסימום יהיה קצת פדיחה. זה רק יעשה טוב למידת הענווה שלך לא שאת צריכה את זה כן?

לק"י

אולי הכימיה כן תגיע.

למרות שאם הבחור סגור על זה לגמרי שזה לא זה ואין סיכוי שדעתו תשתנה- אני באופן אישי לא הייתי רוצה להפגש שוב.

קיצר אני בתסבוכת..

נחכה ונראה מה התוכניות  של הקב"ה

אני לא יודעת אם זה יתאים לך, כי לי אין טיפה מהאומץ שאת בורכת בו

אבל הייתי אומרת לעצמי,

שאם הוא מתלבט- אז הוא יתקשר אם יחליט שכן, וזהו

אני לא בן- אבל הייתי רואה את זה כאומץ, לא כדבר שלילי...

לא לא להתקשר זה אומץ- כן להתקשר זה אומץ.

התגובה שלי היתה עם שני חלקים, רק שלא הייתי ברורה.

מה אני הייתי עושה,

ואיך אני חושבת שכן להתקשר אליו מתפרש

ולהגיד שלאור ה"תוספת" שלו שהוא מאד התלבט ולא בטוח בהחלטתו - רצית לדעת אם הוא בכל זאת עומד בה.

מה יכול להיות? לכל היותר קצת לא נעים. הוא לכל היותר יראה בכך מחמאה בשבילו.

לא לפחד - ולהחליט מראש לא להתאכזב לאף כיוון.

וזה אכן מה שעשיתי...

עכשיו שהוא יחשוב למה רק אני צריכה לחשוב יותר מידי

כי גם אני מאמין שאחרי דייט ראשון לא חותכים אם זה לא ממש חריג.

אבל מכך שהוא חתך אחרי דייט ראשון את יכולה להסיק שהוא לא חושב ככה...

סביר להניח שהוא יקבל את זה סבבה, כך לדלות דעתי

לא הבנתי

אלא שיחה זורמת, שפה משותפת...

בכל מה שקשור לכימיה

ברור, אלא מה?

|מקווה שלא מפדח|

אז לקח לי כמה רגעים להבין אותך... |מובך|

לק"י

לפעמים לוקח זמן להפתח כלפי מישו זר..

זאת אומרת, אתה נפגש, ורואה שהבחורה מאוד נחמדה והכל, אבל פשוט לא הסגנון שלך. מבחינת סגנון הדיבור, מה שהיא בוחרת לשתף בו ולספר, הבדיחות שלך לא מצחיקות אותה ולהיפך... יש מצבים שאפשר להרגיש שאין כימיה, וגם לא סביר שתהיה.

לק?י

אבל במקרה פחות קיצוני- אני הייתי מנסה עוד פגישה.

ואני בטוחה שהיה חושב על אופצייה 2.

תודה לכולם

בהצלחה.

זה לא פשוט לעשות צעד כזה ולאישה נורמטיבית זה מאוד קשה ואחרי המון מחשבה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?