אני מניח שהחסרון הגדול הוא חוסר הראשוניות, אבל מצד שני היתרון הגדול הוא הנסיון. וכשאני כותב נסיון אני מתכוון בעיקר ליכולת לתקשר, לנהל שיחה, להבין מה זו אשה, לדעת מתי לדבר ומתי לשתוק, מה להגיד ומה לא. ואת זה, מה לעשות, גברים לומדים רק מהנסיון...

ועוד יתרון בעיני זו בגרות לחיים: יודעים יותר מה חשוב ומה פחות, יודעים איך להקים בית, איך להתנהל כלכלית, איך להיות בקשר נכון ובמרחק נכון עם המשפחה של הצד השני, איך להתמודד עם בירוקרטיה בכל מיני מוסדות, ועוד.

וגם נדמה לי שיודעים גם יותר לסלוח ולשים דברים קטנים וקטנוניים בצד, כדי כן למצוא את המשותף ולהקים משהו גדול ויציב ביחד. יודעים לשים את הפנטזיות על חיי נסיכים בצד, ובמקום זה להשקיע איפה שבאמת צריך: לפרגן, להגיד מלה טובה, להמנע מביקורתיות-רקע תמידית, ואם יש ביקורת מהותית - להגיד אותה ישירות בצורה נעימה שגם תישמע. 

בעיני כל אלו דברים שמי שבא עם נסיון כבר מאומן בהם, וזה לא מעט.

הרי למה הוא התגרש?

אולי כי הוא לא מבין מה זו אשה, לא יודע לתקשר נכון...

אמנם לומדים מניסיון, אבל אם הניסיון היה כושל - אין ערובה לכך שהמסקנות נכונות.

יתרון - בגלל הניסיון.

מילא חיסרון - בגלל הכישלון

הוא מבין מה זו אישה. והוא יודע לתקשר מצויין! והוא ממשפחה טובה והוא חכם, לב טוב וכו' וכו' וכו'.

רק ש...

הם כנראה התחתנו כשהיו מאוהבים עד מעל הראש או לא יודעת מה, והוא לא הקשיב למה שאמרו לו על ההיא...

אז הוא גילה את זה אחרי החתונה.

וזה יכול להיות גם על הצד ההפוך, על האישה...

אחרי החתונה משתנים, ולצערי יש כאלה שמשתנים לרעה או שפתאום יום אחד תופסים את הג'ננה שלהם ועושים  עוול לאלה שאליהם הם נשואים.

כשקראתי את התגובה שלך ואת תחילת השרשור נזכרתי מיד בטור של הרב יוני לביא שכותב כל שבת בראש יהודי, 'בשניים'.

הציעו למישי גרוש... אני? למה לי? מה עשיתי שמגיע לי גרוש? ואז הטפלון צלצל ואחותה הייתה על הקו. והיא גרושה.. והיא אומרת לעצמה, 'הנה אחותי ל"ע גרושה.. היא פחות טובה ממני ומאנשים אחרים?'

אז סה"כ צריך לחשוב פעמיים לפני שמסרבים... והקטע הזה תמיד מהדהד לי בראש.. חשוב לזכור שלפעמים- הגרושים הם לא אשמים...

אני אומרת בחיוך, אבל באמת.

אם למדת את כל אלה מהנישואין הקודמים אז אני חושבת שבאמת זה שם כמעט בצד את מה שהיה.

שיהיה בהצלחה!

אבל ההורים שלי לא מוכנים בשום אופן..

אז א, אפחד לא מציע לי גרוש.

ב, כשעולה רעיון כזה הוא מיד יורד ע״י הורי היקרים

~~~אני מהאלה שמאמינות בחכמתם של המבוגרים~~~~

פשוט אחותי התאלמנה ל״ע והתחתנה שוב... ואנחנו יודעים מזה נישואים שניים.....

לא פשוט בכלל!!

אז מעדיפים שלא...

מאוד מחכים ומענין.

גיליתי שגרושים הם לא עם מפחיד.. ולפעמים זה לא סוף העולם בכלל..

אני חושבת שהכל תלוי בבחור, מה הוא עבר ואיך הוא מתמודד עם זה כיום.

וכמה כוחות נפש יש לך להתמודד עם בחור שכבר עבר דבר אחד או שניים בחיים..

בחורה גרושה?

ובנוגע לשאלה שהועלתה, אני אישית הייתי נותנת צאנס, אותו סיפור עם כאלה שחזרו בתשובה או שהם מבוגרים ממני.

זה ראש אחר אבל אולי דווקא לטובה.

ומה אם יש לו/לה ילד? הייתם יוצאים?

וגם אם היא עשתה שינוי מאז.

אם הגירושין לא היו באשמתה- אז ברור שלא.

דברתי על (רוב המקרים) שבם אין צד אחד שהוא אשם בלבד.

כל עוד אין סיבה מיוחדת.

ואני באמת שואלת!

חוץ מאהבה, איזה עוד סיבות? זה לא שמכריחים מישהו להתחתן, ותמיד יש עוד אפשרויות (נראה לי).

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?