העפת את הרוח הנכאה לכל הרוחות

ויפה לאנשים הנחמדים!

זה מציאותי אם שכחת 

אכן.

העולם הורטואלי הוא עולם דמיוני?

בד"כ אני כותב "העולם שבחוץ" או "העולם הממשי" או לא יודע מה, כל פעם ביטוי אחר וזה לא תמיד מתאים.

תגדירו ווירטואלי 

אפשר לראות את ההבדל בספרי קודש 

ספר שבמחשב אין בו קדושת האותיות ואין בעיה למחוק אפילו שם ה'

לספר קיים שבו יש את קדושת האותיות ולכן הוא קדוש

לפי שיטתך, דווקא ממשי ופיזי מתאים הרבה יותר.

או העולם הבדיד והעולם הרציף

או הווירטואלי והמוחשי

יש הבדל עם מדברים אחד מול השני (גם בטלפון) מאשר שמתכתבים ושותקים כל הזמן.

הקשר אולי נראה מציאותי אבל אם יחשבו עליו שוב יש אפשרות להיות חבר של מישהו שלא ראו אותו אף פעם?

האם הייתם מתחתנים אם מישהו שלא ראיתם אוו אף פעם?הרי הוא מציאותי..

גם אם הוא לא קיום פיזי.

מציאותי=ההפך מדמיוני.

ולכן זה לא נכון לומר שהחיים כאן הם לא מציאותיים.

[זה כמו לומר, למשל, שהעולם הבא זה לא מציאות.

זו מציאות, גם אם היא לא ממשית כרגע.]

תמידית בתוך נוזל שמספק להם את כל צרכיהם -

והם מחוברים למכונות שמייצרות להם חזיונות וצלילים,

והם חוֹוים רק את המציאות הוירטואלית

רגע... למה לא בעצם?

או אם תרצו, Matrix XP

(דלגו ל-20 שניות לפני הסוף אם אתם חסרי סבלנות)

בינתיים הגענו למסקנה (אני וחברי לשון באיזה פורום אחר מוזמנים לחפש את הפצל"ש שלי באתר אחר)

שהדבר שיש לנו, חוץ מ - "לא ורטואלי" / "מחוץ לעולם הורטואלי" זה:

עולם פיזי

עולם ממשי.

'פיזי' ו'ממשי' ממש מזכירים לי את 'גשמי'.

וההפך מ'גשמי' זה 'רוחני', לא 'וירטואלי'

אני חושב שההגדרה המתאימה חייבת להיות על דרך השלילה -

יש עולם 'וירטואלי', ויש עולם 'לא-וירטואלי'.

למי שמעדיף להידבק למילים חיוביות, אולי אפשר להשתמש ב"עולם המעשה"

יש כאלה שרוב החיים שלהם בעולם הוירטואלי אבל צריך לזכור שהעולם הוירטואלי תלוי בעולם הממשי 

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה