אז כבר נרשמתי ללימודים, ומאז שאני זוכרת את עצמי זה מה שאני רוצה ללמוד.
אבל לפעמים מתגנבים להם הספקות שאולי הייתי צריכה לבחור תחום אחר.
מה עושים?!
אולי זה סתם חשש מהלא נודע ומזה שעוד שניה מתחילה לה המכינה והשנה.
אוף, ואם אני אסבול ממש, אז בזבזתי לעצמי כסף וזמן.
מתסכל.
לק"י
המזל הוא שתמיד אפשר לעשות הסבה למקצוע אחר.
אני הלכתי ללמוד את מה שחלמתי עליו מכיתה ח' ואולי אפילו לפני, מרוב החששות אפילו עשיתי ייעוץ לימודים (שעלה לא מעט כסף) ועדיין, אני מסיימת עכשיו שנה ראשונה ולפעמים עדיין יש ספקות.
בכל מקרה, אני מתארת בחירת מקצוע כמו דלקת בתוספתן: בהתחלה החולה מרגיש כאב עמום כזה באזור הבטן, הוא לא יודע בוודאות מאיפה זה מגיע ולאן זה מוביל. רק בשלב מאוחר יותר של הדלקת, כשהוא ממשיך לכיוונה אז מתחיל כאב חד, ברור באזור הימני של הבטן התחתונה ואתה יודע שזה זה, שאין מקום אחר.
אני בשלבים האחרונים של הדלקת כרגע 
רק צריך להיזהר לא להגיע לשלב שבו התוספתן תתפוצץ, הכאב יעלם וכל הגוף יהיה בסכנה..
(~עד כאן הדימוי שלי~)
בכל מקרה, החששות יימשכו עד שהן יתבהרו מאליהן, והן אכן מתבהרות. תמיד יש ספקות אבל עם הזמן רב הנגלה על הספק.
וכן, תמיד, תמיד אפשר להתחרט...
בס"ד
תחשבי מה הכי גרוע שיכול לקרות? יש לי מרצה שלמדה תואר במשפטים, ואחרי שהתחילה לעבוד ראתה שזה לא בשבילה ועשתה הסבה לאומנות...
אז באמת שאי אפשר לדעת, ואנשים עושים הסבה-אבל תחשבי שזה הדבר הכי גרוע-לעשות הסבה.
וכמה אנשים כבר עושים הסבה? אז אל דאגה!
אם תסבלי בשנה ראשונה-תוכלי לעבור, זה לא כזה ביג דיל...
מציעה לך לחזק את החלטתך ע"י זה שתשאלי אנשים שמכירים אותך אם נראה להם שזה מתאים לך, לי אישית זה עזר
כך אני חושבת,
כי תכלס לא נראה לי שמישהו יעשה משהו שהוא לא אוהב אותו..
כל עוד אדם מרגיש סיפוק ממה שהוא עושה- בין אם זה קל או קשה הוא מרגיש טוב עם בחירתו.
המצב כמובן נתון לשינוי, בואי למכללות ותראי כמה סטודנטים להסבה מקצועית יש- אחרי 10-15 שנים במקצוע..
ושיהיה לך רק בהצלחה!!
כלומר זהו תחום שאני מאוד מתחברת אליו ותמיד חלמתי לעבוד בתחומו.
אבל עד שלא אסיים את הלימודים ואעבוד בתכלס לא אדע אם אני באמת אוהבת אותו.
ושוב זה תחום שאני לא יכולה לעשות את הבירור המקדים כי אין לי אופציה לעסוק בזה עכשיו.
וגם לא מומלץ שאעסוק בזה בלי ידע 
יטבתהזה אמת קצת קשה לדעת לפעמים, אבל אם יש משהו שאת חולמת עליו כבר הרבה זמן כנראה שהוא משהו שקשור בנפשך .תמיד אפשר לעשות ייעוץ מקצוע - גרפולוגי. (לא אצל כולם זה עולה כ"כ הרבה) דרך הגרפולוגיה אפשר לראות את התכונות שלך , את החוזקות ולראות מה מתאים למבנה אישיותך. זה לא תמיד 100% מדוייק אבל רב הפעמים זה די קרוב.
אני ממליצה מאד זה באמת עוזר לדעת מה נכון לנפש וע"פ זה כנראה שלא תתחרטי ותצטרכי לעשות אח"כ הסבה- למרות שגם זה לא סוף העולם....
המון הצלחה!
בהצלחה!זו באמת החלטה קשה.בלדריתאם זה יגרום לך להרגיש טוב כדאי לך לעשות מבחני התאמה, ובכל מקרה תישארי בטוחה בהחלטה שלך אחרי שעשית אותה, חבל לשנות מסלול בגלל הרגשה שיכולה לעבור, בכל תחום לימודים יכולות להיות תקופות קשות והרבה פעמים הלימודים לא דומים לעבודה בפועל.
ובכל אופן, את לא מבזבזת כסף וזמן! את מפתחת את עצמך וזה מה שחשוב!
לי היה קשה לדעת מה אני רוצה אז בחרתי מסלול שפותח הרבה אפשרויות להמשך (רב תחומי), זו גם אפשרות למתקשי ההחלטה
חוץ ממה שרוצים ללמוד, כדאי להיות ראלי ולקחת בחשבון גם לאיזה מקצועות יש דרישה בשוק. זה טרי מהשבוע מכבוד השר נפתלי בנט:
מה שעוזר לי להיות שלימה עם זה, זה לדמיין אותי לומדת מקצוע אחר ואז פוגשת חברה שאומרת לי שהיא לומדת את המקצוע שחלמתי עליו תמיד ולראות כמה אני מקנאה בה על זה.
זה תמיד עושה לי את זה
נשמע מגוחך, אבל אמיתי.. 
היום לצערנו מסתכלים רק על מי שיש בידו תואר כלשהו...
אז, קודם כנסי ללמוד תחום שנראה לך הכי קורץ לך...
ובהמשך פשוט תתגלגלי עם החיים...
אני התחלתי משהו אחד שהייתי בטוחה שאני ממש אוהב את זה ושאני טובה בזה,
וגיליתי שאני לא מרגישה מזה מספיק הנאה,
שמבחינת השקעה זה יותר מידי בשבילי כי יש בזה דברים שאני ממש גרועה בהם וזה מבזבז לי המון זמן,
ושגם בעבודה עצמה לא בטוח שאני אהנה ושזה יהיה בזמנים שנוחים לי.
אז עזבתי.
נכון שבזבזתי זמן וכסף אבל אם לא הייתי מבזבזת אותם איך הייתי יודעת שזה לא מה שמתאים לי?
לפעמים צריך לנסות כדי להבין שטעינו.
ועכשיו שאני הולכת ללמוד משהו אחר אני ממש מפחדת ששוב הסיפור הזה יחזור על עצמו,
במיוחד אחרי שאמרו לי שהשנה הראשונה הכי קשה,
אבל אין מה לעשות חוץ מלהתפלל שיהיה טוב.
תנסי גם לברר עם סטודנטים שלומדים את זה עכשיו מה הולך שם בדיוק.
המון בהצלחה!
מקווה שאמצא פה עם מי להתייעץ, עושה רושם שהרוב פה זה תואר ראשון, שני מקסימום...
מסיימת באוגוסט 5 שנים של מחקר אינטנסיבי בתחום ריאלי במסגרת דוקטורט. יש מאמר אחד רציני ואחד כנס.
במהלך השנים הללו היו המון כיוונים לפתרון בעיה מסויימת, כולם נפסלו. באוגוסט נגמרת לי המלגה ואני די מיואשת.
המנחה אומר שהתרומה המדעית מהמחקר שלי לא מספיקה כדי לקבל דוקטורט, אני מסמורטטת מהמחשבה של להמשיך.
אני לא מתכוונת להמשיך כחוקרת בחיים שאחרי התואר, יותר הוראה אקדמית, שם אני פורחת.
מתלבטת מה אפשר בכלל לעשות. למי לפנות, האם להפסיק את התואר ולזרוק לפח את כל השנים הללו. מה גם שסה"כ יעזור לי התואר דוקטור בתור מרצה ויכול להיות שאצטרך להחזיר את המלגה. אבל מכבה אותי רק המחשבה של להמשיך את התואר עד (לא יודעת מתי) ועוד לעבוד תוך כדי כי המנחה כבר הודיע לי שאין לו עוד כסף בשבילי.
מישהו?
לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.
תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.
אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר.
גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.
הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.
לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.
הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).
פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.
כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.
ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..
בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים
מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם
בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?
אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם
לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.
שולח כוחות מכאן.
תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?
אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.
אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.
נראה שלא היה לך דבר כזה.
בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.
בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.
אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.
היי בן 27 מתחיל ללמוד תואר שני שנה הבאה בבר אילן מחפש מקום לגור בו באזור בר אילן מישהו מכיר דירות שותפים לדתיים או אולי כפרי סטודנטים באזור או סתם משהו בסגנון כפר סטודנטים?
והרבה דירות שותפים.
בלוד יש כפר סטודנטים.
ברחובות יש כפר סטודנטים.
מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.
אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.
איפה נוח לחפש מלגות, איפה אפשר למצוא מלגות שמנות יותר וכו'..
פתית שלגאחרונהשלום לכולם!
לי קוראים חוה.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמנריונית במסגרת סיום תואר ראשון באוניברסיטה פתוחה מחפשים אנשים אשר ירצו להשתתף במחקר שלנו, ולענות על שאלון.
אם תרצו לקחת חלק, אנא תקראו מכתב פנייה למשתתפים אשר מצורף לשאלון.
המחקר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
השאלון מתארח ב-Google Forms, ומאפשר לכם לענות עליו באופן אנונימי ומבלי להזכיר פרטים אישיים.
השתתפותכם במחקר היא מרצונכם לחלוטין. אם לא תרצו להשתתף במחקר במהלך המענה על שאלון אתם יכולים לסגור אותו.
השאלון מיועד אך ורק למי שמלאו לו 18.
השאלון מיועד הן לאלו שאובחנו עם לקות למידה והן לאלו שלא אובחנו עם לקות למידה.
תודה רבה לכל מי שירצה לעזור.
אנו מאחלים יום טוב ושקט לכולם!
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
זה אחלה שאלון.
רק סתם מעניין להבין מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.
שלום לכולם!
אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).
האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?
תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.
יום נעים ורגוע.
שלום!
אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).
תודה רבה על כל עזרה אפשרית.
מאחלת יום טוב ורגוע.
אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם.
למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.
כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".
כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות.
אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.
אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.
בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.
תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.
יום טוב לכולם.
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
היי לכולם! 👋
במסגרת הסמינריון שלי, אני חוקרת איך סיפורי הגבורה שאנחנו פוגשים במדיה משפיעים עלינו – על הגאווה הלאומית ועל היכולת שלנו להישאר חזקים בתקופה הזו.
אשמח ממש אם תוכלו לענות על שאלון קצר (מבטיחה שזה רק 5 דקות!):
🔗 שאלון מחקר: השפעה נתפסת של סיפורי גבורה וחוסן בזמן מלחמת "חרבות ברזל"
השאלון אנונימי לגמרי.
מיועד לגילאי 18 ומעלה.
כל תשובה עוזרת לי מאוד להבין איך אנחנו מתמודדים כחברה.
תודה רבה רבה על העזרה! ❤️ מעריכה מאוד
אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.
מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.
מדעים זה אותם מדעים.
לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.
חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי
נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.
ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.
והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.
מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.
