הי
ילדתי לפני כחמישה חוד' בן מתוק.
אף פעם לא יצא לי להיניק הנקה מלאה בצום חשוב.
הבנתי שי"ז בתמוז נחשב מהצומות הקלים ואיכשהו נעבור אותו
אך- מה עם 9 באב???
חבל שהחורבן פחות מציק לי
אלא יותר המחשבה: איך אשרוד יום שלם בלי לשתות כשאני מוציאה מעצמי כ"כ הרבה נוזלים עקב ההנקה???
אולי מישהי עברה צום כמו 9 באב או יו"כ בהנקה ויודעת מה עושים בלי להיחלש
ובלי לפגוע בתינוק או בהנקה עצמה.
תודה
לפחות לשתות בשיעורים וכד
או שאת שותה- או שאת צמה. זה פחות חמור מיו"כ אבל יותר חמור מי"ז בתמוז.
כמובן שצריך שאלת רב.
אני שאבתי כמה בקבוקים לפני הצום (יש לך עוד 3 שבועות- זה מספיק זמן להכין 4-5 בקבוקים לפחות)
תשבי במזגן, אם אפשר- אצל אמא, תכיני את הגוף טוב לפני כן- מיץ פירות, מיץ ענבים, תשתי הרבה בימים קודם לכן, חילבה מאוד עוזר שגם החלב לא יפגע (יש כדורים ויש גם את המקור..)
לגבי החילבה- אני ביו"כ עם הילדה הראשונה אכלתי כמויות של חילבה בשבוע לפני הצום. יום אחרי הצום, הילדה התחילה לפלוט כמויות של מזון, אחרי כל הנקה (היא הייתה בת חודש ויומיים). התקשרנו ליועצת הנקה, ומסתבר שזה גרם לי לעודף חלב, שגם הצום לא פגע בו, והיא פשוט קיבלה מנה גדושה בכל ארוחה ולכן היא פלטה.
נדיר,אבל יש גם מקרים כאלה.. 
ולגבי שיעורים כן או לא - זה עניין לפסיקה אישית. כל רב ושיטתו.
לגבי י"ז בתמוז, אני לא צמה, מניקה ב"ה...
הגדולה שלי הייתה בת חודש ויום בתשעה באב וההנחיה שקיבלתי הייתה לתת לסירוגין ארוחה בהנקה וארוחה שאוב.. נשארתי במזגן במינימום תזוזה..
השני שלי היה בן 11 יום ביו"כ ונשארתי במיטה כל היום..
ועכשיו הקטנה תהיה בת חמישה חודשים בתשעה באב אי"ה ואני מתכננת להניק ושאוב לסירוגין..
חשוב לשתות מלא מלא מלא (מינימום 3 ליטר) בכמה ימים שלפני הצום.
אצלי למחרת הצום עדיין יש חוסר בחלב אני מניקה כל היום בערך ומשתדלת רק פעם אחת לתת שאוב. ואני משתדלת לשתות המון!
בהצלחה!
לצום כל זמן שהאשה מניקה - ובגמרא (נראה לי) מניקה נחשב עד 24 חודש אפילו אם בפועל לא מניקה.
ט' באב - לשאוב לפני, להתחיל כבר מעכשיו בשאיבות! אני צמתי יום כיפור עם תינוק בן חודשיים והכנתי מראש שאוב. ט' באב יותר קשה מיום כיפור, אבל לשתותו המון לפני
אני פשוט הנקתי הנקה אחת ובהנקה שלאחריה הבאתי בקבוק (שאוב ואחרי שנגמר לי- מטרנה).
את השאוב שאבתי מעבר להנקה הרגילה, לכן כדאי לא לשאוב ביום לפני הצום (מהבוקר), לענ"ד, כדי לא כדאי להעמיס על הגוף.
אני גרועה בצומות. הייתי כל היום במזגן. נסעתי להורים (יש לי גם אחים לא נשואים) ככה שיצא שהרבה אנשים שמרו עליו. כל אחד קצת. הבן שלי בן שנתיים ו-3 וכל יוה"כ ו-9 באב אני אצל ההורים מאז הלידה. זה ממש עוזר (יש לי אמא שצמה ממש טוב, למרות שהיא בת 60 ועוד אחים לא נשואים).
ולא יהיה תלוי רק בך. שייבנה בית המקדש ולא נצטרך להתמודד עם השאלות הללו!
כמה ימים לפני הצום שותים הרבה הרבה יותר מהרגיל.
חוץ מזה כדאי לאכול ענבים לפני הצום נדמה לי שהסוכר שלהם מתפרק לאט יותר או משהו כזה.
ולאכול שיבולת שועל ביום שלפני הצום (עוגיות או גרנולה וכד') זה משביע לזמן ארוך יותר ונותן כח.
בצום עצמו לא יוצאים מהבית ויושבים כל היום במזגן.
אחרי הצום גם שותים הרבה ונחים. ולוקחים בחשבון שיכול להיות קצת זמן אחרי הצום שיהיה צריך להניק לעיתים תכופות יותר.
דרך אגב תשאלי רב אבל נדמה לי שתשעה באב זה פחות חמור מיו"כ ויש בו כל מיני הקלות.
בעלי בצבא קיבל פסיקה לשתות לשיעורין בתשעה באב.
מקורה בביאור הלכה ובפירוש אין דעה בפוסקים שיש דין שיעורים בתשעה באב.
גם בצומות תשעה באב ויום כיפור יש רבנים שמתירים לשתות בכל מיני דרכים כדי לאפשר הנקה.
אני צמתי פעם אחת לפי כל השיטות שאמרו וההנקה לא חזרה מאז ועד היום (הבן שלי היה בערך בגיל של הבן שלך).
לא באה להפחיד, אלא לומר שחשוב לברר עם רב האם יש לצום ואיך.
אם כן צמים, כל מה שכבר אמרו:
- להכין בקבוקים שאובים מראש/ תגבורת מטרנה.
- לדאוג לעזרה עם הקטן (בתשעה באב זה יותר פשוט, ביום כיפור כולם בבית כנסת)
- לשתות המון המון ב24 שעות לפני הצום
- להיות כל הזמן במזגן ולא להתאמץ
- לקחת מראש יום- יומיים אחרי הצום שיהיו כמו קפיצת גדילה, עד שתפוקת החלב תחזור.
- לפני הצום ואחריו לאכול ולשתות דברים שטובים להנקה.
נגמר לך החלב??
אני בהריון ולא יודעת אם לצום או לא.
הייתי אצל רופאה לא דתית שלא התייחסה לנתונים האישיים ולעובדה שבהריון הקודם צמתי בקלות את כל הצומות.
אמרה בגדול - הרפואה נגד לצום. תשאלי את הרב. אני אומרת לא לצום ואין קשר לנתונים אישיים והסבירה מה הנזק הודאי.
מה עושים?
(אני יודעת שיש דעה שלא לצום עד שנתיים אחרי הלידה (ואני בטווח הזה עדיין) ויש דעה הפוכה שמוטב להשתתף במשהו באבל של עמ"י)
הבאתי לו מטרנה וניסיתי להניק פחות, אבל הוא סרב לקבל בקבוקים ובסוף הנקתי הרבה, ולקראת סוף הצום התחלתי להתייבש והייתי צריכה לשבור את הצום...
חשוב לשאול רב ולהיות קשובים לגוף בצום עצמו...
ולכן אישה בהריון לא צריכה לצום אותו..
באופן כללי, יותר קל לצום בהריון מאשר בהנקה.
ואם שותים הרבה לפני אז זה אמור להיות בסדר.
בכל מקרה כדאי להיות עם יד על הדופק ואם את רואה שקשה לך בתשעה באב להרים טלפון לרב ולשאול
בגלל שתשעה באב נדחה. ולכן התירו נראה לי כמעט לכל מי ששאלה...(מניקה/הריון)
לגבי השואלת-
אני אצל שני הילדים צמתי מלא את תשעה באב ויו"כ הלי הקלה למרות שהרב אמר שאם צריך אז אפשר לשיעורים.
בגדול בדר"כ לא קשה לי בצומות אז לא הרגשתי שההנקה מעיקה עליי כ"כ.
בני הבכור בתשעה באב היה בן שלושה חודשים (ויו"כ בן חמישה) והצלחתי לצום, לקראת הסוף הרגשתי קצת יותר חולשה וכבר היה חלב מועט אז הלכתי לנוח ובעלי נתן לו שאוב שהיה לי מראש.
אצל הקטנה ביו"כ היא היתה בת חודשיים וב"ה גם עבר בטוב.
אז בגדול לדעתי כמובן שהכל אינדיוידואלי ותלוי גם איך את בכללי בצומות.
כמובן שכדאי לשאול רב כדי שאם פתאום לא תרגישי טוב תדעי מה את יכולה לעשות
מאוד כדאי להכין מנות שאובות על מנת להקל.
אההה ועוד דבר חשוב. לי אמרו שזה יכול לפגוע בהנקה. לי זה לא פגע. צריך אחרי הצום להקפיד על שתיה מרובה מהרגיל על מנת שהחלב יחזור לכמותו.
(תשעה באב ויום כיפור)
הייתי במזגן ושכבתי בבית . לא הרגשתי הרבה יותר גרוע מצומות שצמתי בלי הנקה.
המחסור בחלב מורגש (לפחות אצלי) - יום אחרי הצום. שאז אני מניקה בשרשרת (אבל לפחות אני לא צמה אז אין לי בעיה עם זה)
ההרגשה של חוסר חלב מגיעה יום אחרי הצום אם את אוכל ושותה טוב לפני הצום אז לא תרגישי חוסר חלב,העיקר לנוח לא להיסתובב ולשבת במזגן
יש גישה כזו שאם לא מצליחים לשנות התנהגות של בעל אחרי שדיברנו והסברנו וביקשנו וכו' אז צריך לבחור האם להשלים ולקבל את זה או פשוט לא לקבל ולהיפרד.
אני נשואה עם שלושה ילדים ובעלי כמעט לא עוזר בבית (ולא שעובד כל כך הרבה, אני מביאה את המשכורת העיקרית)
כבר דיברנו על זה אינספור פעמים ורוב החיים שלי אני מרגישה ממורמרת בגלל זה. יש לי כמו בעיות התארגנות כאלה וכנראה גם בעית קשב שכל דבר לוקח מלאא זמן.. בשבתות אני לבד עם הילדים רוב הזמן.
אמא שלי אומרת שהוא כבר לא ישתנה ואני צריכה לבחור האם לקבל את המצב או להחליט שלא מתאים לי ולהיפרד.
ולפני שתגידו לשחרר אחריות זה. לא כל כך רלוונטי.. כי בשבתות הוא בכלל נמצא רוב הזמן בבית הכנסת, וביום יום הוא פשוט לא עושה את הדברים (לקלח להאכיל) והילדים מגיעים אלי
כזו
אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך
את לא חייבת לעשות הכל לבד
תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים
חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה
הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר
חיבוק♥️
היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך
אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה
הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?
חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.
לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה
ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.
אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..
ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.
בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו
אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות
ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי
אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם
תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים
מנסיון
שיכולות קשב מאד מושפעות מהמצב הרגשי והאוירה הכללית.
אדם מאותגר קשב שחווה ביקורת על התפקוד שלו, גם אם היא לא נאמרת אלא רק נמאת ברקע - זה מחמיר מאד את תסמיני הקשב, גלגל קסמים שכזה.
יעשה לכם ממש טוב...
חבל לחיות ככה אתן יכולים להנות מעצמכם ומהחיים הרבה יותר..
אם את רוצה המלצה יכולה לתת לך בשמחה!
כי היא מתארת מצב שחור לבן
או לקבל או לא
אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד
לא שזה מצב טוב
אבל גם לקבל/ להיפרד
לא אומר מצב טוב
כולנו אנשים פגומים
לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות
הקושי תמיד יהיה שם
ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת
אם היא בוויב חיובי
אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות
הזוגיות תהיה יותר טובה
בעלי עושה המון בבית
יותר ממני
זה לא הופך את החיים שלי למאושרים
יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית
לא שזה לא חשוב
זה חשוב
ומובן הבאסה שלך
לא חושבת שיש לזה פתרון באמת
זה המורכבות של החיים
לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.
אפשר לא לקבל
אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות
לא כל דבר אפשר לקבל
גם אם רוצים
גם אם מאמינים שמקבלים
זה יכול להמשיך להציק
אפשר להבין שזה מציק/ כואב
ולהניח לזה
למצוא דרכים עוקפות
זה לא ימחק את הכאב
אולי יקהה אותו
ואולי לא
לפני כמה שנים חמי עליו השלום התארח אצלנו. בשיחת ווידאו חמותי נתנה לו הרבה עצות מועילות . הוא הקשיב בעניין , רשם הכל על הדף. בשניה ששיחת ווידאו הסתיימה , הוא שם את הדף הזה לפח. בשביל מה אני כותבת את זה ? כי אנחנו לא יכולות לחנך בן אדם בוגר שאולי אפילו בוגר מאיתנו. זה לא יקרה.
כן , בעלי בגיל 45 יודע לעשות הרבה דברים שלא ידע בגיל 25 אבל זה תהליך התבגרות טבעי. בגדול הוא נשאר אותו בן אדם כמו שהוא היה בגיל 25...
מתי יצאתן לראשונה עם תינוק קטן
יציאה הכוונה נניח לקניון עם אנשים /לבית של אחרים עם אנשים וילדים זרים (בקיצור מקום סגור)
לא לכמה דקות
קחו בחשבון שהמזג אויר עכשיו לא מאוד קר
הייתי אומרת אפילו חמים....
היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו
גיליתי שזה דווקא לא נורא
מלבישים טוב ויוצאים
מגיל שבוע טיילתי בשכונה
מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות
פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.
ספגתי מבטי הלם.
לא אכפת לי
מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.
לכולם שלום.
אבל אני גם לא ממש בכוחות..
כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..
אני בחצי שנה האחרונה עם כתמים שאוסרים, כל הזמן.
הייתי עם התקן וחשבתי שבגללו והוצאתי, אבל גם כמה חודשים אחריו מחזורים לא סדירים וקצרים מאוד.
כבר 3 חודשים אסורים כמעט.
אם הפסק של מקווה - שיום לאחריו דימום נוסף.
היום יום שביעי ובשביעי נפסל.
בדיקה לדעתי היתה 100% חום
הייתי בטוחה שאין בעיה שכמעט חשבתי שאין למה לשאול והרב פסל,
ועד שהוא ענה בכלל, זה כמה דקות לפני שיצאתי למקווה, אחרי כל ההכנות ועם OCD קשוח בנושא.
הייתי בשוק שהוא אסר
בעלי התקשר לרב אחר, לא היתה אופציה להראות לו את הבדיקה, היא נעלמה אצל הרב השני, אבל הוא אומר שאם אני יודעת שטיהרו לי בעבר על כזה צבע זה טהור.
כן חשבתי שטהור (1000% חום שוקולד בלי טיפת אדום)
אבל לא טיהרו לי בעבר על כזה צבע, ואני שונאת שרבנים ככה חלוקים (מאותו מגזר) ושונאת שמפילים אחריות עלינו.
ובעיקר כועסת על בעלי כי זה שהתחזק בבית, אני רק מעט, וגם ככה הרבה מהמאמץ של המצווה זה בשבילו.
וכועסת שהוא לא הסביר לרב הראשון כמו שצריך ושבכלל כל הסיוט הזה עלי.
וגם אם כן
רק בגלל העצבים שגברים נכנסים לי לתחתונים (ואל תגידו לי שאין חובה לשאול, אם לא אשאל לא נהיה טהורים לעולם)
ואין פצע בודאות
אני לא רוצה לטבול היום
ובכלל.
לא מחפשת עצות איך לפתור את הבעיה
אני במעקב רופא
וגם לא להתחזק באמונה - בגדול רק נחלשת עם הזמן
רק לפרוק עצבים
על המערכת ובכלל
אין רבנים טובים יותר וקרובים יותר
וקיבלתי את כל ההקלות האפשריות
ובאמת יש סיכוי לא קטן שאפסיק לשמור כמו פעם
רק בגלל הכאב ראש והפלישה הגברית לתחתונים סביב זה
שסבלה מאוד מאוד מדימומים, במשך 6 שנים רצופות
ניסתה הכל והלכה לרבנים גדולים וגם לרופאים
בסוף היא החליטה להוציא את הרחם
לדבריה גם לא היה סיכוי להיכנס ככה להריון (כבר היו להם 5 ילדים)
במצבים כאלו כבר לא יודעת מה עדיף באמת..
קראתי אותך וזה הזכיר לי את הסיפור הזה
היתה לנו שיחה על זה בשבת,
יש פה מישהי שיודעת להגיד אם מותר להוציא מעט שיער מקדימה במטפחת?
מעניין אותי מבחינה הלכתית... אז תגידו איזה רב פסק לכם שאפשר.
אבל לא מעיזה לשאול רב כי לא מסוגלת אחרת 🙈🙈
יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות
(הרב עובדיה אם אני לא טועה)
לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר
אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.
מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת
אין לי תקציב גבוה
וגם קונה עם איזה שובר אז אין מליון אופציות
אבל כן רוצה שיעבוד טוב אחרת אין לי למה להשקיע
בית עם הרבה ילדים יש ממש כתמים על הרצפה במטבח..לא מצפה שיוריד כתם חריג..אבל סטנדרטים לש יום חום?
כמה זמן עבודה יש לו ברצף? יספיק לשטיפת סלון ומטבח?
שמעתי שאחרי שנתיים הסוללה הולכת- קרה למישהי?
לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.
נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.
אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...
סליחה אם ביאסתי
אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..
הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ
הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה
אני לא מכירה אותו
אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000
והוא עושה את העבודה
בית עם תינוקות וילדים
אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי
זה עוזר לתחזוקה של הניקיון
אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה
זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.
לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.
אני קניתי לא יקר
נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.
בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..
אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע
ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון
אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד
אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה
אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי
הוא באמת עוזר לשמר נקיון
ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל
הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות
ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר
לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר
אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה
הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום
לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן
ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד
מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד ממש שינה לנו את החיים
היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה
הפריע לי מאוד הריח
שופכים לאסלה
ומעבירים צחצוח באמבטיה
לא הרגיש לי מורכב מידי
אולי זה משתנה בין אחת לשנייה
החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד
ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם
לא מספיק רק לרוקן
ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת
בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..
זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..
אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים
אבל צריך גם להגי את האמת
לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה
צריך לנקות את הסמרטוט כל חדר
וזה גם לא תענוג גדול
סמרטוט
משפשפת עם מטאטא את הרצפה וגורפת ואז מעבירה סמרטוט. זה לא לוקח לי הרבה זמן בכלל
מעדיפה את זה על פני תחזוק מכשיר ייעודי
לרוב המכשול הוא פינוי הרצפה. אבל כשהיא פנויה זה לא הרבה זמן
זה מנקה את הרצפה הרבה יותר טוב ככה.
אבל המכשיר באמת עוזר במצבים כמו למשל לחץ של בוקר ונשפך שוקו או קורנפלקס
מיד מביאה את השואב וסיימנו את הסיפור.
מבחינתי זה הייעוד שלו
כאילו, זה מה שאני עושה
יותר מהר מלהביא שואב ולהפעיל אותו נראה לי
תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+
כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400
הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי
שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית
אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.
אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה
זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.
מה שחשוב לדעתי זה
אורך חיי סוללה
עוצמת שאיבה
גודל מיכל
ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי
כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי
מתי הרגשתן? לאו דווקא נראות בבטן אלא הרגשה שלכן
אצל הבכור הרגשתי ב17 ככה וב18 כבר ממש ראו בבירור
אני היום 15+5 ויש לי פעם בכמה ימים משבוע 14 את התחושת גלים/פרפרים
מתי הרגשתן בבירור?
שיליה אחורית
שליה קדמית
התחלתי להרגיש בשבוע 16
בהריון הקודם הרגשתי ב19
את הגלים האלה אני מחכה כלכך להרגיש תנועות בעזרת השם
הייתי בטוחה שבשני ארגיש מוקדם כי הכל קורה מוקדם יותר כזה
הריון ראשון, אני ממש רוצה לעשות איזה חופשה זוגית לפני הלידה. אנחנו יכולים לשכור צימר או משהו בסגנון, הקטע שאין לי רעיונות בכלל מה לעשות בזמן של החופשה... ללכת לטיול או למעיין פחות רלוונטי בגלל ההריון, ואנחנו פחות בקטע של מלא מסעדות ובתי קפה..
זה כנראה יהיה לילה אחד, סביב סוף השבוע (ראשון/חמישי). יש לי למישהי רעיונות מה לעשות? אפשר גם משהו זוגי אחר שווה, אבל אני כן רוצה שזה יהיה זמן משמעותי (שנינו לוקחים ימי חופש בשביל זה אז באלי לנצל את הזמן)
מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ
סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)
צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..
כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.
אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור
במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.
אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.
אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.
בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,
וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת.
שום דבר שעלול להיות לא נקי לגמרי
(כי החודש תשיעי יש נשים שמסתובבות עם פתיחה קטנה בלי לדעת)
האמת גם באופן אישי לא הייתי הולכת למסלול או מעין שאפשר להחליק, כי נפילה בהיריון זה מיון
וג'קוזי אסור כל ההריון...
תבדקי את זה
יוצא לי מידע פעם לשים את הבן שלי אצל חברים בצהריים,
ואני כל פעם מופתעת לגלות שבתים של חברים עם ילדים קטנים מתוקתקים !
לא הבנתי, רק אצלי השולחן תמיד עם דברים? לפחות בצהריים,
צלחת שלא פינו,
אוכל שנזרק על הרצפה ועוד לא טיטאתי,
כל מיני חפצים...
באתי לקחת את הילד מחבר, אין שום כלים בכיור! שיש מצוחצח... לא הבנתי! את עם 4 קטנים מתחת גיל 4.
איך? מתי?
חשבתי שזה היה מקרה יוצא דופן אבל רואה שזה חוזר על עצמו.
גם אם פינתי שולחן וטיטאתי תוך שניה זה מתמלא שוב.
מה אומרות?
אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.
אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.
ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.
כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)
כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים
הכל בסדר, זה בית וחיים בו
או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?
אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת
ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅
בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...
אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.
אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות
לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!
יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים
ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...
זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..
גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.
לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.
ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות
בעיניי זה שינוי הרגלים
לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.
לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?
ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.
או שאהיה עם הילדים בספה
זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי
ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן קבוע
בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים
הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת
קצב החיים שלך שונה
אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?
אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן
אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️
כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)
אבל אין לנו ילדים קטנים
וגם כשהיה קטן
היה אחד
לא כמה
אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף
ביום רגיל
וביום שסידרתי....
גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק
ובוודאי אם לא סידרנו....
אצלי גם בדיוק כמוך
רק סוף יום ( או יום למחרת) עושה סדר
לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום
תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.
שריטה מבית אמא…
זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)
שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.
כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי.
תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.
הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.
תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.
ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.
אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.
לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).
בואי אלינו, יש בלאגן בשפע
עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק
והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...
בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע..
ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..
ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.
להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷♀️
בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..
וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).
שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄
בהריון
תקראי על זה קצת וזה יתן לך כוח להימנע..
בעיקרון ממש לא מומלץ מסיר שומנים הוא חזק מאודדד
ואקונומיקה גם לא מומלץ..
ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.
ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.
יש בתים כאלה
נדירים עד מאוד
היא אמרה לי לי זה מאוד נעים לראות בלגן אצל אחרים
נותן תחושה טובה שלא רק אצלנו ככה😅
ביקורים ברגעים אמיתיים בחיים.
אמר שתמיד אנשים רואים בתים של אחרים כשמושלם שם, ואז אוכלים את הלב
ואצל רובינו בפועל הבית לא נראה כל היום מושלם
אני רואה שצדק...
רקאניאני יכולה להצטרף לצוות
אם תגיעי אלינו ביום ראשון אחה"צ, סביר להניח שתראי בית מסודר, פשוט כי הוא עדיין מסודר ממוצש. לעומת זאת, אם תגיעי אלינו בחמישי- הכי בלאגן שיש..
חוץ מזה, בעלי ורני עובדים משרה מלאה מחוץ לבית, והבנות שלנו במסגרות עד 16:00, אז כמה כסר בלאגן יכול להיות אם לא נמצאים בבית?
היתה לי היום אורחת לא צפויה באחת וחצי.
ש-י-א הבאלגן של החיים. כל הבאלגן של כל השבוע + בישולים לשבת + קניות שטרם נפרקו על הרצפה (ובשביל להוסיף- גם שני ילדים בוכים ועצבניים).
ואז נשמתי עמוק, ואמרתי לעצמי-
כל הכבוד לי. אני עושה לה שירות חשוב שהיא תרגיש טוב עם עצמה.
מקווה רק שתעיז לבוא שוב אחרי מה שהיה כאן.
שוטפת כלים ישר שמסיימים ומעבירה סמרטוט באי כזה תוך כדי
יש לי רובוט שואב שוטף אז הרצפה שלי מתנקה כשאני ךא בבית בכלל מפעילה כשבעבודה רק מרימה לו כיסאות אז זה מצחזק ומחזיק את הבית נקי בעין
בדרך כלל כשהילד משחק או אוכל אני מסדרת את המסביב של האחהצ צעצועים בלאגן וכו
)