הפרידה רק תהיה יותר כואבת.

אם לא, תתרכזי בנקודות החיוביות שלו, אולי גם תכתבי אותם על דף ותראי איך הדברים הלא מהותיים שמציקים לך יתגמדו.

אולי תנסי פשוט ליהנות, לראות אם קודם כל, מעבר לקריטריונים שלך, יש חיבור ברמת השיחה וכו'..

ואחרי הדייט פשוט תנסי לבדוק האם באמת הדברים מציקים לך או לא.

כלומר, לחלק את זה לשני שלבים-

א. הדייט עצמו - לבוא בשביל ליהנות ולהכיר בן-אדם. (בלי להתייחס למה מציק / לא מתאים לי)

ב. אחרי הדייט - לבחון האם זה תואם את מה שאני מחפשת ומה שמתאים לי.

רק רעיון.. ותמיד יותר קל לתת עצות מאשר לקיימן..

בהצלחה!

אני חושבת שכדאי לנסות שוב ולתת צ'אנס אלא אם כן זה נראה ממש ממש לא בכיוון.

לרוב אנחנו באים מתרגשים, חוששים ולא כל כך מי שאנחנו באמת.

אז אני לא אומרת לתת מספר פגישות עד שנפתחים, וודאי שלא אבל כדאי לנסות פגישה שניה וכך לקבל החלטה עם קצת יותר הכרות והבנה עם מי נפגשת והאם ישנה אפשרות להמשיך ולנסות.

לשם כך צריך להשתדל [קשה..רושם ראשוני וזה] לבוא באמת בראש פתוח, בלי כל הדברים שהטרידו לגבי המדוייט\ת ולא להתעסק בזה בראש במהלך כל הדייט. לזרום, ובע"ה..

לגבי מה ששאלת, עד עכשיו זו הייתה מעין הקדמה ;)כשיודעים למה רוצים לתת צ'אנס נוסף ושאולי זה יכול להצליח אז יותר קל לשים את הדברים שמציקים בצד ולבוא בניחותא לדייט.

בהצלוחה

בס"ד

שלי בעניין הזה, עצם העובדה שהחלטת לתת צאנס זה אומר שיש משהו אצלך שעוד לא שלם בלסיים את הקשר הזה...

נפגשים עוד פעם אחת ועושים חשיבה אם מה שהפריע לי בהתחלה מתחזק רק עכשיו או שלהיפך.

אם התחזק - אז בד"כ עדיף לסיים

אם להיפך- אז בעז"ה שרק תרצי להמשיך ולהיפגש.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?