לשעה הזאת, חמש אחה"צ, שבה הדיכאון מחלחל לתוך ישותי ומאיים להורסני נפש,
אני ממתין בכליון עיינים כבר ל8 בערב, הספק יום ספק ערב הזה פשוט מוציא אותי מדעתי, אין לי מושג מה אני אמור לעשות עכשיו, האם למרוח עוד שעה שעתיים בעבודה, או אולי לעצור כאן, כאילו בחוץ יש משהו יותר טוב... או אולי ללכת לישון עד יעבור זעם...
לא נורא עד השעה 7:30, 8, אני כבר אדע לאן פני מודעות, היום.
יהיה טוב!
שגם אנחנו נדע איפה משלמים בחינם...
אצלנו העבודה א-ף פ-ע-ם!!! לא נגמרת..
המזגן אמנם פועל, והמסך אמנם דק, אבל העבודה כאן מפרכת,
מבחינת שעות העבודה סיימתי לעבוד להיום, אבל מנסיון מר, אין לי מה לחפש בחוץ, או יותר נכון, בבית...
... אני פשוט נשאר כאן, איתכם!
נקודה למחשבהתאמין לי.. זה רעיון גאוני..
כשפתחתי את השרשור, לא התכוונתי לקבל עצות לתעסוקה, בטח ובטח לא עצות ציניות, כוונתי היתה לשתף בתחושותי היומיומיות ותו לא...
"קשה - זאת אומרת אפשר" אמר ז'בוטינסקי ולא יסף!
והיא באה בכוונה טובה...
וזה בסדר גמור שאתה לא רוצה עצות, אבל היא כנראה לא ידעה אתזה..אז בקטנה..
אהבתי תתיאור הזה..של השעה המתעתעת..ספק יום ספק ערב...
למרות שאישית אני מעדיפה ספק יום ספק ערב, מאשר ערב וודאי חח...
להבא אולי לא תזכה לתגובות כלל..
נקודה למחשבהכנראה העצה שחשב מר בחור שהיא צינית נאמרה מהרהורי ליבי..
שיהיו החלטות טובות!
נחמדה שלו!
שאין דנין את האדם בשעת דכאונו,
ובכן חברים, אני מוסר מודעה, מכאן ולהבא, כל התגובות היוצאות מתחת מקלדתי בין השעות 5 ל 7 בערב, אינם לוקחות אחריות על עצמן, ובטח שלא עלי.
אני קורא שוב את השרשור הזה ומגחך לעצמי בשקט...
האם אני כתבתי זאת???
בצלםאלוקיםאוףף מי לומד במקומי במאוחדים? 
סורי. זה לא קשור לשרשור שלך. אני יודעת
אבל גם ככה אין שומדבר הגיוני בחיים האלה
אני רוצה חופש.
בצלםאלוקיםאבל לפחות התחלת כבר..
היום היה לי מבחן..וישנתי כשחזרתי..כך שאני עכשיו לומדת..אבל אינלי מושג מה ללמוד קודם..מה הכי קריטי.
התיאורייה לוקחת לי מלא זמן ואני חוששת להפסיד זמן על תיאורייה במקום על תרגילים..לא יודעת מה לעשות אוף
אני רוצה היום ללמוד תיאורייה של שליטה, (שונאת את זה, זה קשה ומסובך), ע.פ ובעיקר סוגי אג"ח וע.פ של אג"ח.
מה את אומרת למחר, תרגילים או תיאורייה?
תרגישי טוב !!
תאכלי טוב ותישני טוב. (מחר צום וגם אסור לשמוע מוזיקה..אינלי מושג איך אני אחזיק מעמד )
ומה ז"א מתחילה לתרגל X כי סיימת עם Y..?
את לומדת תיאורייה של חומר ומתרגלת אותו, וממשיכה לנושא הבא ואז מתרגלת אותו?
אני קראתי את כל התיאורייה מתישהו..אבל לא זוכרת..
ואת IFRS10 גם ממש בהתחלה..ועבר מלא זמן. אני לא יודעת בזה כלום..אוף
וואי איזה כיפלך!
הקנאה!
אני בלחץ מטורף של זמן..לא יודעת איך אני אספיק.
החוברת תרגילים שלך מחולקת לפי נושאים או..?
אינלי מושג מה שייך לכל דבר..0:
טוב מה את ממליצה לי..לתרגל או להקדיש את מחר לתיאורייה-מה שאני אספיק..?
תמיד הייתי קוראת תיאורייה מלא. זה מאד חשוב לדעתי..
אוף אבל את צודקת, תרגילים יותר חשובים.
(אני פשוט מפחדת אבל לפספס דברים שבתיאורייה מופיעים ובמקרה לא יהיו בתרגילים )
אני עדיין בהגדרה של שליטה. אינמצב שאני אזכור את הכל. מקווה שאני לא אצטרך למנות דברים וכו'..אלא רק להסיק מהנתונים אם יש שליטה ולמה.
אוקי אני כן רוצה ללמוד מה שאמרתי..ע.פ וע.פ של אג"ח, והחלוקות שם..זה קצת מורכב.
בעז"ה כשאני אגמור אני אתחיל תרגילים.
(למרות שגם לגבי החזקה מורכבת ובשרשרת אני רוצה תתיאורייה. זה עושה סדר בראש..)
תודה
המון המון הצלחה..!
ואז חלק הולך למי שבהתחלה הנפיקה =גישת השיערוך.
וחלק הולך למנפיקה מחדש..ואז זה מסבך.
(פתאום אני נזכרת גם שיש מצב שכבר ייחסו לזה ע"ע..ואז עוד יותר בעע אלפי תאריכים ולכל אחד ריבית שונה אוף. המרצה שלנו אמר שבטוח תהיה ע.פ של אג"ח 0: )
את צודקת, כדאי לקרוא תתיאוריה של זה,
ויותר מזה..-התחלתי לבדוק תכלס איזה נושאים יש..והגעתי למסקנה שאני מנסה לדחוס מחר כמה שאני יכולה וללמוד תתיאוריה. בלי תרגילים..בלי דוגמאות ענקיות..אבל כן להבין קודם..
שהתרגילים-יהיה להם על מה לשבת..ולא שאני אצטרך שעתיים לנסות להבין וללמוד מהתשובה..אני רוצה שהפתרון יהיה לי הגיוני..:0
תודהבצלםאלוקיםצום וזה..אז אני מעדיפה להישאר בבית ולא לצאת.
ברביעי יש לנו שעה וחצי עם המרצה..בבוקר..(את יכולה לבוא )
ואח"כ נראה איפה אני אלמד..
המון הצלחה!
תרגישי טוב.
מסתדרות..0:
פשוט חייבים לדעת מדידה!
העיסקה הכי מסובכת זה א' מוכרת לחיצוניים. ב' רוכשת מהחיצוניים חלק מהאגח (עד כאן לפי גישת השיערוך) ומנפיקה אותם מחדש.. (כאן תלוי)..
ויש שאלת מועצה שיש בה לדעתי עיסקה פנימית של אגח שהיא קשה..
שמו אותה במועד מיוחד שנה שעברה (את השאלה)
איש השקיםאחרונהמנחה
בין ערביים
השם של השעה- יסביר לבד מה נכון לעשות בשעה זו
כי קצרה בינתי מלהכיל...
עומדים להתפלל
תשאל את אליהו הנביא
שעה כזו שהיא לא יום ולא לילה, וכל העולם מתבלבל ומתערפל, ואתה מאבן את הצפון ואת המצפון
הפנה פניך- למקום ה-מקום, שממנו כל הכיוונים יוצאים
הפנה ליבך- למי שאמר והעולם הסתדר, ופיזר ערפל, וגם בדידות הוא יכול לפורר
ובאין מילים, בלי מנגינה ומקצב- דאגו לך כבר חכמים, תיקנו על הסדר, לכל עת- גם עכשיו
ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפילתו תחנונים
מאי קבע?
.......אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה
דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מצוה להתפלל עם דמדומי חמה
וא"ר זירא מאי קראה (תהלים עב, ה) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים
לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מאי טעמא דלמא מיטרפא ליה שעתא:
(ברכות כט: ותודה לגוגל )
ואם יבוא יום ותזכה
ושעת בין ערביים- שעת מנחה
תהיה שעה של קורבן ציבור, קורבן תמיד
(לעיין- בפירוש הרב הירש לפרשתנו (פנחס) - על קורבן תמיד. ובטח יש עוד מפרשים יפים )
** כשביקשת הסבר- חשבת שזה^ מה שתקבל כתגובה? מ1 עד 10- עד כמה את מופתע?
מאמע צאדיקההפיתרון הקל: עוד עבודה!
(אבל לא יודע עד כמה זה מועיל, או כמה אתה יכול לשחק עם זה).
ואם אתה רוצה משהו לעשות עם השעה הזו שיהיה מעצבן/מצחיק:
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
