ב. אני יכולה לנסות לדבר איתו על זה... אבל למה? למה הוא לא יודע בעצמו...? אולי זה אומר משהו- שכל הקשר הזה לא ממש מעניין אותו? (סורי שיצא ממני הצד שנכנס לסרטים כרגע אבל זה באמת התחושה...)

ואם אשלח בעצמי- גם, למה? הרי למרות החוסר ניסיון שלי- זה די ידוע שהבחור הוא זה שאמור להיות הצד האקטיבי בסיפור, לפחות בהתחלה...

זה לגמרי מובן שגם אם את "בהתחלה" אז תחששי שאין לך מושג איך דברים אמורים להיות... אבל לדעתי, את ברוב מוחלט של הפעמים יכולה לסמוך על האינטואיציה שלך!

וכן, הוא כן אמור לשלוח הודעות מידי פעם (לדעתי לפחות)- אם נפגשתם 3 פגישות ומעלה... ככה זה בדר"כ... גם לי זה קרה שיצאתי עם מישהו כזה שהיה בינינו נתק מוחלט בין הפגישות וזה בהחלט היה מבאס.

האם זה אומר שהוא לא מעוניין בקשר? סיכוי קטן כי אחרת או שהוא יהיה נפרד או שהיית שמה לב לזה בפגישות וזה היה מרתיע אותך. זה בדר"כ מחוסר מודעות (חוסר ניסיון שלו אולי...) או שזה הטיפוס של הבן אדם...

הייתי אומרת לך כן לשלוח בעצמך בהתחלה, ולראות איך הוא מגיב- אם הוא מגיב סבבה או אם הוא מייבש. וכן, אם אחר כך הוא כן שלח בעצמו או שעדיין כלום לא השתנה.

לגבי 1-  אכן בעיה... אני גם במבחנים... לא יודעת מה הייתי עושה במקומך, אבל לעניות דעתי פעם בשבוע זה כן בסדר. בכלל לא סוף העולם. יודעת מה? פשוט תשאלי אותו אם זה בסדר מבחינתו ותסבירי שאת ממש לא רוצה את זה פשוט זה לגמרי מחוסר ברירה, האמת מהתגובה שלו לזה את יכולה ללמוד עליו הרבה.

פחות מזה- פעם בשבוע וחצי, אם את עד כדי כך לא יכולה להיפגש בתקופה הזאת אז כבר עדיף לך לבקש הפסקה מהקשר, ותחזרו לנסות בסוף התקופה (אם שניכם תהיו פנויים כמובן).

בהצלחה!

אתם גרים בסמוך? יש מצב להיפגש גם בשבת, שבה גם ככה (מנחשת ש)את לא לומדת למבחן?

אצלי (ועוד..) בדרך-כלל ביום של המבחן עצמו אין חשק להתחיל ללמוד למבחן הבא. אז אולי כדאי לקבוע בערבים של ימי המבחנים?

אישית לא נראה לי שהייתי חושבת שזה הזוי מדיי אם בחור היה מבקש ממני להיפגש פעם בשבוע למשך תקופה מוגבלת, אם מדובר בבחור שכבר נפגשנו כמה פעמים ונראה שיש כיוון.

אבל תחשבי האם באמת כל הזמן הכרחי עבורך ללימוד, והאם באמת עד כדי כך קשה להכניס יציאה קצרה (הגיוני לדעתי להגביל את הפגישה קצת בזמן בגלל הלחץ, ומראש לקבוע נניח לשעתיים ולא לערב שלם.)

2. עניין של אופי ושל מוסכמה. דנו כאן בזה בעבר. יש שרואים בזה דבר הכרחי ומתבקש ויש שבדיוק להיפך - נראה להם מוגזם ולא שייך בהתחלה. אם את דווקא רוצה, את יכולה אולי להתחיל בעצמך עם הודעות.

בעיניי זה לגיטימי לגמרי.

להפך, אני חושבת שבהתחלה לא כדאי להפגש בתדירות גבוהה שמא ההתלהבות מהפגישה, פגישה כלשהי עם בחור, [במיוחד אם את רק מתחילה לצאת ועוד חדשה בעסק. בע"ה שלא תהיי מהותיקים ] מביאה להתרגשות רבה, התלהבות, תחושה כיפית עלולה להביא לסינוור בנוגע לאישיותו והתבוננות והעמקה בכך.

כמובן שבהמשך, לאחר מספר פגישות כשדזה נראה הכיוון אז יהיה נחמד ורצוי להפגש אולי גם יותר.

לגבי השאלה השניה,

הכי כדאי במקופ להתבחבש בזה בפנים ולבזבז את הזמן במקום ללמוד לחשוב על זה, פשוט לדבר איתו בנעימות שזה יכול לעשות לך טוב אם תראי שהוא מתעניין וחושב עליך. סתם אסמס קטן, לא שיחת טלפון של שעה. התייחסות מינימלית.

ובשבילך יקרה, זה שהוא לא כותב לך הודעה זה לא אומר שהוא לא רוצה לאחל לך בהצלחה. בנים ודרכם.

בהצלחהה רבה!

את באמת חושבת שאם נפגשים פעמיים-שלוש בשבוע זה מסנוור?

את חושבת שבהתחלה עדיף להיפגש פעם בשבוע ולמלא את הזמן שבין לבין בשיחות טלפון?

דווקא בהתחלה חשוב יותר לצמצם את המרווחים בין הפגישות, כדי ליצור רצף מסויים (לא כל יום, אבל כל יומיים שלושה, זה מעולה).

בהמשך -

אם זה לא הולך - חותכים.

אם הולך טוב - אז כבר רוצים להיפגש הרבה...

לא רק שאין "סינוור"- אין כלום!

מאז שהתחילו המבחנים אני מרגישה כאילו אני בכלל לא בראש...

הלחץ מטורף... פשוט מטורף... ברגע שנגמר מבחן חייבים להתחיל ללמוד לשני. אני גם נמצאת בסביבה נורא נורא תחרותית...

אני גם חייבת להוציא ממוצע סופי גבוה מאד בשביל העתיד (כי חייבים תואר שני במקצוע שאני לומדת אותו- ובשביל להתקבל לתואר השני חייבים ממוצע מסוים גבוה מאד).

אני קוראת את מה שכתבתי עכשיו וזה גורם לי לחשוב שאולי באמת אני צריכה לבקש הפסקה מהקשר (כמו שאחת כתבה כאן) כי זה לא פייר בשביל הבחור... גם אם הוא יסכים שניפגש פעם בשבוע וחצי, איזה מין קשר זה יהיה?

מצד שני, זה לא סתם שהתחלתי לצאת... אני רוצה להתחתן... זה לא יהיה ביג דיל לחכות עכשיו חודש חודשיים ואז יתחיל החופש, אבל אני מפחדת לפספס את הבחור... 

לא בטוח שהבחור אח"כ ירצה לחדש אותו.

תראי, ברגע שאת מבקשת הפסקה, את קצת משדרת- אתה לא כ"כ חשוב לי,  ככה לעניות דעתי.

תנסי אולי כן למצוא את הזמנים שמתאימים,

ומעבר לזה, לומר לו- לא שהקשר לא חשוב לי, הוא חשוב לי מאוד, אני פשוט בתק עמוסה עכשיו (וזה אמרו להגמר עוד X זמן...)

נראה לי אם תקראי ותפנימי את המעלה של בניית בית בישראל
את הקדושה שלו את המצוה בהקמתו ואת השכינה שבו

את רצונו של הקב"ה בשלמותך ששלח לך בחור שאולי יתאים אם תתני צ'אנס ואולי הוא ה"אחד"

סיפור אישי . קרובת משפחה בת 32 ב"ה מתארסת בקרוב וב"ה יש שמחה

אבל אני עוד זוכר שכהיא היתה 22 והיה אחלה בחור שרצה אותה אבל היא היתה עסוקה בתארים ופספסה אותו

אחרי זמן מה היא התחרטה ועכשיו 10 שנים אחרי היא ב"ה מתחתנת .

אמנם די מובן מה זה לחץ של מבחנים הרצון להצליח

אבל מחילה ממך נראה לי שסדר העדיפויות שלך קצת התבלבל .
מבחן אפשר לעשות גם בסמסטר קיץ ומועד ב' מבחירה

בע"ה מחשבה טובה ובחירה נכונה .

את כותבת שאת נקרעת בין המבחנים בהם את מאד רוצה להצליח, לבין קשר נוכחי שבגלל המבחנים לא רק שאין לך זמן אליו- גם אין לך "ראש" אליו.

אבל שימי לב מה שאלת בראש השרשור- לא שאלת רק על העניין הטכני של כל כמה זמן להיפגש. שאלת עוד משהו- על העניין שהוא לא שולח הודעות ולא מתעניין, וזה מציק לך.

חייבת לומר, לי זה לא נשמע שאת לא כ"כ בראש... אם את היית רק בראש של המבחנים כרגע- את לא היית שואלת כאן בפורום במיוחד מה לעשות, וזה לא היה כ"כ אכפת לך שהוא לא שולח הודעות. להפך, היית שמחה מכך- כי זה פחות היה מוציא אותך מריכוז. לי זה כן נשמע שאת בהחלט מעוניינת בקשר... ולמרות המבחנים, הקשר הזה חשוב לך ותופס לך חלק נכבד מהמחשבה.

לדעתי כדאי לך באמת לחשוב באמת על סדרי העדיפויות שלך כרגע, יכול להיות שבאמת תחליטי לקחת הפסקה בסוף... אבל תמיד כדאי להיות קשובה לעצמך

בעעע זה כ"כ קשה...

תודה על התגובות!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?