צום קל ומועיל לכולנו.

מקווה שמשהו לא ישתבש לי במהלך היום...

אם כן, תדונו אותי לכף זכות...

פליז.

התפקיד הוא להועיל לעמ"י.

ובמידה מסויימת האיחול צום קל הוא בעייתי, העניין בצום הזה הוא הסבל...

הוא "מיעוט חלבי ודמי"

שזה שזה נקרע תענית זה לא אומר שהגוף צריך לסבול.

לכל אחד יכול לצאת מידי פעם יום שמרוב שעסוקים לא אוכלים כמעט אם בכלל..

כמובן שהיה צריך לדאוג ואכול ולשתות כראוי לפני

לק"י

בלי תירוצים של רעב..

הספקתי ללמוד היום כשלוש שעות במצטבר.

עכשיו מגיע השלב של כאבי הראש.

לק"י

לי היה הספק גם לא רע בכלל- כמה שעות טובות על המחשב

אבל יש לי תירוץ טוב- מה אני יכולה כבר לעשות בצום שלא יגרום לי למאמץ?!

ביחס לקרקורי בטני

כל רגע מחשב להישבר...

איך הצום מועיל לעמ"י..אני לא באמת יושבת ומתאבלת על החורבן

אני לומדת למבחן שלי..ופשוט לא אוכלת..

איך זה מועיל?

אולי יש סף סבל שעמ"י צריך לסבול..ואז אני מורידה טיפה..? אבל זה נשמע מוזר..

קיצר..זה באמת עוזר גם כשאין פה יותר מדי מחשבה וכוונות?

שמחלחלות בי ברגעים אלו

הדיון העמוק אותו פתחת והצדדים הקשים אותם העלת, אינם מיושבים די במוחי, מאפיל עליהם כוס הנס החם, האבטיח הקר, והפרי הפושר...

אלוקים, הצל את עמך ישראל, הדווים והשפופים...

אינלי כוח אפילו לחשוב. אסור לבזבז אנרגייה.

שמישו יחפש תשובות...0:0:

שבסיום הצום, לאחר שאקבל אישור סופי מהבטן שהעסק תקין, נוכל לפתוח שוב את הנושא לחדוות כל לומדי עמו ישראל, והעלות צדדים לכאן ולכאן...

אני עוד בתיאוריה, נותנת לזה את היום..מקווה שיהיה לי זמן לתרגילים..כמו שאת אומרת כל אחד לוקח מלא מלא זמן..

וסוחט. ממש סוחט 0:

יש נקודות שלא מובנות לי..לא אז ולא עכשיו. מעצבן

אבל יפה, נראה שאת בקצב טוב.

בהצלחה..

לגבי המקצוע, החלטתי לעזוב..לנוח קצת ולחפש עבודה..לא לעשות שנה"ש

אבל לא בטוח שזו לא טעות

מה אני אעשה רק עם התואר??

כלום

סחטתי את עצמי 3 שנים..למה?

מ"מ אני לא אוהבת...

נראלך אני אוכל להשתלב במשו בעולם הכלכלה? .. מימון, השקעות פיננסיות, לאדעת..

בכל מקרה אינלי כוח ללמוד ..לא עכשיו..  (_ז"א אני לא אעשה עכשיו הסבה שכוללת לימודי מקצוע וזה..)

שוב..כי ללמוד בזמן הקרוב זה לא בא בחשבון...

אם זה התחום שעושה לי אתזה אני כבר אעשה שנהש ואהיה רו"ח..

אני לא רוצה להיות רו"ח..לפחות זה מה שאני מרגישה כרגע..הנהח לא עדיפה מבחינתי.

אני אנסה לחפש משו ...נראה. ה' יעזור.

אולי השכר שם גבוה..אחרי כמה שנים לרוח יש יותר ..ויש לאן להתקדם.. גם תפקידים ניהוליים בכירים וכו'

אבל שוב, הכסף לא יענה את הכל..

בינתיים מי שיצא אחרי 5/6 שנים בפירמה שקצת אכל קש מבחינת משכורת מקבל משכורות יפות ופחות שעות מטורפות כמו במשרד..

מסיימת בעז"ה עוד כמה עמודים

אבל נראלי שהכל מבולגן בשכל

כמות כזו עצומה של חומר...מה יהיה? איך אני אצליח לשלוף תדבר הנכון?

גם התיאורייה של השליטה...קראתי אתמול ואני חוששת שאני לא ממש יודעת אותה.

בכל מקום חוזרים על זה בצורה שונה..ואני לא יודעת אם ללמוד בע"פ את התנאים וכו' או לנסות להבין תרעיון.

אוף

שזה אומר גם לא המבחנים והלחץ.

אני חייבת קצת רוגע בחיים האלה..

ואינלי  מושג מה אח"כ..זו בעיה

את לומדת לבד?

אז איך את ..?

וגם מהחבר'ה שבמשרד..

מכל ה1000+ עובדים שיש בברייטמן אני אמצא מישהו שיעזור

לא איבוד שליטה ממש..איבוד שליטה בחומר.. הנושא..

קיצר

אני פורשת מפה. מקווה להספיק היום ..:0

זה באמת הספק מטורף!!

ולכן צריך ענווה כלפיי ריבונו של עולם.

אנחנו, גשמיים, מוכרחים לאכול כדי לתת דלק לגוף שלנו (אגב, צריך גם לשים לב שלפעמים זה לא רק הצורך המיידי אלא גם תאוות שמעבר... כלומר, אם היינו באמת באמת רעבים ובאמצע המדבר בלי שום אוכל, גם פפרוסת לחם מעט עבשה וכוס מים חמים ומגעילים היו מספיקים לנו... אם למשל, היו אומרים ל עכשיו באמצע הצום, מסר מאלוקים, שא יכולה באמת לאכול את הפרוסת לחם העבשה הנ"ל, וכוס המים החמים והמגעילים הנ"ל - האם זה היה מספיק לך כדי להשקיט את רעבונך? האם באמת אחרי זה היית יכולה להשמיך לצום בנחת למשך זמן עד שתהיי רעבה שוב? ניסוי מעניין...שלא ייתבצעלעולם...:9 ).

אבל יש דברים שמעלינו, דברים רוחניים, שה' יודע ומבין, ולכן, בכוח שנתן לחכמי ישראל העצומים, ובתורה שהם שאבו ממנו, הם החליטו שהצום הוא דבר שהכרחי, ולכן גזרו אותו. ואנחנו, גם אם אנחנו לא מבינים תמיד - זה לא אומר שלא נקיים את הצום

אז במקום להאינח על מר גורלנו (ותאמינו לי שעם כאבי ראש כמו שלי זה באמת מר גורלנו ) ננסה בכל זאת באמת ללמוד קצת על החורבן, לקרוא דברים עצובים שכתבו נביאנו, אולי זה יחדיר לנו טיפה יותר את הצער, טיפה יותר להבין את הכאב האמיתי של מה שהיה באותם זמנים ואמור לפעפע בנו עד היום. לא סתם שבנו לארץ אחרי אלפיים שנה. אנחנו דור גאולה, ואנחנו צריכים להשתוקק באמת למקדש - ואת זה נוכל לעשות רק אחרי שבאמת נצטער את צער הגלות ונ]נים בכל עמקי נשמתנו את חיסרונו של מקדש...

הלוואי שנזכה

צום מועיל לכולם - לכל אחד בדרכו שלו

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל