צום קל ומועיל לכולנו.

מקווה שמשהו לא ישתבש לי במהלך היום...

אם כן, תדונו אותי לכף זכות...

פליז.

התפקיד הוא להועיל לעמ"י.

ובמידה מסויימת האיחול צום קל הוא בעייתי, העניין בצום הזה הוא הסבל...

הוא "מיעוט חלבי ודמי"

שזה שזה נקרע תענית זה לא אומר שהגוף צריך לסבול.

לכל אחד יכול לצאת מידי פעם יום שמרוב שעסוקים לא אוכלים כמעט אם בכלל..

כמובן שהיה צריך לדאוג ואכול ולשתות כראוי לפני

לק"י

בלי תירוצים של רעב..

הספקתי ללמוד היום כשלוש שעות במצטבר.

עכשיו מגיע השלב של כאבי הראש.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ביחס לקרקורי בטני

כל רגע מחשב להישבר...

איך הצום מועיל לעמ"י..אני לא באמת יושבת ומתאבלת על החורבן

אני לומדת למבחן שלי..ופשוט לא אוכלת..

איך זה מועיל?

אולי יש סף סבל שעמ"י צריך לסבול..ואז אני מורידה טיפה..? אבל זה נשמע מוזר..

קיצר..זה באמת עוזר גם כשאין פה יותר מדי מחשבה וכוונות?

שמחלחלות בי ברגעים אלו

הדיון העמוק אותו פתחת והצדדים הקשים אותם העלת, אינם מיושבים די במוחי, מאפיל עליהם כוס הנס החם, האבטיח הקר, והפרי הפושר...

אלוקים, הצל את עמך ישראל, הדווים והשפופים...

אינלי כוח אפילו לחשוב. אסור לבזבז אנרגייה.

שמישו יחפש תשובות...0:0:

שבסיום הצום, לאחר שאקבל אישור סופי מהבטן שהעסק תקין, נוכל לפתוח שוב את הנושא לחדוות כל לומדי עמו ישראל, והעלות צדדים לכאן ולכאן...

אני עוד בתיאוריה, נותנת לזה את היום..מקווה שיהיה לי זמן לתרגילים..כמו שאת אומרת כל אחד לוקח מלא מלא זמן..

וסוחט. ממש סוחט 0:

יש נקודות שלא מובנות לי..לא אז ולא עכשיו. מעצבן

אבל יפה, נראה שאת בקצב טוב.

בהצלחה..

לגבי המקצוע, החלטתי לעזוב..לנוח קצת ולחפש עבודה..לא לעשות שנה"ש

אבל לא בטוח שזו לא טעות

מה אני אעשה רק עם התואר??

כלום

סחטתי את עצמי 3 שנים..למה?

מ"מ אני לא אוהבת...

נראלך אני אוכל להשתלב במשו בעולם הכלכלה? .. מימון, השקעות פיננסיות, לאדעת..

בכל מקרה אינלי כוח ללמוד ..לא עכשיו..  (_ז"א אני לא אעשה עכשיו הסבה שכוללת לימודי מקצוע וזה..)

שוב..כי ללמוד בזמן הקרוב זה לא בא בחשבון...

אם זה התחום שעושה לי אתזה אני כבר אעשה שנהש ואהיה רו"ח..

אני לא רוצה להיות רו"ח..לפחות זה מה שאני מרגישה כרגע..הנהח לא עדיפה מבחינתי.

אני אנסה לחפש משו ...נראה. ה' יעזור.

אולי השכר שם גבוה..אחרי כמה שנים לרוח יש יותר ..ויש לאן להתקדם.. גם תפקידים ניהוליים בכירים וכו'

אבל שוב, הכסף לא יענה את הכל..

בינתיים מי שיצא אחרי 5/6 שנים בפירמה שקצת אכל קש מבחינת משכורת מקבל משכורות יפות ופחות שעות מטורפות כמו במשרד..

מסיימת בעז"ה עוד כמה עמודים

אבל נראלי שהכל מבולגן בשכל

כמות כזו עצומה של חומר...מה יהיה? איך אני אצליח לשלוף תדבר הנכון?

גם התיאורייה של השליטה...קראתי אתמול ואני חוששת שאני לא ממש יודעת אותה.

בכל מקום חוזרים על זה בצורה שונה..ואני לא יודעת אם ללמוד בע"פ את התנאים וכו' או לנסות להבין תרעיון.

אוף

שזה אומר גם לא המבחנים והלחץ.

אני חייבת קצת רוגע בחיים האלה..

ואינלי  מושג מה אח"כ..זו בעיה

את לומדת לבד?

אז איך את ..?

וגם מהחבר'ה שבמשרד..

מכל ה1000+ עובדים שיש בברייטמן אני אמצא מישהו שיעזור

לא איבוד שליטה ממש..איבוד שליטה בחומר.. הנושא..

קיצר

אני פורשת מפה. מקווה להספיק היום ..:0

זה באמת הספק מטורף!!

ולכן צריך ענווה כלפיי ריבונו של עולם.

אנחנו, גשמיים, מוכרחים לאכול כדי לתת דלק לגוף שלנו (אגב, צריך גם לשים לב שלפעמים זה לא רק הצורך המיידי אלא גם תאוות שמעבר... כלומר, אם היינו באמת באמת רעבים ובאמצע המדבר בלי שום אוכל, גם פפרוסת לחם מעט עבשה וכוס מים חמים ומגעילים היו מספיקים לנו... אם למשל, היו אומרים ל עכשיו באמצע הצום, מסר מאלוקים, שא יכולה באמת לאכול את הפרוסת לחם העבשה הנ"ל, וכוס המים החמים והמגעילים הנ"ל - האם זה היה מספיק לך כדי להשקיט את רעבונך? האם באמת אחרי זה היית יכולה להשמיך לצום בנחת למשך זמן עד שתהיי רעבה שוב? ניסוי מעניין...שלא ייתבצעלעולם...:9 ).

אבל יש דברים שמעלינו, דברים רוחניים, שה' יודע ומבין, ולכן, בכוח שנתן לחכמי ישראל העצומים, ובתורה שהם שאבו ממנו, הם החליטו שהצום הוא דבר שהכרחי, ולכן גזרו אותו. ואנחנו, גם אם אנחנו לא מבינים תמיד - זה לא אומר שלא נקיים את הצום

אז במקום להאינח על מר גורלנו (ותאמינו לי שעם כאבי ראש כמו שלי זה באמת מר גורלנו ) ננסה בכל זאת באמת ללמוד קצת על החורבן, לקרוא דברים עצובים שכתבו נביאנו, אולי זה יחדיר לנו טיפה יותר את הצער, טיפה יותר להבין את הכאב האמיתי של מה שהיה באותם זמנים ואמור לפעפע בנו עד היום. לא סתם שבנו לארץ אחרי אלפיים שנה. אנחנו דור גאולה, ואנחנו צריכים להשתוקק באמת למקדש - ואת זה נוכל לעשות רק אחרי שבאמת נצטער את צער הגלות ונ]נים בכל עמקי נשמתנו את חיסרונו של מקדש...

הלוואי שנזכה

צום מועיל לכולם - לכל אחד בדרכו שלו

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.