ישבתי עם חברה בחדר ותהינו מה לעשות...
ואז הצעתי לה לעשות קריוקי בחדר מחשב.
והיא אמרה: סבבה, אני מתקלחת ועוד עשר דקות אני שם!
ואני מכירה אותה... היא בנאדם שנמרח... וכשהיא אומרת עשר דקות, זה אומר חצי שעה אם לא יותר.
אז אמרתי לה: בואי נתערב שאת עוד חצי שעה שם...ולא עוד עשר דקות...
(לא ידעתי שאסור להתערב)
והיא הסכימה!
ואז התלבטנו שעות על מה מתערבים...
ותוך כדי אני אומרת לה שזה בעצם כבר לא שווה, כי עכשיו היא כבר לא תתמרח, ותעשה הכל מהר...
והיא אמרה שלא... היא תעשה את כל מה שהיא רגילה...
קיצור, בסוף סגרנו שהיא אומרת חמש דקות ואני אומרת עשר דקות
ומתערבים על מסאז' חצי שעה, שלושה טוסטים וקולה....(!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)
אני הולכת לאיטי לחדר מחשב... וליבי כבד עלי... למה עכשיו זה בידיה...
ואכן, תוך חמש דקות הבחורה מתייצבת מולי מתנשפת, רטובת שיער ומאושרת עד הגג!
ואני חטפתי את הקריזה!!!!
כי זה לא הוגן!!!!!!!!!!
כי אם הייתי אומרת את זה בלב שלי, בלי שהיא תשמע, היא באמת הייתה מגיעה רק אחרי חצי שעה, אם בכלל...
אני מכירה אותה!!!
והיא גם לא עשתה את כל הארגונים שהיא רגילה אחרי מקלחת...
והיא רצה חצי מהדרך...
ושניה אחרי זה חזרנו לחדר שלה כדי לקחת משהו, ואז היא שמה סיכות... והתארגנה כמו שצריך, ונמרחה שעות כמו שצפיתי...
יואו!
מטריף חושים!
ארררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!
ואז גם התעצבנתי על עצמי!
כאילו, דחילק! תפסידי בכבוד! את גרמת את זה לעצמך! ותזרמי!!
אבל גם בגלל שמשהו שם לא היה אמיתי באופן מעורר חלחלה!
וגם בגלל שאיכשהו הבחורה הזאת מצליחה להוציא אותי מאיזון כל פעם מחדש
(ואני הבנאדם האחרון שיוצא מאיזון, ועד שמישהו מצליח לעצבן אותי בצורה כזו שאני אוציא את זה עליו, לוקח הרבהההה זמן!)
עצבן אותי שהאירוע הקטנצ'יק הזה גרם לי כל כך הרבה רגשות וחרפון!
ובסוף יצאתי הכי זבל, כי לא הסכמתי לעשות לה את המסאז'...
הצעתי לה שתגיד משהו אחר במקום, אבל היא לא הסכימה..
אוףףףף!!!! אם אני הייתה במקומה, הייתי מוותרת! הייתי קולטת שזה כבר יצא מהקטע של משחק, ועבר למעצבן...
אבל היא כזאת ילדה!!
(טוב...גם אני...)
ואין לי מושג אם היא הזמינה את הטוסטים עד עכשיו...
ובנוסף התקלקל לי אתמול הפלאפון, אז זה היה שני קנסות ביום!!
והיום, בשיא הצום, הייתי צריכה להטרטר כדי לתקן אותו...
ריבוינו של עוילם!
יום של עבודה על אמונה....
ואני צמאההה!!!!!!!!!!
