לא נכנעים לטרור המנומס!

יש בערך עשרה אנשים שהוספתי בפייסבוק בטעות (פלאפון שנתקע ומסך מגע ארור!!), הם אישרו אותי משום מה ומאז הם ברשימה, לא נעים להוריד אנשים שמאשרים אותך עם כמה שיצאת אידיוט..

פעם ראשונה שהתחברתי דרך האייפון לפייסבוק הוא שלח אוטומטית לכל אנשי קשר חברות והבנתי את זה רק אחרי שבוע..

לי זה לא קרה.

ואוי ואבוי לי אם כן... (הרופא שלי? הרב? הפרופסור מהאונ'? גוועלד!)

[ואני פשוט בשוק מהפולשנות של הפייסבוק לענייני הפרטיים! מה זה- גישה לאנשי הקשר שלי?! לשלוח משהו בלי שבצע את זה בעצמי?! לא מאמינה...]

ואין לי ענין ב"חברים" שהם לא חברים שלי ממש. במיוחד לא כשזה אומר שהם נכנסים לי לחיים, דרך הפייסבוק! כך שאם היתה מתרחשת לי טעות אומללה כזאת (במידה והיה לי חשבון פעיל) לא הייתי מהססת מלפנות אותם מהמקום באלגנטיות... זה לא ענין של נעים או לא. פשוט זה לא המקום שלהם שם...

בגרסאות הראשונות זה לא היה וגם עכשיו אפשר לבטל את זה.. 

בעצם יש לפייסבוק גישה אפילו למצלמה שלך והם יכולים לפתוח אותה מתי שהם רוצים! זה הזוי אבל זה כתוב בהסכם שלהם.. 

יש להם גישה לאנשי קשר, גלריית תמונות/ סרטונים, שירים, מצלמה, הם יודעים איזה אפליקציות אחרות יש לך, גישה לGPS ככה שהם יודעים איפה את בדיוק בכל רגע נתון וכו'.. רק חסר שיאזינו לך לשיחות.

אבל לא רק פייסבוק. גם גוגל עם הדפדפן שלה, המנוע חיפוש, המייל, הגוגל+, תרגום, מפות ועכשיו גם דרך וויז.. 

בקיצור, האח הגדול בפעולה.. 

בא לי לדפוק את הראש בקיר מגודל ה..... שוק. זה בלתי נתפס! אשכרה האח הגדול!!! 

בוא נתחיל מזה שאין לי אפליקציה.

בפעם היחידה (אולי שתיים?) שנכנסתי לפייסבוק מהאייפון זה היה בדרך הקלאסית.

זה עוזר?

אגב, חברה שלי נוהגת להכנס לחשבון שלה דרכי. מה הדין? כל צילומיי ותוכן המכשיר שלי מתקשרים אליה?

ומה לגבי גוגל ושות' שהזכרת?

ולמה בעצם הם מלאים את עצמם עם כל התזוזות ברשת של האנושות?

ומה אפשר לעשות תכלס כדי להתנקות מהנגע החולני הזה? המחשבה של המעקב הזה מוציאה מן הדעת (ואני קנאית נורא לפרטיות שלי במובנים האלה)

יש לי את החשבון פעיל, כי מדי פעם אני נכנסת לדף של אגודת הסטודנטים שלי, להתעדכן מה חדש. ופעם ב------ במצב שיעמום נוראי ונדיר, אני משוטטת בין חשבונות מכריי.

אבל לא הזנתי אף פרט אישי.

הכל תלוי בהרשאות שאת נותנת להם, או באלה שהן לוקחות בכוח 

ממש מתנפצת לי כעת בועת התום...

מה זאת הפולשנות הזאת?!

$%#!*^.............

והאייפון שלי נטול כל אפליקציה...

(מלבד ג'ימייל ומורפיקס והערוץ וWAZE YNET. מה זה אומר לגבי מידת החטטנות בחיי....?!)

כי את נכנסת לאתר אינטרנט. ככה שאין לו גישה לכל מה שאמרתי (אבל לאפל יש והם גם עוקבים אחריך)

נראה לי שאשוב למכשיר המיושן והנאמן שלי.

לא מוכנה לדבר הזה!

א. הגדרות> פרטיות> שירותי מקום. שיפעל רק בוויז, מזג אויר (אם את משתמשת), מפות וכל השאר לכבות. בכלל, מתי שאת לא משתמשת עדיף שהשירותי מיקום יהיה מכובה כי זה חוסך הרבה זמן סוללה!

ב. הגדרות> פרטיות> אנשי קשר. הכל מכובה. 

ג. הגדרות> פרטיות> תמונות. לכבות. (אם את שולחת תמונות בג'ימל אז חייב לתת לו גישה)

וכו'..

סודר לפי המלצותיך.

מה בדבר פרטיות>אנשי קשר> וואטסאפ? זה "נורא"?

וכנ"ל לגבי התמונות.

[וסליחה מכולם על ההסבה לרגע לפורום סלולרי זה לא היה בכוונה תחילה]

כי הוא מבוסס על זה.

אבל אם את לא משתמשת (כמוני) אז כדאי שתכבי. כל מי שיש לו וואטסאפ והמס' שלך שמור אצלו באנשי קשר יכול לדעת שיש לך ולהזמין אותך לקבוצות

אבל יש חברות שאוספות מידע.. 

חברות כמו פייסבוק, גוגל וכו' אוספות את כל המידע הזה בשביל התאמה של פרסומות. הם יודעים עלייך הכל והפרסומות שאת רואה בהתאם. (וגם בשביל הביון האמריקאי)

אז זה לא מרגשת אותי כל-כך.

אני גם ככה לא מעיפה בהן חצי מבט.

אבל הביון האמריקני???

(אני אזרחית שומרת חוק! אין מה לעקוב אחרי...)

ואני חשבתי שאני פדחן.. 

היו כאלה שלא כי זה באמת חברים אבל כל אחד שא. גולש דרך הפלא' ב. נרשם לפייסבוק עם המס' פלא' הוא שלח.. 

אגב, נרשמתי לפייסבוק עם המייל שלי ולאחרונה שבאתי להיכנס הוא לא נתן לי עד שנתתי לו את המס' פלא' שלי.. 

דיקטטור בפעולה 

אוי. זה דוחה.

שיצאו לי מהחיים ויתנו לי לגלוש בשקט.....

ככה לא מורידים אבל לא נותנים להם להיכנס לחיים שלך...

אין בפייסבוק שום דבר שלא הייתי נותן לסתם אדם לראות עלי.

(לאו דווקא הרועה ספציפית, אלא כל מי שיש לו "חברים" זרים במידת בה בפייסבוק שלו)

זה פשוט הופך את דף הפייסבוק שלו למקום לא פרטי במיוחד, לא מיוחד, ואז חושבים פעמיים מה להעלות ומה לא.

צריך לראות מה מפרסמים למי ואם בכלל

נראה לי שקצת ניצל"שנו .

מישהו פה בכלל בלינקדאין?...

|לא משתמשת בפייסבוק|

שם חשבון ואנשים שעושים endorse)

לא נתן לי משומה לערוך את ההודעה הקודמת

וגם שם לא מאשרת כל אחד..

זה באמת עניין עסקי..

מי שיש לי איתו דיבור ונוכל להיעזר אחד בשני יהיה חלק מהחברים שלי..

לא מאשרת כל אחת מהלימודים שרואה שכתוב לי deloitte ברזומה...

(אני מאשרת מי שאני מכירה. אבל כרגע זה לא שימושי לי עדיין כל-כך. פשוט בעבר קיבלתי הרבה מיילים של הזמנה לפתוח וחשבתי שאולי בעתיד זה יהיה שימושי, אז...)

מה זה בדיוק deloitte?

פתאום החליטו לחדש קשרים..

זה כל כך צבוע ומכוער בעיני..

נו שוויין..

כבר למדתי לא לצפות יותר מידי בתחום...

הפרופיל שלי פתוח עוד מהתקופה שעבדתי במקום העבודה הקודם ששם קיבלנו הרצה כשכל העסק היה בחיתוליו בישראל.. (זה היה מזמן..)

הבנתי את המשמעות של זה ופתחתי..

שם יש צורך לרשום רזומה תעסוקתי = סוג של קו"ח.

בוא נגיד שבהתחלה אישרתי אנשים שראו שיש לי פרופיל.. לאט לאט הבנתי מה המטרה..

כיום אני מאשרת אנשים מסויימים שיהיו במעגל חברים שלי..

לדוגמה עובדים מדלוייט העולמית, מרצים בתחום מערכות מידע, ואנשים שקשורים לתחום שאני עובדת בו שהכרתי אותם דרך העבודה הנוכחית או הקודמת או בכל דרך אחרת..

ולא אנשים מהמכון שבחיים לא החליפו איתי שלום ופתאום הם חברים שלי 

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה