לא נכנעים לטרור המנומס!

יש בערך עשרה אנשים שהוספתי בפייסבוק בטעות (פלאפון שנתקע ומסך מגע ארור!!), הם אישרו אותי משום מה ומאז הם ברשימה, לא נעים להוריד אנשים שמאשרים אותך עם כמה שיצאת אידיוט..

פעם ראשונה שהתחברתי דרך האייפון לפייסבוק הוא שלח אוטומטית לכל אנשי קשר חברות והבנתי את זה רק אחרי שבוע..

לי זה לא קרה.

ואוי ואבוי לי אם כן... (הרופא שלי? הרב? הפרופסור מהאונ'? גוועלד!)

[ואני פשוט בשוק מהפולשנות של הפייסבוק לענייני הפרטיים! מה זה- גישה לאנשי הקשר שלי?! לשלוח משהו בלי שבצע את זה בעצמי?! לא מאמינה...]

ואין לי ענין ב"חברים" שהם לא חברים שלי ממש. במיוחד לא כשזה אומר שהם נכנסים לי לחיים, דרך הפייסבוק! כך שאם היתה מתרחשת לי טעות אומללה כזאת (במידה והיה לי חשבון פעיל) לא הייתי מהססת מלפנות אותם מהמקום באלגנטיות... זה לא ענין של נעים או לא. פשוט זה לא המקום שלהם שם...

בגרסאות הראשונות זה לא היה וגם עכשיו אפשר לבטל את זה.. 

בעצם יש לפייסבוק גישה אפילו למצלמה שלך והם יכולים לפתוח אותה מתי שהם רוצים! זה הזוי אבל זה כתוב בהסכם שלהם.. 

יש להם גישה לאנשי קשר, גלריית תמונות/ סרטונים, שירים, מצלמה, הם יודעים איזה אפליקציות אחרות יש לך, גישה לGPS ככה שהם יודעים איפה את בדיוק בכל רגע נתון וכו'.. רק חסר שיאזינו לך לשיחות.

אבל לא רק פייסבוק. גם גוגל עם הדפדפן שלה, המנוע חיפוש, המייל, הגוגל+, תרגום, מפות ועכשיו גם דרך וויז.. 

בקיצור, האח הגדול בפעולה.. 

בא לי לדפוק את הראש בקיר מגודל ה..... שוק. זה בלתי נתפס! אשכרה האח הגדול!!! 

בוא נתחיל מזה שאין לי אפליקציה.

בפעם היחידה (אולי שתיים?) שנכנסתי לפייסבוק מהאייפון זה היה בדרך הקלאסית.

זה עוזר?

אגב, חברה שלי נוהגת להכנס לחשבון שלה דרכי. מה הדין? כל צילומיי ותוכן המכשיר שלי מתקשרים אליה?

ומה לגבי גוגל ושות' שהזכרת?

ולמה בעצם הם מלאים את עצמם עם כל התזוזות ברשת של האנושות?

ומה אפשר לעשות תכלס כדי להתנקות מהנגע החולני הזה? המחשבה של המעקב הזה מוציאה מן הדעת (ואני קנאית נורא לפרטיות שלי במובנים האלה)

יש לי את החשבון פעיל, כי מדי פעם אני נכנסת לדף של אגודת הסטודנטים שלי, להתעדכן מה חדש. ופעם ב------ במצב שיעמום נוראי ונדיר, אני משוטטת בין חשבונות מכריי.

אבל לא הזנתי אף פרט אישי.

הכל תלוי בהרשאות שאת נותנת להם, או באלה שהן לוקחות בכוח 

ממש מתנפצת לי כעת בועת התום...

מה זאת הפולשנות הזאת?!

$%#!*^.............

והאייפון שלי נטול כל אפליקציה...

(מלבד ג'ימייל ומורפיקס והערוץ וWAZE YNET. מה זה אומר לגבי מידת החטטנות בחיי....?!)

כי את נכנסת לאתר אינטרנט. ככה שאין לו גישה לכל מה שאמרתי (אבל לאפל יש והם גם עוקבים אחריך)

נראה לי שאשוב למכשיר המיושן והנאמן שלי.

לא מוכנה לדבר הזה!

א. הגדרות> פרטיות> שירותי מקום. שיפעל רק בוויז, מזג אויר (אם את משתמשת), מפות וכל השאר לכבות. בכלל, מתי שאת לא משתמשת עדיף שהשירותי מיקום יהיה מכובה כי זה חוסך הרבה זמן סוללה!

ב. הגדרות> פרטיות> אנשי קשר. הכל מכובה. 

ג. הגדרות> פרטיות> תמונות. לכבות. (אם את שולחת תמונות בג'ימל אז חייב לתת לו גישה)

וכו'..

סודר לפי המלצותיך.

מה בדבר פרטיות>אנשי קשר> וואטסאפ? זה "נורא"?

וכנ"ל לגבי התמונות.

[וסליחה מכולם על ההסבה לרגע לפורום סלולרי זה לא היה בכוונה תחילה]

כי הוא מבוסס על זה.

אבל אם את לא משתמשת (כמוני) אז כדאי שתכבי. כל מי שיש לו וואטסאפ והמס' שלך שמור אצלו באנשי קשר יכול לדעת שיש לך ולהזמין אותך לקבוצות

אבל יש חברות שאוספות מידע.. 

חברות כמו פייסבוק, גוגל וכו' אוספות את כל המידע הזה בשביל התאמה של פרסומות. הם יודעים עלייך הכל והפרסומות שאת רואה בהתאם. (וגם בשביל הביון האמריקאי)

אז זה לא מרגשת אותי כל-כך.

אני גם ככה לא מעיפה בהן חצי מבט.

אבל הביון האמריקני???

(אני אזרחית שומרת חוק! אין מה לעקוב אחרי...)

ואני חשבתי שאני פדחן.. 

היו כאלה שלא כי זה באמת חברים אבל כל אחד שא. גולש דרך הפלא' ב. נרשם לפייסבוק עם המס' פלא' הוא שלח.. 

אגב, נרשמתי לפייסבוק עם המייל שלי ולאחרונה שבאתי להיכנס הוא לא נתן לי עד שנתתי לו את המס' פלא' שלי.. 

דיקטטור בפעולה 

אוי. זה דוחה.

שיצאו לי מהחיים ויתנו לי לגלוש בשקט.....

ככה לא מורידים אבל לא נותנים להם להיכנס לחיים שלך...

אין בפייסבוק שום דבר שלא הייתי נותן לסתם אדם לראות עלי.

(לאו דווקא הרועה ספציפית, אלא כל מי שיש לו "חברים" זרים במידת בה בפייסבוק שלו)

זה פשוט הופך את דף הפייסבוק שלו למקום לא פרטי במיוחד, לא מיוחד, ואז חושבים פעמיים מה להעלות ומה לא.

צריך לראות מה מפרסמים למי ואם בכלל

נראה לי שקצת ניצל"שנו .

מישהו פה בכלל בלינקדאין?...

|לא משתמשת בפייסבוק|

שם חשבון ואנשים שעושים endorse)

לא נתן לי משומה לערוך את ההודעה הקודמת

וגם שם לא מאשרת כל אחד..

זה באמת עניין עסקי..

מי שיש לי איתו דיבור ונוכל להיעזר אחד בשני יהיה חלק מהחברים שלי..

לא מאשרת כל אחת מהלימודים שרואה שכתוב לי deloitte ברזומה...

(אני מאשרת מי שאני מכירה. אבל כרגע זה לא שימושי לי עדיין כל-כך. פשוט בעבר קיבלתי הרבה מיילים של הזמנה לפתוח וחשבתי שאולי בעתיד זה יהיה שימושי, אז...)

מה זה בדיוק deloitte?

פתאום החליטו לחדש קשרים..

זה כל כך צבוע ומכוער בעיני..

נו שוויין..

כבר למדתי לא לצפות יותר מידי בתחום...

הפרופיל שלי פתוח עוד מהתקופה שעבדתי במקום העבודה הקודם ששם קיבלנו הרצה כשכל העסק היה בחיתוליו בישראל.. (זה היה מזמן..)

הבנתי את המשמעות של זה ופתחתי..

שם יש צורך לרשום רזומה תעסוקתי = סוג של קו"ח.

בוא נגיד שבהתחלה אישרתי אנשים שראו שיש לי פרופיל.. לאט לאט הבנתי מה המטרה..

כיום אני מאשרת אנשים מסויימים שיהיו במעגל חברים שלי..

לדוגמה עובדים מדלוייט העולמית, מרצים בתחום מערכות מידע, ואנשים שקשורים לתחום שאני עובדת בו שהכרתי אותם דרך העבודה הנוכחית או הקודמת או בכל דרך אחרת..

ולא אנשים מהמכון שבחיים לא החליפו איתי שלום ופתאום הם חברים שלי 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם