לא נכנעים לטרור המנומס!

יש בערך עשרה אנשים שהוספתי בפייסבוק בטעות (פלאפון שנתקע ומסך מגע ארור!!), הם אישרו אותי משום מה ומאז הם ברשימה, לא נעים להוריד אנשים שמאשרים אותך עם כמה שיצאת אידיוט..

פעם ראשונה שהתחברתי דרך האייפון לפייסבוק הוא שלח אוטומטית לכל אנשי קשר חברות והבנתי את זה רק אחרי שבוע..

לי זה לא קרה.

ואוי ואבוי לי אם כן... (הרופא שלי? הרב? הפרופסור מהאונ'? גוועלד!)

[ואני פשוט בשוק מהפולשנות של הפייסבוק לענייני הפרטיים! מה זה- גישה לאנשי הקשר שלי?! לשלוח משהו בלי שבצע את זה בעצמי?! לא מאמינה...]

ואין לי ענין ב"חברים" שהם לא חברים שלי ממש. במיוחד לא כשזה אומר שהם נכנסים לי לחיים, דרך הפייסבוק! כך שאם היתה מתרחשת לי טעות אומללה כזאת (במידה והיה לי חשבון פעיל) לא הייתי מהססת מלפנות אותם מהמקום באלגנטיות... זה לא ענין של נעים או לא. פשוט זה לא המקום שלהם שם...

בגרסאות הראשונות זה לא היה וגם עכשיו אפשר לבטל את זה.. 

בעצם יש לפייסבוק גישה אפילו למצלמה שלך והם יכולים לפתוח אותה מתי שהם רוצים! זה הזוי אבל זה כתוב בהסכם שלהם.. 

יש להם גישה לאנשי קשר, גלריית תמונות/ סרטונים, שירים, מצלמה, הם יודעים איזה אפליקציות אחרות יש לך, גישה לGPS ככה שהם יודעים איפה את בדיוק בכל רגע נתון וכו'.. רק חסר שיאזינו לך לשיחות.

אבל לא רק פייסבוק. גם גוגל עם הדפדפן שלה, המנוע חיפוש, המייל, הגוגל+, תרגום, מפות ועכשיו גם דרך וויז.. 

בקיצור, האח הגדול בפעולה.. 

בא לי לדפוק את הראש בקיר מגודל ה..... שוק. זה בלתי נתפס! אשכרה האח הגדול!!! 

בוא נתחיל מזה שאין לי אפליקציה.

בפעם היחידה (אולי שתיים?) שנכנסתי לפייסבוק מהאייפון זה היה בדרך הקלאסית.

זה עוזר?

אגב, חברה שלי נוהגת להכנס לחשבון שלה דרכי. מה הדין? כל צילומיי ותוכן המכשיר שלי מתקשרים אליה?

ומה לגבי גוגל ושות' שהזכרת?

ולמה בעצם הם מלאים את עצמם עם כל התזוזות ברשת של האנושות?

ומה אפשר לעשות תכלס כדי להתנקות מהנגע החולני הזה? המחשבה של המעקב הזה מוציאה מן הדעת (ואני קנאית נורא לפרטיות שלי במובנים האלה)

יש לי את החשבון פעיל, כי מדי פעם אני נכנסת לדף של אגודת הסטודנטים שלי, להתעדכן מה חדש. ופעם ב------ במצב שיעמום נוראי ונדיר, אני משוטטת בין חשבונות מכריי.

אבל לא הזנתי אף פרט אישי.

הכל תלוי בהרשאות שאת נותנת להם, או באלה שהן לוקחות בכוח 

ממש מתנפצת לי כעת בועת התום...

מה זאת הפולשנות הזאת?!

$%#!*^.............

והאייפון שלי נטול כל אפליקציה...

(מלבד ג'ימייל ומורפיקס והערוץ וWAZE YNET. מה זה אומר לגבי מידת החטטנות בחיי....?!)

כי את נכנסת לאתר אינטרנט. ככה שאין לו גישה לכל מה שאמרתי (אבל לאפל יש והם גם עוקבים אחריך)

נראה לי שאשוב למכשיר המיושן והנאמן שלי.

לא מוכנה לדבר הזה!

א. הגדרות> פרטיות> שירותי מקום. שיפעל רק בוויז, מזג אויר (אם את משתמשת), מפות וכל השאר לכבות. בכלל, מתי שאת לא משתמשת עדיף שהשירותי מיקום יהיה מכובה כי זה חוסך הרבה זמן סוללה!

ב. הגדרות> פרטיות> אנשי קשר. הכל מכובה. 

ג. הגדרות> פרטיות> תמונות. לכבות. (אם את שולחת תמונות בג'ימל אז חייב לתת לו גישה)

וכו'..

סודר לפי המלצותיך.

מה בדבר פרטיות>אנשי קשר> וואטסאפ? זה "נורא"?

וכנ"ל לגבי התמונות.

[וסליחה מכולם על ההסבה לרגע לפורום סלולרי זה לא היה בכוונה תחילה]

כי הוא מבוסס על זה.

אבל אם את לא משתמשת (כמוני) אז כדאי שתכבי. כל מי שיש לו וואטסאפ והמס' שלך שמור אצלו באנשי קשר יכול לדעת שיש לך ולהזמין אותך לקבוצות

אבל יש חברות שאוספות מידע.. 

חברות כמו פייסבוק, גוגל וכו' אוספות את כל המידע הזה בשביל התאמה של פרסומות. הם יודעים עלייך הכל והפרסומות שאת רואה בהתאם. (וגם בשביל הביון האמריקאי)

אז זה לא מרגשת אותי כל-כך.

אני גם ככה לא מעיפה בהן חצי מבט.

אבל הביון האמריקני???

(אני אזרחית שומרת חוק! אין מה לעקוב אחרי...)

ואני חשבתי שאני פדחן.. 

היו כאלה שלא כי זה באמת חברים אבל כל אחד שא. גולש דרך הפלא' ב. נרשם לפייסבוק עם המס' פלא' הוא שלח.. 

אגב, נרשמתי לפייסבוק עם המייל שלי ולאחרונה שבאתי להיכנס הוא לא נתן לי עד שנתתי לו את המס' פלא' שלי.. 

דיקטטור בפעולה 

אוי. זה דוחה.

שיצאו לי מהחיים ויתנו לי לגלוש בשקט.....

ככה לא מורידים אבל לא נותנים להם להיכנס לחיים שלך...

אין בפייסבוק שום דבר שלא הייתי נותן לסתם אדם לראות עלי.

(לאו דווקא הרועה ספציפית, אלא כל מי שיש לו "חברים" זרים במידת בה בפייסבוק שלו)

זה פשוט הופך את דף הפייסבוק שלו למקום לא פרטי במיוחד, לא מיוחד, ואז חושבים פעמיים מה להעלות ומה לא.

צריך לראות מה מפרסמים למי ואם בכלל

נראה לי שקצת ניצל"שנו .

מישהו פה בכלל בלינקדאין?...

|לא משתמשת בפייסבוק|

שם חשבון ואנשים שעושים endorse)

לא נתן לי משומה לערוך את ההודעה הקודמת

וגם שם לא מאשרת כל אחד..

זה באמת עניין עסקי..

מי שיש לי איתו דיבור ונוכל להיעזר אחד בשני יהיה חלק מהחברים שלי..

לא מאשרת כל אחת מהלימודים שרואה שכתוב לי deloitte ברזומה...

(אני מאשרת מי שאני מכירה. אבל כרגע זה לא שימושי לי עדיין כל-כך. פשוט בעבר קיבלתי הרבה מיילים של הזמנה לפתוח וחשבתי שאולי בעתיד זה יהיה שימושי, אז...)

מה זה בדיוק deloitte?

פתאום החליטו לחדש קשרים..

זה כל כך צבוע ומכוער בעיני..

נו שוויין..

כבר למדתי לא לצפות יותר מידי בתחום...

הפרופיל שלי פתוח עוד מהתקופה שעבדתי במקום העבודה הקודם ששם קיבלנו הרצה כשכל העסק היה בחיתוליו בישראל.. (זה היה מזמן..)

הבנתי את המשמעות של זה ופתחתי..

שם יש צורך לרשום רזומה תעסוקתי = סוג של קו"ח.

בוא נגיד שבהתחלה אישרתי אנשים שראו שיש לי פרופיל.. לאט לאט הבנתי מה המטרה..

כיום אני מאשרת אנשים מסויימים שיהיו במעגל חברים שלי..

לדוגמה עובדים מדלוייט העולמית, מרצים בתחום מערכות מידע, ואנשים שקשורים לתחום שאני עובדת בו שהכרתי אותם דרך העבודה הנוכחית או הקודמת או בכל דרך אחרת..

ולא אנשים מהמכון שבחיים לא החליפו איתי שלום ופתאום הם חברים שלי 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!