1. אם אתה רוצה להמשיך, או מתלבט, צריך לתת לה זמן לחשוב מצידה. מבחינה פרקטית, היא צריכה זמן. מעבר לכך, אם היא מתלבטת, אתה עשוי להבהיל אותה ולגרום לה להכריע לשלילה.

2. אם אתה רוצה לחתוך, יתכן שזה בסדר, כי זה לא משנה מה דעתה. אדרבה, עדיף שלא תפתח ציפיות. מצד שני, יתכן שהיא תיפגע מתשובה כל כך מהירה, כאילו היא כל כך גרועה שלא היית צריך אפילו לחשוב פעמיים. צריך לשקול גם את האפשרות הזאת.

ככה נראה לי...

הרי יצאת איתה שוב, משמע היא לא אובייקטיבית בעייתית..

היא אומרת שהיא בעניין ואז אתה חותך אותה?

לא יפה..

אם אתה מתלבט, לא בטוח בתשובה שלה אובעניין שלה- תשאל.

אם זה מנימוס- זה יותר מביך.

תהיה גבר, סליחה על הביטוי (וזה גם יכול להיות אישה- תהיי גברת)  ותחתוך/כי

אל תעמידו את השני במצב מביך שלהגיד שהוא מעוניין ואז את/ה אומר שלא..

בכל מקרה... גם לא דייט חמישי...

מה הסיפור לחכות לטלפון מחר?!?

דייט חמישי זה כבר סבבה לחלוטין....

לפעמים דייט חמישי זה עדיין בדיקות כאלה...

לפעמים דייט חמישי זה לפני אירוסין לוידעת...

בכ״מ אם זה עדיין בבדיקות, עדיף לשאול למחרת לעניות דעתי

לק"י

יש זמנים שבסוף הדייט כבר יודעים אם רוצים להמשיך או לא, ואין טעם למרוח עד יום למחרת.

זה נחמד לשאול, אבל מיד בסוף הדייט זה בעייתי בעיניי משתי סיבות:

א. כמעט בטוח שיש לה מה לעכל; נפשית ורגשית,. כך שהתשובה שתיתן לך לא תשקף את המציאות הטיפה יותר רחוקה.

ב. בגלל שזה פמ"פ וכבר בסוף הדייט- היא תענה תשובה כמו "היה נחמד מאוד!" עם חיוך שכמעט בטוח יהיה מאולץ.

אפילו שיכול להיות שנהנתה באמת!

זה פשוט לא הזמן לקבל תשובה כנה לשאלה זו.

בדיוק

ואם בעיניך נפלא ובעיניה לא? אתה חושב שיהיה נעים לה להגיד לך בפרצוף? 

זה קרה לי בעבר וממש לא רציתי לפגוע בבחור, ביקשתי ממנו כמה שעות של מחשבה.

גם אם אתה מאוד מסוקרן מה היא חושבת.

גם אם החוסר וודאות מחרפן אותך.

גם אם ברור לך שזה פשוט לא זה. 

אני חושבת שלכבודך ולכבודה- תן למוח וללב לעכל, לפחות כמה שעות.

אולי זה בגלל שהתלבטתי ...

הוא גם עשה את זה בצורה מצחיקה כזאת- "אמרו לי שכדאי לשאול את זה בסוף ולא לחכות למחר, אז מה את אומרת, ממשיכים?"

התפאדחתי אבל בכל זאת אמרתי לו שנראלי כדאי שנדבר מחר...

ויום למחרת חתכתי...

בקיצור, אני ממש חושבת שזה מפאדח... ולא כדאי לשאול..

יש דרך האמצע אולי, להתקשר שעה אחרי ולשאול.. בטלפון זה קצת אחרת..

לק"י

אם כבר, אפשר בצורה יותר מעודנת- "את חושבת שיש לך איזה כיוון כבר עכשיו או שאת רוצה לחשוב על זה?"

אז כבר אמרנו את זה בפגישה וסלמאת..

פעם אחרת שבחור שאל אותי וממש לא רציתי להמשיך ממש הובכתי ואמרתי לו שאני חושבת שצריך לחשוב על זה לפני שעונים.. 

לדעתי כדאי לומר: היה לי ממש נחמד.. או משהו כזה.

ואז זה לא מחייב, אבל היא כבר "בנחת" להחליט מה שמתאים לה.

אם גם לה היה טוב- היא תגיד, גם לי, ואם לא, אז רק- תודה...

אז..שאלת אותה?

ולא נורא, בע"ה בקרוב.

אם אתם מתלבטים בנוגע להמשך קשר,

מה אתם אומרים למחרת בשיחה?

אם אומר שאני מתלבטת, זה סוף הקשר בדוק,

כי הבחור יאבד את החשק להמשיך (גם אם לפני כן ממש רצה..). לא נעים להפגש עם מישהו כשאתה יודע שהוא מתלבט לגביך.

אם אומר שאני מעוניינת להמשיך- זו עלולה להיות הטעיה..

לק"י

אני חושבת שכדאי לנסות עוד פגישה.

זה נחשב כ"אני מתלבט" בהכרח?

כשלי עשו את זה זה ביאס אותי, ובכלל לא היה לי חשק.

הוא אמר שהוא מתלבט, ושהוא רוצה עוד קצת לחשוב על זה (אחרי פגישה שנייה)

וזה הוציא לי כל שביב חשק, ושהוא התקשר שוב והתחיל שוב להתלבט, אמרתי לו שגם לי כבר אין חשק ומוטב שנגמור עם זה.

לא יודעת מה זה אומר אצליך, יכולה לעודד שמכירה זוגות שאצלם זה התחיל ככה... אין לדעת!

מתחתנת איתו!

הרי ברור לשניכם שאתם בקשר על מנת לברר התאמה. זה שאת אומרת שאת מעוניינת להמשיך, זה לא שום התחייבות/הטעיה, זה בדיוק המטרה של הפגישות..

ומניסיון מר.. להגיד שאת מתלבטת אכן מוציא את כל החשק..

(בפגישה ראשונה-שניה, כן?, בקשר מתקדם יש מקום ממש לומר שיש התלבטויות ולברר דברים ביחד..)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?