אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
תציבי לעצמך תנאים- לומדת שעה ואז עושה משו אחר עשר דקות.....
ו.. אנגלית?? יפה.. אין הרבה שלומדים ולא מהמרים- ג ג ג ג ... (סתם..) בהצלחה!!
אני הייתי באותו מצב... אבל החלטתי שאין!! אני לומדת!!
הבנתי שזה מה שיקבע אם אני אלך ללמוד שנה הבאה או לא.. וזה מה שנתן לי את הטריגר..
עוד דבר שעזר לי היה להכין לו"ז בתחילת היום או לקבוע מה אני לומדת באותו יום. ככה זה נותן הרגשה של מחויבות ועוזר ללמוד. (לי לפחות..
)
בכל מקרה - בהצלחה רבה!!!!
לפעמים זה הכי מתאים..
בזמנו, עשיתי פסיכומטרי דרך קורס כלשהו, ובאמת תרגלתי רק בקורס עצמו..
אבל ב"ה זה הספיק 

)אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
הווי אומר חדר שומם בקצה הבית שלא נכנסים אליו או ספריה.
אני אישית למדתי בספריה וחוץ מהקטע שכבר יצאתי מהבית אז אין טעם לחזור לפני שלמדתי קצת,
האווירה שם ממש מדרבנת כי כולם שם לומדים.
לפעמים הייתי לומדת עם חברה ואז כל אחת עזרה לשניה במה שהתקשתה,
ואם החברה יותר מתקשה ממך ואת צריכה להיות זו שמסבירה את החומר אז את בכלל לומדת יותר קשה כדי להצליח להסביר יותר טוב.
ואם אין שם קליטה- זה בכלל תענוג!
ח"ח על הרצון להשקיע בכלל באנגלית. הרוב די מדלגים על החלק הזה שבפסיכו', משהו כמו "החלק שאין להזכיר את שמו" 
ועכשיו- כמה טיפים לתלמידה החרוצה:
מילים- תנסי לעשות אסוסיאציות, לכתוב משפט בעברית עם המילה שאת רוצה ללמוד באנגלית.
למשל: השוטרים הצליחו to capture את הגנבים.
ככה משמעות המילה ברורה ואפשר להצליח לזכור אותה.
או לצייר ציור שמזכיר את המילה. למשל: כתר עם טיפות גשם מעל למילה מלכה שכשמבטאים אותה נשמעת כמו המילה גשם.
כרטיסיות עם המילים- מעצבן להכין אבל זה יכול להועיל. לקרוא אותן באוטובוס, בתור לשלם, במעבר חצייה...
לתלות מילים על הדלת בשרותים/ ארונות וכיד הדמיון הטובה עליך.
ניסוח מחדש- תסכלי על הזמנים ולפי זה תנסי לפסול תשובות,
מילות קישור מאוד יכולות לעזור בזה (והן גם לא מאוד קשות)- אם את רואה מילת ניגוד ובאחד מהשפטים הבאים לא מופיעה מילת ניגוד את מיד יכולה לפסול את המשפט הזה.
במשפטים של סיבה ותוצאה תבדקי שלא הפכו את היוצרות בניסוח החדש.
שימי לב לפרטים- אם כתוב במשפט המקורי שהילד ניגן בכינור וה-2 האחרים בפסנתר הם יכולים לכתוב ש-1 ניגן על פסנתר ו-2 על כינור ואז שוב, אפשר מיד לפסול.
הוספת מידע לא נתון או הסקת מסקנה הגיונית אך לא נתונה- לפסול מיד.
הבנת הנקרא- לא להתעכב ולקרוא את כל הקטע. רק שורה ראשונה ואחרונה בכל פסקה.
לענות קודם על שאלות הכלל (מה המטרה של הקטע, למה התכוונו בפסקה 2..) ורק אח"כ על שאלות פרט (במה ניתן להחליף את המילה X). מכוונים אותך גם לשורות בד"כ מה שמקל על העניין.
אחרי שסיימת לענות על מבחן- לעבור על הטעויות, להבין אותן, ואחרי זמן מה אפילו לחזור על המבחן שוב לראות אם השתפרת. (לא כי את זוכרת מה התשובה הנכונה, כי את עכשיו כבר יודעת למצוא אותה).
וכן לסמן מילים חדשות ולשנן אותן.
המון המון בהצלחה! ותנסי גם להנות מהתקופה הזו, יש משהו נחמד בלפתור את החידות בעברית 
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
אם אני יכולה לעזור- למה לא?
פעם מראשונה שעשיתי עדין לא חשבתי על מה שאני רוצה ללמוד, עשיתי קורס וחוץ מלהגיע לקורס כמעט שלא למדתי
פעם שנייה כשלא קיבלו אותי למה שרציתי למדתי לבד במשך חודש (לא היה הרבה זמן כי נרשמתי באיחור) אז פשוט ישבתי למדתי, כמה שעות ביום במה שיותר התקשיתי בו. וב"ה שיפרתי הרבה יותר ממה שהייתי צריכה
לדעתי זה עיניין של החלטה, אם זה מה שאת רוצה אז צריך לעבוד בשבילו.
לגבי אנגלית- תקראי סתם ספרים מעניינים באנגלית וכשיש מילים שאת לא יודעת תבדקי במילון, זו הדרך הכי טובה לשפר את האנגלית
לא למדו. ואיכשהו קיבלו ציון שעזר להם להתקבל לאוניברסיטה אבל לא לעדיפות ראשונה שלהם.
ובסוף החליטו ללמוד במקום שמקבל גם בלי פסיכומטרי.
אין באמת שיטה, צריך כוח רצון ולהרחיק גורמים שמפריעים מללמוד, הכי טוב ללכת לספריה או משהו כזה.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.