אין לי ניסיון עם צירים ממושכים... אבל מציעה לך למלא אמבטיה חמימה עד למעלה, קצף, ולהיכנס אליה עם ספר טוב.

להחזיק קרוב אלייך את צינור הטוש ולהזרים מים על הבטן כשמתחיל ציר. זה מאוד מקל.

אותי אגב, זה העיף לחדר לידה. 

נכנסתי כי לא הבנתי אם יש לי צירים או סתם התקשויות וזה הלחיץ אותי, אז החלטתי להירגע באמבטיה.

עשיתי קצת עיסוי פטמות ו.... עפתי לחדר לידה.

אולי יצליח לך? הלוואי!!!!!!!

אם לא בא לך אמבטיה, אולי סרט טוב? משהו שיסיח לך את הדעת?

איזו לידה שאת שלך?

אני שמחה שהיין קצת עזר. זה נשמע שאת בתחילת הלידה והשלב הלטנטני בדר"כ זה השלב הכי ארוך בלידה.

אם את באזור ירושלים יש גמ"ח של מכשיר איזי טנס שיכול להקל עליך ושוב מקלחות ואמבטיה.

יכול להיות מרוב סטרס ועייפות נהפכו לך הצירים לצפופים אבל ללא אפקטיבים!

ובע"ה תשני מצויין!!

חיבוק

למחיקה ופתיחה

זו לידה ראשונה?????

מכירה את ההרגשה של חוסר האונים בשבוע 41, שאת מרגישה שזה אוטוטו בא אבל עדיין לא,

שאת עם צירים ביום ובלילה אבל מתלבטת מה הרגע הנכון לנסוע לחדר לידה...

בעזרת ה' הכל יעבור בשלום ואני מקווה שנשמע ממך בשורות טובות!

משהו שעזר לי, מבחינה רוחנית -לפני הלידות סיימתי את ספר תהלים.

בלידה השלישית ב"ה, לפני חודשיים, היה לי קשה נפשית להתפלל בחודש התשיעי, רק רציתי כבר להיות אחרי.

שבוע 41, הייתי כמה ימים עם צירים שהלכו ובאו, והתחלתי לומר תהלים. בשבת בצהריים סוף סוף הצלחתי למצוא את השקט לשבת עם עצמי ולסיים.

אחר הצהרים הצירים הלכו והתחזקו, משעה לשעה המרווחים התקצרו, במוצ"ש כבר היה ברור שזה קרוב,

בלילה נסענו לבי"ח ובבוקר ילדתי.

ממש הרגשתי שהקב"ה חיכה שאתפלל! 

אין לי הרבה מה להגיד, רק שולחת הרבה כוחות!

מקווה שהיום תעדכני אותנו בבשורות משמחות.

תנסי לחשוב על דברים אחרים ולהירדם עם הכאב..

כי העייפות הופכת את הכאב לבלתי אפשרי.. ויכול להיות שהכאב הוא ממש קטן אבל העייפות מגבירה אותו..

יכול להיות עדיין מאוד רחוק. זה מתקרב!!! 

תחזיקי מעמד, תני צדקה ותבקשי שבזכות ר' מאיר בעל הנס, הלידה תתקדם.

תגידי, לא הציעו לך כבר זירוז?

יש לי חברה לא יולדת בלי זירוז. כבר ארבע לידות והם יודעים את זה. יכולים להיות צירים אינסופיים סדירים וכואבים תופת שלא מצליחים להביא ללידה. היא חייבת זירוז בשביל ללדת.

הדבר הזה זו לידה...

לפעמים בלידה ראשונה זה לוקח זמן ופשוט מתיש....

אבל לדעתי, עדיף לעבור את השעות המעצבנות האלה בבית ולא בבית חולים.

בסוף התינוקת תצא בעז"ה,

ואז היא תבכה, ותרצה לאכול ותרצה ידיים ותרצה ותרצה....

אז נשמע שממש ממש קשה לך עכשיו, וזה הכי מובן בעולם,

אבל אולי תנסי לא לצפות ולחכות לציר הבא, אלא לחיות את הרגע ולנסות להינות כרגע (למרות שזה קשה מאד!!)

ובעז"ה תגיע הלידה ובעז"ה תעבור בשלום ובהצלחה!

ממש לא התכוונתי לדפרס או לפגוע בך!!!!

אם זה נשמע כך - אני מצטערת. זה החסרון במילה כתובה.....

אני מבינה מאד את הקושי, ובעז"ה זה קושי שיחלוף.

גם אם יהיו התמודדויות אח"כ - גם אותן תעברי וגם הן יחלפו.

כרגע את כואבת ועייפה - אז הכל נראה בלתי אפשרי, אבל זה אפשרי ובעז"ה את תעברי את זה.

אני מקווה שעד עכשיו כבר ילדת, ואם לא - שאת מצליחה לישון או לנוח קצת - כדי שלא תגיעי מותשת לגמרי ללידה.

ובכל מקרה - מצטרפת לשאר הדברים שכבר כתבו. אין לי משהו יותר חכם להגיד יותר.

בהצלחה ובשורות טובות!

אחרי יממת צירים,  הצקצב שלהם היה כל 3 דקות. אז נסענו לבית הרפואה. שם התברר שאני רק בפתיחה של 3... מאד התאכזבתי. אבל הם לא הסכימו לשחרר אותי כי כבר הייתי ב41.

אחרי עוד יממה בחדר לידה, החלטתי לקחת אפידורל. מיד אח"כ עשו לי פקיעת מי שפיר, נרדמתי, ואחריי שעתיים התעוררתי עם צירי לחץ. תוך שעה הבן המתוק  שלנו היה בחוץ.

לדעתי, כדאי לך לשאול רב בנוגע לפקיעה.

אחרי 24 שעות פניתי למיון יולדות, עשו לי זירוז 20 דקות, והתינוקת הייתה בחוץ.

לטובה"- ועוד מרבי עקיבא!!!

תראי, תנסי להירגע ולנוח (זה לא קל אני יודעת)

או שתתקשרי לרב שוב ותבקשי ממנו להגיע לחדר היולדות ולעשות פקיעת מים (עם אפידורל) זה עזר לי מאד (וכתבתי את זה בשירשור הנ"ל למעלה).

המון המון בהצלחה ושנשמע רק בשורות טובות

ומקווה בשבילך שהמצב השתפר ואם לא אז כדאי פשוט לעבור לגור באמבטיה...

ולא, ההתמודדות הזאת ממש ממש לא אומרת שום דבר רע על עצמך או על העתיד אלא רק מספרת לך מה התכנית שנקבעה לך משמים ברגעים האלו ואת לא צריכה כרגע לחשוב למה ואם כבר -אז רק לתת לעצמך ח"ח שעמדת בזה בגבורה עד עכשיו ושבגלל זה יש לך שכר הרבה הרבה יותר גדול מסתם לידה ושאת לא יודעת חשבונות שמים ואיזה צער זה חוסך לך בעתיד. המציאות הזאת אפילו בכלל לא מספרת איך תהיה בסוף הלידה. זה שלב ארוך ומייגע ולא נעים אבל זה זמני מאד מאד. הדבר האחרון שאת צריכה לעשות זה להאשים את עצמך בזה!

מקווה יחד עם כולן לשמוע ממך בקרוב מאד בשורות טובות...

גם לי הייתה לידה סיוטית שרק רציתי לישון תוך כדי, אומנם לא כ"כ הרבה זמן כמו שאת מתארת, אבל התנחמתי בעובדה שבסוךף כל הריון נגמר כשהתינוק בחוץ, ומן הסתם לא אהיה בהריון לנצח.....

תעדכני! יכול להיות שכדאי לך לקחת אפידורל כדי שתהייי יותר רגועה (והשרירים רפויים) ואז הלידה תוכל להתקדם

ואל תקשיבי לאנונימית שמלחיצה אותך שאחרי הלידה יותר קשה... פשוט אל תקשיבי.

אחרי הלידה את מוצפת בכזה אושר גדול שגם אם לא קל ועייפים וכו', יש לך אוצר חלומי לחבק ולהתרפק אתו, וזה ממיס לך את כל הקושי.

מה שאת עוברת עכשיו זה באמת לא קל!

כל כך קיוויתי שכבר תיעלמי לנו ואז תודיעי ככה במילה שילדת ובכל בסדר....

אבל זה יגיע! בקרוב ממש!

עוד קצת!!!!

אם את מרושלים מוזמנת לטיפול.

יש נשים שהשלב הלטנטי שלהם ארוך גם שבוע. מה שביה"ח יכול לעזור לך בשלב כזה זה טישטוש. לא ממליצה על זירוז. תני לגוף לעשות את שלו. חיבוק גדול!!

מבטיחה לך שזה בסוף נגמר

זה נשמע פשוט נורא... ככה כל כך הרבה זמן ובלי שינה וכו???

אין לי מה לנחם אותך כי עדיין לא ילדתי ואני עוד לא יודעת מה זה לחכות כל כך הרבה זמן.

אבל שתדעי שהתפללתי עלייך הבוקר וקיויתי שכשאני יפתח את הפורום אני יגלה שילדת...

מקווה שהקבה ישלח לך המון המון המון כוחות לעבור את השעות הקשות האלה.

וכמה עצות קטנות, לא מנסיון...

נראה לי שדווקא לא כדאי לך לחשוב שזה עומד להגמר כל שעה. אלא ההפך, תחשבי שזה יקח עד שבת. אולי זה נשמע מפחיד אבל ככה לא תצטרכי להתאכזב כל שעה מחדש. תחשבי על זה שרק עוד כמה ימים את תלדי. וככה אולי זה יעזור לך לא להתיאש שוב ושוב. 

נשמע שהכי קשה עכשיו זה כל המחשבות שלך אז אם את מסוגלת תנסי לעשות משהו בשביל לא לחשוב. 

אולי מוזיקה באוזניים בקולי קולות? אמבטיה חמה? סרטים שאת אוהבת? אפילו אם לא תתרכזי בהם זה יעזור לך קצת לעבור את השעות האלה.

אם את מסוגלת נסי להתפלל תהילים או סתם מהלב על החיים של הילד שלך. הצלחה בריאות וכו' זה בסך הכל שעות גדולות שאלוקים נמצא איתך (מפתח של לידה נתון רק בידי הקב"ה!) ותנסי לחשוב על כך שבעצם זכית בכל כך הרבה שעות של להיות יחד עם ה'. לידה= ליד ה'.

המון המון המון הצלחה וסיעתא דשמיא. מקווה שהעצות שלי לא מעצבנות כי באמת לא ניסיתי עדיין לידה...

אני בלידה הראשונה הייתי 3 שבועות עם צירים  (מסוף 38 ובסוף ילדתי ב42), 3 פעמים במיון יולדות, 2 פעמים הובלתי לחדר הלידה, פעם 1 יצאתי משם עם בטן ובפעם השניה אחרי 5 שעות כואבות עם תינוק מתוק.

שמעתי עשרות פעמים שאני מתקדמת עם פתיחה (השתחררתי בפתיחה 3 ללא התקדמות) ושאני נמצאת בשלב הלטנטייייייייייייייי או איך שלא קוראים לזה...

בלידה הרביעית סיפור דומה....

בעז"ה תעמדי בשלב זה בגבורה ובעוז!!! ובסוף תזכי לספר את זה לרך הנולד לכשיגדל ותיזכרי כמה הוא לא נתן לך לישון ושלא החליט אם הוא רוצה להשאר בבטן או לצאת... (יענו מצחיק...)

אם את יכולה לנשום עמוק,לא לחשוב יותר מדי, ולהרדם - עדיף.

אם את בכל מקרה שוקעת במחשבות, דברי עם הקב"ה. ספרי לו שאת מצידך מוכנה ושכעת את מצפה לישועתו. שבחסדיו יוולד התינוק בשעה הנכונה, הטובה והמוצלחת. ממש תרגישי שאת בידיים של הקב"ה.

אל תרשי למחשבות לא טובות להגיע. סלקי אותן. הרי אנחנו יכולים לחשוב רק מחשבה אחת בכל רגע נתון ואם נבחר במחשבה טובה נשנה את כל הלך הרוח. קראתי בספר של מרים אדהאן ואהבת שמחשבות רעות הן כמו חתולים - נותנים לאחת דריסת רגל, ומיד מגיעה קבוצה שלמה ששואבת אותך למטה.

להיפך: את עומדת בגבורה בשעות רבות כל כך של צירים, את פשוט נהדרת. נקודה.

עוד מעט ואת מביאה חיים  חדשים לעולם, מופיעה נשמה חדשה בעם ישראל.

את שותפה לקב"ה במעשה כל כך פלאי ועוצמתי - הקב"ה בכבודו ובעצמו לא רוצה שתחשבי על עצמך שום דבר רע. 

ותוסיפי עוד כהנה וכהנה מחשבות טובות עד שאת נרגעת. 

תתפללי מעט (שוב, כדי לא להשאב למערבולת של רגשות שליליים) שימי את עצמך בצד - עד כמה שהדבר ניתן - ותני לקב"ה לעשות את שלו.

מברכת אותך בלידה קלה מאוד, ברגע קטון ממש.

אבל בסוף זה נגמר...

חלק מהקושי שלך הוא שאת כל הזמן חושבת שמי יודע מה עוד צפוי לך, אם זו רק ההתחלה.

אבל תדעי לך שמאד יכול להיות שהחלק הקשה ביותר כבר מאחורייך.

בלידה האחרונה שלי לקח לי שבועיים להגיע לפתיחה 4, ועוד שעה עם אפידורל וכמעט בלי כאבים - ללדת.

פשוט גיבורה

נכנסתי לפה כל שעתיים בשביל לבדוק מה שלומך

מזל טוב! הרבה נחת יהודי אמיתי !ותגדלי אותה באושר ועושר,

ושתזכו לגדלה לתורה, חופה, ומעשים טובים!!

איזה כיף לשמוע שנגמר בסוף טוב וחמוד....

מזל טוב!!

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

מאחלת שהילדה תמלא אותך בכאלו כמויות של אושר שישכיחו ממך את הצער שידעת...

היה לי צמרמורות התרגשות כשקראתי שילדת..
ב"ה!! איזה כיף!!
 

(אני כתבתי ת'אנונימי שלפני... הייתי מסוקרנת...!!)

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...