אמצע חודש שלישי 

עוד לא מאמינה שהתחתנתי... (10 חודשים!)

סטודנטית.

כרגע בבית עם הפיצפונית

בת 21 וחצי עם תינוקת מקסימה ומתוקה בת 7 חודשים עוד רגע...

עד הלידה הייתי פה רק מאנונימי ולמדתי המון! פורום מתוק

סתם גם אני הייתי בגילכן אמא.

שמי יפעת. בת 27 בהריון רביעי..

3 קטנטנים בבית בן 5.5 בן 3.5 ובת 1.5

או שכבר פרסמת את זה, ורק אני לא שמתי לב?

בכל מקרה, שתזכי להריון משעמם וקל, שיסתיים בידיים מלאות!

זאת יציאה מהארון רשמית

הפתעת

משמח לשמוע!!

אני בנימינה, אמא ל4 בנים...

7, 5.5, 3, ושנה

עוד מעט בת 22.

אמא לשתי בנות מתוקות, אחת בת שנתיים וחצי ואחת בת שנה וחודש.

בהריון שלישי.

בת 30 אמא ל3 ורביעי בדרך חודש 4...

בת 22 וחצי

הריון ראשון ומשמח מאוד, תחילת חודש חמישי

נשואים כמעט שנתיים

נשואה מאושרת לאיש המאושר שלי.

נשואים קצת יותר משנה... 

בת 21

ובשבוע 21 בהריון ראשון מאוד משמח!

(אחרי 9 חודשים של הריון וצמיחה של הזוגיות...  )

נהנת מאוד להיות חברה בפורום השווה הזה!  

ומאחלת לכולן את כל הטוב שבעולם! 

(ושנדע לשים לב שהוא טוב... )

בת 34,

הריון שביעי- בחסד ה'.

(גם אני התחתנתי באמצע י"ב)

בס,ד

בת 22.5 אמא לבת 1.10 ובן 8 חודשים ב"ה בלע"ה

בת 30 +... העיצות שלך של אמא כזאת מנוסה...ב"ה!

אני בתת 22 עם תינוקי בן שנה, וצריכה ללדת בקרוב בע"ה!

גם אני חשבתי שאת יותר מבוגרת (לא על-סמך העצות, אלא לפי מה שכתבת בפורום דאז... כנראה יש לך כבר ניסיון חיים או משהו ).

בס"ד

למרות שלפעמים יש לי איזו יציאה חכמה, אני כותבת גם הרבה שטויות... תזכירי לי למה את מתכוונת...

בת 32 (אתן כאלה צעירות... לא ידעתי שאני צריכה לחפש בית אבות)

מחכה בעז"ה לילד רביעי (או רביעית...). חודש שלישי.

heh, עם ניסיון כמו שלך, נשמח לשמוע אותך עוד בפורום...

היריון משמח וקל לכולנו!

אמא לחבורת בנים....

בת 35 הריון חמישי בחסדי ה'

וגם לי שתי בנות, בת 2.8, ושנה וחודש וחצי.

מצחיק, בכל מקרה אני בת 20 עם צ'וצ'ייי בן שנה ב"ה השבוע(!!!) בלי עיין הרע+עוד אחד\אחת בדרך..... ב"ה אלפי פעמים..

בת 24, אמא לילדה שאוטוטו בת שלוש וב"ה בהריון שני (חודש רביעי).

בשעה טובה לכולן!

בת 22 עוד רגע, עם ילדונת מתוקה בת חמישה חודשים.. 

בת 36.

ב"ה 7 ילדים.

עוד ידינו נטויה- בע"ה!!!

ת'אמת שגם אני צעירה - 24 עוד מעט.

ב"ה הריון ראשון, סוף רביעי (ת'אמת שאני כבר לא כ"כ עוקבת בחודשים... רק בשבועות ).

תודה לה' על כל שנייה שהוא/היא בבטן, בריאים ושלמים!!

ממוצעת

בת 28

אמא לשני בנים מהממים

בהריון שלישי שבוע 32 מחר!!!

לא מאמינה שהולכת להפוך שוב לאימא.

ופתאום צצות פה כל מיני כלניות שלא יצא לי לראות.

יהיה כיף לאללה שיהיה פה יותר כלניות פעילות!

ולא רק במצעדי התפקדות...

בת 46,שמונה ילדים. אשמח לייעץ בכל עניין.

סתם היה בא לי לגוון גיל ועיסוקים...

עכשיו באמת:

בת 19 ותשעה חודשים(וואי, זה באמת צעיר!)

התחתנו לפני שבעה חודשים. בשבוע 21.

עיסוק: כרגע בעיקר מתחתנת עם בעלי.

סטונדטית שנה הבאה בע"ה. 

אני גמזו בת 30

בכ"ח אב אהיה נשואה 5 שנים

חודש אחרי החתונה איחר לי ביום עשיתי בדיקת סטיק יצא חיובי, יום למחרת מחזור כבד, הבנתי לבד שאין הריון כבר.

כחודשיים אחרי החתונה איחר לי שוב, עשיתי סטיק יצא חיובי עשינו אולטרסאונד דופק, ראינו יצור קטן עם דופק, היינו בעננים תלינו את התמונה על המקרר סיפרנו את הסוד להורים, וכבר התחלנו לקרוא אחד לשניה אבא אמא... בשבוע 8 דימומים ,אין דופק , קיבלתי מנת ציטוטק ועם המון כאבים יצא ממני לאחר 4 ימים העוברון...

כאן הצטרפתי לפורום כאן (לא ידעתי אז על 'תמיכה לאחר אובדן של כיפה') וקיבלתי תמיכה מיוקטנה ומהרבה כאן, חודשיים לאחר מכן שוב איחור, בחשש הלכנו לראות דופק ואכן היה, חיכינו כמה חודשים לספר להורים, גילנו שזאת בת והייתי מאוהבת בה מהבעיטה הראשונה עד הגג, בשבוע 39 הפסיק לה הדופק, עברתי לידה רגילה של מלאכית ללא רוח חיים

חצי שנה אחרי שוב איחור, הפעם הלכנו לרופאה פרטית יקרה מאוווווד, כל ביקור אצלה עלה מלא גם אם זה היה 5 דקות, והכל היה תקין ב"ה, עד שבשבוע 22 דימום, אישפוז של כשבוע, ופתאום היפרדות שלייה ולידה קשה ביותר של עוד בת...

היינו ממש ממש שבורים, אך ו'בחרת בחיים' ורק חודש וחצי אחרי הלידה הנ"ל שוב איחור, הפעם אני הייתי במרפאת הריון בסיכון ולמרות שלא מצאו אצלי ממצאים של קרישות ייתר, המליצו לי להזריק כל ההריון קלקסן, היה לי הרבה תמיכה ותפילות מכאן ומפורום תמיכה לאחר אובדן בכיפה ,ענדתי טבעת אבן אודם ,עשיתי שטר סולחה עם איזה X , לא עשיתי הרבה מאמץ ,ואחרי 9 חודשים משהו מכל הנ"ל עזר וילדתי בזירוז קבוע מראש בשבוע 37 בן בריא, 11 חודשים לאחר מכן אני מרגישה בחילות, בודקת בסטיק -חיובי, מזריקה קלקסן כל יום ,נמצאת במרפאת הריון בסיכון, ולפני 3 וחצי חודשים כשהייתי בשבוע 38 בזירוז מתוכנן מראש, נולד לי עוד בן בריא.

אז הבן הגדול כיום בן שנה ו11 ובדיוק סיימתי את החופשת לידה עם הקטן, אך יש חופש גדול למורות אז יש לי עוד חודשיים לזלול אותו. שניהם נותנים לנו הרבה נחת ושימחה, לא שוכחים כמעט אף יום את הבנות ואת מה שעברנו, על כן יכולה לייעץ לכן על הפלות , ולגם לנחם שיש תקווה לאחריתך נאום ה'.

גם זו לטובה

בס"ד

אני לא אשכח...

התרגשתי כאילו א חותי מבשר ילדה.

זוכרת אותך בשעות הצער, ב"ה איתך גם בעיתות השמחה!

את אדם מיוחד.

הרבה נחת ואושר

בת 23, הריון ראשון, חודש עשירי 

אני מדהימה... בת 19.5 עם תינוק מהמם בן חודשיים. נשואה שנה בדיוק.

כשהתחתנו בעלי היה בן 19.5 ואני 18.5 (יש בינינו בדיוק הפרש של שנה...נולדנו באותו שבוע)

הפורום הזה נתן ונותן לי המון כוחות ותחושה שאני אף פעם לא לבד...

נ.ב הייתי בטוחה שכולן כאן יכולות להיות אמהות שלי בגיל... והופס...כולנו באותו שלב בחיים...

לא ידעתי וזה ממש נחמד להתעדכן!

מה שלומך?

לי יש פיצית בת 3 חודשים מתוקה.

והיה פה שרשור כזה לא מזמן

בת 20, התחתנתי לפני כמעט שנתיים(מה עושים ביום נישואין 2 במצב הזה?-אין לי מושג).

נסיך בן 10 חודשים שכל היום זוחל ומטפס, ועוד משהו בבטן, בתחילת שביעי..

כותבת מלא אבל בעיקר מאנונימי.

בינתיים אני בפורום מתחת, אוהבת לקרוא פה מידי פעם

מקווה להצטרף רשמית בקרוב ;)

בע"ה

מחכה להצטרף, ובינתיים נהינת לקרוא וללמוד

בשמחות אצל כולנו

וכאמור בניק אמא לכמה..... (ב"ה ב"ה!!!!)

ובשבוע 37

עוד מעט 22 עם תינוקת מדהימה בת 8.5 חודשים,

 נעזרת בכם המון,

אז בהזדמנות זו, תודה לכולן!

עברתי הפלה של הריון ראשון לפני חודשיים וחצי...

בנתיים קוראת פה בלי הפסקה ומקווה להצטרף בקרוב. 

בת 37,,לפני חודש נולד ב"ה תודה לקל,בנינו ה8,זאת היתה לידה 7,[[זכינו בהריון4 בתאומים.]תודה בהזדמנות זו לכל המשתתפות בלעדכן היה משעמם...נכנסת לפה קוראת שאלות ותשובות,,לפעמים מגיבה,ולעיתים גם שואלת....

מי סופר?

משתדלת בעיקר לחיות וקופצת לכאן לעיתים,בהתעניינות ונסיון להביא תועלת כדולה,כשמתאים.

קיץ טוב לכולן!!!

כמעט 30, עם 4 ילדים מהממים מאותו מין...זכר.

מחכים לנסיכה שתגיע... ( אבל כרגע לא בהריון, הקטן בין חצי שנה...)

בשורות טובות אצל כולן.

בת 33. אמא לארבעה בלי עין הרע!

הגדולה בת 4.7

השני בן 3 עשינו לו פאות בא' תמוז

השלישית בת 1.4

והפיצית בת חודש וחצי.

מאוד הופתעתי גם אני מביצה שהתחפשה שאת כה צעירה, ואוהבת את שמך המקורי!

וזכיתי. מאוד התחברתי לשמך אבל לא חלמתי כמה

סבלת! שה' יברך אותך בכפליים על הסבל שעברת!

[והרבה נחת מילדייך!!

HEH אשמח אם תכנסי עוד ותייעצי לכולנו מניסיונך הרב וכן גם לחנה קרומביין, ואמא סתם (אך לא אהבתי שכך את קוראת לעצמך! אמא אף פעם לא סתם אנו מלכות ועושות את כל הדברים הנחוצים בבית מגיע לנו קרדיט!! ולא ההיפך!!

ח.צ.גנט שמך היה נראה כאישה עם הרבה ניסיון ועכשיו רק אני מגלה שאת קטנה ממני!

ואחרונה חביבה משיח עכשיו מענין אותי מאיפה את בארץ?

ומעל הכל לפותחת הפורום הנהדר הזה יפעת כמה את צעירה ועם ניסיון בלי עין הרע!

שמחתי להתעדכן בבשורה הנהדרת שכעת את בהריון וכמו שאת מאחלת לכולן שיהיה לך הריון קל בריא ומשעמם !!!

בס"ד

את חב"דית?

לפי הניק...

איזה התיחסות אישית לכל אחת.

ממש התרגשתי לקרוא!

מזל טוב!

סליחה שלא הזכרתי את האחרות פשוט אינני מכירה. אתן חדשות ובטח חמודות! ונתכתב בהמשך...

בת 24 עם ילדה מקסימה ומהממת בת שנה וחודשיים, שה' ישמור עליה...

ב"ה אני בהריון אוטוטו בחודש שביעי (סוף שבוע 26)

מתפללת שיעבור בשלום ובידיים מלאות (ואם אפשר גם קצת יותר בקלות מהלידה הקודמת, אני גם לא מסוגלת לקחת אפידורל, זה מפחיד אותי..)

ובעז"ה מתפללת שכל הנשים בעמ"י יזכו לחוויה הזאת בקלות!

בת 23 עם שתיים ב"ה

נעזרת כאן המון המון..

תודה רבה לכל מי שמתאמצת לענות ולהגיב...

ורק בשמחות!!!

לק"י

ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.

אבל זה לא היה בילוי לשעות.

כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.

היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו

גיליתי שזה דווקא לא נורא

מלבישים טוב ויוצאים

מגיל שבוע טיילתי בשכונה

מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות

פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים  שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.

ספגתי מבטי הלם.

לא אכפת לי

מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.

לכולם שלום.  

שניה אחרי לידה...

אני העזתי לצאת שבוע אחרי לקניון וכמעט נפלתי שם, ראיתי שחור...

קיצור לא מומלץ 

אבל אני גם לא ממש בכוחות..

כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..

היה לי בגיל 4 ימים לטרם

בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה

בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.

זה מה שאני זוכרת...

אהה נזכרתי גם

בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,

הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם

זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.

אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים. 

אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים 

שאני בבית אז אני יכולה לשבת לנוח, בקניון רק הולכים

לסידורים אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה לדחות, לביקורים בקרב משפחה קרובה שאפשר לרבוץ גם בגיל כמה ימים.

נראה לי הכי מוקדם היה בגיל 10 ימים לברית של אחיין אחר, כמובן לא כולל יציאות לטיפת חלב, מעקב צהבת וכו

הייתי מאד מסוחררת. וככל שזזתי הדימום התגבר...

אבל יש נשים שחייבות לצאת בשביל לחזור לעצמן.

מבחינת הבייבי-

אני באופן אישי מעדיפה לא להוציא תינוק עד גיל חודש מהבית

לא יודעת להסביר למה, ככה מקובלני מבית אמא....

גם יש כ"כ הרבה מחלות שמסתובבות, נכון שנעים עכשיו אבל עדיין חורף ופחות מאוורר וכו'

אבל שוב- אם לך זה טוב, תצאי!

לא משנה מה טוב ונכון בעיני האחרת

ומזל טוב יקרה

גידול קל בבריאות ובשמחה

כזו

אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך

את לא חייבת לעשות הכל לבד

תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים

חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה

הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר

חיבוק♥️

היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך

אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה

הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?

חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.

לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה

ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.

אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..

ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.

בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו

אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות

ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי

אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם

תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים

מנסיון

שיכולות קשב מאד מושפעות מהמצב הרגשי והאוירה הכללית.

אדם מאותגר קשב שחווה ביקורת על התפקוד שלו, גם אם היא לא נאמרת אלא רק נמאת ברקע - זה מחמיר מאד את תסמיני הקשב, גלגל קסמים שכזה.

יעשה לכם ממש טוב...

חבל לחיות ככה אתן יכולים להנות מעצמכם ומהחיים הרבה יותר..

אם את רוצה המלצה יכולה לתת לך בשמחה!

כי היא מתארת מצב שחור לבן

או לקבל או לא

אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד

לא שזה מצב טוב

אבל גם לקבל/ להיפרד

לא אומר מצב טוב

כולנו אנשים פגומים

לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות

הקושי תמיד יהיה שם

ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת

אם היא בוויב חיובי

אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות

הזוגיות תהיה יותר טובה

בעלי עושה המון בבית

יותר ממני

זה לא הופך את החיים שלי למאושרים

יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית

לא שזה לא חשוב

זה חשוב

ומובן הבאסה שלך

לא חושבת שיש לזה פתרון באמת

זה המורכבות של החיים

לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.

אפשר לא לקבל

אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות

לא כל דבר אפשר לקבל

גם אם רוצים

גם אם מאמינים שמקבלים

זה יכול להמשיך להציק

אפשר להבין שזה מציק/ כואב

ולהניח לזה

למצוא דרכים עוקפות

זה לא ימחק את הכאב

אולי יקהה אותו

ואולי לא

לפני כמה שנים חמי עליו השלום התארח אצלנו. בשיחת ווידאו חמותי נתנה לו הרבה עצות מועילות . הוא הקשיב בעניין , רשם הכל על הדף. בשניה ששיחת ווידאו הסתיימה , הוא שם את הדף הזה לפח. בשביל מה אני כותבת את זה ? כי אנחנו לא יכולות לחנך בן אדם בוגר שאולי אפילו בוגר מאיתנו. זה לא יקרה.

כן , בעלי בגיל 45 יודע לעשות הרבה דברים שלא ידע בגיל 25 אבל זה תהליך התבגרות טבעי. בגדול הוא נשאר אותו בן אדם כמו שהוא היה בגיל 25...

מה הוא עושה ביומיום?

מה הוא כן נותן לך ולזוגיות?

מה הוא נותן לילדים כאבא?

האם הוא עושה קניות/ תיקונים?

לפעמים קשה לראות אם היש,

צריך לחפש אותו ומשם להמשיך למקומות האחרים.

לדעתי להתגרש בגלל כלים בכיור או מי מקךח את הילדים זה ממש חבל,

כי בסוף הילדים גדלים והם מתקלחים לבד,

כלים אפשר לשים במדיח

ואפשר להביא מנקה.

מבינה שאם את עם שלושה קטנים זה שיא הקושי והעומס שלך בבית, אבל זו לא סיבה לעזוב.

כדאי להתחיל ייעוץ זוגי.

לפעמים להגיד את אותו דבר באותו אופן לא מביא תוצאות, אבל גישה שונה יכולה לעשות פלאים.

וחושבת שלא כדאי לשתף את אמא שלך בדברים כאלו, תלכו לטיפול מקצועי.

בהצלחה!

שלכל אחד מאיתנו יש מטלות שהוא עיוור אליהן, פשוט כי הוא לא מודע אליהם

יש מטלות שבן הזוג עושה ואנחנו לא שמות לב, זה יכול להיות קניות, או טסט לרכב, מילוי דלק, חשבונות או מין העבר השני מקלחות, ארוחות ערב ועוד ועוד...

יכול להיות שהוא עושה דברים שאת אפילו לא רואה?

ואשאל עוד, מה את רואה בו שטוב? למה התחתנת? מה הוא כן נותן לך?

שנית - שאלה:

הדבר שקשה לך הוא שהוא לא שותף בבית. אם תיפרדי ממנו - גם לא יהיה לך שותף בבית, נכון? אז בעצם מה תרוויחי?

אז דבר ראשון נראה לי שכדאי שתערכי שתי רשימות: אחת - מה את כן מרוויחה ממנו במצב הנוכחי (כלומר, איזה טוב יש בו ואיזה טוב הוא נותן לך או לילדים), והשנייה - מה תרוויחי אם תיפרדו.

אולי זה קצת יעשה לך סדר...❤️

שהתכוונה שכבר אין לה מחזור?

לא יודעת בת כמה אמא שלך

זה שאין לה מחזור זה מובן מאליו (עברה את ה-70...).

זה היה לגמרי ספציפית על טבילה בזמן שאישה טהורה לבעלה, לקראת עלייה להר הבית.

אבל בהחלט יכול להיות שאישות זה דבר שכבר פחות קיים גם אצל זוגות שחוו יחסים אינטימיים טובים בגילאים מוקדמים יותר

אין לי מושג איך זה בגיל הזה

ותהיתי לפעמים באמת

עד איזה גיל זוגות יכולים לקיים יחסים?

גם מבחינת הגבר נראה לי שבאיזשהו שלב זה כבר לא עובד להם..

גברים מייצרים זרע מגיל ההתבגרות ועד… המוות.

זה נכון שיש עם הגיל יותר קושי בלהגיע לעוררות פיזית אבל יש לזה פתרונות מאוד נגישים (למשל ויאגרה).

ודווקא יש נשים שאומרות נגיד שעם הגיל זה משתפר. נניח שבגיל 50-60 הן גילו עולם וחוו אישות הרבה יותר טובה מבגיל 30.

ואפשר גם בגילים מבוגרים יותר. 70+. (אל תשאלו אותי איך אני יודעת. אולי כי סבתא מדברת על זה. אבל מכחישה חחחח)

זה היה מאוד מאוד ספציפי על טבילה בעקבות יחסי אישות, משהו שאי אפשר היה לפרש אחרת.

ההורים שלי גם לא בקשר הכי טוב והרבה מחלוקות. הרבה פעמים היו בריב שאמרו שהם מתגרשים?ובסוף לא. הם ישנים בחדרים נפרדים כבר המון שנים. בהתחלה היה לי קשה עם זה אבל עם השנים למדתי להוציא את עצמי מהסיטואציה.. זה שלהם ואין מה לעשות עם זה..

כשקראתי את התגובה שלך גם אני הבנתי כמו הבנות מעלי שהתכוונה לזה שאין לה כבר וסת אז אין לה למה לטבול.. אולי באמת התכוונה לזה? בכל מקרה זה שלה לגמרי ואל תקחי את זה אישית❤️ אם זה קשה לך אז תנסי לא לדבר על נושאים כאלה איתה.. 

יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות

(הרב עובדיה אם אני לא טועה)

לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר

אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.

מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת 

לא יודעת לבגיד בשם מי

מה שכן זה מוזר לי קצת מה שאת אומרת על הטפח על טפח

כי זה בערך השטח של כל הראש..

אשמח אם תוכלי לכתוב מקור כי זה מעניין אותי (אם תמצאי כמובן וזה לא בטירחה גדולה)

לא זוכרת מקורות

מודה שאני מצד אחד לא מוציאה הרבה יחסית

מצד שני לא מודדת ולא מדקדקת כי זה גדול עלי

אז ממה שמוצאת

זה בכיוונים של מה שכבר אמרו פה

הרב עובדיה (ילקוט יוסף אוצר דינים עמ' שס"ח) 2 אצבעות: "נשים הנוהגות לגלות אצבע או שתיים משערות ראשן כלפי פנים, אין למחות בידן, שכן מנהגינו"

והרב פיינשטיין זה ארוך יותר לצטט, תחפשי אם זה מעניין אותך (אגרות משה אבן העזר נ"ח): "אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה"

תודה לקלסרים מהמדרשה שהביאוני עד הלום 😅

ומרפרוף קל מגוגל נראה שתוכלי למצוא גם שם הפניות.

הורמונלית..

צ'ט ג'יפיטי גם אמר לי את זה, אבל דווקא שמעתי על הרבה נשים שנכנסו מייד להריון - מה שאומר שהמערכת ההומונלית מייד מתחילה לעבוד.

כמה זמן את אחרי לידה?

והאם הנקת?

ואני 4 וחצי שנים אחרי לידה. הנקתי במשך בערך חצי שנה אחרי הלידה, כבר שעבר די הרבה זמן מאז.

כבר 4 פעמים ברצף

זאת אומרת שיום אחרי המקווה התחיל מחזור, והפעם ביום השביעי לטהרה כתם שאוסר.

ועוד פעם שפשוט התחבר

סיוט🥲

וכתמים בלי סוף

גם אני אחרי הוצאת מירנה

כי הבעיה בעצם היא שההתקן החליף את היצור של הפרוגסטרון ועכשיו הגוף לומד באיטיות לייצר בעצמו

ושיח אבהרם אמור לעזור ביצור שלו

מקווה שיעבוד אולי יעזור גם לך

נשמע סיוטטט.
איזה גיבורים אתם!
 

דיברת עם רופא נשים או משהו?
למרות שהתגובות פה אומרות על זה שזה תקין שיהיו שיבושים, עדיין נשמע לי לא תקין מה שאת מתארת.
ממש מוזר שלא שמעתי כלום על זה שיש גם דימומים והסתגלות אחרי ההוצאה.

אחרי לידה ואז שימוש במניעה הורמונלית, הגוף עבר כמה טלטלות הורמונליות... ככה שזה לא ממש משנה מה היה לפני ההריון...

הגוף שלך עכשיו בתהליך התאזנות... זה טבעי שזה יקח לו זמן...

ויחד עם זה, חיבוק על ההפתעה.... 

יש הרבה טוב ב"ה. 

שליה קדמית

התחלתי להרגיש בשבוע 16

בהריון הקודם הרגשתי ב19

את הגלים האלה אני מחכה כלכך להרגיש תנועות בעזרת השם

הייתי בטוחה שבשני ארגיש מוקדם כי הכל קורה מוקדם יותר כזה

זה מתגבר ונהיה ברור ומוחשי ותכוף