אבל "תודה", "סליחה", "בבקשה" והערכה בסיסית- ברור שצריכות להופיע, 

כמו בכל מערכת יחסים עם בנ"א, בלי קשר לדייטים.

זו דרך ארץ אנושית ובסיסית.

האם למשל, תחמיאי לו על המאמצים שלו להגיע, תגידי לו מילה טובה על הודעה שהוא שלח וכו' - או שפשוט תראי את זה כדברים מובנים מאליהם, ולא תחמיאי לו על כך.

כי אני בן אדם מאוד כנה לטוב ולמוטב..

מניסיוני...

לפחות בהתחלה לא להגיד כל מה שחושבים זה מפחיד אתכם גם אם לא תודו בזה.. וגם אם זה מחמאות..

לכל היותר אתם רואים בחורה לחוצה לפניך.. גם אם היא פשוט אומרת מה שהיא חושבת וזה לא נובע מבלחיות רצח.. 

אם היא מחמיאה לך מן הסתם היא לא אומרת את זה סתם ככה....

דעתי לגבי מחמאות חשוב מאוד אבל בשלב יותר מתקדם...

מן מחווה אנושית שכזו,

גם אם הקשר לא נראלי- אבל הוא השקיע במשהו- אז להודות נראלי עניין פשוט...

* כמובן שמדובר במחמאות- של, הביא משהו/ זכר משהו שחשוב לי וכו'.

מחמאות מסוג אחר- כמובן שלא לתחילת קשר..

רוב הבנות מקבלות מחוות של הבנים כ'מובן מאליו'...

אני, כמו הלליש, גם לא חוסכת במילים טובות כאשר עושים לי טובה.

מבחינתי אף אחד לא חייב לי כלום. באופן כללי בחיים. גישה קיצונית.

לכן אני מופתעת כל פעם מחדש כאשר הבחור *כן* משקיע ומביא משהו או *כן* מגיע לאזור שלי..

אני מודה שממש לאחרונה העמדה שלי טיפה השתנתה, בעקבות שיחה עם שדכן יר"ש שאמר לי

שבהחלט ראוי שהבחור יבוא לקראת הבחורה בפגישה הראשונה לפחות אם לא גם בשניה.

ושזה ברור שהוא אמור להתקשר אליה יום למחרת ולא היא אליו.

וברור שראוי שביום חם הבחור ידאג למשו לשתות.

אח"כ, לאחר שתי הפגישות הראשונות, ראוי שגם הבחורה תבוא לקראתו ותתחשב.

(ותאמין לי שזה לא ממש פשוט להיות בעמדה של מקבל. בעע)

את זה אמר לי גבר. 

אני עדיין מודה ממש לבחורים כשהם מראים התחשבות, כי שוב, מבחינתי אף אחד בעולם לא חייב לי כלום,

אבל טיפה יותר ביקורתית כאשר הדברים לא מתנהלים כך- כיוון שדרך העולם שכך יהיו הדברים.

יש חובה לומר לו תודה.

כמו שאשה תבשל לבעלה והוא לא יאמר תודה כי זו חובתה.. (פמניסטיות לא עם המקל!!)

כן כשהקשר מצליח טיפה להתקדם.

לפעמים זה אפילו מלחיץ כשמחמיאים לך יותר מדי

על הפגישה הראשונה

זה יכול להתקבל כמחמאה מאולצת,

לא אמינה במיוחד

כן חשוב להחמיא אבל יותר בשלבים מתקדמים

הכל צריך להיות מרצון של שני הצדדים, אין חובה. לפחות בעיניי.

אני לא רוצה שמישהו יעשה משהו בשבילי כי הוא "חייב"

בעזהי"ת.

אבל לא הייתי קוראת לזה "להחמיא", אלא יותר שיקוף רגשות.

לדוגמא: הוא ליווה אותי לתחנה וחיכה איתי לאוטובוס, וזה היה לי ממש נעים והרגשתי שהוא דואג לי ושאני חשובה לו, אז שלחתי לו הודעה "איזה כיף שחיכית איתי". קוראים לזה מחמאה? לא בדיוק. אבל אין ספק שזה עושה טוב על הלב של המקבל.

מעבר לזה, יש דברים בסיסיים שעליהם לא הייתי משתחווה אפיים, כדוגמת זה שהוא בא אליי בפגישה הראשונה, שהוא עושה את הטלפונים הראשונים. אלה דברים טריוויאלים.

זה כמו שאני אגיד לו תודה שהוא בא בכלל לפגישה. תודה באמת!

מבין?

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?