1. וודאי
2.ברור
3.כן
4.אני כן...הן לא.
5.עכשיו עושה השתדלות
6.לא

"לשמור נגיעה" זו לא מידת חסידות, כמובן, אלא הלכה גמורה וגם דבר ששכל ישר ומידות ישרות אנושיות יכולות להבינו.

אז בעצם מבקשים אם מישהו מוכן לא רק לעבור עבירה אלא גם לפרטה בפומבי?.. שזה כמובן גם מחמיר את עונשו כלפי שמיא?

לגמרי לא נראה לי הגון.

האם גם שאלה עד כמה אתם שומרים שבת - היתה עוברת כאן?

ואגב, יש הבדל בין אחות לשאר המנויות כאן (בנגיעה שאינה של חיבה ממש, בה).

שעה לפני צאת שבת כבר איבדתי את הצפון מהלחץ אז למדתי תאוריה למבחן של מחר..

ומזל שהצלחתי לא להרוס לי את כל השבת בגלל המבחן הזה!!

בעצם זה גם הכנה מקודש לחול..

אולי יש דעה מקלה 

(למען הסר ספק שאלתי את הרב שלי לפני שעשיתי זאת)

אבל ככלל - מלאכה זה דווקא דבר יצירתי, לא איסור..

בעזהי"ת.

ל"ט מלאכות שבת נלמדו מהמשכן (סמיכות פרשיות), והכלל של מה שנעשה במשכן הוא "מלאכת מחשבת", ולכן כל פעולה שהיא יוצרת משהו חדש היא אסורה בשבת.

מסכת שבת זה פשוט מאסט. חובה ללמוד את זה, לפחות פעם בחיים!

בעזהי"ת.

אבל גם זה- אני לא אשן על אח שלי בנסיעה, אבל כיפים צ'אפחות וכאלה- ברור שכן!

כי אם כן- אז אני שומרת מכולם חוץ מאחיי

חוץ מאחיינית אחת בת 2

בס"ד

אבל לא באמת חשבתי על 6 בכלל...אחים שלי קטנים...

מאחותי אין משהו עקרוני, סתם לא קורה...

כן.

6. סתם מגע - לא. מגע חיבה (חיבוק וכד') - כן, אלא אם כן היא יזמה..

אבל כמו כולם, הכל חוץ מ-6.

הפתעתי אותך נכון?

של חיבה

אך מרחיקים גם בדודה.

איסור חרישה זה איסור סקילה!

וחומצה מה זה משנה מה יותר חמור ממה?

ההשוואה לא היתה מכוונת לזה. אע"פ שגם קרובות שאין בכך כל "הנאה", אסור לנהוג בקרבה פיזית.

אבל יש מדרגות באיסורים, ובוודאי ש"דודה" זה לא דומה בחומרה ל"סתם מישהי" חלילה.

חשוב להדגיש שחוץ מ6 (אחים) אין מי שמתיר עד כמה שידוע לי(לא נתקלתי במשהו כזה),וגם לגבי 6 הרמב"ם אומר אחרת וראיתי שהרבה רבנים (למרות שאני לא מדד שיכול להגיד הרבה או מעט,אבל ממה שהספקתי וראיתי) מזכרים את דעתו.

לגבי מי שמתיר(שימו לב לתשובה,כי נשאלו כמה שאלות)

http://www.kipa.co.il/ask/show/183047

משמע, יש הבדל משאר האיסורים שהם איסורים של ממש, לבין אחות שנישוק וחיבוק שלה זה מגונה, אבל לא אסור באותה רמה, אחרת הרמב"ם היה תקיף שם ולא משתמע לשני פנים...

משמע, פשוט שלגעת באחות זה הרבה יותר קל מלגעת בכל ערווה אחרת...

1- מעדיפה לא לגעת בזרות. קטע פריקי כזה של זכויות המרחב הפרטי וכאלה.

2- תלוי כמה מכרה..

3- לא שומרת נגיעה, חיבוקים וכאלה.

4- נשיקות על הלחיים

5- נשיקה+חיבוק

6- לא שומרת נגיעה מאחותי

יא מרדנית שכמותך

ע"פ הקבלה עדיף שלא לשלב את האצבעות.

אין כאן איסור נגיעה

ואין לי אח אז זה לא רלוונטי..

בעזהי"ת.

מסכת שבת אאל"ט..

זכור לי שלמדתי את זה בעין אי"ה..

בן דוד, ואח.

(אל דאגה, יש גם בני דודים שאסור להיתקרב אליהם, הם הרי בחברון;)

6-פשוט לא נוגע,לא יוצא.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?