שירים או מורל? איזה סגנון של שירים?

וגם שירים יכולים להועיל

1. כש..... עולים לאוטובוס כולם קמים מתוך נימוס, מרמים את הכובע ומנפנפים ....... האלופים

2. יש לנו כיתה ככה ומתוכה יוצא מורל ככה ככה ככה

3. תנו לי ע'

ע'

תנו לי ו'

ו'

תנו לי ג'

ג'

תנו לי ה'

ה'

ומה יצא? עוגה

ולא שומעים... עוגה, ולהוציא ת'מיץ, עוגגגגגגגגגה, יותר חלש עוגה (ועל זו הדרך)

4.כי יש לנו ת'קצב

ויש לנו מורל

ואם אתם לא משלנו אז מי אתם בכלל

ו... קצבב (עושים כזה פעמיים על הברכיים ופעם אחת מחיאה משהו כזה)

5. איפה הכפיים שלכם בבקשה?

הנה הכפיים שלנו בבקשה! (תוך כדי מחיאת כפיים)

איפה הכפיים שלכם בבקשה?

הנה הכפיים שלנו בבקשה

כפיים יאללה חבר'ה כפיים ...... בשמיים כל הלילה נרקוד אהאהאה..

6. 10,9,8,7,6,5,4,3,2,1,0

אתם מאזינים לחבר'ה גיזעיים

אתם מאזינים לטובים שבטובים

..... אנחנו ואווווו אנחנו ואוווו

....... אנחנו ואווו אנחנו ואווו

טוב זה מה שאני זוכרת, יותר מידי הדרכות ברזומה

כל מה שנק' זה בעצם השם של הקבוצה.

משו לא מובן, כאן באישי

תודה לך!

וגם למי ששלחו באישי.

אשריכם ישראל!!!

כתום כתום הגזר, ירוק ירוק המלפפון!

ירוק ירוק המלפפון, כתום כתום הגזר!

אמא אבא אמא, אבא אמא אבא!

אבא אמא אבא, אמא אבא אמא!

היתושים מקום ראשון, מקום ראשון היתושים!

מקום ראשון היתושים, היתושים מקום ראשון!

בואו בואו ביחד, כל נערה ואיש

והקשיבו לקצב אשר לכם נגיש

כי השיר הוא פשוט הוא, הקצב בו סוחף,

ואם תרצו לשיר תוכלו שתיים שלוש להצטרף

שירו!  ננננננננננננ  הזבובים!

יש לשיר במבטא ערבי:

לפני שנים אכלנו פיתות ושתינו בפינג'אנים  ג'אנים

עד שבאו הסלג'וקים בנגוריונים וייצמנים  מנים

הם אמרו כי פלשתין להם שייכת  ייכת

ועלינו למדבר ללכת  לכת

ביחייאת המופתי שיחיה!  יה!

וואה פלשתין לנו תהיה! יה!

וואללה לא רוסים זיביליזסיה...   ["לא רוצים ציויליזציה" במבטא ערבי]

במשפחת הכלבים יש כלבלב, כשמושכים לו בזנב הוא עושה הב-הב, הב-הב-הב, הב-הב-הב קבוצת _____ שווה זהב.

(בדיוק באותה מנגינה של במשפחת קוקה קולה)

ואני גם הייתי מציע את מאה תפוחים היו על העץ... אני אישית סיימתי את השיר הזה פעמיים בשני טיולים שונים, ממאה ועד אפס.

כן, אני יצור ואני יודע זאת.

בכל זאת מדובר בילדים קטנים (גיל 5)

שימעל'ה הלך לו על הכביש 

הייתה לו אגורה בשביל משמש (מישמיש)

אוי, שימעל'ה, עסק ביש

נפלה האגורה ואין משמש

אבא במוט, אמא בשוט 

כולם הרביצו לשימעל'ה מכות

שימעל'ה בכה וביקש סליחה 

וכל הסיפור התחיל מהתחלה

X 100 

או עד שמתעייפים 

<צ>

לא קוראים לי שימעל'ה 

בערבות הנגב

הסתובב גמל

שעוד לא אכל

פיתה עם בצל

שהכינה עידה

מתוצרת ויטה

ולכן הוא מת

ברוך דיין אמת

ועל הקבר כתוב

שבערבות הנגב...

לא רק שהשיר חוזר על עצמו לולאה אינסופית, אלא שכל שורה שהפרדתי שרים שלוש עשרה פעמים עד שמתחילים את השורה השניה.

כ-

פיתה עם בצל

ועכשיו הוא ז"ל

ועכשיו הוא מת

ברוך דיין האמת

נמאס לי כבר לשיר

שבערבות הנגב

זוהי נוסטלגיה לשמה...

שיר בעל קונספט דומה (שחוזר על עצמו) הוא השיר הנודע "בלעתי בוטן". למען מי שאולי לא מכיר:

בלעתי בוטן, בלעתי בוטן, בלעתי בוטן אתמול בלילה X2

הוא היה רקוב קצת, הוא היה רקוב קצת, הוא היה רקוב קצת אתמול בלילה X2

כאבה לי הבטן X3, אתמול בלילה (קלטתם את המבנה, כן? מעכשיו אכתוב רק את מה שמשתנה)

הלכתי לדוקטור

הוא עשה לי ניתוח

הוא לא הצליח

עליתי לגן-עדן

מיכאל פתח לי

הוא שאל אותי למה

עניתי לו ש-

יש לי צב שקוראים לו מלכישוע, הוא תמיד מציל את המצב, יש לי צב.

וואי אני רעב.

הממ

היה לי צב שקראו לו מלכישוע, הוא תמיד הציל את המצב, היה לי צב.

בעעע

יש לי צב שקוראים לו מלכישוע, הוא תמיד מציל את המצב, יש לי צב.

וואי אני רעב וכו׳

וכל השיר מלווה בתנועות מתאימות.

אני הכרתי את זה כיהושע. וזה שיר די נורא 

(חוץ מאת השורה הראשונה בפעם הראשונה, ששרים שבע פעמים)

האם באמת אתה מכיר את זה עם שלוש עשרה פעמים, או שכתבת על דרך ההגזמה?

חברה שלי לימדה אותי כשהיינו בכתה ה' נראה לי...

אני אבחר מפה כמה

מייחוד את החינוכיים יותר

למה זה עם האגורה... הם ישירו את זה בבית שלהם,

וההורים שלהם יעשו לי את זה

ועוד אחד לאוסף..

פעם היה איש שקראו לו נתן

הוא תמיד הלך לישון עם קיפוד של הזקן

קיפוד על הזקן *3  קיפוד!

פעם היתה אישה שקראו לה אסתר

היא תמיד הלכה לישון עם פסנתר על הסנטר

פסנתר על הסנטר*3  פסנתר!

פעם היה איש שקראו לו ניסים

הוא תמיד הלך לישון עם קצפת בכיסים...

פעם היה איש שקראו לו שאול

הוא תמיד הלך לישון עם תנין בשרוול...

הכל כמובן עם תנועות מתאימות! (אם את לא יודעת, תמציאי..)

עוד אחד שמתאים לילדים קטנים:

את צועקת: 'עוגי לא אוהב עוגה' והם: 'עוגי כן אוהב עוגה' 

ושוב פעם.

ואת: עוגי כן כן כן. הם: עוגי לא לא לא.

עוגי כן לא כן.. והם צריכים לענות הפוך (לא כן לא..) וכו' את מנסה לבלבל אותם, הם צריכים לענות הפוך ממה שאמרת..

(ילדים אוהבים את זה מנסיון)

וכמובן, לכובע שלי 3 פינות- עם התנועות., גם הולך טוב.

לא חינוכיים, לא יודעת למה לימדו אותנו אותם...

אם לא מכירים את הקצב\המנגינה, אז זה קצת חסר טעם לנסות לשיר את זה..

אני יושב לי על הכביש ומעשן חשיש 

פתאום בא אלי שוטר ואומר לי בוא מהר

אומר לי בוא בוא בוא, לא רוצה לבוא\ כפול 2

אומר לי קום קום קום לא רוצה לקום\כפול 2

אומר לי בוא- לעע

בוא- לאא

יורה בי בום בום בום -לא רוצה למות\כפול 2

ואז- הוא מת! הוא מת! הוא מת, הוא מת, עלי!

אני יושב לי בסלון

אוכל ביצים(??) וקינמון

פתאום מצלצל הטל' וזהו שר הביטחון

או יה..אה אה..

מה הוא אומר?מה הוא אומר

שקבוצת w במקום הראשון,

אבל כתוב בתורה שאסורלשקר,

מה הוא אומר ?מה הוא אומר ?

שקבוצת @@ במקום הראשון,

אבל כתוב בתורה שאסור לשקר

מה הוא אומר ? מה אומר?

ואז אפשר להגיע לקבוצה שלכם...

שקבוצת #### במקום הראשון!

וזה נכון! וזה עובדה! כי אנחנו הקבוצה הכי שווה! (משו כזה..)

הופה הופה הופה הופה 

ג2 מלכות אירופה!

הופה הופה הופה ג'2 מלכות אירופה!

אה ואנחנו כשהיינו בכיתה א', והיינו קבוצת דוד, המצאנו המנון במנגינת: איזה בית יש לפיסטוק..

זה היה משו כזה..

בקייטנה שלנו הרבה הפתעות

פעילויות ,יצירות וגם נסיעות(זה לא היה נסיעות, פשוט אני לא זוכרת..)

צחוקים ,בלאגנים וכיף המון

בואו אלינו ותהנו פי מיליון

אין כמו הקבוצה שלנו! כי דוד השם שלנו..

ככה ככה ככה..

(מי שמכיר את: יש לנו בית....ומתוכו יוצא עשן...אז זה על אותו עיקרון..)

בלעתי פטיפון ו-לא קרה לי כלום...ו-לא קרה לי כלום...ו-לא קרה לי כלום...ו-לא קרה לי כלום...ו-לא קרה לי כלום...

פעם היתה נמלה. קטנה. פיייצפונת.

פעם היתה נמלה. קטנה. קטנה. פיייצפונת.

פעם היתה נמלה. קטנה. קטנה. קטנה. פיייצפונת.

וכו'...(בכל פעם שאומרים "קטנה" קופצים)

הייתה צעירה בכינרת אשר בגליל, כל היום הייתה שרה שיר חדווה וגיל. כל היום הייתה שרה, שיר אחד היא רק ידעה, שהייתה צעירה בכינרת אשר בגליל, כל היום.....

בא הכלב המטבחה ועצם שם מצא, ראתהו הטבחת קץ שמה לחייו. כל הכלבים אז באו וקבר לו כרו, ועל המצבה שמה הם כתבו ש...למטבח בא כלב ועצם שם מצא, ראתהו המבשלת קץ שמה לחייו. כל הכלבים אז באו וקבר לו כרו, ועל המצבה שמה הם כתבו, ש...בא הכלב המטבחה...

והשיא-

מלפפון ירוק צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה. צמח לו בגינה......

(אחי התחיל לשיר את זה פעם אחרי שסיים את 100 תפוחים...מה הייתה התגובה לדעתכם?)

וואי, אני אוהבת שירים כאלה

שיר על עיקרון דומה לזה של "שניים סינים עם כינור גדול", רק שפה כל פעם מחליפים את האות ולא את התנועה:

פעם היתה ארנבת והיא רצה רצה רצה גצה. רצה!

בא סוברו ןדרס אותה

אז תגידו לי אני אראה לו.

ועכשיו שרים עוד 22 פעם ובכל פעם מחליפים את האות ר' בשיר באות הבאה באלף בית. דוגמה:

פעם היתה אגנבת והיא גצה גצה גצה גצה. גצה!

בא סובגו ודגס אותה

אז תגידו לי אני אגאה לו.

--------------------------------------

עולה עולה עולה }  כפול מלא פעמים  ואז: מגיע לתקרה.

יורד יורד יורד      } כפול מלא פעמים   ואז: מגיע לרצפה.  ושוב:

עולה וכו'            } כפול מלא פעמים וכו'.

------------------------------------------------

אנחנו הולכים לצוד דובים! נצוד דב גדול!

מי שיודע את ההמשך - מוזמן להמשיך.

--------------------------------------------------------------

וגם ספידי גונזלס (לללההההההההההה  ללללההההההההההה )  ו"מנה מנה פטיפטיפי"

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים