שתצטרכי להשלים קורסים, תבדקי בדרישות הקבלה לתואר שני.

אם זה אותו דבר אולי זה נקרא אחרת במוסדות לימוד שונים, יש גם תואר ראשון בייעוץ חינוכי.

בעקרון פסיכולוגיה זה מסלול של טיפול וחינוך זה מסלול של הוראה או תרפיה אז אולי זה ההבדל.

מניסיוני , תואר ראשון בפסיכולוגיה דורש המון המון מאמצים. כדי להתקבל לתואר שני , עלייך להשיג ממוצע מעל 90 וכן לעבור מבחן מתא"ם ( המורכב מסטטיסטיקה ומאמרים באנגלים) ובשביל להתקבל לחינוכית אז צריכה ציון די טוב.

אז עצתי היא כזאת... אם את בנויה ללימודים ארוכים וקשים- אך בסוף נחשבים ומספקים יותר( לפי דעתי), אז לכי על זה ותשקיעי באנגלית. אך אם זה יהיה קשה כדאי להשקיע באפשרות השנייה ולהצליח בכך מאוד והעבודה היא גם מאד מעניינת . ( אם נניח תעשי תואר ראשון בפסיכולוגיה ולא תשיגי ממוצע ותרצי לעשות הסבה, תצטרכי לעשות כל מיני השלמות וחבל. המון המון בהצלחה

אי אפשר ללמוד פסיכלוגיה חינוכית אם לא משיגים ממוצע 90? למרות שזה לא כמו להתקבל לפסיכולוגיה קלינית?

גם השאלה איך אני יודעת אם יהיה לי קשה? צריך מתמטיקה ברמה גבוהה בשביל הסטטיסטיקה? זה מצחיק כי אני בן אדם הומני ולא ריאלי ולכן מאוד מעניין אותי פסיכלוגיה אבל אם העובדה שהתואר השני תלוי גם בכישורי המתמטיקה שלי אז אולי זה בעייתי תכל'ס..

יותר דומה לפסיכומטרי מאשר לבגרות במתמטיקה, אבל יש הרבה קורסים אחרים שיכולים לפצות בממוצע גם אם לא הולך..

הממוצע צריך להיות גבוה- כי יש הרבה שמנסים להתקבל (משתנה בין מוסדות הלימוד)

מאחר ובחירת תואר ראשון היא בחירה אחת ותואר שני היא בחירה שנעשית בזמן אחר, מקום אחר וכוללת היבטים שונים אני הייתי ממליצה לבחור רק את מה שנראה לך רלוונטי כעת.

תואר ראשון במדעי ההתנהגות ישרת אותך? מעניין לך? פרקטי? האם ניתן לעבוד איתו ואיפה?

אותן שאלות כמובן שאלי את עצמך (וקבלי מידע ממקומות משמעותיים!) לגבי תואר ראשון בחינוך מיוחד.

מהניסיון שלי - רבות מחברותיי שהתחילו בתואר ראשון נשארו גם בעבודה בתחום, ובשל אילוצים ורצונות שונים כלל לא השיכו לתואר שני כך שהבחירה בתואר ראשון היא בחירה שעלייך לקחת בחשבון כי היית רוצה לעבוד בה.

תואר שני בתחומי הפסיכולוגיה והייעוץ תלוי במסלולים רבים המציעים איפיונים שונים וכן - מידת ההצלחה בתואר הראשון.. כך ששוב - יש סיבה מדוע עושים תואר ראשון, מתמקצעים ואז שוב בודקים - מתאים לי להמשיך? אני רוצה? מעניין לי? מה עושים עם התואר השני בפועל?

ולעניין ההבדל בין פסיכולוגית חינוכית ויועצת - תפקידים משיקים אך בהחלט שונים. בעוד היועצת הינה חלק אינטגרלי מהמערכת הבית ספרית, פסיכו' בית ספר מגיע לכמה שעות בודדות בשבוע, ובד"כ משרת מספר בתי ספר.

על כל אחד מהתפקידים, אם מעניין אותך, כדאי ללכת ממש לבית ספר - להתבונן, לשאול, למצוא אדם בתחום שמוכן להסביר לך ולראות אם מתאים... ושוב - בעיתו ובזמנו...

בהצלחה רבה עם כל החלטה!

אשמורת,

יועצת.

תודה רבה על התשובה, העניין הוא שתואר ראשון במדעי ההתנהגות וגם בפסיכולוגיה לא נותן כלום, לכן אם אני מסתכלת רק על התואר הראשון מבלי לחשוב על השני, אז זה בעייתי.. התואר נשמע מאוד מעניין אבל ישרת אותי רק בעוד הרבה שנים ורק במקרה שאני אתקבל לתואר 2..אז אולי אני באמת אלך על תואר פרקטי כמו חנ"מ..

ובעיקרון אני אישית לא מכירה יועצת..מחיפושים באינטרנט אפשר לראות מה אופי העבודה אבל ראיתי שרשמת שאת יועצת ואני אשמח לדעת מהניסיון שלך אם בתכל'ס - זה מקצוע מספק? מה בדיוק התפקיד? זה הרבה טפסים וניירת ופחות טיפול? או שזה בכלל לא טיפול אלא ממש לייעץ איך ללמוד? מה קורה בשטח?

זה יותר קשר של ילד (תלמיד) - מערכת, עם שימת לב לצד הרגשי של שניהם.

(כלומר, של נציגי המערכת )

יועץ חינוכי נכנס הרבה פעמים לתפקיד של הדרכה. הדרכת מורים, הדרכת הורים, אבל אין לו הכשרה של מטפל.

הוא נוגע קרוב לתחום הטיפול, וזה מה שמבלבל פה, אבל עדיין מדובר בשני תפקידים שונים.

ואגב, יותר קל להתקבל לפסיכולוגיה חינוכית מאשר קלינית, אבל עדיין - תואר בפסיכולוגיה הוא תואר קשה. ואם את מרגישה שהתמודדות עם מתמטיקה וסטטיסטיקה עלולה להוות לך מכשול - אז אולי באמת כדאי לך ללכת על תואר קל יותר.

יש תחרות גבוהה על מקומות הלימוד לתואר שני ולכן צריך ממוצע גבוה מהרגיל. אבל, לא מדובר בתואר קשה יותר מתארים אחרים (לא מדברת על תארים כלליים ומדעי הרוח) וקשיים במתמטיקה הם לא דבר קריטי, חוץ מסטטיסטיקה (שהיא לא מתמטיקה נטו) אין כמעט קורסים ריאלים בתואר הזה (יש את סטטיסטיקה רב משתנית שאומרים שהיא קלה יותר ועל עוד קורסים כאלה אני לא יודעת.

בכל אופן, שזה לא מה שיעצור אותך.

תואר ראשון בפסיכולוגיה נחשב לתואר קשה. אם את לא מתכוונת להמשיך לפסיכולוגיה תואר שני אל תעשי את זה לעצמך.

רק כדי להבין את הפרופורציות- התחלנו שנה א' עם 40 בנות, מסיימות אותה עם 20 ומשו..

צריך המון המון מוטיבציה ודבקות במטרה כדי לסיים את התואר הזה. הוא קשה!!

וממוצע גבוה זה לא משהו שאפשר להגיע אליו בקלות במקצוע הזה. וסטטיסטיקה.. בעע.. 

אם את סגורה על פסיכו' חינוכית בעתיד ברור שעדיף לך תואר ראשון בפסיכו', אחרת לא יודעת מה הסיכוי שתתקבלי לתואר שני בפסיכו' עם תואר ראשון במדעי ההתנהגות..

אוף, אני ממש אוהבת את התחום אבל לא מצליחה להגיע להחלטה..

ברור לי שהתחום מעניין אותי ומספק..אבל אין מצב שאני עושה שוב פסיכומטרי מה שאומר שאין לי ברירה אלא ללמוד 

מדעי ההתנהגות ולא פסיכולוגיה..וגם אם זה אותם קורסים וכו' אז מלחיץ כל העניין הזה שזה תואר קשה וחצי פורשים..

ברור לי שאם זה מה שאני רוצה אני אשקיע את כל כולי..(מצד שני,אמרתי את זה גם על הפסיכומטרי.. ;) )

וגם, אני מניחה שכל מי שהלך ללמוד את זה ידע את כל הנתונים האלה ובכל זאת, הרבה לא מוצאים את עצמם באמת פסיכלוגים אחרי 9 שנים..

זה נורא מתסכל למצוא את עצמך באמצע התואר ולהבין שאין לך סיכוי להמשיך וחבל על השנה.

מעבר לזה, גם מי שכן מצליח בתואר ראשון, יש כל הזמן את המתח הזה של מה יהיה אחרי. מה הסיכוי להתקבל לתואר שני, מה נעשה אם לא..

זה תואר שמלווה בהמון חוסר ידיעה וזה מחרפן לפעמים!!
אתה רוצה ללמוד ולדעת שתעבוד בזה בסוף, זה קשה שהכל לוט בערפל. ועוד שנצרכת כ"כ הרבה השקעה ולא יודעים אם זה בכלל ישתלם בסוף.

מצטערת אם אני מבאסת אותך, אבל עדיף שזה יקרה עכשיו מאשר באמצע הלימודים..

אם את רוצה עוד פירוט, מוזמנת לאישי..

זה לא אינדיקציה לבחירת מסלול- כמה פורשים.

הרבה מגלים שלא מתאים להם התואר סתם ובלי קשר לתואר עצמו.

אז אל תתני לזה להפחיד אותך!

בתואר לפסיכולוגיה יש הרבה צעירים ונשים נשואות שיולדות וזה נראה לי עיקר הסיבה לפרישה מוגזמת.

את זה את והם זה הם. אין קשר. התואר לא קשה והקורס סטטיסטיקה לא כזה נורא שבשבילו כדאי לוותר!

אם הציונים לקבלה לא מספיקים, זה סיפור אחר, תעשי את השיקולים שלך. בהצלחה!

אבל קחי בחשבון שבתארים מתקדמים בדר"כ צריך השלמות אם את מגיעה מתואר ראשון בתחום אחר (לפחות במקומות מסוימים).

כך שבשביל מסלולים של פסיכולוגיה לתואר שני תצטרכי גם תואר ראשון בפסיכולוגיה.

ובשביל ייעוץ חינוכי ייתכן שיהיה צורך בתואר ראשון שקשור בחינוך.

לפי מה שאני מכירה את ציינת כאן שלושה תחומים נפרדים: מדעי ההתנהגות/חברה, חינוך ופסיכולוגיה.

אם את סגורה על מה שתרצי בתואר שני עדיף לך להתחיל מלכתחילה באותה מחלקה ולא לעשות הסבות למיניהן אח"כ.

וספציפית לגבי המסלולים שציינת - יש לי תחושה לא מבוססת שייעוץ חינוכי באמת קל יותר מפסיכולוגיה חינוכית, מבחינת לימודים. כי בדר"כ תואר בפסיכולוגיה לא משנה איזה מסלול זה דבר תובעני. ואם כך אז עדיף לקחת בתואר ראשון מה שהכי קרוב לחינוך.

(מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי טוב בלי לבלבל...P

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק

זה אחלה שאלון.

רק סתם מעניין להבין  מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.

שלום לכולם!

אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).

האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?

תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.

יום נעים ורגוע. 

נ"ב, אשתדל להעביר את השאלון בקבוצת שאלונים.

שלום!

אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).

תודה רבה על כל עזרה אפשרית.

מאחלת יום טוב ורגוע.

אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם. 

למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.

כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".

כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות. 

אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.

אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.

בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.

תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.

יום טוב לכולם.  

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.

והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.

מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.