באופן כללי קשה לי לנהל שיחה במקום ציבורי בקול רם.

גם כי השיחה שלי היא העסק שלי וגם כי במקום ציבורי

אדם צריך לדעת את מקומו.

נשמע לי הזוי לגמרי.

אחרי שחותכים / מתחתנים אפשר להעיר על דברים כאלה...

אבל תוך כדי הפגישה - נראה לי ממש פוגע.

(אם זה ממש מוגזם אז פשוט תחתוך באמצע הדייט, ואז גם תוכל להעיר )

יש הערה ויש את צורת ההגשה שלה.

אני מאמינה שאפשר להבהיר איכשהו בעדינות אם זה *ממש* בלתי נסבל.

אבל בעדינות המקסימלית.

בנות רגישות, הן תוכלנה על פי רוב לקלוט רמזים דקים.

נראה שהיא לא ממש רגישה...

ורגע, אין מצב להגיד באמצע הדייט - ברגישות - "היי, נראה לי שזה לא זה"? |שואל בתמימות|

וזה חוסר טאקט

1. למה "להעיר"="לחתוך"? פשטני מדי.

2. התיאור של הבחורה הסתכם בשתי שורות, כמעט אפס נתונים.

3. למה להעיר לבחורה בעדינות על רעש זה חוסר טאקט ולחתוך

את הקשר בצורה שהצעת זה לגיטימי?

1. לא התכוונתי ש"להעיר" = "לחתוך". מה גרם לך להבין את זה מדברי?

2. מסכים, ועדיין, צריך להתייחס לדוגמא שפותח השרשור הציג: בחורה (או בחור) שכנראה לא מספיק רגישה לסביבה, ולכן עושה משהוא מביך שמפריע לך.

3. בכוונה לא השתמשתי במילה טאקט, בגלל שהיא מורכבת. 

לעניות דעתי יש דברים שאי אפשר להגיד לבחורה שיוצאים אותה. לדוגמא - הערות מסוג מסויים. ולכן עדיף להגיד לה את הדברים לאחר שתיפרד ממנה, בעיקר בשביל להסב את תשותמת ליבה לבעיה שהפריעה לך, כך שהיא תוכל (אם תרצה) לטפל בה.

לגבי להיפרד ממנה באמצע הדייט: בתור בן, אולי אני רואה את זה באופן שונה מאיך שבנות רואות את זה.

ואם את אומרת שזה ממש לא רגיש - קיבלתי.

1. "אם זה ממש מוגזם אז פשוט תחתוך באמצע הדייט, ואז גם תוכל להעיר".

   משמע שאי-אפשר להעיר בלי לחתוך, משום שלפני כן אי-אפשר.

2. משתנה מאירוע לאירוע, אבל יכול להיות.

3. נראה לי שדווקא אחרי שנפרדים כבר לא רלוונטי להעיר לה. הדבר הזה לא

   נחוץ משום שהוא יפסיק לפגוע בך.

אני בן. לא חושב שזה קשור לפרספקטיבה גברית/ נשית, אלא ליחסי אנוש.

1. א. זה נאמר עם , ב. שוב, לענ"ד יש דברים שאפשר להגיד רק אחרי שהקשר נחתך או מתחבר סופית.

2. מסכים. 

3. זה בשבילה, כדי לעזור לה בפגישות הבאות.

סבבה, אבל הנורמה של יחסי האנוש משתנים בין גברים לנשים.

ו... אופס ה'תהילה' התקיל אותי...

החוכמה זה לעשות את זה ברגישות אמיתית, כך שהיא בכלל לא תפגע ותרגיש עם זה טבעי לחלוטין

במידה ואי אפשר, יש לשקול טוב האם כדאי לפתוח את הנושא

לק"י

וגם אז בעדינות, אני לא מתכוונת לחנך אותו.

מתואר פה מצב שבחורה או בחורזה לא משנה שמעמידים את המדוייט במצב לא נעים בכלל

הייתם ממשיכים בדייט כרגיל בלי להעיר כלום?

לק"י

ואם זה ממש לא נראה לי- אני לא הולכת לשנות את הבנאדם, אלא פשוט למצוא מישהו שכן יתאים לי.

טיב הקשר, מקום האירוע, מספר הדייט,אפילו מצב הרוח יכול להיות גורם בעל משקל רציני.

אבל תכל'ס, זה המצב כמעט בכל שאלה בפורום הזה |מהורהר|.

אבל ממש מסכים.

שבגלל הלחץ אני מדברת בקול רם מדי או עושה תנועות עם הידיים

תלוי איך מתנהגים בכל שאר השיחה, לא?!

גם אני עושה המון תנועות עם הידיים

טבעי אולי גם בן זוגי לשיחה היה עושה זאת,תעשו ניסוי. זה עובד, ככה בלי להעיר ועם רמז שאולי כדאי לדבר יותר בשקט.

כי זה בהחלט מצב מביך ותחשבו שזה קורה הפוך ואתן הולכות עם המדוייט ומבטים ננעצים בכם?

עכשיו מה אתן אומרות?

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?