יש מצב שבנושא כזה שנוגע לבת דתייה הוא יוכל לעזור...

שהיה הרב הצבאי לשעבר

בכל מקרה את הפטורים מביאים בלשכת הגיוס ולא ברבנות אז זה לא ככ יעיל..

והוא יכול לדבר איתם... ברגע שזה מגיע מדרגים גבוהים בלשכת גיוס הפקיד פשוט לוחץ שתי לחיצות במחשב והיא פטורה שוב... (מניסיון, מכיר מקרה קרוב מאוד של מישהו ששבוע לפני שהתגייס הצליח לחזור למעמד תורתו אומנותו, בעזרת דרגים גבוהים...לצערי כנראה שאני לא אוכל לעזור בזה, אבל שהיא תנסה לפנות לדרגים גבוהים...ראש אכ"א, ועוד...

אגב, היא יכולה גם לערב כתבים צבאיים כמו כרמלה מנשה, להסביר לה את הטעות שנעשתה ואת הקושי שלה בעניין...התבים הצבאיים פועלים בדיוק כדי למנוע עוולות מול חיילים או מלש"בים כאלה... תאמיני לי, רבע פירסום ברדיו ותוך שנייה הצבא מחזיר תגובה שהמיועדת הנ"ל קיבלה את ההפטור והפעם באמת... לתקשורת יש כוח...)

למרות שברור לכולם שהיא כאן זאת ש"אשמה"

ולכן הייתה לה את השאננות לא לשלוח את ההצהרה בזמן..

היא יודעת שדתיות לא רוצות להתגייס, ויותר מזה יודעת שעם כל הבירוקרטיה בצבא מאוד קל להתבלבל ולעשות דברים לא נכון. אותה בת הייתה אמורה לקבל פטור בנסיבות רגילות אבל קרתה טעות מצערת, ולכן כל הבלאגן - מספיק שכרמלה מנשה תעלה את זה כסיפור אנושי וכ"אטימות לב" מצד הצבא לבקשה של בחורה דתייה, והצבא מייד ייסוג ויודיע על נתינת הפטור... סיכוי רב מאוד.

פטור בשבוע הקרוב..

אבל הבעיה הנוספת היא שהיא לא מצליחה להשלים עם אפשרות כזאת שהיא בכל זאת תתגייס ותכלס זה יכול לקרות ממש עוד שבוע..

ואני מפחדת שיהיה לה שם עוד יותר גרוע פי כמה בגלל כל המרירות שיש לה עכשיו..

היא כל הזמן אומרת לי אם ייגיסו אותי אני אשגע אותם שם, לא אכפת לי לשבת בכלא, הם יתחרטו שהם גייסו אותי וכו'..

אני לא יודעת מה לומר לה..

ללכת ראש בראש עם הצבא

מכיר רבים וטובים שעשו את זה, וניסו ללכת ראש בראש עם הצבא

בד"כ ידם היתה על התחתונה

ובמקרה שהם השיגו שחרור, זה היה על חוסר התאמה

עם כמה הערות בתיק אישי

מה שבכלל לא מטיב איתם להמשך הדרך

עדיף לפנות בצורה נחמדה לאחראים שם

אפילו למפקד שלה 

ולבקש לדבר עם קב"ן

ולהסביר לו שזה נוגד את עולם הערכים שלה

וזה ממש קשה לה לעשות את זה

זאת דעתי

אני לא מבינה מה זה רלוונטי, יש אנשים שזה ממש עיקרון אצלם, בנות לא דורכות רגל בצבא...

מה שייך מפקד עכשיו וזה?

היא יכולה למצוא את עצמה עוד שבוע חיילת עם מדים

והיא צריכה לדעת להתמודד עם המצב

היא יכולה להחליט שהיא לא מגיעה ללשכת גיוס ביום הגיוס

רק שאחרי כמה ימים תגיע לה ניידת של משטרה צבאית לבית

ותעצור אותה בכוח

החוויה בבית כלא היא לא חוויה חיובית במיוחד

במיוחד לא לבנות

וכעריקה יהיה לה הרבה יותר קשה לשכנע אותם שהיא לא רוצה לעשות צבא מטעמים דתיים

אפשר לעצם את העיניים ולהגיד שהיא לא תדרוך שם מטעמים עקרוניים

רק שתוודא שהיא לא חיה בבועה

כי לצבא יש דרכים מאוד מיוחדות לטפל בעריקים

והיא לא רוצה להיות כזאת...

זה פרוטקציות.

הרבצ"ר זה רעיון טוב.

אם תרצי, דברי איתי באישי, אוכל לנסות לקשר אותך לעוד כמה.

קודם כל, היא יכולה לפנות ללשכת הרמטכ"ל, אכ"א, מזכירות פיקוד עליון ובעצם כל מי שבדרגים הללו. יש לציין שלשכת הרמטכ"ל מחוייבת להחזיר לך תשובה באופן אישי ואם לא הלשכה עצמה אז הם מעבירים את הפניה לאכ"א\מזכירות פיקוד עליון.

היא יכולה גם לפנות לרבנות הצבאית אבל מניסיון הם לא כ"כ נוטים לעזור לבנות, די לא יעילים שם.

דבר שני, של-א תלך ראש בראש עם הצבא כי זה לא יקדם אותה בשום צורה.

דבר שלישי היא יכולה להשתחרר מהצבא מטעמי דת אחרי שהיא התגייסה, כמובן שזה תהליך, מהרגע שהיא מגיעה לבקו"ם שתבקש רב, בעצם התהליך הוא מאחרי שמגוייסים היא להוכיח שהיא דתיה ואינה מתאימה עוד למסגרת, מכירה לא מעט בנות שהשתחררו בדרך הזו, אך זה לקח להם חצי שנה כל התהליך לערך.

לגבי הטלפונים נראה לי שיש באינטרנט.

ואם אין והיא מעוניינת לפנות דברי איתי באישי אני יכולה להשיג לך בבוקר. (ניסיתי לגרד מהזיכרון או מהפלאפון אבל מחקתי את כל המספרים האלה).

בהצלחה, כאן באישי

שזה לא יקרה בשבוע הקרוב.

אח"כ- שתפנה לאגודה שבה היא סגרה את השירות והם גם יגידו את דעתם ומקומם בכח.

וחוץ מזה- יש אשה אחת שפעם פגשנו באיזה סמינריון, והיא עצמה התגייסה ואח"כ רצתה לצאת ועשו לה את המוות ממש עד שהצליחה. אולי היא תוכל לעזור. רק שלא עולה לי עכשו את שמה, אנסה לברר בלנ"ד. היא פורסמה, אאל"ט גם באחד מגיליונות "בשבע", אולי משהו פה זוכר??

וחוץ מזה- את יכולה לפנות אלי באישי. אולי אוכל לעזור.

כן באמת- דבר ראשון דחייה. (אם יש כזה דבר בכלל... /בור/)

אבל שתנסה, אין לה מה להפסיד 

במקרה (רק מה' ) בדיוק ראיתי תשובה על דבר דומה 

אני מקווה ששווה את השיחת טלפון

http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=110508

:-/

אבל בדיוק בשביל מקרים כאלה זה חיובי ויש גם כמה מקבילים בציבור שלנו, אנשים שטלפון שלהם יכול לעשות הרבה סדר שווה לדבר עם אחד כזה..

היא כתבת צבאית וככזאת התפקיד שלה לעורר בעיות ומחדלים בצבא ושקשורים לצבא בכל דרך - אני אומנם לא מכיר באופן אישי, רק כמו כולם מהרדיו וכו', אבל אני מאמין שהיא יודעת לעשות הפרדה בין דעותיה האישיות לבין התפקיד שלה - היא יעילה מאוד, רואים זאת בכל פעם, והיא מצליחה להציף נשאים. בנות דתיות מקבלות פטור מהצבא, זה החוק וגם היא יודעת את זה ומכבדת אותו. החברה שלך בגלל טעות אנוש, לא הגישה בזמן את הטפסים הנכונים אלא טיפה מאוחר - זה בסך הכל בירוקרטיה קטנה ודפוקה, שניתן בכיף לעקוף אם רק מעוררים טיפה רעש בתקשורת.

אני מאמין שאם תפנו אליה בישרות, בכנות ובלב שלם להסביר את מצוקת הנערה (אין צורך להזכיר שכיום היא קצת פחות דתייה. היא באה מבית דתי, והיא לא מעוניינת לשרת בצבא, וזה הלכתי - לכן היא צריכה לקבל פטור, נקודה...) - ואז באמת, אני לפחות מקווה, שכרמלה מנשה תמצא דרך להעלות את זה בתקשורת או אפילו באופן אישי לדבר עם כאלה שהיא מכירה מקרוב שיעזרו... (תביני, חצי דקה של פרסום בקול ישראל וממקרים דומים שקרו קורים ויקרו, תוך חצי דקה תגיע הבהרה מהירה שהעניין בטיפול ושהנערה תחייה לפי אמונתה, ושעה לאחר מכן הפקיד כבר ילחץ על המקשים הנכונים לביטול הגיוס שלה... זה בירוקרטיה ובירוקרטיה צריך לעקוף באמצעים כאלו, שהם כשרים לחלוטין...).

ב"הצלחה!!!

כי ברגע שזה מתפרסם, מצד אחד יהיה לחץ על הצבא, אבל מצד שני הצבא יתעקש יותר, כדי לא להצטייר כנכנע ללחץ.

עדיף לפעול באפיקים שקטים יותר.

תתפלא אבל ככה זה עובד בעולם. הצבא לא יתעקש יותר כי זה לא באמת עניין של להיכנע זה בסך הכל בירוקרטיה דפוקה וקטנה (וסליחה על הביטוי...) שרק צריך קצת "שיכנוע" ו"לחץ חיובי" כדי לגרום למישהו להפעיל קצת יותר את הראש, ולתת את ההוראה הנכונה. בשביל הצבא זה באמת כלום, בסך הכל שינוי קטן במחשב והבחורה נפלטת מחוץ לצבא, וזה לא יזיז להם בכלל, בדיוק כמו כל שאר הבנות הדתיות שלא מתגייסות... אממה, שכל הבירוקרטיה הזאת זה דבר מסובך שקשה לבד לעקוף אותו וכל אחד מפנה אותך למי שמעליו כי "הוא לא מוסמך לשנות".

במקרה שאני מכיר, עירבו בסוף תת אלוף בשב"כ שסייע ועזר...

אז לדעתי, כן, התקשורת יכולה לעזור בעניין, ויותר מזה, כרמלה מנשה אפילו לא צריכה להפיץ את זה, היא יודעת למי צריך לפנות במקרה כזה ויכולה לעזור גם בשקט, לא רק ברעש...

אם את רוצה-באישי..

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.