זה נשמע ממש מציק

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ואם את שואלת מבחינה הלכתית - אז במקום שנהוג, בסדר, במקום שלא נהוג, לא כדאי...

אם את שואלת מבחינה אופנתית - אז באמת שפורום בנות מתאים יותר לבנים אין מה לעזור בזה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אמנם לא שמות את זה לכבודכן..

אבל רוצות לדעת האם זה משהו שירתיע או משהו כזה... או להיפך... קפיש??

זה יעזור?

אה, בעצם כן

סנורקה מהמומינים

לדעתי אם בא לך לשים

שימי

הרי גם ככה אם זה ירתיע, זה לטובתך

כי זה רצונך

ואת לא רוצה שיקבלו רושם הפוך עלייך

מומינים, זה יעזור??

חחחח

כל אחד ומה שהוא ראה ולא ראה בחיים....

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

איך בנים קולטים דברים

וכמה זה שונה מקליטה של בנות

היא היתה פעורת פה

אולי בהזדמנות יהיה לי כוח ואעלה את זה על כתב

למי עוד יש???

לכן בדיוק אנחנו בנים ולא בנות. ברוכות הבאות לעולמנו

צמיד זה דבר שתלוי מאוד במסרים התרבותיים

יש מקומות שזה סמל של אי-צניעות גדולה וגלויה

יש מקומות שזה רק עוד תכשיט- שגם צדיקות ונשות-אברים שמות

יש גברים שלא רואים כלום ממילימטר

ויש גברים שרואים הכל ברמות מפחידות

זה עניין של אופי לא רק של מגדר

(דיונים על מגדר- זה גם שייך לפורום השני? לא ידעתי...)

אני כל הזמן עם צמיד ברגל, לדעתי זה יפה.

פעם הייתי הולכת עם צמיד שהיה מחובר לו פעמונים וזה היה מרעיש ואז מישהו העיר לי על זה

לטעמי אם זה עדין ויפה ואת אוהבת למה לא?

אני לא שמה אותו בשביל מישהו אחר, אני שמה כי זה יפה בעייני ואני אוהבת.

צומי, מכוער, תרבות לא יהודית (בעצם יש מצב שכן), בכל אופן- לא צנוע כל כך, מבליט את ההליכה, מושך תשומת לב, בכל אופן וודאי לא עפ חצאית קצרה... (סתם, מה שבא לך;)

לק"י

(גם עם חצאית לא ארוכה).

אם הוא עם תליונים וכאלה- למה שלא יבליט וימשוך?

/אגב, זה היה די צחוק/

לק"י

אולי אלו שלא מסתכלים על בנות גם ככה..

ותשמעי- אם זה צמיד ממש עבה או הרבה הרבה צמידים אז זה משו אחר.

בנ"א מתקשט ומתכשט את עצמו במקומות שהוא רוצה להבליט, לייפות...

שרשרת, עגילים, טבעות... נועדו לייפות את הפנים והידיים... לגיטימי, נאה, עדין...

אבל צמיד, טבעת, ברגל....

נועד לייפות איבר שהוא די... נמוך. האם זה מה שאני מחפשת?? שהרגל שלי תהיה יפה...?! נראית נורמלי, מטופחת, כן.

כמובן שלא שופטת... וסומכת על בנות ישראל הצדיקות שעושות הכל בתמימות....

נקודה למחשבה...

לי זה נאמר בכיתה ח' ומאז לא מסוגלת ללכת עם תכשיטים ברגליים... וכן עם לאקים...

מקום החיבור לקרקע

שדברים לא ישארו מעופפים- אלא יהיו מחוברים למציאות

צמיד ברגל דומה לצמיד ביד- עם אמירה חזקה יותר-- קישור לעולם המעשה, על יציבות גדולה.

רגליים על הקרקע

אם את באמת רוצה לחפור על זה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ואז, תעשי מה שבא לך... חחח

זה לא אני אמרתי, זה השם אמר.

למה?

למה זה טוב?

בגלל זה הוא צמיד לרגל, בדיוק בשביל זה הוא טוב.

נפל לי הצמיד היום!!! מהרגל

אולי זה סימן

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל