אני אסביר לך, להיות דתיה זה אומר ממש קצת דברים.. (לא לשיר ברחוב לדוגמה, דברים קלים לביצוע)

ולהיות דתי זה מצריך הרבה יותר השקעה...(להתפלל 3 פעמים ביום בבית כנסת, ללמוד תורה, וכו' שמירת המחשבות..)

אז יכול להיות שבאיזשהו שלב, חלק מהבנים לא מסיימים מסלול..

הה. לך אתה ותשקיע בקניות של בגדים צנועים, היום כשהחנויות מלאות בבגדים מזעזעים...

לך אתה ותשתוק כשממש יש לך רצון לשיר...

ויש עוד הרבה.

כבר פעם היה שרשור על זה, 

אין לי כוח לחזור על מה שכתבתי בעבר,

אם מישהו רוצה להביא קישור- בשמחה! 

רק שתדע שצרם לי מאוד לקרוא את דבריך!! 

לפי דעתי אתה פשוט לא מבין את מהות האישה..

מציעה לך לחשוב שוב על הדברים ולחזור בך! 

נראה לי מחפשת אותו "מחפשת אותי"..

תרתי משמע !!!

מה שכן שמעתי, שלבנים יש יותר הצעות מלבנות, מפני שמקובל לרוב שאצל זוג שמתחתן - הבן מבוגר מהבת, או למצער, הם באותו גיל. מכיוון שגודל השנתונים גדל עם הזמן, ובן מסתכל גם על השנתון שלו וגם שנתונים שמתחתיו - יש לו יותר היצע.

לבת יש הצעות גם משכבת הגיל שלה וגם מהשכבה של אלו שגדולים ממנה ;)

אגב, אני לא שמעתי על דבר כזה. כמו בכל חברה, היחס הוא 1:1, פחות או יותר

ככל שהזמן עובר

שהנוהג הוא להציע קודם לבן. ממילא, כל רעיון שהשדכן יחשוב עליו, הבן ישמע ממנו, אבל הבנות רק שומעות על ההצעות שאושרו מצד הבנים, שהוא מיעוט מכלל ההצעות.

גם אני לא כל-כך מצייתת לו (בנסיונותיי המועטים)

מוצלח. התכוונתי לכתוב שזה נכון לגבי "מועמדים פוטנציאליים להיות בן\בת-זוג", ולא באופן כללי (שאז נראה לי ברור שמתחלק בערך חצי-חצי).

לגבי "הצע" מה שכתבתי אולי נכון (שמעתי, לא יודעת עד כמה זה משמעותי), אבל גם כך יש היצע די גדול גם לבנים וגם לבנות, ואין סיכוי שכל הפוטנציאליים (מבחינת שיוך מגזרי וגיל) מגיעים לכדי הצעות גם כך. כלומר, לא נראה שמס' ההצעות הוא ביחס ישר ל"היצע" באוכלוסיה.

אני מניח שאתה לא מתכוון רק לרווקים ורווקות, כן? (לא ששם הנתון אמין...) - אלא לכלל הציבור?

אם כן, אז הרי זה פשוט - הכל תלוי בילודה, וככל שידוע לי כיום, אומנם נולדים יותר בנות מבנים אבל באחוז ממש מזערי בממוצע עולמי, וכנראה שגם בממוצע ארצי, ואין סיבה שבממוצע מגזרי זה לא יהיה דומה...

עריכה - מסתבר שטעיתי - בדקתי עכשיו והיחס בישראל הוא דווקא לטובת הבנים, בלידות הכוונה...

יחס של 105.6:100 לטובת הבנים (כלומר על כל 100 בנות, 105.6 בנים...).

מה שאמור להפריך את ההשערה הנ"ל שלך לגמרי... 

ככה שאני מהמר על יחס הרבה הרבה פחות גבוה...

אם אבדוק קצת ייתכן שאמצא את היחס המדויק של הממוצע העולמי, אני זוכר שראיתי אותו איפושהו פעם...

אלא אם כן דיברת על הרווקים והרווקות מגיל 20+ - אבל גם אז, אין סיכוי שיחס הבנות לבנים עומד על 1:2.

מה שכן,ידוע שיש יותר בנות שמחפשות ביינישי"ם,בחורים תורניים וכו',מאשר מספר הבחורים האלה.

הנחת יסוד: בת יוצאת רק עם גדול ממנה או בגיל שלה..

בן יוצא עם הגיל שלו או פחות מזה..

מקרה: ככל שהזמן עולה לבן יש יותר גילאים מתחתיו - ולכן יותר בנות לצאת איתן.

לבת - ככל שהיא גדולה הטווח שלה מצטמצם כי היא יוצאת רק עם מי שמעליה אז כל שנה יורד שנתון למאגר

ואצל הבן כל שנה נוסף עוד שנתון..

לכן זה נראה כך..

שמעתי את זה בשם מישהי מהפורום.. צודקת..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?