בס"ד

תזכירי לי מתי ילדת?

כל הרגשה נורמלית אחרי לידה, צריך לשים לב שזה נשאר בגדר הנורמה ולא מתדרדר.

ילדת רגיל? ניתוח? יכול להיות השפעה של האפידורל. מומלץ לשאול את הצוות- בשביל זה הם שם

כאבי גב הרבה פעמים קשורים לאפידורל.

חגורת בטן- למיטב ידיעתי- לא כדאי בשלב מוקדם כ"כ.

הנקה כואבת מאוד מאוד מאוד בהתחלה, זה הולך ומשתפר, אל תפחדי! זה בעז"ה לא יהיה כל הזמן כך.

בהתחלה ממש היה לי דם! אוי זה היה סיוט. תהיי חזקה...

תמצאי מישהי מקצועית שתבדוק שאת מניקה נכון.

זה ממש הבדל משמעותי ברמת הכאב אם מניקים נכון או לא.

אם אין מישהי בבי"ח- תדאגי כשאת משתחררת ישר ללכת ליועצת הנקה. אם לא תטפלי בזה מההתחלה ולא תדאגי להנקה שתהיה בטוח נכונה זה יכול להיות ממש קשה....

מזל טוב!!

ובזכותה לא היו לי כאבים אף פעם בהנקה

רק מתי שהם התחילו להצמיח שיניים וקצת לנשוך אבל יש לך זמן לזה

מצטרפת לאנונימית. כדאי לשאול מישהי מנוסה אם את מניקה נכון

כי לעניות דעתי זה אמור להיות כיף להניק גם לך וכמובן לנסיכה

הימים הראשונים אחרי לידה הם כואבים ולאט לאט -כל יום יותר טוב!!

בהצלחה רבה!! והרבה מזל טוב!!

לגבי השרירים התפוסים - גם לי לאחר הלידה האחרונה היה כך. כאב לי כל פעם שקמתי מהמיטה, וכל פעם שהייתי צריכה להרים את הרגל כדי ללבוש/להוריד מכנסיים, גרביים וכו'. זה טבעי, ועובר בעז"ה אחרי כמה ימים.

לגבי ההנקה - זה אכן כואב... אצלי כמה שניות ראשונות של ההנקה היו כואבות אבל בהמשך הכאב נרגע, נראה לי שאם זה כואב כל הזמן כדאי לקבל ייעוץ.

את תראי שמיום ליום הכל ישתפר בעז"ה!!!!!

שוב מזל טוב וגידול נעים וקל!

מה שעברת...

דבר ראשון תדעי לך שזה נורמלי לחלוטין, זה מאכזב, כל אחת חושבת שישר היא תניק ויהיה סבבה.

אמנם לא ציינת אבל אם כשאת מניקה את מרגישה גם התכווצויות בבטן- קחי לפני זה אקמול, ההנקה מכווצת את הרחם ומסייעת לו להחלים.

דבר שני- היעזרי במשחת "רפאל" למניקות, זה טבעי ואפשר להניק עם זה, זה מקל על הפטמות ומרכך אותן כי לפעמים מגיעים למצב שהן סדוקות, יבשות ופצועות.

בשבועות הראשונים ההנקה כואבת בהשתחררות החלב. אח"כ זה עובר כלא היה.

אם חשבה לך ההנקה,תנשמי עמוק עד שזה יעבור ואח"כ תזכי להנות מזה.

כדאי מאוד מאוד כבר עכשיו שתהיה לך כרית הנקה, זה מציל!!! זה נוח מאוד לגב, ממליצה על הרגילות הרכות הללו של מילגה.

ובאמת-תירגעי, זה נורמלי, אם יש לך יועצת הנקה בביה"ח (סביר להניח שיש) בקשי הדרכה.

התינוקת צריכה לכסות בשפתיה את כ-ל העטרה שמסביב לפטמה.

חפשי סרטונים כאלו באינטרנט. זה עוזר.

בע"ה שתחלימי במהרה, תנוחי הרבה, תשתי הרבה, ושהכל יעבור!!

שלום רב

הכאבים מאוד יכולים להיות קשורים לאפידורל תבררי אם אכן הם לא פיספסו ונכנסו עמוק מדי (לאשתי זה קרה, ואז מכניסים חומר אחר) אל תוותרי להם תבקשי לדעת בדיוק מה עשו ולמה את ככה זה שאין להם זמן מעניין את הסבתא תשלחי את בעלך או אמא שלך שישגע אותם כל פעם שיש רופאים, הם מזלזלים כמובן שאל תכנסי ללחץ אלא רק תנסי להבין את התופעות כדי לדעת איך לטפל בהם

לגבי ההנקה זה לא פשוט לוקח זמן אל תתייאשי זה יגיע בסוף כל לידה מחדש זה סרט חוזר בהצלחה והמון מזל טוב

אני רוצה להגיד לך שאני ממש מבינה אותך, גם אני סבלתי המון בתחילת ההנקה.

מצד אחד- לא בטוח ששווה לילדה שלך אמא לחוצה בגלל ההנקה,

מצד שני- לכולן זה קשה בהתחלה, וגם את וגם התינוקת עוד צריכים ללמוד את זה, אז למה לא לתת צ'אנס?

ממליצה לקרוא ליועצת הנקה בכל פעם שמתאפשר, אפילו ישר כשאת מתחילה להניק. בימים הראשונים לומדים המון! (השעות שלמדתי בהן הכי הרבה על ההנקה- בין 2 ל-4 בלילה במחלקת היולדות).

בהתחלה זה כואב להרבה נשים, שלא נאמר רוב הנשים. הצעות- להשאיר את הפטמות לאיוורור אחרי ההנקה, למרוח עליהן קצת חלב-אם ואולי גם לנולין (או משחות כלשהן, רצוי כאלה שלא תצטרכי לשטוף לפני ההנקה כי זה סיוט וגורם להתעצל למרוח). אפשר גם לבקש מהאחיות, בדרך כלל יש להן דוגמיות כאלה של לנולין טהור.

וללמוד! אנחנו אמנם נולדות עם קצת אינסטינקטים להיות אמהות, ולומדות קצת בקורס, ומקבלות עוד אינסטינקטים עם הלידה והלאה, אבל אף אחד לא מצפה שתדעי הכל בן לילה. (ולשאול פה זה באמת מצוין)

לגבי משך ההנקה- זה משתנה. אני יכולה לספר לך שהייתי מניקה פעם בסביבות השעה בכל פעם, או לפחות 45 דקות. (עכשיו קצת "ירד", בערך חצי שעה). לעומת זאת אני יודעת על תינוקות שיונקים עשר דקות ושבעים מזה. עם הזמן לומדים מתי צריך להפסיק אותם (לא יודעת לגמרי איך עדיין בעצמי, 7 חודשים אח"כ...)

שיהיה בשעה טובה המון מזל טוב! תגדלי אותה בנחת ובאהבה

ואם את רוצה אני פה באישי...מקווה שעזרתי...

לגבי כאבי השרירים איני יודעת לומר לך כיון שלי לא היו כל תופעות לוואי לאפידורל.

כדאי אולי באמת שתציינו זאת לרופאים, שיבדקו אם הכל בסדר.

לגבי ההנקה- אוי שמה שזה כואב בהתחלה...

כאב לי החזה רצח, הבת שלי פלטה דם כל הזמן, היה זוועה וממש בכיתי כל פעם כשהייתה צריכה לינוק.

אבל שתדעי שאת במצב טוב הרבה יותר.

זה שהבת שלך יונקת מהר וחזק זה מצוין. כך את עוברת את זה מהר יותר.

אצלי היא הייתה פיצית וכל הנקה הייתה ארוכה ומסיטת כי היא הייתה חלשה והייתי צריכה גם בעצמי ללחוץ ולעזור לה... 

אבללללללללל- זה עובר!!

זו רק ההתחלה!

אל תישברי מזה!

אני הייתי ממש בהלם, ולכן כשהיה ממש נורא, נתתי לה בקבוק כזה של ביה"ח.

לא הרס לנו את ההנקה בכלל בכלל בכלל.

היא ינקה אח"כ מלא ורצוף ללא שום בעיות.

בהצלחה!!!

אם את צריכה אסרטיביות מול הצוות- תבקשי עזרה מבעלך/חברה/ אמא/ דודה/ וכו'...

הכאבים בגב יכולים להיות מאד תקינים והגיוניים אחרי אפידורל, אבל תמיד שווה לבדוק כמו שצריך...

לגבי ההנקה- בלידה ראשונה אני זוכרת כאבים עד גיל חודש וכולם אמרו לי שככה זה...

מצד שני, זה אמור להיות כואב בעיקר בתחילת ההנקה בכל פעם ואז להחלש, ממש חשוב להפגש עם יועצת הנקה טובה!!! שתתן לך טיפים ותבדוק אם התינוק/ת יונק/ת ותופס/ת את הפטמה נכון... לפעמים זה עניין של שינוי תנוחה או טיפ קטן והחיים נראים אחרת לגמרי.

אל תוותרי ליועצת הנקה ואם את מרגישה שאת לא מקבלת מענה- שווה גם להזמין פרטי לבית חולים או מיד אחרי שמשתחררת (יש גם דרך קופות החולים)...

משחת לנולין עוזרת ומרגיעה וגם להיות בלי חזיה כמה שאפשר. ואם את משתמשת ברפידות הנקה- להחליף כל הנקה בלי להתקמצן, למרות שזה המון, לי עזר מאד...

מזל טוב ובהצלחה!!!

היא מניקה, אבל הלו, זה עלול לכאוב מאוד גם כשההנקה נעשית פרפקט!

אצלי ההנקה והתנוחה זרמה בטבעיות, כאב רצח.

יועצת ההנקה שבאה לראות אמרה שאני מניקה נכון, וזה כאב הגיוני שעוד יעבור... זו פעולה פיזית שהשד לא מורגל אליה, וזה כואבבב! 

יודעות מתי הכאב החריף?

כשהחליטו בביה"ח שהיא קטנה מדי ומתקשה לינוק, וכדאי ששאזיז לתנוחה אחרת שהאחיות והיועצת הראו לי.

מה לא כאב לי אז..... 

ויודעות ממתי הכאב הלך ונחלש, וההנקה החלה להיות נסבלת יותר?

מרגע בבית שבו תפסתי אומץ והפסקתי להקשיב להן.

וב"ה שגם זה עבר, והסוף היה נחמד מאוד.

אז אל תלחיצו אותה שמן הסתם היא לא עושה זאת נכון.

יכול להיות שהיא בסדר, ורק לשד לוקח זמן להתרגל.

ברגעים האלה ומתמלאת בהתרגשות.

זה קשה מאוד.. ויש כאבים..בכל מקום אפשרי אבל האושר...

אחח.

הכל עובר בסוף ב"ה. הכאבים בהנקה-

אני ממש עבדתי על המחשבות כשהנקתי.  כאב לי ממש בהתחלה..אבל החלטתי שזה מה שאני רוצה וזהו.

הצמדתי אליי את הילדה והסתכלתי עליה...וחשבתי רק עליה..ניסיתי להתנתק מהכאב..וכן, כאב לי מאוד- אבל אפשר להתנתק  מזה ולהתרכז באור החדש שהבאת לעולם.

מלא הצלחה ושמחה

בס"ד

דבר ראשון- עכשיו אחרי שהכאבים של הצירים הבלתי נסבלים וההמתנה הארוכה הזאת- אני יכולה להגיד לך שברוך ה' שזה כך.. כי בדרך כלל תינוקות שנולדים בשבועות מאוחרים (הם גם לרוב שמנמנים יותר..) יאכלו טוב יותר ויגדלו בצורה טובה בעזרת ה'..

ולגבי ההנקה- זה כל כך מתסכל שאף אחד לא אומר כמה זה כואב בהתחלה.. הסבל הוא נורא!! לא נראה לי שיש אחת שלא התלבטה אם להפסיק להניק רק בגלל הכאב הנורא הזה!!

אז חשוב שתדעי- שלמרות שקשה להאמין בהתחלה- זה עובר.. ככל שתניקי יותר- זה יהיה קל יותר ופשוט יותר [אגב- גם הכאבים ההסיטריים מהלידה- אני חשבתי שאני לעולם לא אחזור לעצמי בערך וארחי כמה שבועות- לאט לאט- הגוף מסתגל וחוזר לעצמו..]

תבקשי עזרה מאנשים שסביבך- במיוחד אם קשה לך לקום- תבקשי שיעזרו לך להרים את פיצית אלייך- אצלי להגיע מהמיטה עד לעריסה שלי (שהיתה בערך 20 ס"מ ממני..)- היתה משימה בלתי אפשרית בערך..

כמו שהמליצו קודמותיי- תדרשי את (או מישהו קרוב אליך) את מה שמגיע לך מהבית חולים (לא יודעת אם זה משפיע- אבל הבי"ח מקבל עלייך מלא כסף.. אז אין סיבה שלא תקבלי מה שמגיע לך)

אני החלטתי שעדיף לבת שלי לקבל אמא רגועה ומטרנה ביד מלקבל חלב של אמא עייפה, עצבנית ומתוסכלת.. מה שכן חשוב- אם חשובה לך ההנקה- תמשיכי איתה אפילו באופן חלקי- ואז כשיהיה לך כוח וסבלנות להניק יותר- זה יהיה לך יותר קל בעזרת ה'..

עוד דבר שיכול לעזור- זה לשאוב ולתת לה חלב שאוב- נכון שמפספסים את אפקט ההנקה וזה נראה שזה לוקח הרבה יותר זמן- אבל מרוויחים את התזונה המתאימה לפיצית (ולי אישית נראה לי זה לקח פחות זמן לשאוב ולהאכיל אותה- כי היא לא הפסיקה לישון.. אכלה 3 דקות, נרדמה, הנחתי אותה בעריסה- קמה, אכלה 3 דקות נרדמה וכן הלאה...)

בכל מקרה- שיהיה מלא ב"הצלחה!! מזל טוב!! ותשאלי תמיד את כל השאלות שלך- אני למדתי מלא מהפורום הזה..

קודם כל - מזל טוב! טוב שאת אחרי.....

לדעתי, כל מה שאת מרגישה כרגע - הוא נורמלי (ומי בכלל מגדיר מה נחשב נורמלי?)

העייפות היא נורמלית, התסכול, הציפייה, האכזבה, העצבות, הכאבים - הכל הכל נורמלי. 

תזכירי את זה לעצמך כל הזמן כי הדבר האחרון שאת צריכה כרגע זה לחשוב שמשהו בתחושות שלך הוא לא נורמלי.

לגבי הכאבים - יכול להיות שאלו כאבי שרירים כתוצאה מהמאמץ האדיר שעברת בחודשים האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים שלפני הלידה. היית מאד מתוחה, הגוף היה מתוח בגלל הצירים, בטח התאמצת גם בלידה, אז עכשיו יש "נפילת מתח" של כל המאמץ האדיר של הגוף. זה עובר.... 

לגבי ההנקה - כתבו כבר לפני ונותר ל רק להסכים - בהתחלה זה כואב.... אבל גם זה עובר.

חשוב שתנסי לא להילחץ מזה ולמצוא דרכים להתגבר על הכאב. 

יחד עם זאת - אם וכאשר את מרגישה שזה שואב ממך כוחות שאין לך - מותר גם להרפות טיפה ולתת מדי פעם בקבוק.

בטח בימים הראשונים כשאת עוד חלשה וכאובה. 

אולי בלילה, אולי חלק מהשעות ביום.. 

אל תרגישי רע עם זה - ככה אולי גם תוכלי להיות יותר רגועה באותו זמן שאת כן מניקה.

ו.... אל תשכחי לפרגן לעצמך!!! עברת קושי מאד גדול ובעז"ה תעברי את כל ההתמודדויות הללו!!!!

בהצלחה רבה!!

לא קשור לכאבים ולקשיים באופן ישיר, 

אני שונאת בית חולים ואחרי לידות קשה לי ורע לי.

לכן, אני מנסה שבתוך המציאות הזו, יהיה לי כמה שיותר כיף וטוב.

אני לא (!) לובשת פיג'מה של בית חולים, אלא בגדים מהבית, אני מתקלחת הרבה (גם מוקדם בבקר, לפני ההנקה ולפני שכולן קמות...) אני מבקשת שיביאו לי אוכל טעים או קפה או כל מיני כאלה

ואז.... זה לא פותר את הנאכס, אבל לפחות זה עושה לי טוב ואז אני יכולה להתמודד עם טיפה יותר כח.....

ותראו מה זה יולדות חרדיות- פשוט נסיכות! חלוקי קטיפה שחורים חגיגיים, איפור, תכשיטים...

ממש- גם אני אחרי לידה ראשונה הייתי רק עם בגדי בית חולים, ובלידות הבאות הקפדתי לשמור על טיפוח, זה ממש משפר את ההרגשה.

זה גרם לי להרגיש כ"כ טוב עם עצמי.

ממליצה לכולן.

השאירו את פיג'מת בית החולים בחדר הלידה.

לכו על חלוק מהמם כהה, או חצאית נוחה וכהה גם היא- למה להסתובב בכותונת המכוערת והבהירה ההיא שגורמת למצבים מביכים לפעמים? לכל אחת עלול לקרות פתאום זרם דימום חזק בדיוק כשהיא יושבת מול חמיה שבא לביקור ואז היא קמה רגע לתינוק ו....

עזבו, פנקו את עצמכן במראה אסטטי, ריחני ורענן.

רק אתן תרוויחו מכמה דקות ההשקעה הללו.

מאוד משפר את ההרגשה.

למה להסתובב מסמורטטת? גם ככה מרגישים חולשה וכאב.

והחיצוניות משפיעה על הרגשה פנימית יותר טובה.

בדוק!!

מניסיון של כמה וכמה לידות!

אבל עפתי לחדר לידה מהאמבטיה, ובקושי להתלבש הצלחתי מרוב צירי לחץ פתאומיים. הייתה לידה מואצת מאוד...

מקווה הפעם כן להצליח! חשוב מאוד בעיני!

ללבוש את הפיג'מה של בית החולים, שזה נוח למקרה שהיא מתלכלכת, ואפשר להחליף אותה בלי נקיפות מצפון של כביסה אחר-כך... ומעליה, כשקמים מהמיטה, ללבוש חלוק יפה, שנעים להסתובב איתו, ומטפחת יפה.

כך אני עשיתי בלידה האחרונה - והסתובבתי הרבה, כי הם היו בפגייה -והיה ממש נעים. פעם, כשחזרתי למחלקה בשעת ערב מאוחרת, השומרת לא רצתה לתת לי להיכנס, כי הייתי נראית כמו מבקרת...

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!