חשבתי פעם להציג את רשימת החברים בכרטיס האישי עם קצת פרטים. יכול להיות מעניין מאוד.

בס"ד
ו -Admin תעשה את זה זה באמת יכול להיות משעשע...
חג שמיח=)

לחברים שיש לי בגלל שיש לי הרבה קשלשל וואלקם טו מי ליסט...

ואז תדבר

יש'ך עוד

דרך אגב לא ידעתי שיש כל כך הרבה אנשים בפורום
ואני ממש ממש לא צוחק (כמו בדר"כ)

(עוזי כהן ז"ל שם , שם)

שאני צירפתי אותך. גם אתה צירפת אותי? לא זכור לי...

את אצלי ברשימה
זה עובד דו כיווני

לפחות מישהו רוצה להיות חבר שלי!

היידי בת ההרים
איזה שיר

אין סיכוי....

אז כנראה שלא
כנראה גויה - ה' ירחם

קראתי חוברת ברסלב בשבת על הדלקת נרות...(כן תראו מה קורה כשמשעמם.....)
וכל פעם רשום רחמנא לישזבן
אין לי מושג מזה אומר אבל המושג משעשע

רחמנא = ה'

סתם משחק אותה לא דוס
בשורש נשמתך אתה עילוי

נשארתי לא רציני ולא דוס

שלילה והיפוך (לשירה שעשתה פסיכו לאחרונה)

דוסיות זה לא משהו שעובר..
נדבקת נשארת..

רק צריך לחזור בתשובה בדרכו של הרב זצ"ל
לחזור למקום הבריא והנכון לאדם...

לחזור בתשובה בדרכו של הרב זצ"ל?

שונה מהתשובה שאנחנו מכירים..לפחות שאני הכרתי..

לחזור בתשובה בעיניו זה לא לשוב מחטא וכדומה..

בעקבות כך אתה יכול למצוא דברים שאתה לא מבין איך הוא הגיע אליהם בכלל..
כמו זה שבעיניו אדם שחוזר בשאלה בעקבות חוסר שמחה במקום ששהה בו הוא קורא לו חוזר בתשובה גמור.

סומכת עלייך שלמדת כבר אורות התשובה..ואתה יודע יותר ממני

למה לחזור בתשובה דווקא בדרכו של הרב?

משגעות אותי התבטאויות כאלו

כאן זה לא לשוב מחטא אלא לשוב למקום בריא

היא לחזור אל ה', לחזור למקום בריא.

אמש היה רחוק והיום הוא קרוב ואהוב

השאלה מהיכן חוזרים

אבל זה ממש מפריע לי.

אפשר לכתוב שצריך וכדאי לחזור בתשובה, אבל כשמוסיפים אח"כ "דרכו של הרב זצ"ל" זה אומר ששאר הדרכים לחזור בתשובה אינן שוות לזו. זו הדרך האידיאלית ביותר.

מה זאת אומרת מהיכן חוזרים? תמיד חוזרים משתי סיבות - או תשובה מאהבה או תשובה מיראה. (ונכון, יש הרבה צורות שונות לשתיהן)
שתי התשובות מקובלות לחלוטין, אז למה להכניס לפה דווקא את תשובת הרב זצ"ל?

ברור שהתשובה שהוא מציג באורות התשובה היא נהדרת, אבל התמקדות מוגזמת ברב קוק משגעת את השכל לחלוטין.

כשאני עושה כועסים עלי
בסוף אני לא אמחול
ותצטרכו לבוא 3 פעמים עם 3 אנשים ..

כמובן בדרכו של הרב זצ"ל...

את דברי הרב שלי

אין ספק שלהרבה אנשים יש את הרב יותר נכון את הדרך שהם מתחברים אליה..
זה שאני בדרך הזאת זה לא פוסל דרך אחרת
זה אומר שעמית מתחברת הכי הרבה לדרך הזאת

למה לציין דווקא את דרכו?
כי תשובת הרב היא לא רגילה..(שוב צריך לקרוא בשביל להבין)
היא לא מדברת כלל על יראה ואהבה
אלא מהיכן חוזרים ממקום של חטא או ממקום שאני כרגע צריכה לחזור בתשובה ולא על חטאים שעשיתי אלא על התקדמות תמידית וחיבור עוד יותר גדול למקור האינסופי
הרבה אחרים לא יאמרו שזה חזרה בתשובה אלא התקדמות
ואילו הרב מדגיש שזוהי חזרה בתשובה
והלשוב מחטא זה עוד סוג אבל שולי..

התמקדות מוגזמת נראית *לך* משגעת את השכל
*לי* היא נראית שהיא מוסיפה חכמה עומק וחידוש שלא תמצא בהרבה מקומות אחרים...

(ובמחילה מכבוד קשלש) מדובר בכל זאת בנושא רציני

התמקדות בנושא/מחבר מסוים הייתה מאז ומעולם, אך בימינו היא כבר עברה כל גבול, לדעתי.

העניין הוא כזה - בכל תקופה בהיסטוריה של היהדות, היו אנשים קובעים לעצמם מה היא התורה המרכזית אותה הם לומדים, ובתורה זו היה עיקר עיסוקם.

בתחילת ימי חכמים, החל ממשה ועד לסיום דורות התנאים עיקר ההתמקדות הייתה בתורה שבכתב. כלומר התורה שבכתב היא "התורה" של דורות אלו, וממנה הם שואבים את עיקר המקורות לחידושיהם ולימודם. לכן הם מדייקים, הוגים ודורשים בצורות מסוימות מתוך התורה שבכתב, ומגיעים מתוך הדברים לכללים שונים, והלכות מרובות.
מכך יצאה התורה שבע"פ. ברור שכך הדבר צריך להיות - מתוך התורה שבכתב דורשים במידות בהן התורה נדרשת, את מה שיש ללמוד.

חלף דור התנאים והגיעו דורות האמוראים שהם כבר דורות נפרדים כמובן. האמוראים שמו לנגד עיניהם את דברי התנאים לעיקר! לא את דברי התורה שבכתב. האמוראים דורשים הרבה פחות את דברי התורה, והרבה הרבה יותר את דברי התנאים שקדמו להם. אין עוד התורה שבכתב עיקר התורה, אלא דברי התנאים הם הם עיקר התורה מעתה. משנת רבי היא העיקרית אך גם תוספתות של ר' חייא ור' אושעיה, וספרא וספרי וברייתות. כיון שכך הוא הדבר, הדיוקים נעשים מתוך דברי המשנה, ופחות מדברי התורה. כי תמיד "התורה" של הדור היא הדבר שמדייקים ממנו והוגים בו בעיקר.

חלף דור האמוראים והגיעו דורות הגאונים והראשונים שעיקר תורתם היא דברי הגמרא עצמה! כבר לא מדייקים מהמשנה, ופחות מתעסקים במשנה עצמה. אלא מתעסקים בדברי הגמרא! (יש גם כאלו שהתעסקו בעיקר בדברי הרי"ף) שוב - מדייקים מדברי הגמרא, לומדים בפלפול את דברי הגמרא! התורה שכבתב בכלל פחות מוזכרת בחיבורי הראשונים.

לאחר דורות הראשונים, הגיע עת האחרונים שעיקר תורתם היא כמובן דברי הראשונים! שוב, מדייקים, מבינים ועוסקים בחיבורי הראשונים בעיקר..

ובימינו לומדי הישיבה לומדים רבות את דברי האחרונים.

אלא שלא רק את זה לומדים. בכל מקום בו התחילה קבוצה חדשה סוג של "תורה" חדשה - הפכו חסידיה של אותה תורה, את דברי רבם, ל"תורה" החדשה. כך למשל, ספר "התניא" הוא התורה של החבדניקים, בעוד ספרי רבי נחמן הם התורה של חסידיו. הדבר גורם לזניחת יתר הדברים והתמקדות ב"תורה" הייחודית. כמובן, לא זונחים את התורה שבכתב, המשנה, הגמרא או הראשונים, אבל עיקר העיסוק הוא ב"תורה" החדשה. אחרי הכל, כמה חבדניקים בקיאים בש"ס? כמה ברסלבים בקיאים בו?)

ככלל - אם ישנו ספר חדש שבו מדייקים, מצוטטים בעקביות ומתעסקים בעיקר - הרי זה מעיד כאלף עדים, כי קבוצה חדשה נוצרה פה. דור חדש ששונה מהדורות שקדמו לו.

כן הדבר הוא עם תורת הרב זצ"ל - הולכי דרכו הפכו אותו למרכז. אין זה דבר רע מיסודו, אבל בעיניי לפחות זה מצב מנוון. אין זה שונה כבר בהרבה מהחבדניקים או מהברסלבים שתורתם היא בעצם תורת רבם. ומי יודע אם בעוד 50 שנה, אותם אנשי הרב קוק לא ימצאו עצמם בדיוק כמו החבדניקים של היום?

עכשיו, למה זה לא טוב, אם כך היה במשך כל הדורות? משתי סיבות -
א. בעבר ההתמקדות הייתה בעיקרה הלכתית, תוך ניסיון הבנה של מצוות בעיקר. ואילו היום ההתמקדות היא מאד נקודתית, בשאלות הנוגעות לדור זה או לדור אחר.
ב. כיון שיש היום הרבה קבוצות(!), התורה כבר הופכת לכמה תורות. בעוד בדורות התנאים למדו את התורה כולם, ובדורות האמוראים למדו כולם את דברי התנאים, היום כל אחד לומד את דברי רבו. מספיק להיווכח בזה באתר הזה ממש, כשיש פה ברסלבים שמצוטטים אך ורק את ר' נחמן (ואת הרב ארוש), חבדניקים שמחזיקים בתורתם, ואנשי הרב קוק שעיקר עיסוקם הוא ברב קוק.

גם בדורות התנאים הייתה מגמה זמנית כזו בה כל תלמיד למד רק את דברי רבו, זה היה ניוון! התורה נעשתה כשתי תורות בזמן בית הלל ובית שמאי, וכהרבה יותר תורות בזמנים יותר מאוחרים. לכן נקבע כי הפוסק הלכה מתוך משנה הרי הוא ממבלי העולם. עד שבא רבי ושינה את המציאות, וכלל את קבצי המשנה השונים לכלל משנה אחת מוגהת ומסודרת.

ומה אנחנו יוצרים היום? במקום למצוא תורה אחת אחידה ומתאימה לכולם, או לפחות תורה השומעת דיעות שונות ומכריעה פעם בכה ופעם בכה - נהיינו חסידים! כל אחד מוצא לעצמו רב, וצווח בלי הרף "עשה לך רב". התורה היום כבר מזמן הרבה יותר משתי תורות.

זהו, הייתי צריך לפרוק תסכול מצטבר. אבל הדברים נאמרו בכאב וברצינות.

בן אדם יושב וכותב הודעה מושקעת. חושב על איך לנסח ואיך להעביר את מה שהוא רוצה לומר, ולא בטוח שהצליח במשימה.

מסיים בן האדם ויושב ומחכה לתגובות, כי זה נושא חשוב לו, והוא השקיע בתגובה,
וכלום. יבש כמו הכינרת.

מתסכל

תהיה בטוח שאם הייתי חלק מהדיון הייתי מגיבה..

תהיה בטוח שאם הייתי חלק מהדיון הייתי מגיבה..

מצטערת הייתי חייבת לזוז עכשיו חזרתי ואני לא בפוקס בכלל..
מעדיפה לקרוא כשאהיה יותר עירנית וממש מקווה שזה יהיה היום

קבל הבטחתי להתייחסות זה רק ייקח קצת זמן...

דודי 25 יקר!

נראה שאכן השקעת הרבה בכתיבת התגובה...

אך ישנם שם קביעות שלך שהן לא נכונות!
בעז"ה אשתדל להתיחחס עניינית מאוחר יותר.

אבל לידיעתך, בכל הקבוצות, אותן ציינת, אולי מתעסקים עם ה"תורה" המיוחדת לאותה הקבוצה, אך לא מזניחים כלל את כל מה שקדם לאותה תורה, שהיא מבוססת עליו.

בחור רציני יודע ש"ס ופוסקים הרבה יותר לעומק מאחד שלא לומד גם את ה"תורה החדשה".

כנראה שאתה אישית לא נפגשת עם האנשים הנכונים...

כל פעם אני רואה שמישהו מצרף אותי לרשימה ואני מצרף אותו גם,אבל כשאני מחפש להגיע אליה בכרטיס אישי או משהו אני לא רואה אותה...?

אתה יכול לראות את החברים שלך, רק בתנאי שגם הם מחוברים.
אם הם לא, אז לא רואים אותם.

עד עכשיו לא כל כך הבנתי איך זה עובד, אז תמיד כשצירפו אותי התעלמתי. מה עשיתי בזה שהתעלמתי?

ולא אתה אותו כי התעלת ולא חסמת או אישרת

אבל להיות בטוח שאל את משה

אתה תראה אותם בשורה למטה

ואם הם לא פשוט תפתח את החלון שיחה אישית ובצד יש לך רשימה של כולם
תלחץ על החבר שאתה רוצה לראות את הכרטיס שלו ובצד שלו יש כרטיס אישי תלחץ על הכרטיס אישי ויפתח לך.

ובטח לא הבנת כלום...

ידעתי מתי להתחבר....

איפה יש לי חלון שיחה אישית?

שאתה מעוניין לשוחח איתו שיחה אישית
תלחץ על השם שלו ואז יפתח הכרטיס אישי ושמה מופיע מסר חדש או שיחה חדשה

תלחץ על שיחה חדשה בצד שמאל של השיחה יש רשימת חברים!

גוד לאק

יהיה לך מלבן מצד שמאל של הדף אתר למטה תלחץ עליו..

קראתי לך לא שמעת?

חשבתי שאפשר בלי לקרוא למישהו ספציפי לשיחה,לא משנה.

ולוקחת ממך -קשלש- את עיטור הקשלשים שניתן לך.

אם תעשה דברים מועילים תקבל בחזרה אולי.

או שמא נשאל חברה, קשלש, היכן היא?

מתפללת עליך
קשלש בן אמא קשלש...

מה עומד מאחורי ההצעה?

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

לגבי ילדים, יש מחקרים בנושא. לדוגמא: נתנו לכמה ילדים לצייר ציור, לחלק החמיאו שהציור מקסים ושהם "ממש ציירים", ולחלק החמיאו על דברים ספציפיים בציור: "אני רואה שהשתמשת בהרבה צבעים. עבדת ממש קשה על הציור הזה!". משהו בסגנון. אחר כך הציעו לילדים לנסות משימת ציור מסובכת יותר. הילדים שהחמיאו להם המחמאה מהסוג הראשון נטו יותר להימנע, לעומת הילדים מסגנון המחמאה השניה שיותר קידמו בברכה אתגר חדש. 

למה? לא יודעת מלא אור אהבה חמלה רק להיות לידו זה עוזר לי להיות טובה יותר ולראות מה חשוב באמת בחיים

הוא כמובן לא קשור לכאן

כל שאת החוויות הראשונות של החודשים הראשונים של תחילת הנישואים, הם יעברו בנעימים.  

חח אין עליך