על 1 ו2 ניתן לדון הרבה

ולכן אני לא נכנס לזה

אם זה בחור שאת דחית אותו ולא הוא אותך - 

אז לדעתי אל תציעי ישירות. עדיף באמצעות מישהו אחר שמכיר; ולא בשמך.

אלא כי לי אישית הוא לא מתאים.

עובדה שאני מציעה לו חברה שלי..

מצד שני - 

הבעיה היא שזה לא יעורר אצלו "מחדש". ואז אולי עלול גם להפריע במשהו בהתחלה של הניסיון הנוכחי.

אינני יודע. זו "סברא".

ע"ז אני חושבת שאנשים תמיד שמחים כשחושבים עליהם ומציעים, גם אם זו מישהי שדחתה אותם.

לענ"ד הכל עניין של איך נגמר הקשר- בכבוד או בכעס/ פגיעה.

לגיטימי שאם נפגשו אחרי מספר מועט שתציע בסמס.

[לא כ"כ מועט, אני חושבת על זה המון ומידי פעם מגיעה גם לידי מעשה..]

2. לא חושבת שאפשר. אני גם מאד חוששת, אבל אימצתי משהו שאמרו לי: התפקיד שלך זה להציע. התפקיד שלו/ה לברר אם זה מתאים. ודבר נוסף:

חברה שמחים שחושבים עליהם, גם אם בסוף לא ייצא מזה כלום, את סה"כ מנסה. (כותבת בתור אחת שיוצאת, כן? )

3. לדעתי עדיף לשאול בסמס אם הוא מעוניין לשמוע ופנוי, אם התשובה חיובית אז עדיף להמשיך בשיחה...

לגבי 1: שאלת השאלות...

אני הרבה פעמים מנסה לחשוב אם יהיה להם נחמד, אם הם יזרמו בשיחה, אם נראה לי שהם משדרים על אותו גל.. (כמובן שא"א לדעת מעולם!! אבל אני לפחות מנסה לחשוב..)

לחשוב על דברים שנראה לך שכל אחד מהם מחפש, ולראות אם יש התאמה.

בסה"כ הרבה פעמים זה רעיון שצץ בראש, והתפקיד שלנו הוא לא לחפור, אלא לחשוב אם באמת יש קשר והתאמה כלשהי ולא סתם הקרצנו, ואם כן, לנסות לגלגל את זה, זה תפקיד חשוב כ"כ!!

הצלחות!

1.- קווים כללים משותפים- ולשאול אותם מה הם מחפשים לפני שמציעים.

2. אני לא יודעת אם יש דרך

3.- לשלוח הודעה נחמדה, משו בנוסח ה- "שלום, חשבתי על מישי בשבילך, מעוניין לשמוע כרגע?" אלא אם כן,

זו סיטואציה שזה לא נעים-

ואז עדיף דרך צד שלישי..

למה נראה לך שזה מתאים? לחשוב על מה הוא/היא מחפשים, כן.. עדיף שזה יהיה תואם.

לשלוח SMS זה ממש סבבה..

הכי חשוב אל תתביישי/תתפדחי וכדו' גם אם הבחור תפוס או שסתם לא בא לו לצאת עם חברה שלך הוא מאוד יעריך את זה ואולי זה גם יגרום לו לשדך לך איזה חבר שלו.

תמיד כדאי לבדוק מה הבחור/ה מחפש מה אצלו עקרוני מה לא? לראות שהם מבחינה דתית בערך באותה רמה ובאותו כיוון וסמס זה סבבה

תודה רבה על כל העידוד והעצות המחכימות

אשתדל לעדכן- אם יהיו תוצאות משמחות..

בעזהי"ת.

1.צריך לחשוב על האם זה מתאים.על מה חתכתם, והאם יש באופציה החדשה את התכונות החסרות (פחות או יותר).

2. אני תמיד מזהירה מראש שקשה לי לראות התאמה באופן מוחלט, אז המדוייטים לוקחים את זה על אחריותם. שיבררו, שיבדקו מעבר למה שאני ממליצה.

3. נראלי סמס הכי טוב. "היי מה נשמע? חשבתי על מישהי בשבילך. רלוונטי?"

יישר כח!

האמת שגם חשבתי קודם על מה שאמרת (בקשר לתכונות החסרות..).

להזהיר מראש זה טוב כדי שלא יסתמכו עלי בעיניים עוורות ויעשו קצת בירורים בעצמם.

מצד שני, כן חשוב לי להראות טיפת התלהבות כדי שאם יחליטו להיפגש

יגיעו עם תקווה ורצון אמיתי

זה איזון דק שצריך לנסות להגיע אליו..

אם את החלטת להפסיק, חפשי מישהי דומה לך, אם הוא הליט אז מישהי שלא דומה...

סתאם... תנסי לחשוב מה לא התאים ולמצוא מישהי שעונה על הציפיות.

לדעתי אפשר לשלוח סמס שיש לך חברה אם הוא מעוניין לשמוע, ואז בטלפון תגידי שעבר הרבה זמן ובטח השתנה ואם רוצה להזכיר לך מה מחפש,

ואז תחשבי

ואז תציעי

ואז תבואי לחתונה...

בהצלחה!

נ.ב. אני חושב שאם כל אחד שנפרד יציע לפרוד הצעה או שניים זה יעזור לכולנו. 

אפילו בפגישה אחת אפשר לדעת על הבנאדם המון:

עיסוק נוכחי,רמה דתית,שאיפות לעתיד,סגנון,תכונות ועוד

קל וחומר אם היו יותר פגישות..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?