http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/studentfilms/1.2053262
מעניינת אותי דעתכם.
כצופה מהצד על עולם הישבות, היה לי מעניין!
ובכללי - סרט שעשוי טוב קולנועית!
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/studentfilms/1.2053262
מעניינת אותי דעתכם.
כצופה מהצד על עולם הישבות, היה לי מעניין!
ובכללי - סרט שעשוי טוב קולנועית!
יטבתהחבל על הזמן....
באמת מעניין איך זה נראה מהצד, ככה גם לומדים להעריך יותר.
מדהים.. אז ככה זה באמת?

מי מנחש באיזו ישיבה מדובר?
אריאל דל"תשימו לב.
רואים את זה חילונים.
איך הם מסתכלים על עולם הישיבות? שוב, לאחר השוויון בנטל- כבזבוז זמן ובזבוז כוח וישיבה במזגן ומי שלא מצליח- עוד יותר בזבוז...
כל הסרט בכלל היה באוירה כזו דכאונית, כזו שלילית. לא יודעת אם זה אומר בכלל משהו על עולם הישיבות.
וד"ל.
כנראה שלא
פייגליניזיתאבל לא ראיתי שזה משנה כל כך...
כך זה בישיבה?
תראה איך הם מציגים אותו 'אבוד', זה זוועה...אתה לא רואה את זה?
והסרט הזה הוא על בחור ישיבה שלא מוצא את עצמו..
מה הבעיה?
שמתעד התרחשות אמיתית לחלוטין, ועדיין הוא ייתן לצופים רושם מטעה.
אדם שנחשף לחברה מסויימת דרך סרט, עשוי לצייר את כל החברה בדמות מה שראה בסרט, למרות שהסרט משקף את מצבם של בודדים בחברה, או לא משקף כלל.
אני לא אומר שאין דרך לעשות סרט על מקרים מסויימים, באופן שלא יגרום לצופים לעשות את ההכללה, (למשל, יצירת הרושם שגיבורי העלילה חריגים בסביבתם).
וכאמור לא ראיתי את הסרט הנזכר, ואיני יודע האם הוא מתאר מצב שכיח יחסית, או מצב קיצוני, והאם הוא גורם לעשות הכללה מוטעית.
להיפך, אני חושב שזה מראה את הצד האמיתי והטהור שיש בישיבות.
איך הוא אמר את זה במשפט אחד? -"אתה רוצה לאכול? תאכל. אתה רוצה לישון?- אין בעיה, תישן.
אבל אם אתה לא זה ולא זה, תלמד. אחרת מה אתה עושה פה?"
ואלעד - היא צודקת שזה סרט להקרנה פנימית. ולא להוצאה חוץ מגזרית, בטח שלא באתר הארץ.
מה שכן? מקסים באמת!!
שמעתי עליו.
ברגע שהוא יצא - הר"מ של שיעור א' אצלנו הקרין אותו לשיעור א'. בחינת "דע את האויב".
יצא לי לראות את הסרט בערך עד החצי ואז זה הפסיק. אולי פעם אחרת אשלים.
ו"משבר" (במלעיל כמובן) זו מילה שכל שיעור א' מכיר היטב עד סוף זמן חורף. כמובן ברמות כאלו ואחרות, בסיטואציות כאלה ואחרות וכמובן שהכל משתנה מאדם לאדם.
גילוי נאות, אני מהמתנגדים (גם במלעיל) למושג "משבר".
או שאתה מתנגד לתופעה? כי התופעה קיימת וטבעית. אא"כ הפיתרון הוא להעיף את כל מי שבמשבר...
מושקע
כתר הרימון
פייגליניזיתהוא באמת משחק טוב.
בלי ללכת לסינמטק או לקולנוע אחר?
כלומר, באינטרנט, הכוונה.
יש לי את מספר הפלאפון של היוצר, אם בא לך
אני אישית לא כ"ה הבנתי מה הסרט מנסה להעביר
איזה מסר
איזה שדר
האם ביקורת או תמיכה
שזה כבר לא טוב לדעתי
אני אוהב סרטים ברורים.
וזה, בפשטות, לא כזה.
דבר ראשון שהכי הפריע לי
הישיבה מיוצגת של כ"בית חרושת לתורה"
אתה אמור ללמוד תורה ותו לא
אם אתה לא לומד, אז מה אתה עושה כאן?
לדעתי, זה פשוט לא נכון
ישיבה היא בראש ובראשונה מקום לשנות את האישיות שלך
לגרום לך להתקדמות ולצמיחה אישית
הלימוד תורה בד"כ הוא רק הדרך להגיע לזה
ולא המטרה
תורה זה לא עוד מקצוע!
אין מטרה לסיים הספק של שעות או כמות של תורה
ומי שעושה את זה
מפספס את ערכה של התורה.
דבר שני
לא כך מייצגים בחור במשבר
משבר לא נראה ככה
מה שהציגו שם דומה יותר לדכאון קליני
דבר שלישי
ראש הישיבה לא יכול להיות באמת הפתרון
הוא לא קוסם (אלא אם כן סוברים שלברכתו יש כוח לשנות מציאות, וזה לא מה שמתואר שם)
היציאה מהמשבר נעשת כמעט תמיד על ידי הבחור העצמו
על ידי לקחית עצמו בידיים
ומתוך שלא לשמה בא לשמה
ולא על ידי ניסים ונפלאות בטבע
בדומה לכל דבר אחר בחיים
נשווה למתמטיקה, למרות שברור לכולם שיש אלף אלפי הבדלות...
מי שלא מצליח במתמטיקה ובגלל זה או שלא
לא יקום בוקר אחד ופתאום הכל יך לו בקלות והכל יפה וטוב
בשביל לקנות דברים צריך לעמול
קל וחומר על תורה
ומתוך העמל על התורה קונים אותה
ואחרי שקונים אותה, אט אט באמת מבינים עד כמה היא טובה ומתוקה
זה לא קורה בנס או בקפיצת מדרגה
כי אם זה קורה כך, זה כנראה לא אמיתי
וצפוי להעלם בקלות ובמהירות כפי שהגיע
כמובן שלראש הישיבה יש הרבה נסיון, ותק וידע איך לפתור משברים של תלמידים
אבל לא כך, כמו שמיוצג בסרט, הוא עושה את זה.
ונסיים באיזה ד"ת קטן שקשור (שמעתי אותו באותו הקשר של הסרט, והוא מתאים בדיוק לזמן)
למה נסמכה פרשת מטות לפרשת מסעי?
הרי זה הפכים
מוט הוא קרש, הוא דומם, הוא ללא חיות וללא התקדמות
ומסע, זה דבר זז, מתקדם, מתחדש
אז איך זה קשור אחד לשני
אלא ללמד אותך שגם אם אתה חוש שאתה מוט, שאין לך חיות שאין לך התקדמות
שכולם מצליחים ורק אתה לא
שיצר הרע משגע אותך השכן והערב
שאתה לא מתאים לכאן (במקרה הנ"ל ישיבה)
אל תתייאש
בבוא היום גם בך יתגלה המסע
גם אתה תתעורר
גם אתה תצליח
עליך עליו רק לעזור למסע הזה לצאת מתוך
לגלות את התסיסה הפנימית
להצית את האש שתבעיר את לבך
ראשון: ישיבה היא אכן מקום שבו לומדים תורה. נכון שהמטרה היא גם לשנות את האישיות אבל הדרך היא ע"י לימוד אינטנסיבי של התורה. הלימוד הוא מטרה בפני עצמו.
שני: ראתי לא מעט בחורים במשבר שנראו בדיוק כך. יש כאלה שנראו אחרת, אבל זה לא סותר.
שלישי: מסכים. לצערי הפתרון הקסום שמוצג בסרט הוא מאוד אישי ונקודתי וממש לא בטוח שהוא יתאים לאנשים אחרים. חבל.
המסר הוא לא להתייאש. הוא פונה (לענ"ד) בעיקר לאנשים שחווים או יחוו משבר, ואומר להם - אתם לא לבד, יש פתרון...
ודווקא מפני שאני מכירה יותר מדי ביינישים "מוצלחים" ורציניים, ונוטה לחשוב בתמימות שכולם ככה.. סרט יפה.
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל