כי זה סוד.
ופה אני אנונימית.
הייתי פונה ללנ"ו. הם מבינים ומנוסים בעסק. אבל אין שם אפשרות "אנונימי".
ואין לי כוח לפתוח ניק חדש.
אם מפה לא תבוא הישועה אני באמת אפתח ניק חדש..אבל אני מאמינה שגם פה לא חסר עצות טובות.
בתמצות על רגל אחת-המצב הוא ככה:
אנחנו בקשר.
אני לא רוצה את הקשר הזה יותר.
נסחפתי אליו. רוצה לצאת.
לא מתאים לי לתקופה, למשפחה, לבנאדם עצמו, למצב הדתי, הרוחני, לא מתאים לי עכשיו בכלום.
הוא לא קולט.
הוא קצת מאוהב.
הכרנו.................דרך הערוץ..
הוא ממש עשה מעל ומעבר כשהסכים לוותר על פגישה ולהסתפק בסמסים וטלפון פעם בשבוע.
אבל גם את זה אני לא רוצה. ולא רוצה להיות רעה ולשבור לו את הלב.
אני לא מנוסה בזה. הוא גם לא מתאים לי בכלל.
מה אני עושה??
רוצה לסיים את זה. לתמיד.
(כבר סיימנו פעם אחת, והוא חזר אלי שוב על 4..) נמאס לי לרמוז וקצת להתחנן..
לא רוצה לספר על זה לאף אחד. אף אחד לא יודע.
לא מדמיינים שאני בקשר עם בן.
ממש נגד זה אצלנו במשפחה. (זה עוד עניין..אני לא רוצה לשקר יותר ולעשות דברים מאחורי הגב..
)
כמה זמן לקח לי להוריד אותו מרעיון של פגישה...פיייי...
בקיצור..מצב בקנטים.
די נואש אפילו הייתי אומרת.
עצות?...
נ.ב.
עכשיו קיבלתי סמס של לילה טוב מתוקה שלי.
באמת! ****, באמת שאני לא רוצה!
למה להתעקש? אני לא רוצה לסיים במריבה..
זה מצחיק מידי]אבל הגעתי למסקנה שלמרות שזה מממש בגבולי צניעות אדוקים והכל,עדיין,לא...ואם שברתי לו את הלב?בסדר,הוא יתגבר על זה..זה עדיף מאשר להרוס את החיים של שנינו..לא?
