לק"י

מה שכן- אני יכולה ממש להבין את הקושי שלך.

לק"י

וטוב שאתה פורק את זה באיזושהי צורה, כי זה באמת באמת קשה להתמודד עם זה!

(לא, יעוץ זה לא רק לאנשים שיש להם קושי ברמת חולי- כמו אחותך, זה גם לאנשים שקצת קשה להם בחיים...)

"אני אדם שמסוגל להכיל כאב עד גבול מסוים. אבל עד כאן!!!"

אני!!

אני!!

אני!!!

לא האחות, המשפחה, אבא, אמא , הבית, ההתמודדויות, הניסיונות,ה.....

עכשיו תורך לקבל יחס

באופן כללי-

משפחות שמטפלות בילד שהוא ר"ל חולה במחלה גופנית קשה- יש הרבה אירגונים שעוזרים למשפחה, לאחים, להורים, ששמים לב שהם צריכים לצאת לקצת חופש מעול הטיפול, שהם צריכים תשומת לב נפשית להתמודדות שלהם...

אצל משפחות של חולים במחלות נפשיות קשות- אין את המודעות הזו, אין את האירגונים שעוזרים ואת רשת התמיכה החברתית שכבר עוזרת- צריך לעשות את זה לבד..

קודם כל-

בלי להלחיץ אותך. חלה עלייך חובת דיווח!!!

(ואלה, למי אמורים לדווח? אבדוק את זה בהמשך...)

ושח"ו לא יהיה מאוחר מידי...

דבר שני- בת כמה היא? היא עברה אולי איזו טראומה לאחרונה? משבר כלשהו? 

צכדאי לראות מאיפה זה בא ואם יש איזה רקע...

אסור אסור אסור אסור לזלזל...

וגם לא לקחת הכל על הכתפיים! בשביל זה יש אנשי מקצוע.

ההורים שלכם מודעים לזה?

זה בטח מאד לא פשוט לחיות לצד אחות כזו. דורש הרבה כוחות נפשיים.

מצב לא פשוט תיארת.

מצידה- אולי לבדוק אם המענה אותו היא מקבלת אכן מספיק או יש צורך במסגרת יותר תומכת או טיפול נוסף

מצידך - קודם כל שתדע שאתה לא לבד וישנם עוד אחים כמוך המתמודדים [ ונכון שלאף אחד אין אחות בדיוק כמו שלך] אך יש תקוה ,רואים ב"ה אנשים שיוצאים ממצבם כאלו. זו לא אשמתך שהיא במצב הזה, אך מקוה שתמשיך לגייס כוחות להתמודד כמו שעשית עד עכשיו.

והאם גם הוריך שותפים להרגשה שלך? איך הם בקשר עם אחותך? איך אחיך?

לפעמים שווה ללכת לאיש מקצוע גם מצד המשפחה בשביל לקבל כלים ולהתייחס למצב בצורה הכי טובה שיש וכן לא להזניח למשקעים שאח"כ יצטרכו  טיפול.

ברכה והצלחה

ראשית תודעה: ה' לא שולח לך ניסיונות שלא תוכל לעמוד בהן.

שנית- תפילות, תהילים, קברי צדיקים וצדיקים חיים.

שלישית- הייתי מציע גם לך טיפול אם אתה נשבר לעיתים קרובות אך בינתיים אמליץ לך רק לדבר עם ער"ן 1201.

סליחה שהצעתי לך באמת.

 לפנות לער"ן זה לא אומר שגם לך יש בעיה, שגם אתה חולה.[זה הכל סטיגמות]

זה  יכול להקל  ולתת מקום לפרוק שלא יפרק אלא יתן מענה וכלים נכונים ובונים[מקוה]

ויש עוד עמותות שנותנות תמיכה ויעוץ למשפחות . אולי אתה לא שם , אבל טוב לדעת.

מקווה שיהיה יותר טוב בע"ה.

בשרות טובות.

בדרך כלל אנשים נבהלים מדכאון, ובורחים.
או מגיבים בהיסטריה.

אנשים כאלו צריכים תשומת לב, והרבה.
ואהבה. והקשבה.
 

ופשוט שתהיו שם בשבילה.
 

ואם ההתנהגות שלה בלתי נסבלת אז בהתייעצות עם אדם שמבין גם הרבה הרבה גבולות ברורים.

ה' ישלח בך כח,
וגם לה.
 

בשורות טובות בעז"ה

וזו עובדה. מציאות.

כמו שכבר אמרו כאן...

אמרתי לאבא שלי שאני מעדיף שהיא לא תגיע הביתה בכלל או שתגיע פעם ב....ואם היא תגיע אז שאני לא אהיה פה

היא בזמן האחרון אומרת לי "למה אתה לא מתקשר יותר..אני לא אחותך כבר"?

לא מאחל לאף אחד את זה

המון הצלחה!

כי אם לא כדאי לשקול את זה,יש תרופות טובות שמאזנות יחד עם טיפול פסיכולוגי,

לא אומר בהכרח שיש לה מחלת נפש לפעמים זה פשוט דיכאון עמוק.

אבל תבדקו אם אין לה מאניה דיפרסיה,

זה יכול להסביר את מצבי הרוח המשתנים והתקפי הזעם.

היא היתה אצל כל הרבנים\קברי צדיקים\מקובלים\בבות....ניו אייג'..ואטאבר

הלכה לעשרות פסיכיאטרים פסיכולוגים {מהמין הנשי בעיקר}

היא מטופלת אצל אדם שמתמחה בריפוי הנפש.....{או סוג של }

והיא כבר תקופה ארוכה...כדורים לוקחת.....היא גרה בדירת רווקות

והיא עדין במצבי רוח ,זה לא מאניה דפרסיה...{אוי ואבוי אם זה היה...}

אני בין מצב של לרחם לחלוטין או להיות לא אנושי ולקוות שהיא תיעלם לי מהחיים

על פני השטח בזמן האחרון ההתפצויות הם "בקטנה".....

זוועה!

לק"י

לדבר עם מישהו שיוכל לעזור לך, לא מחייב איש מקצוע, אלא מישהו מבחוץ עם מספיק רגישות ושכל.

זה באמת קשה המצב הזה!!

לכן הדיבור שלנו לא צריך להיות ממוקד על איך לעזור לה

עץ -הוא זה שבא לשאול ולבקש עיצה

והעיצה בשבילו- לקחת את עצמו לאדם שמבין- לתהליך עומק יותר מכתיבה בפורום

לתת לו-עצמו כלים להתמודד עם מה שהחיים מזמנים לו

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.