תשעת הימים זה התקופה הכי לא מתאימה לקטרג על עם ישראל.

להתגבר על ההלכה.

מצטער על הקטרוג, זה קטע יפה וממוקד מאוד,

ואם דרכו נחזור מעט בתשובה- דיינו.

"אמרו חכמים, מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, נסתלקה שכינה לשמים... כביכול אין שחוק לקדוש ברוך הוא ואין שמחה לפניו, עד שיבנה את ירושלים ויחזיר את ישראל לתוכה.." 
(בבלי, ברכות, ל"ב, ע"ב)

אבא!!
כל הפעמים שרציתי לגשת אליך..
לספר, להתפלל, להתרפק אצלך, לחוש את קרבתך, את אהבתך המנחמת.
לחוש רצויה, אהובה, שייכת, בלי גבולות ותנאים..
והתרחקתי - הורחקתי.

אין לנו בית! 
לא לך ולא לי!
אין לנו בית להרגיש בו שייכים וקרובים, אין לנו מקום לשמוח אחד בשני.
בגלל חומת הברזל הארורה שנפסקה בינינו..
והגעגוע - עמוק מיני ים.. לא נותן מנוח...
הגלים רק מרחיקים בינינו..

אתה יכול לראות זאת בעיניים של כולנו, יכול לקרוא גם בליבנו.. 
כל אחד בצערו הוא...
עייפים מציניות, עייפים מחיצי הביקורת, עייפים ממרדפים, מאבקים ואגו
מהצורך לעמוד בציפיות של העולם הזה
שבמרחק הזה ממך, ויחד עם העצב שלנו ושלך-
הוא קר ומנוכר לעיתים קרובות כל כך!!

רק מחכים, מצפים מייחלים - להניח ראש על כתף חמה, 
ולטבוע בתוך החיבוק האוהב והאינסופי שלך- שמקבל אותנו בכל מצב.

מהר אהוב..
אנחנו חסרים אותך כל כך!
חסרים את הקשר הזה שיפיח בנו חיים חדשים..
חסרים גם את המלכות שלך, את ההנהגה! 
כוספים אליך!!!

רצה בעמך ישראל, ולתפילתם שעה - והשב העבודה לדביר ביתך
ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון -
ותהי לרצון תמיד!!!! עבודת ישראל עמך!
ואתה ברחמיך הרבים - תחפוץ בנו!!!.....

חבק אותנו ואמור לצרותינו די! 
נחם, לטף את הפצעים, נשק אותנו..

האר פניך - ונוושעה כולנו..... גם אתה הרי גלית יחד איתנו..

בתשעת הימים זה באמת נורא גרוטססקי, אבל התופעה לא יחודית לתקופה הזו.

מסופר שבבית מדרשו של אחד האדמו"רים לבית רוזין, הייתה חבורת חסידים שעשו מעשה שובבות בתשעה באב. (אולי כדי להסיר מעצמם מעט את העצבות של היום) היה פתח בגג בית הכנסת ודרכו שילשלו חבל עם עניבה וכשנכנס מישהו למקום, משכו החסידים את החבל שתפס את הקרבן והעלהו לגג. וכשעבר שם הרבי הם לא שמו לב ומשכו והעלוהו לגג, אמר הרבי "ריבונו של עולם, אם לא מוצאת חן בעיניך ההתנהגות הזאת של בניך בתשעה באב, קח מאתנו את "החג הזה".

אי אפשר לפספס את כובדם של הימים הללו. באויר, באוירה יש משהו אחר. ה' ישמור- הרבה מדי תאונות, ועם ילדים- קטנטנים לרוב.

וכן- קשה מאד להתאבל. וזה לא מפני הקטנות שלנו- אלא מפני החסר הענק הזה שאין לנו מושג באמת איך למלא אותו. רק פותח בנו פתח או פוער בנו פצע עמוק להתגעגע. להתפלל, לבקש. לחזור להיות בקשר, ממש. להבין שכל דבר שכואב לנו, כל קושי שיש לנו בכלל ובפרט- מתחיל ונגמר בבית. בבית ה', בשכינה שרחקה מעלינו. ולגעת בכאב- הוא כל כך גדול שצריך הרבה אומץ ותפילה. ויש מי שמחכה לנו, ולא מוותר. ויודע- שאנחנו טובים. ויכולים להאיר את האור שיש בנו. והטוב הזה יתגלה ומתגלה, בעיקר ביננו לבין עצמנו, לבין חברנו בחן, בחסד וברחמים. אהבת חינם. כמו שהוא יתברך אוהב אותנו, אנו מוצאים חן בעיניו ותמיד יאהבנו- כך נמצא את החן שבכל אחד ואחד מאיתנו- בבית, בחוץ, כעם.

באהבת חינם- נבנהו מחדש, בעזרת ה'.

אבל יש בדברים שלו נק' של צדק

כמה שאמהות צריכות לשים לב לתזונה של הילדים שלהן-

תשעת הימים זה לא הזמן לחליפת מתכונים מיוחדים, ולא הזמן לאוכל קנוי במקום שניצל עוף-

זה הזמן לאכול  אוכל הכי פשוט שיש,  לא מעניין או מגוון- רק מזין

תשעת הימים זה אולי הזמן לעשות טלפונים לתכנן את החופש שאחרי-

אבל לעשות את זה בצנעה

"אבא עושה טלפונים של ביזנס בחדר עבודה הסגור"

העיקר זה האווירה שעושים- ולא מה עושים

ואימהות צריכות לגוון כי אחרת הילדים לא אוכלים. 

רק שבד"כ מתכונים מחלופת מתכונים כזאת זה אוכל של מבוגרים לא של ילדים.

(שזה אומר גם ללמוד אמונה לעומק וללמוד איך עובדים את ד' באמת)

אחרת מה הפלא שאנחנו עובדים על עצמנו...

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הוא ממש טוב. 

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי מתישהו למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

ותראה.