ידוע לך שהיא רוצה אותך?

אם התחלת ההתכתבות עם הבחורה מתוך תקווה שזה יתפתח למשהו, הייתה באופן "רשמי", כלומר, כשהמטרה ברורה לשני הצדדים  - בחינת אפשרות לקשר, אז אם היה מקובל שזו בדיקה לא מחייבת שאפשר לעשות עם כמה במקביל (כמו שפעם שאלתי לגבי אתרי היכרויות), הגיוני לומר לבחורה: "מצטער, כרגע החלטתי לבדוק משהו אחר, שיהיה בהצלחה."

אם זה היה רשמי, אך לא מקובל לבדוק במקביל עם  אחרות, אז ברור - אם עדיין בודקים עם אחת, לא מתחילים עם אחרת.

הבעיה היא במקרה שזה לא רשמי, ולכן אי אפשר להסביר לבחורה באופן גלוי ופשוט שמעוניינים להפסיק את ההתכתבות.

במקרה כזה העצה לדעתי היא, אם באמת נראה לך הקשר עם הבחורה שהתחלת להתכתב איתה - תנסה לקדם את זה באופן יותר ברור. למשל, פשוט להציע לה להפגש איתך (בעצמך או דרך צד שלישי).

אם אתה לא מעוניין בזה, וכן מעוניין להפגש עם הבחורה שהציעו לך -  תנסה להדעיך את ההתכתבות.

מראש נראה לי שכדאי מאוד להמנע ממצב כזה, אבל לא זה מה שיעזור לך עכשיו.

כדאי להיזהר מדברים כאלה.

בס.מ.ס אי אפשר לחכות זמן רב ש"זה יתפתח". זה לא מתאים לענין הזה. ויכול ליצור אוירה של אשליות ללא כל כיסוי. 

לענין הנוכחי: אם אתה מתכוין להיענות למי שהציעו לך - אז לדעתי אתה חייב להגיד לזו שהתכתבת איתה שאתה תפוס. וגם להפסיק. לכל היותר, אם לא ילך - תוכל אח"כ להגיד לה שלא הלך ושנראה לך מתאים להיפגש. ופעם הבאה - אם תהיה - לא "לסחוב" אותה בס.מ.סים..

מדובר על בת שמרכזת באיזה קייטנה ורציתי להתנדב שם, ובהתחלה הסמסים היו רק עיניניים, ולאט לאט (בסה"כ שבוע) נוספו לסמסים יותר סמיילים וכו'.

תכלס אני אפי' לא יודע איפה גרה ובת כמה בדיוק (יודע שעושה שרות לאומי) ואני לא רוצה לשאול בפרוש כי אם לא תרצה אז עוד כמה שבועות כשנפגש בקייטנה יהיה פאדיחה.

בינתיים אתמול הציעו לי מישהי, ואני מתלבט לגבי הראשונה מה לעשות?

לדעתי, תגרום לזה לדעוך מהר, ושכח מזה.

(כמובן רק דעתי, אך אני תומכת בה)

צריך להחליט מי מהן ברצונך להכיר כעת.

לכאורה, אם אין לך כל סיבה להכיר את זו שאתה מתכתב איתה, אז מניין לך בכלל שיש התאמה כלשהי.

אז תחליט - אם נראה לך להתענין בה מתוך "התכתבותכם" הקצרה, תדחה בינתיים את ההצעה השניה.

אם אתה חושב שאין בעצם סיבה, שהרי אינך יודע לגביה מאומה, וההצעה שהציעו לך היא על סמך מישהו שמכיר - אז אתה יכול בנימוס לכתוב לה, שבהיות שכרגע הציעו לך מישהי, נראה לך לא מתאים להתכתב מעבר למה שנצרך עניינית לקייטנה.

בכללי אני מעדיף להכיר דרך הצעה אבל כשאין אני מנסה להכיר בצורה עצמאית, כרדע אני עוד לא יודע על התאמה וגם עוד לא מסמסים דברים אישיים אבל אני רוצה להשאיר אופציות פתוחות כדי שאם לא ילך עם השנייה, כבר יש את הקליק הראשון.

חברה קצת רעיונות יצירתיים!

אתה חייב לא להתפזר עם שלל בנות ישראל.. 

ואם מחר יצעו עוד מישהי אחרת? 

מה תעשה אז?

אין לזה סוף.. צריך מיקוד!

דבר שני, תחשוב רגע עם מי בא לך יותר להיפגש? 

אם באלך עם רכזת הקיטנה, סבבה, לך על זה ושיהיה בהצלחה! (מקווה שהיא גם בעניין שלא תתאכזב)

אם באלך עם ההצעה החדשה, אז מעולה!

אני לא יודעת מה הייתה רמת ההתכתבות עם רכזת הקיטנה,

ועד כמה היא בונה עליך?

אם דיברתם ממש על עצמכם, ברמה אישית, אז יש עניין לרמוז לה שעכשיו לא רלוונטי. 

אבל אם סתם התכתבות נחמדת עם סמיילים בלי שום החלטה על קשר ביניכם-

ממש אין צורך, לא בטוח שמה שרץ לך בראש רץ גם לה.

בהצלחה!!  

ברור שאם אני בקשר עם מישהי אז זה מחייב, אבל עם הראשונה זה לא קשר אלא סתם התכתבות עם פוטנציאל,

אני מעדיף את השנייה שהצעה מסודרת אבל רוצה להשאיר אופצייה שאם לא ילך עם השניה אתחיל יותר ברצינות עם הראשונה. כרגע רמת ההתכתבות מאוד שטחית וסתם שלחנו כמה סמיילם אחד לשני.

אתה יכול לומר לה שלא שייך כרגע להמשיך להתכתב, כי הציעו לך מישהי, וזה לא נראה לך מתאים.

אם לא ילך - אז כשתגיע הקייטנה, תספר לה ש"לא הלך".. ותראה אם יש לך ענין להכיר אותה. מאד פשוט.

אתה לא מכיר אותה, סה"כ כמה אסאמסים.

יכול לצאת מזה משהו, אבל אתה בעצמך מעדיף הצעה מסודרת כי יש לה פוטנציאל יותר גדול.

יש לך כמה שבועות עד לקייטנה.

אתה לא חייב לסמס לה נון-סטופ כדי ליצור קשר. להפך, זה עלול רק להזיק (יצור דחיה, או לחילופין צפיה גדולה ומיותרת, או שסתם היא זורמת ולא חושבת ברצינות ואתה מבזבז עליה מחשבות)

הרבה יותר טוב ורציני לגשת אליה אחרי הקייטנה ולשאול לדעתה.

בזמן הזה, אתה יכול להיות פנוי לגמרי להכיר מישהי אחרת.

עד עוד כמה שבועות המצב יראה בהיר יותר.

אפילו התכתבות רצינית ועמוקה שבה מרגישים התאמה יכולה להטעות מאוד לפני שזה מגיע לידי פגישה. קל וחומר כשרק שלחתם כמה סמיילים! לדעתי לא כדאי להיאחז בזה כלל, לא כ"קליק" ראשוני כמו שכתבת באחת ההודעות למעלה, ולא כשום דבר אחר. זה לא אומר כמעט שום כלום. (גם ה"כמעט" שכתבתי הוא קצת מוגזם.)

אם תדעיך את ההתכתבות באופן טבעי וחכם (לא התעלמות פתאומית בהכרח), זה לא יאמר שבמקרה שבו תגיע לקייטנה ועודך פנוי, והבחורה תמצא חן בעיניך, והפרטים ייראו קשורים - לא תוכל לנסות את האופציה הזו.

כרגע לדעתי כדאי לשכוח מזה, ולהתרכז בהצעה הטובה שקיבלת.

אל תעוף מהר מדיי לגבי רכזת הקייטנה-

תראה אותה בקיטנה ואז תחליט אם כדאי להשאיר אותה כאופציה או לא.

וגם מי אמר שבאמת תצטרך עוד אופציה? תקווה לטוב ולכמה שפחות קשרים לפני החתונה! 

כל טוב!!!

בס"ד

תפסיק את ההתכתבויות בהודעות ותיפגש עם מי שהציעו לך.

אם זה לא ילך, ובזמן הקייטנה תראה שהרכזת באמת מה שאתה מחפש-אז תעשה את זה בצורה מסודרת.

צא מנקודת הנחה שאתה רואה את המצב הכולל, והיא לא, וזה עלול לפגוע בה

הקיטנה רק עוד כמה שבועות ואם אפסיק עכשיו לא תרצה להמשיך בקיטנה (על הצד שעכשיו מעונינת ולא סתם נהנתה לפלרטט עם מישו)

דבר ראשון, תכריע עם מי אתה מעדיף לצאת. אם עם המדריכה, דחה לעת עתה את ההצעה והצע למדריכה לצאת איתך.

אם אתה מעדיף את ההצעה, לא לגלות למדריכה על כך הוא בעייתי, כי אולי היא מפתחת ציפיות כלפיך. מצד שני, אם תודיע לה שאתה מצטער אבל כעת אתה תפוס, זה יהיה מאד מביך אם היא בכלל לא חשבה על הכיוון הזה לגביך. עצתי: תספר לה שהציעו לך מישהי ואתה עומד לצאת איתה, בהקשר אחר לגמרי. למשל, במענה לשאלה: "מה אתה עושה מחר" תוכל להשיב: "הציעו לי מישהי ואולי אצא איתה מחר". גם אם זה לא נכון קונקרטית, זוהי דרך אלגנטית להעביר את המידע בלי לגלות כלום על מחשבותיך לגביה.

אני ממליץ לך להוריד פרופיל עם המדריכה בזמן שאתה יוצא עם השניה. מתמקדים באחת, ונותנים הזדמנות אמיתית. אם תשמור על קשר עם המדריכה בינתיים, הדבר יפגום ביכולתך לתת הזדמנות אמיתית למוצעת.

והערה אחרונה: ההעדפה שלך להצעות על פני היכרויות אקראיות לא מובנת מאליה. בנות עם נתונים מתאימים יש הרבה. בנות שנוצר עמן כימיה - הרבה פחות. אם הנתונים של המדריכה מתאימים, ובנוסף יש אינדיקציות מאד טובות לגבי הכימיה, למה שלא תנסה אותה קודם?

בהצלחה!

.

תבחר את מה שהכי נראה לך.

וזה לא הוגן כלפי אף אחת.אל תשחק ברגשות.בהצלחה!!

ולכן אתייחס לזה בחומרה.

הדבר החשוב פה יותר, אפילו יותר מהקשר שאולי יתפתח לטוב- זה שלא חלילה להכניס את הבחורה למצב של ציפיה לקשר ללא כיסוי אמיתי לכך. זה לא מוסרי ולא הגון, מאכזב ברמות ואפילו יש בזה שקר. היא (גם בנים, אך בעיקר בנות) משקיעה את כוחותיה ומרצה למען קשר שהיא חושבת שיתקדם לטוב, בעוד שהצד השני בכלל לא נמצא באותו מקום ורחוק מזה. יש אומרים- ברור, לא כל קשר, כמה הודעות, כמה סמיילים וכבר אפשר לדמיין מעבר, ופה בדיוק הבעיה. כי מזה צריך להזהר מאד. קשר בין בנים לבנות במיוחד בשלב זה מלווה במתח הזה, ולכן לא להקל ראש בעניין. דיני נפשות, כבר אמרנו?? תחשוב טוב טוב לפני כל מילה, אמירה, הודעה וסמיילי. ומה שצריך לשמור כקשר טכני- שישאר כך. מעבר לזה- אם אתה מעוניין, תהיה מספיק ברור ואמיץ להציע, דרך צד שלישי או משהו, ולברר אם היא בכוון.

ולעניין- לענד"י ולפי הבנתי (קראתי כמה תגובות מעלי) תפנה ברצינות להצעה השניה. אתה לא באמת מכיר את הבחורה שאיתה ארגנת את הקייטנה, ולא בטוח שהיא בכוון. תוריד טון בקשר בינכם, שיהיה טכני, פחות סמיילים ושטויות, ותבדוק טוב את ההצעה השניה. זה לא יסתדר? יש לך הזדמנות להכיר נכון בקייטנה עצמה. אבל כרגע- תתמקד בקשר אחד- ההצעה היותר מסודרת עבורך, השניה.

בהצלחה!

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.