הן מאוד עשירות בפעילויות ודברים חווייתיים לילדים

אלא כסמל של מדינה

וממתי יש בדגל של אנגליה צלבים?

ם.

ובכל מרה לא חסר מדינות עם צלב על דגלם.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

מכיל את הצלב של דגל אנגליה. אולי לכן קוראים לו

union jack

שאלי את הרב של הקיטנה, אני חושב שזה בערך כמו הצלב של סימן הפלוס.

להסביר עלול להיות בעייתי, כי המקור לסמל על הדגל (של אנגליה לדוגמא) הוא דתי. רק להראות -  נראה לי הרבה פחות בעייתי, כי בימינו לא מתייחסים לזה כאלמנט בעל משמעות דתית. (כמובן, זו רק דעתי, ואולי באמת עדיף לשאול רב.)

לא הייתי מסביר לילדי גן שזה צלבים.

כי כשדיברנו על יפן למשל הם שאלו מה זה העיגול האדום,

או על ארה"ב אז למה יש הרבה כוכבים...

וזה מה שאת צריכה לומר להם- מה שבאמת רואים

תספרי להם על הצבעים- מה השיולב צבעים הזה מסמל בשביל האומה שלהם

וגם עם צלבים.

http://www.orot.ac.il/publications/oreshet/Pages/oreshet3-11.aspx#_ftn96

על כן יש מקום להקשות אפילו לדעה זאת המקילה, כיצד ניתן להניף דגלים רבים כגון אלה של אנגליה, שוויץ, אוסטרליה ודנמרק, המבוססים על סמל הצלב. אם אוסרים מנהג סתם שמא ביסוד המנהג היה סרך עבודה זרה,[96] קל וחומר שאסור כשידוע לנו בוודאות שהמקור של דגלי הצלב היו כסמל דתי של עבודה זרה ושל ה"מלאך" או ה"קדוש" שלהם שהאמינו שיצא אתם למלחמותיהם.[97] בעניין זה אסור אפילו אם אינו מתכוון להידמות להם, וקל חומר כשעניין הנפת דגל הוא אכן להידמות ואף להזדהות עם אותו גוי.

שספציפית לגבי המדינות הללו את מעדיפה להימנע מלדבר על הדגל?

קשה לי לחשוב על משהו מספיק מניח את הדעת לענות לילדים לגבי משמעות העיצוב של הדגל, בלי להיכנס לדברים שאת מעדיפה לא לדבר עליהם.

את לא מגזימה בכלל. יש איסור הלכתי להביט בעבודה זרה, ז"א הבטה בע"ז זה איסור מצד הדין ,ולא לפנים משורת הדין, ככה שיש לך סיבה מצויינת להימנע מלהביא לפניהם דגלי מדינו אלו. הרי נצרות זה ע"ז, וצלב -זה סמל הנצרות.

פעם הייתי צריכה ללמד באחת האולפנות מתוך ספר לימוד באנגלית שהיה בו סיפורים מהמיתולוגיה היוונית, ועל צלבנים (עם ציורים בהתאם). פתחתי באגרות קודש של הרבי מליובאוויץ, ויצא לי פעמיים בשני מקומות שונים בספר את אותו התוכן: שכל איש חינוך חייב לחנך על טהרת הקודש את ילדי ישראל. לא להכניס שום תכנים בעייתיים. עלי והצליחי!

אבל היא שאלה לגבי החינוך - והתשובה כנראה היתה שעדיף חינוך כשר ללא סמלי עבודה זרה גויים וכו'

שאגב הסמלים האלו קשורים באופן ישיר ל'קדושים' שלהם

מקור מענין לזה 

 http://www.orot.ac.il/publications/oreshet/Pages/oreshet3-11.aspx#_ftn96

הסיפור שהבאתי על האגרות קודש לא קשור להלכה שציינתי לפני כן.

תבדקי. קשה לי להאמין שתגלי שאסור.

ועדיף שאת תחשפי אותם לזה ותסבירי להם שזה עבודה זרה, מאשר שיחשפו לזה בהמשך בלי לדעת את זה...

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.