ובאופן כללי, נראה לי שלא אלא אם כן הם יתעקשו.

אולי דוד ודודה (ככה ההורים שלי קוראים לסבא וסבתא מהצד השני)

או בשמם הפרטי

נסגור את זה כבר בתחילת הדרך 

בגמרא אבא ואמא זה תואר כבוד לכל אדם. רק בימנו זה נחשב הורים.

אבא שלי קורא לסבא שלי, הרב, טוב לא כל אחד זוכה....

שהגיסות שלי יקראו להם בשמם הפרטי...

(בהתחלה הם קראו להם "אבא של X... )

אבל... למרות זאת לא היה ממש נעים להן לקרוא להורים שלי בשם הפרטי.

הבעיה נפתרה כמובן כשנולדו להם ילדים, ואז ההורים שלי הפכו ל "סבא וסבתא" .

שיקראו להם אבא ואמא.

יש לי גיס שלא מסתדר עם זה, וכל פעם מוצא התחמקות מעניינית אחרת.

פעם הוא רצה לומר משהו על משהו שהוא יעשה כשאמי תגיע הביתה, ויצא לו : "כשהמחשב הנייד השני יגיע הביתה.."

רק לוודא - יש לה מחשב נייד, שיגיע יחד איתה, או שזה היה כינוי לה עצמה?

אבל המניע היה מאד שקוף...

נראה לי מוזר לקרוא "אבא" ו"אמא", אבל לא התנסיתי...

גיסה אחת - אני לא מצליחה להיזכר בכלל איך היא קוראת להורים שלי, כנראה היא פשוט מצליחה להימנע מפניה כזו

גיסה שניה - נראה לי גם נמנעת, אבל זכורים לי מקרים בודדים של "אמא של ..." \ "אבא של ...". ממש בודדים.

כמובן שבנוכחות האחיינים זה יותר קל, כמו שציינו מעליי.

בעזהי"ת.

ב"ה יש לנו הורים, אני בחיים לא אקרא לאדם אחר מלבד ההורים שלי בשמות האלה!!

מסתדרים, אל תדאגו

מסתדרים

לק"י

הכי טוב לחכות שיוולדו נכדים, ואז זה כבר סבא וסבתא.

כי ככה נוח להם ולי..

בעייני.

גיסה אחת לא קוראת בכלל (אולי עכשיו סבא סבתא)

והגיסה השניה קוראת אמא-(שם המשפחה שלנו), כלומר- אמא בוקר! איפה לשים את זה?...

אני לא אוהבת את זה ופעם כבר עשיתי בדיקה מקיפה והבהרתי לכל היוגעים בדבר ששם פרטי זה אחלה לגמרי, אבל זה לא עזר...

כשחבר שלה הגיע לבית הוריה לראשונה וקרא להם אבא ואמא הם מאוד נבהלו וחשבו שהוא משוגע או משו.. 

זה היה מצחיק כשהיא סיפרה לי

אצלנו קוראים אמא , (טוב כך ההורים שלי לפחות)

אני מעדיפה שם פרטי

נו טוב,לא באמת הייתי קוראת להם ככה

זה מדי רשמי!

בקושי יודעת מה ההבדל בין גיס לחתן לחמות

כשאגיע לשם-אחליט!

ובינתיים,יש לי החלטות גורליות יותר...

אבא יש רק אחד ואמא יש רק אחת..

העניין הוא שיש בעיה לקרוא בשמם הפרטי. וצריך(או עדיף) לקרוא להם אבא/אמא.

אח שלי קורא כך לחמיו וחמותו.

זה נראה לי גם תלוי בחם והחמות. להורים שלי אין בעיה שיקראו להם בשם שלהם, וזה נראה לי היה מוזר להם אם גיסות/גיסים שלי היו קוראים להם אבא ואמא

אבל שאני מדבר איתו על הורים שלי אז זה: אמא אמרה.. או, אבא אמר.. ולא אמא שלי אמרה.. אבא שלי אמר.. הוא מבין שאני מדבר על הורים שלי ולא שלו  

אבל לסבתא שלי הוא קורא סבתא 

הלוואי שאכן אעמוד בזה

לקרוא להורים שלו 'אבא' ו'אמא'??? |פאניקה קלה|

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?