תשתדלי לא להיכנס לדיכאון, וכשבעלך חוזר מהעבודה או משהו כזה, תקפידי לעלות לישון כמה שעות טובות ושהוא יטפל בו, דבר שני לפעמים כואב להם הבטן או משהו אחר תנסי לבדוק אולי יש לו גזים , תקפידי שהוא יעשה גרפס כמו שצריך לפני השינה, במיוחד אם הוא אוכל כל כך טוב, מקלחת לפני השינה והחלפה גם יכולים לעזור לו לישון יותר טוב.

בהצלחה!!!

ובכל אופן רב הפעמים זה עובר אחרי כמה חודשים

יכול להיות שהוא ילד שרגיש לרעשים.

תינוק "נורמלי- אבל לפי הספרים" אמור לקום כל 3-4 שעות ולאכול. ואם זה ביום- אז גם לשחק קצת.  יכול להיות שכשהוא קם בלילה ואוכל, הוא עדיין עירני? אם כן, יכול להיות שהחלפת לו את הלילה ביום. והוא רוצה "זמן משחק".  זה לא משהו שהייתי מעודדת.

שמת לב שרשמתי הרבה "יכול להיות"? פשוט כי אף ילד לא דומה לילד אחר ומה שמתאים לאחד, לא מתאים למקרה אחר. במקןמך הייתי עירנית יותר לגבי הסדרים שלו-  כל כמה זמן מתעורר, האם קם בפתאומיות בגלל רעש או לבד,  האם הוא שבע בסיום הארוחה, האם את "מפעילה" אותו במהלך היום (בערך שעה בגיל הזה[שוב, לפי הספר] אחרי הארוחה), האם יש סדר יום וכו' וכו'

אני אישית מכורה ללוחשת לתינוקות, והיא סידרה לי את כ-ל בעיות השינה של הגדול, ובזכותה (וכמובן הרבה סייתא דשמיא) לקטן שלי לא היו כלל בעיות שינה. מאד מאד מאד ממליצה.

והאם זה מותר לפי ההלכה

המחברת נותנת עצות מעשיות ומצוינות לבעיות שעולות בגידול הילדים כמו בעיות שינה, בעיות אכילה וכו'

בשבילי עוד מהילד הראשון זה הסוד לשנת לילה טובה עם תינוק קטן.

החל מהקימה הראשונה שלו בלילה הוא ישן איתי במיטה. הוא ישן, אני ישנה וכולם שמחים (והוא כזה מתוק, איזה כיף לקום עם חיוכים על הבוקר).

וככה גם כשהוא קם לאכול זה כמעט לא מפריע לי.

ועוד דבר שיכול לעזור - נסי עיטוף תינוקות. ועם את נוהגת ללבוש מטפחות גדולות ודקות (כמו אלו של בית עין) אז את יכולה להשתמש במטפחת שלבשת במהלך היום לעטוף אותו בלילה, ולהרוויח כפול, גם עיטוף, גם ריח של אימא צמוד אליו.

בשינה עם תינוק צמוד אליך, זה מסוכן! קרו מקרים שפשוט בלי לשים לב ישנו עליו וחסמו לו את הנשימה וכו' ה' ישמור אז פשוט להיזהר, לא אומר לא לעשות בכלל אבל לשים לב.

עיטוף, ושינה לידי והלוחשת לתינוקות...

לא עובד

עם עיטוף הוא ישן כל לילה ועדיין מתעורר המון,(אבל אנסה את הקטע עם מטפחות שלי)

ובשינה לידי כל פעם שהוא מתעורר הוא רוצה רק לינוק אפילו שהוא סיים לאכול לפני שעה

ובודאות הוא לא רעב.. ואז אני עוד יותר מותשת.

הוא לא נראה לי מחליף את היום בלילה, כי בלילה הוא מאוד עייף, ואחרי שהוא מתעורר הוא נרדם מהר(עם בכי) אבל מתעורר שוב אחרי קצת זמן.

והלוחשת לתינוקות-ניסיתי הלילה פעם ראשונה את העצות שלה, ואיכשהו היה יותר גרוע..

הבנתי שהיא נפטרה, אבל אם היא הייתה בחיים, נראה אותה מתמודדת עם הגבר גבר שלי..זה היה אתגר עבורה, אין ספק

הוא סובל מגזים, אבל אני מנסה מלא דברים שעוזרים לו..ובלילה הוא  פשוט לא מוציא גרעפס..פשוט שעות ולא יוצא..

י אז בסוף אני מוותרת, אני בטוחה שכואבת לו הבטן, אבל לא נראה לי שזאת הסיבה העיקרית לחוסר שינה שלו..איך אפשר לדעת?

ומקלחת רני עושה לו לפני השינה תמיד, והחלפה-כל פעם שהוא קם בלילה

אצלי הרבה פעמים לא הייתי מצליחה שהוא יעשה גרפס, הייתי נותנת לבעלי הוא היה מניח אותו עליו ואז הוא היה עושה. (מוזר אבל זו האמת) וחוסר גרעפס יכול להפריע לו כל הלילה מניסיון.

תנסי כל מיני תנוחות כולל טפיחות על הגב.

אחרי שעם הגדולה היה לי ממש ככה, משעה 8 בערב היא היתה לא רגועה, סבלה מגזים, ואני כבר חשבתי שזאת גזירה ואין מה לעשות, פשוט לחכות שלושה חודשים שזה יעבור...

1. תנסי את שיטת הקסם של יוקטנה. כשמה כן היא, ממש קסם! עם הבן השני שלי: כל ערב בערך בשמונה בערב, כשראינו שהוא מתחיל להיות עצבני מגזים, לקחנו לכיור לעשות קקי, וזה עבד כמו קסם, אח"כ הוא ישן איזה 4-5 שעות רצוף, ואז קם כל שעתיים לינוק כרגיל. ככה עשינו במשך שבוע בערך, עד שראינו שהוא כבר מתרוקן לבד במהלך היום וכבר לא עצבני בערב, והולך לישון רגוע

2. אני דוקא מהמצדדות לישון עם התינוק במיטה, אבל אני רואה שכשהוא ישן איתי, הוא מתעורר לינוק כל שעה, ואני כל הלילה מסתובבת מצד לצד להניק וקמה סהרורית, אז החלטתי שהוא ישן במיטה שלו צמוד למיטה שלי, ואני לא מתעצלת ומתיישבת להניק, ולא בשכיבה... 

3. אם את אומרת שהוא קם לינוק כל שעתיים-שלוש אני חושבת שזה סביר ואין לך מה להתבאס מזה, בעז"ה זה ישתנה, אבל כרגע הוא עדיין קטן וכנראה צריך את זה.

אני לא מבינה את המושג 'מחליף את היום בלילה', לא יודעת, לי זה לא מסתדר.

התינוק בימים הראשונים שלו צריך אוכל לעיתים קרובות, ולרוב בשעות הערב מערכת העיכול והמערכת החיסונית נכנסות לפעולה וזה דורש הרבה אנרגיה ומשאבים מהגוף, אז קשה לו יותר בשעות הערב והלילה.

פשוט להוריד לו את הטיטול ולשים אותו מעל הכיור.?

אלא להמשיך ולהמשיך עד ההצלחה, וגם לאחריה.

כשהגדול שלי בגיל 10 חודשים לא היה מסכים לישון בלעדיי (וזה חירפן אותי וגם קצת את בעלי)  לקח לי שלושה ימים להרדים אותה במיטה שלו, ועוד שבוע עד שלא קם בכלל בלילה.

מלשים תינוק לישון במיטת תינוק

היו מקרים ל"ע ששמו תינוק לישון במיטה והוא פשוט מת! (מוות בעריסה)

והסיכוי לתינוק שישן עם ההורים למות בשנתו קטן יותר מתינוק שישן במיטה.

איפה בהתהוות שתביא את העלון בנוגע לשינה בטוחה עם התינוק?

כמסוכנת. חסרות לך הוכחות לכך?  

ואני דווקא ראיתי מחקר שנראה די רציני שהשווה בין תמותת תינוקות בשינה אצל תינוק שישנים במיטה משלהם, לאלו שישנים במיטה של ההורים שלהם. התוצאות היו באופן חד משמעי לטובת שינה עם ההורים.

קמה כל הזמן וגם הוא יונק מי שבא לו, ואגב ההנקה בלילה מסייעת מאוד לשמירה על כמות החלב, יותר טוב מאשר לקום עם גודש... תחפשי באינטרנט איך לישון באופן בטוח איתו

בס"ד

הוא עדיין רוצה לישון איתך במיטה

ולמה שיתרגל לישון במיטה שלו

אם לא הרגילו אותו לזה?

והחיים שלכם כזוג- מה קורה להם?!

אני לא מתחברת, יש כאלה שכן

והייתי מעיזה ואומרת שגם לא לרובן המוחלט.

מאד קשה להרגיל אח"כ את הילד לישון במיטה משלו, מניסיון אישי של 10 חודשים- היחסים בין ההורים (...) פוחתים. אני הרגשתי מאושרת למצוא את עצמי סוף סוף לבד במיטה, חזרה לפרטיות ולאניטמיות, וליכולת לישון באיזה תנוחה שאני רוצה, אחרי 10 חודשים שבהם הגדול שלנו ישן איתנו.

[את הבן השני כבר מגיל חודש הרגלתי לישון במיטה משלו, והייתי קמה בלילה כשהוא היה בוכה, מניקה, וחוזרת לישון לבד במיטתי- זה היה מאד קשה לקום באמצע הלילה ולהניק, אבל זה לדעתי היה שווה את זה, כשבגיל 4 חודשים הוא כבר ישן לילות שלמים (!!!) במיטה משלו] .

עם כאבי בטן וצריחות נוראיות במשך רוב היום

עזר לה- טיפות של גליכול(משהו הומאופטי שמוכרים בבתי מרקחת(לגיסתי עזר תכשיר אחר שאינני זוכרת את שמו)

גם נידנוד בידיים בתנוחה מסוימת שמצאתי אותה נוחה ומרגיעה(עם לחיצה עדינה על הבטן -כל פעם תנוחה אחרת- להזהר מטילטול!!!

והרבה פעמים לא עזר כלום...

חיפשתי אנשים שאני סומכת עליהם-אמא, בעל והאצלתי עליהם סמכות לשעה שעתיים. וכך צברתי לי אנרגיות

בהצלחה רבה!

תמיד הזכרתי לעצמי שזו תקופה וגם זה יעבור

אני מצטרפת לממליצות על שינה משותפת. גם אצלי זה בדרך כלל פותר את בעית הלילות הלבנים...

אגב, אני לא ראיתי אצל אף אחת שאח"כ היה קשה לה להתרגל לישון לבד. תמיד הייתה להן מיטה, לידינו, והן התרגלו ללכת לישון במיטה ובלילה מתישהוא לעבור אלינו.

אגב, אם קשה לך שהוא ישן איתך במיטה, אפשר לקחת מיטת תינוק, להוריד לה דופן אחת ולחבר בברגים למיטה שלך. עשיתי את זה עם הקטנה וזה פשוט תענוג. אני יכולה להתרווח לי כרצוני, וכשהיא מתעוררת אני לא צריכה לקום, רק מגלגלת אותה אלי, ואחרי ההנקה מגלגלת בחזרה...או נרדמת איתה, כמובן.

עוד רעיון, אם קשה לך להרדים אותו, נסי לשים אותו במנשא. זה ירדים אותו די מהר אם הוא עייף, ויחסוך לך את המתח סביב ההרדמה- את פשוט תסתובבי בבית ותעשי מה שאת צריכה והוא ירדם תוך כדי. לי לפחות, המנשא היה ועודנו הצלת נפשי העייפה...

ועוד דבר, לגבי שינה משותפת, יש נתון שלפיו דווקא במדינות שבהן כל התינוקות ישנים עם האמהות (יפן, אינדונזיה וכד'), כי זו התרבות, אחוז המקרים של מוות בעריסה הוא אפסי. אז ממש לא צריך להפחיד בנוגע לשינה משותפת.

אם זה משהו חד פעמי שעבר, רוב הסיכויים שזה בסדר.

זה השלב שבו את אמורה לדמם קצת כדימום השתרשות.

עד שבוע 8.

חוצמזה, שדימום קל שלא מצריך פד הוא לא מאיים מבחינה רפואית, אחרי שהגעתי למוקד בגלל כתם בתחתון הסבירו לי פעם הבאה לא לחזור אם אין דימום שמצריך פד.

אז גם אם הם קצת הפריזו ברור שזה לא נורא ולרב לרב מסתיים בטוב.

והיו לי דימומים בשבועות הראשונים של ההריון לסירוגין, כולל כמה קרישי דם קטנים..

תודה לה' לי ולעובר שלום😊

מאחלת לך הריון תקין ובריא, בידיים מלאות בעז"ה❤️

פעמיים. פעם אחת אחרי האיחור והייתי בטוחה שזה התחלה של מחזור. כשזה לא התגבר עשיתי למחרת בדיקה ויצא חיובי. ופעם אחת עוד לפני הדופק. ב"ה אחכ ראו דופק. כרגע שבוע 8 ב"ה.

אני אישית הייתי מחכה ליום שני.

גם לא חושבת שקריטי להיבדק.

היו לי הכתמות חומות באחד ההריונות והכל בסדר ב"ה.

מקווה שגם אצלך

לי היה דימום שכן הצריך פד ,בערך סביב האיחור וגם אחכ .  והרופא ממש זלזל , אמר שרואה המון כאלה. ואמר שלדעתו בשלב הזה גם ככה אין מה לעשות אז לא לבוא.  אני מבינה שיש עוד גישות כנראה אבל הוא מנהל מרפאה, די מומחה .

הסתיים ב"ה בידיים מלאות .

בשורות טובות

לא תמיד רואים דופק בשלב כזה.

וגם הכתם שהיה לך- ממש תואם בתיאור שלו לדימום השתרשות: בצבע, בכמות, בשבוע ההריון ובמשך שלו.

שיהיה המשך הריון בריא ורגוע. 

לא נותנים לכל אחד לקנות...

שצריך אישור מיוחד מתחת לגיל 55.

שכנעה אותי שלא כדאי לתת לילד הורמונים…

אוף, למישהי יש רעיון אחר? הילד (בן 10) פשוט לא נרדםםם. גם בימים עם ריטלין וגם בימים בלעדיו

דוד שלי רופא ילדים בארהב.

שם זה חוקי מגיל שנה או שנתיים...

שניםםםםם שאני מכירה ילדים שלוקחים וזה עוזר להם.

יש מלטונין ממקור טבעי. שזה יותר טוב.

יש בבתי טבע וכאלה.

לשים לב לקנות מינון מותאם לילדים.

אפשר לנסות דברים טבעיים אבל

לזכור שגם חוסר שינה אצל ילדים יש לו השפעה שלילית לטווח ארוך.

אני מחזיקה בבית ונותנת לילדים בהתחלות של שגרה כדי להתאפס מחופש חגים וכו.

הרבה פעמים אחרי כמה ימים של שינה טובה הגוף מסתנכרן ולא צריך להמשיך לקחת...

https://il.iherb.com/

אצל הגדול שלי הטיטולים של לייף היו הכי טובים.

וגם לכוון את הפין כלפי מטה בהחתלה.

אם שמים תה ממש יש בזה חומר משתן, לא יודעת כמה משמעותי.

יש שיטה כזו לשים חיתול על חיתול, כשבחיתול התחתון עושים חתך.

אבל האמת שהייתי מנסה לפני זה אפילו לעלות למידה 6, ולהקפיד לכוון את הפין כלפי מטה. 

נתנו לו תה רגיל/ צמחי כי היתה תקופה של שלשולים רציניים בבוקר וחשבנו אולי זה מהמטרנה..

מנסים בהדרגה בע"ה לעבור למים חמימים..

בתכל'ס אם לא מפריע לכם/לא מתעורר מדי להחליף לפני שאתם הולכים לישון זה הפתרון הכי הגיוני

הוא שותה הרבה במהלך היום?

אני מחליפה לו באמצע הלילה טיטול פעם אחת וזהו. אם את מחפשת פיתרון בלי לקום אז אין לי😅

עוקבת...

ומוצאת את עצמי בבעיה עכשיו כשלוקח לבגדים יותר זמן להתייבש מהכביסה.. כבר קניתי עוד חליפות אבל זה גרם לי פשוט להכניס לכביסה אחרי יותר זמן חחח.. צריכה לכבס לפני שהכל עומד להגמר

ככה לא ירטב ולא נצטרך לקום במיוחד להחליף הכל

תודה!!

בטיטול הראשון שאת שמה את עושה קרע קטן ישר, אורך 10 ס"מ בערך

ועל זה עוד טיטול 

ממש קשה לבוא בכזו חוויה.

י שאפשרות להמזין אתם כדי שתתראו בכל זאת?

אני מסתכלת על חמותי בבריאות ע ד 120 נשה

מאד אוהבת לארח

וגם אסור להביא כלום

התעייפה בשנה האחרונה ובלתי נמנע ששינוי יקרה בקרוב

)מחכה שייפול לה האסימון האמת כי עד כה הצעותיי נענו בשלילה(

אני גם כזאת כשמארחת, אסור להביא כלום ואני אוהבת לפנק את המתארחים.
הייתי גם רוצה להרגיש ככה פעם. 
אולי רק בית מלון ...חחח

אני בשלב אחר בחיים אבל עוד זוכרת שבקשו לבוא לסבתא שלי בלי להודיע הרבה מראש.

כי אחרת היא היתה מתכוננת ומתישה את עצמה.

זה מאמץ גדול לנסוע משפחתית לארוח קצר אבל אולי לפחות תצאו בטעם של עוד? כמו התקווה שלך בסוף...

זה באמת המון זמן…

כואב לקרוא אותך, מצד שני זה באמת קשה לארח משפחה גדולה. למה לא להפגש לאורך השנה לכמה שעות במקום שבת שלמה? למשל הדלקת נרות משותפת, ארוחה בסוכה, פיקניק בטבע בחול המועד פסח. גם אם גרים רחוק אפשר לנצל חופשים או להפגש באמצע הדרך.

אפשרות נוספת- להזמין אליכם לשבת.

אם אזמין במקום שבת את עצמנו להדלקת נרות, זה לא יעזור עדיין יש ילדים ובלאגן וצריך לבשל.
ואלינו לא יבואו.
רק בקיץ אם כבר, (אצל אף אח לא מתארחים, אנחנו לא חריגים בזה)

להזמין אותם אליכם זה לא אופציה?

גם סבא וסבתא שלי כבר מבוגרים מכדי לארח את הילדים הנשואים ופחות בקטע להתארח מלבד אצל הבת שגרה לידם ויכולים להגיע לסעודה ולחזור לבית.

מבאס בשביל האחים הצעירים של אמא שלי שפחות הרוויחו שנות אירוח🥲

אבל בתכלס זה מה יש והם קופצים אחת לכמה זמן לביקור אמצ"ש או שקופצים אליהם..

בסוף זה עצוב שלא מתראים כל כך הרבה זמן.

ממש מקווה בשבילכם שהם כן מארחים בשמחה, פשוט מעדיפים תדירות רחוקה 

תחושה ממש לא נעימה להתארח ככה..

אני חושבת שהכי משמעותי זה שני דברים - עזרה ושקט.

את אומרת שהגדולים כבר עוזרים, וזה המון. הייתי עושה להם שיחה קצרה ומשקפת להם שסבא וסבתא מבוגרים, ואת יודעת שהם תמיד עוזרים אז גם חשוב לך להודות ולהגיד שאת רואה ומעריכה, וגם לחזק אותם להתמיד כי באמת זה לא קל לארח.

אני לא חושבת שזה חייב להיות מבאס עבורם, תלוי באיזה טון הדברים נאמרים.

לגבי הקטנים בעיקר לדאוג שלא יעשו הרבה מדי רעש, שמשחקים יאספו וכו. אפשר גם למנות נגיד "משמרות" של שני מבוגרים כל פעם מביניכם ההורים והילדים הגדולים שידאגו למנן את הרעש, לפתור ריבים, לדאוג לבלגן וכו.

דבר שני יכול להיות שבאמת קשה להם לארח והכל, וזה לא אומר שהם לא אוהבים לארח אתכם. זה פשוט גם קשה, אבל לא בהכרח שזה הטעם היחיד שנשאר להם.

ודבר אחרון אם את מרגישה שזה ארוך להם מדי ובסוף השבת הם מחכים שתלכו - לדאוג לעשות ביקורים קצרים, לא שבתות. בחנוכה לדאוג לשריין יום להגיע אליהם, מדי פעם לקבוע ארוחת ערב מיוחדת או ביום שישי ארוך לנסוע במיוחד לבלות בוקר וללכת. וגם אפשר לבוא מדי פעם בהרכב חלקי, זה מקל משמעותית. אנחנו גם משפחה גדולה, לפעמים היינו מתחלקים נגיד - ילד גדול עם ילד קטן נוסעים לבקר, ואחרי כמה ימים עוד ילד גדול עם קטן. לפעמים ההורים עם הקטנים ובזמן אחר הגדולים באים עצמאית, או פעם אחת הורה אחד רק עם הבנים/רק עם הבנות. בגיל מסויים של סבא וסבתא ובגדלי משפחה מסוימים זה כבר באמת נהיה קשה, וביקורים קצרים מאד מקלים גם על האירוח עצמו, גם על ההכנות, וגם לא הופכים למועקה באמצע הענין.

אם חשוב לכם לבוא בהרכב מלא לשבת, אפשר גם למצוא דירה באזור לישון בה ולבוא רק לארוחות, ככה שיש להם גם מרחב פרטי בין לבין

סבא וסבתא זה הכי קרוב שיש אחרי הורים ואחים. אין שום סיבה להפגש רק פעם בשנה.

תרגישי בנוח, אתם לא איזה אורחים שהגיעו מהרחוב, זה סבא וסבתא ונכדים. ועוד הבאת איתך חצי מהשבת.

אם עושים לך פרצופים שאין כח בלאגן, זה עניין שלה עם עצמה. זה הנכדים שלה, זה הילד/ה שלה, זה מי שהיא הביאה לעולם. אל תנסי לרצות יותר מידי, זה מעייף ומביא לתסכול וכעס עליה. תביני שזה הסבתא וזה הנכדים ובחירה שלה בלבד אם להנות מהם או לסבול מהם ואם היא בחרה בסבל זה עניין שלה ובעיה שלה. 

הם גם שמחים מאוד לארח אתכם ולפגוש אתכם, וזה גם קשה להם. וזה לא סותר.

נגיד - לארגן בר מצווה לילד שלך זה כיף או קשה? ברור שזה קשה ומטריח, אבל זה גם משמח ומספק כי יש פה אירוע מרגש שאנחנו רוצים לחגוג אותו בצורה הראויה.

אז גם אירוח יכול להיות כך.

יכולה לומר לך על חמותי שכבר מזמן לא אירחה אותנו בשבת כי זה באמת כבר יותר מדי (היא קרובה לגיל 80), אבל היא כן מארחת אותנו לפעמים באמצע שבוע וטורחת המון לפני והרבה אחרי (והיא לא מרשה לנו לעשות כלום, בקושי שנאמר תודה היא מוכנה), וברור לנו שזה מתיש אותה מאוד (ולכן לא נעשה את זה הרבה, אלא נזמין אותם אלינו לזמנים קצרים), אבל היא גם נהנית מזה מאוד ומוכנה "להקריב" בשביל השמחה שלה לראות אותנו.

גם ההורים שלי - בשנים האחרונות כמעט לא הגענו אליהם בהרכב מלא לשבת (אף שהם צעירים יותר), ובכל זאת בשבת הקודמת הם אירחו את כל הילדים שלנו כדי שנוכל לצאת לנופש.

זה היה להם קל? לא כל כך... (הם הודו בזה במנות קצובות🤭) אבל בנוסף לזה שאחותי הקטנה והבת הבכורה שלנו התגייסו לגמרי לעזרה - הם פשוט החליטו לעשות את המאמץ כדי לעזור לנו וכדי ליהנות מהנכדים כמה שאפשר.

אני מתפללת שגם אנחנו נהיה מסוגלים לנהוג כמו ההורים שלנו, אף שאני יודעת שזה יהיה קשה.

כי באמת, עם כל הקושי, חשוב לנו לשמור על המשפחה שלנו וליהנות בחברתה...

אז לא כתבתי לך עצות פרקטיות, אבל אולי רק קצת שינוי בחשיבה...❤️

ההחלטה אם להזמין או לא היא שלהם

ואם הזמינו- אז אתם רצויים

וכן. את יכולה להקל ככל יכולתך

אבל אם הם לא נהנים מנכחותכם- זה לא בשליטתך

אני כן יכולה להגידהשמגיעהגיל שהכל קשה

קשה לארח

קשה להתארח

ובאופן כללי קשה להנות

זה גיל שמספיק לבוא אחהצ לשעה

לתת חיבוק, נשיקה

וללכת

(קודם לזה השלב של לבוא עם מגש פיצה לא. ערב ולהשאיר מסודר כשיוצאים... אבל כאמור- מגיעהשלב שגם זה לא)

ולכל הנל לא יעזור אם מדובר באופי "פולני"

שמותר שיהיה להם קשה

זה באמת קשה לארח,

קשה זה לא רע.

עדיף לעבוד קשה ולהרוויח מפגש וקשר

מאשר לנוח ולא להפגש.

כל עוד הם מציעים - זה טוב

גם בשבילם!

תשאירי להם את האחריות למנן את זה בשביל עצמם.

להתארח שבת שלמה

וגם אם מתארחים זה לא צריך להיות מושלם

אנחנו כבר הרבה שנים לא מתארחים שבתות

באים לביקור קצר בחופשות ומתראים באירועים

פגישות קצרות ולעניין

וגם הן לא הנאה צרופה 

זה באמת מאכזב. אין לי טיפים מעשיים. אני כן חושבת שכדאי לשים על השולחן את החלום - שיהיה כיף לארח אתכם, שיתגעגעו וירצו שתבואו כל הזמן.

וליד לשים את המציאות - ב"ה משפחה גדולה ומלאת שמחת חיים. שקשה לארח אותה.

ולהתאבל קצת על החלום ושברו, ולקבל את המציאות בהכרה והבנה שזה מה שהשם נתן לנו וזה הכי טוב לנו.

1. להביא מעילים וביגוד חם ולצאת לטיול משפחתי בשבת בצהריים אחרי הארוחה או לפניה... יתן להם ולכם ספייס ואפשרות להתאוורר

2. תיאום ציפיות לפני הילדים

כמה שיותר תדברי איתי מראש ייקל עלייך בזמן הביקור..

3. לשחרר קצת..

בסוף יש מה שביכולתך להשפיע ויש מה שלא

ובכל מקרה אי אפשר להיות מלאכים,

אז תעשי מה שביכולתך והשאר קצת לשחרר

אם תהיי בסבל ועל קוצים כל השבת זה גם מאודדדד מתיש נפשית, מאוד, וגם יוצר תוצאה הפוכה- יקשה עלייך לנהל את זה ולהעביר את השבת במקסימום רוגע וטוב...

4. תביאי לך פינוקים

זה סיטואציה מורכבת ותביאי לך מתדלקים שונים לזמנים שונים

אגב אפשר להביא גם מתדלקים לילדים ומתחלקים לסבא וסבתא/דודים..

אם זה פעם בשנה אז זה הוצאה חדפ והייתי משחררת ומוציאה סכום משמעותי העיקר לעשות מה שביכולתך כדי שיעבור בטוב...

ודבר אחרון- חיבוק גדול ובהצלחה!!!!

ככה יש את החוויה של שבת אצל סבא וסבתא

אבל הרבה יותר קל ועם צומי יותר ממוקד.

וגם אם יש לכם הזדמנות של שבת יותר מצומצמת, ש2-3 מהגדולים לא איתכם בשבת, אולי זה גם פחות כבד.

וגם, מצטרפת שמפגשים באמצע השבוע יכולים להיות מאוד משמעותיים.

חיבוק 🤍

זוכרת ששאלת על זה באה"ה

וצריך להעריך את המאמץ שהם מארחים בשביל הקשד, ולא לנסות שזה יבוא "טבעי"

יש גיל שכל מה שעושים בו זה לקטר..

זוכרת את סבתא שלי יושבת עם השכנות המבוגרות מתחת לבניין

וכל השיחה שלהם זה רק קיטורים על כל העולם..

אני חושבת שבמוצש הם מתבאסים שאתם הולכים מבחינת הקשר, ושמחים שטכנית יוקל להם, החיים מורכבים וזה בסדר.

להיות איתה❤️

האם זו תחושה שמוכרת לך בחיים? שלא באמת רוצים אותך אלא כדי לצאת ידי חובה/שהנוכחות שלך מעיקה או לא רצויה?

הרבה פעמים זה יושב על מקום כזה, ויש בזה גם נבואה שמגשימה את עצמה.

תחבקי את עצמך על ההרגשה הכואבת הזו.

ותתפללי שתרגישו את וילדייך אהובים רצויים ומקובלים❤️

תודה לכן, סליחה שלא הגבתי לכל אחת אישית
כתבתן דברים מעניינים ומעלים מחשבה
רק אומר שהסבא והסבתא לא כאלה זקנים...אחרת היינו יותר מבינים כנראה
ואין אפשרות אמצע שבוע וכדומה שהרבה מהממות פה הציעו, לא אפרט.
לקחתי לתשומת ליבי מה שמישהי כתבה שעם הגיל פחות מתלהבים, פחות מתרגשים. כנראה זו גם הנקודה, פחות מתרגשים ומתגעגעים בבואנו...
ואני מרגישה רצויה במקומות אחרים... שאלו פה.
תודה לכולן.
אנחנו נהנה בשבת מאוד, מה האחרים? לא יודעת.