קודם כל - חיבוק וירטואלי...

זו חוויה חדשה בשבילך, ההורמונים עוד משתוללים והכל על סף דמעות, וזה בסדר!!!

אם כואב לך, מכל סיבה שהיא - אל תהססי ותבקשי משכך כאבים, אני השתמשתי באופטלגין, כדורים או נוזלי, שהאחיות נתנו לי בלי בעיה. (גם כל משכך כאבים אחר אמור להועיל לך אם את רגישה לאופטלגין או מתנגדת לשימוש בו, וזה משפר את המצב וגם את מצב הרוח כשהכאבים פוחתים)

אם קיבלת מנות דם בלידה ואת מתעלפת - תחשבי שבביה"ח רוצים בטובתך כשמשאירים אותך להשגחה. זה פחות נעים להתעלף לבד בבית כשאת עם שני קטנטנים, ולהתלבט אם יש צורך לחזור לבית החולים. מלבד זאת כך גם הקטנצ'יק נמצא תחת עיניים מקצועיות פקוחות ואת נשארת קרובה אליו ולא צריכה לדלג בין הבית לביה"ח עם בקבוקים שאובים בשבילו.

שבת בבי"ח - צדדים חיוביים:

עוד יום של מנוחה, בלי אחריות על כביסה נקיון ואוכל בבית, פחות ביקורים כשאת מנסה להתאושש ולא בא לך לראות אף אחד חוץ מבעלך, זמן איכות שלך ושל בעלך יחד, לעכל, לתמוך...

אחרי שתצאי מבית החולים - כדאי אולי שתקחי יועצת הנקה באופן פרטי, להניק תאומים זה בוודאי משהו שמצריך תרגול ותמיכה, וחבל שתוותרי על זה בגלל יועצת הנקה לא נחמדה, זה חשוב לילדים. תזכרי שהם יונקים במרווחים קצרים כי תהליך ייצור החלב עדיין בהתהוות, וכל הנקה מעודדת ייצור של עוד חלב.

החלמה מהירה, בריאות טובה ושמחה לך, לבעלך ולילדים!

מאחלת לך החלמה מהירה בע"ה!! אני תמיד חושבת שאם היו/יהיו לי אי פעם תאומים- לא אעמוד בהנקות!!

אני מציעה לך לשלב תמ"ל או לשאוב, וכל פעם אחד יקבל בקבוק ואחד יינק, ובהאכלה הבאה להחליף, ככה מישהו אחר יכול לתת להם בקבוק , גודש- להפחית ע"י שאיבה או עלי כרוב. יקרה, בע"ה זה יעבור ואת תחזרי הביתה ומיום ליום זה יהיה קל יותר בע"ה!!

ותקחי יועצת אחרת!! יש כאלו מצליחות להניק תאומים לאורך זמן, אבל בתנאי שזה לא פוגע בבריאות הנפשית והגופנית שלך!! יש יועצות מסובסדות ע"י קופ"ח.

גודש זה נורמלי אחרי לידה, זה יסתדר בהמשך בע"ה.

נשמח לשמוע מה שלומך בע"ה כשתשתחררי!

לנסות להאכיל אותם גם מטרנה, אני בכל הלידות בימים הראשונים בבית החולים הייתי נותנת לאחיות להאכיל אותם כשהייתי חלשה, (ולי לא היו תאומים), וכשהתחזקתי המשכתי רק הנקה, לגודש יש כל מיני עצות כמו שכתבו לך. תשתדלי לנוח הרבה.

הרבה מזל טוב הרבה הצלחה וכל טוב .

אין לי עצות, רק להרגיע אותך שכל ההרגשות הנוראיות האלו הגיוניות ונורמליות לגמרי!

לא ילדתי תאומים, אבל הרגשתי בדיוק בדיוק כמו שאת מתארת, ואצלך זה תאומים אז בטח זה סיוט כפול...

גם אותנו השאירו בגלל בילירובין ולא היה לי נעים כבר לבכות בחדר הכ"כ לא פרטי של הבית חולים, אז נכנסתי לשירותים ובכיתי יותר משעה...ואז יצאתי, וכמובן המשכתי לבכות...

בקרוב, אולי עוד כמה שעות ואולי עוד כמה ימים, תרגישי הרבה יותר טוב, גם פיזית וגם נפשית! וההורמונים האלו שמשתוללים- כמו שהם גורמים לעצב ובכי וכאבים, ככה גם פתאום יכולה להתחלף לך ההרגשה, למרות שעכשיו נראה לך שאין סיכוי...

אולי תנסי בינתיים לקרוא/ לראות סרט/ שמישהו יקנה לך משהו טעים לאכול..וכמובן תקחי משככי כאבים (שהאמת לא מאוד עוזרים לכאבים הנוראיים בחזה ובכל הגוף..)

חיבוק גדול גדול!!רק תדעי שזה נורמלי ויעבור בקרוב בעזרת ה'!מזל טוב! 

שולחת לך כוחות, חיבוקים וחיזוקים מרחוק.

תשלבי תמ"ל, ויש מצב , לא לכתחילה כמובן, גם להפסיק אם קשה לך כל כך...

זה קשה עם תאומים..

אל תהרגי את עצמך ...

הנקה זה חשוב ובריא, וצריך להניק, כל עוד לא רע לאמא נפשית.

אם האמא סובלת, עייפה, עצבנית, כאובה וכו'...

זה לא לטובתם של התינוקות הקטנים. 

אם לאמא טוב עם זה ברור שכן,

או שאם סביר להניח שעוד מעט יהיה יותר טוב

אז לא לוותר...

אבל אם לא, אז לא בכל מחיר.

לי היה אסור להניק למרות שמאוד מאוד רציתי,

והתינוקת שלי, היום בת שנתיים, הייתה עם סימילאק מהלידה, 

היא בקושי הייתה חולה, על פחות מיד אחת, פשוטו כמשמעו, אפשר לספור את הפעמים שהיה לה משהו

מאז שהיא נולדה, כולל חום אחרי חיסון והצטננויות קלות של חורף. 

היא התפתחה מדהים, מגיל קטן מאוד ראינו שהיא חזקה פיזית,

היא תקשרה מגיל פיצפון, אמרה מילים ראשונות מוקדם מאוד מאוד,

והיא ממש ילדה זורחת ומלאת חיוניות ובריאות.

וראיתי ילדים שינקו והיו כל שבוע חולים.

ככה שזה לא אומר...

היום התמ"לים באיכות גבוהה הרבה יותר מפעם.

וברור שלהפסיק את ההנקה זה בדיעבד גמור... אבל זו אופציה אם זה ייטיב איתך.

תעשי מה שמרגיע אותך וטוב לך.

עוד מעט כשההורמונים ירגעו יהיה לך יותר טוב..

אני אחרי הלידה הייתי משוגעת לגמרי...

ואני אדם רגוע יחסית.

פלורויטל - יקר אבל מעולה, שבעלך יקנה בחנת טבע (צריך לשמור בקירור)

ממש מזדהה עם הכאבים והעייפות, גם אני הייתי ככה ובכיתי לבעלי שאני רוצה כבר הבייתה כי בבי"ח לא יכולתי לישון.

בסוף זה עובר.....

קחי משככי כאבים (נוזלי משפיע מהר יותר מכדורים, אבל לפחות זמן)

אני בעד הנקה, אבל אם את סובלת ולא מצליחה להירדם אז אפשר פעם פעמיים ביום תחליפים, ואם את צריכה תשאבי

דבר ראשון, ההורמונים האלה נורמלים אחרי הלידה.. (יום שלישי אחרי לידה? בד"כ אז הם מתפרצים..)

דבר שני- תבקשי עזרה!! את לא חייבת להניק אותם כל שעתיים וחצי! את יכולה לבקש שיאכילו אותם בתינוקיה.
(אני עמדתי על זה בתוקף גם כשהן "רוקנו" את התינוקיה מכל התינוקות.. הודעתי להם שאני לא מסוגלת להיות עם התינוק ולכן שידאגו לו.. והיה לי לילה שלם לישון..הגוף זקוק לזה!)

לגבי ההנקה- תחשבי עד כמה חשוב לך להניק, אם כן, תנסי להשיג יועצת הנקה נחמדה שתבוא לעזור לך (דרך הבי"ח או בפרטי), בנתיים תוכלי לשאוב לפעמים אם יש גודש.
אם את רוצה לייבש את החלב, שמים עלי כרוב על החזה.
בשביל להוריד מהגודש רק מרוקנים מעט כשכואב (וזה כואב ...)

ועזרה בשבילך- יש לך מי שיעזור? בעל, אחות, אמא? תבקשי פינוקים, תבקשי שעות שינה..

אענה לך מניסיוני, כאם לתאומים.

התאומים שלי נולדו בשבוע 34 והיו בפגייה, ולכן קיבלו בקבוקים בהתחלה, עד שידעו לינוק. כל הזמן שהיו בפגייה הם ינקו ושתו מבקבוק לסירוגין. כשעזבו את בית החולים - בתחילה רק ינקו, ובגיל חודשיים בערך התחלתי לשלב בקבוקי תמ"ל.

להניק תאומים זה קשה! המלצתי,  מלבד התייעצות עם יועצת הנקה טובה - לשלב בקבוקי תמ"ל. ולא משנה מה יגידו לך.

לגבי האשפוז - מבינה אותך. אני הייתי אחרי קיסרי, ולכן יותר זמן בביה"ח. אך דווקא שמחתי, כי כל יום שהייתי מאושפזת אומר שאני קרובה לקטנים שבפגייה, ולא צריכה לנסוע אליהם. (ב"ה, בסוף הם היו מאושפזים רק שבוע וחצי).

תרשי לעצמך להיות מצוברחת, להרגיש חוסר כוח וחולשה. אני מקווה שיש לך איפה לנוח לאחר שתחזרי מבית-החולים, ושיש מי שיהיה איתך ועם התאומים ויעזור לך בתקופה הקרובה, שאין מה לעשות - קשה.

שוב מזל טוב ונחת!

לא צריך ללדת תאומים כדי להתחבר להרגשה... זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול (לידה ראשונה לפני כמעט 8 שנים...)

מתחברת לכל העצות (יועצת הנקה, להיעזר בקרובים וכו') אבל צריך לקחת נשימה עמוקה ולדעת שאת בתחילתו של מסע של להפוך להורה. ההתחלה באמת קשה! ההורמונים, החולשה, חוסר השינה, מצבי הרוח, הכאבים. זה בעז"ה ישתפר, אבל לא מחר בבוקר. צריך להבין שכרגע זו המציאות, להתאזר בסבלנות עד שהגוף שלך מתחיל להתאזן ולהתחזק והמתוקים מתחילים להסתגל, ובינתיים ללכת על קטן - אני למשל למדתי בלידה השלישית שלי להתאפר בבי"ח, גם כשמרגישה בטטה, או למשל להזמין עיסוי לרגליים, לשים לעצמך מוזיקה שאת אוהבת (סוף סוף מותר...) שוב, גם כשממש 'נחס' לך ולא בא לך.

ולזכור שיום אחד תחזרי לעצמך. לשמחה, לנוחות עם הגוף. כולנו היינן שם...

מברכת אותך בהחלמה קלה - גוף ונפש ובסבלנות.

קבלת משימה כפולה ומכופלת

נראה לי ששווה להיות בהשגחה אם באמת אין לך כוח כמו שאת אומרת.

נסי לדבר בטלפון גם אם חברות אחרות וקרובי משפחה נוספים.

אולי אפשר לקבל כדורי ברזל אחרים שאת יודעת מההריון שיותר טובים לך.

אני השתחררתי פעם עם המוגובין נמוך מאוד- 7.6. צריך להקפיד על הברזל, ועל שתיה ואכילה מספיקים, כדי לעזור לפחות התעלפויות.

גם לא לעבור משכיבה לעמידה במהירות, אלא לשבת קודם עד שמרגישים בטוח

דבר נוסף עם את מרגישה שאין לך כוח תתישבי מיד גם אם זה באמצע המסדרון, שלא תיפלי.

לדעתי בטיפול בתאומים חייבים עזרה של הבעל, וגם של כל מי שיכול עוד לעזור

ולכן עדיף כמו שכתבו שילוב של בקבוקים.

לגבי ההנקה בהתחלה אין מספיק חלב, אז הם מוצצים המון, אח"כ כשיש יותר מדי, אולי קשה להם לתפוש, וכדאי להוציא קצת ביד

כדי שיהיה להם נוח לתפוש טוב. כדאי לתת מוצץ עם צריך להרגיע אותם, כדי שלא יהיה לך גודש.

תתיעצי עוד גם פה בפורום בשאלות ספציפיות, כולן ישמחו לעזור.

קבלת מתנה כפולה ואותו ה' שנתן לך אותן יהיה בעזרת ה' בעזרך!!

לא ילדתי תאומים אבל חלק ממה שאת מתארת עברתי בלידתי את

 בתי הראשונה, זה כואב גם למעלה וגם למטה וגם הצירים לכווץ את הרחם וגם

חולשה. הכל יחד גורם לעצבות עד בכי!!

טיפים:

* נסי לבקש שיתנו לך וונופר/ברזל דרך הווריד (אפילו שקבלת בלידה בקשי עוד) אחרת

לגמרי מרגישים לאחר מכן.

ובקשי להמשך וונופר גם לאחר צאתך מבית הרפואה בקופתהחולים לה את שייכת

(בבית רפואה מקבלים מנה אחת או שתיים לא יותר מזה וניתן לקבל עוד דרך הקופה).

* לי עזר מאוד לבקש מאחיות בחדר תינוקות שבלילה מ12:00 עד :00 8 בבוקר

להאכיל את התינוקת בתמ"ל. דבר שעזר לי לישון לילה שלם בשקט ולהתאושש

בבוקר למחרת ליום חדש נסי אולי גם כן.

* נסי כמו שכתבה אחת מעלי לקחת כדורים להפחתת כאב כמו אופתלגין (לי עזר במקרה

ספציפי אחר להרגיש אחרת לגמרי אחרי כדור כזה! היה זה אקמול...) מקווה שלא יזיק אם תנסי זאת!!

* בקשי כל הזמן שישלחו לך את הילדים ולא שאת תצטרכי לקום ולקחתם וגם כדי להחזיר בקשי מן הסייעת או אחות להחזיר וקומי מהמיטה רק לשירותים וכו' דבר שגם יאושש אותך קצת.

מאחלת לך מכל הלב שהרגשתך תתשתפר ותרגישי הרבה יותר טוב מאז שכתבת וגם אח"כ

רפואה שלימה ומהירה! ובמהרה תראי גם את הנחת הזורח משתי תאומים מדהימים!!

מבחוץ ולא מדריכת הנקה כמו שבד"כ יש בבי"ח. זה יכול לשפר את ההרגשה שלך וגם את ההנקה בטוח! (אשמח להמליץ לך אם את באיזור המרכז)

עוד דבר שאני ממליצה שמישהו תמיד יהיה איתך-בעלך, אמא, אחות, גיסה ואפילו מישהי בתשלום (דולה פוסט-פארטום/בחורה צעירה) כדי שלא תרגישי את הלבד הכל כך טבעי ומוכר הזה אחרי לידה ושיעזרו לך עם כל התזוזות מכאן ולשם.

בהצלחה וחיבוק גדול

משחה שאפשר לקנות בבית מרקחת בלי מרשם.

היא עוזרת מאוד, וגם די במהירות.

(צריך להיזהר לא לשים אותה בתדירות גבוהה מידי כי היא עם סטרואידים, אם אני זוכרת נכון)

ותבקשי מרשם בפניה לרופא, לטבע קוטן או משהו מקביל, חבל סתם להמשיך לסבול

אם ירד לה דם כדאי ללכת לרופא שירשום משחה טיפולית.

סתם כך כשאדום מאד ממליצה בחום על אינוטיול. הוא לא לשימוש קבוע.

וכמובן, להפסיק להשתמש במגבונים, לשטוף במים ולנגב בעדינות, ולהשאיר ללא חיתול/עם חיתול פתוח כמה שאפשר. 

1. לקבוע תור לרופא.
2. להוריד לה טיטול ולתת לה להיות על מזרן פעילות או משהו, כשמתחתיה יש מגן כלשהו אם תעשה...וכשיש שמש עדינה של שעות בוקר שתהייה שם ללא טיטול לדקות ספורות- מאוד מקל.
3. עצה הזויה ממש אבל ראיתי על ילדיי שעוזרת (מה שכן לא יודעת אם במצב כמו שתיארת) כשיש בטיטול פיפי בלבד. לא להחליף ישר, הפיפי ממש מוריד רמת אדמומיות, הוא מחטא כזה, לא יודעת מה עושה בדיוק אבל ממש מוריד את מצב האודם. (אבל שוב לא יודעת אם בכל מצב)
4. בכל החתלה לא לנגב במגבונים, אלא תחת ברז במים חמימים, לנקות בעדינות עם מעט סבון, ולגב בטפיחות קלות.

או קמח תפוחי אדמה

ולא להשתמש במגבונים עד שזה עובר, רק מים.

יוצאות לה שיניים? - אם כן, זה ממש יכול להיות בגלל זה.

אם לא- אולי להחליף חברה של טיטולים. יש תינוקות שרגישים לחברות מסוימות ולא יעזור כמה משחות תשימי כי הטיטול לא מותאם לעור שלהם. 

לשטוף אחרי כל יציאה במים ולא עם מגבונים

ולמרוח אינטיול., שאני לא זוכרת מאיזה גיל ניתן לשימוש. אבל זו משחת פלאים

רופא אצלי טעה והביא סטרואידים שלא עזרו

התיאטר נשמע מתאים לפטרייה ומטפלים באגיסטן בייבי עובר מהר

סגנון מדרחוב

שם לפעמים יש מציאות במחיר שפוי

זוכרת בתור ילדים אמא שלי הייתה נוסעת לבני ברק עוברת חנות חנות

להזמין בארץ באתר באמת יצא לך יקר לשלוש בנות

לק"י

אלא אם כן, את רוצה ממש נפוח.

אולי מידה 4 או 6 תתאים לבת השלוש.

יש להם גם שמלות לבנות

לא רואה שיש באתר אבל בחנויות באזורים דתיים

וקיווי כמו שכתבו

פעם היה להם גם אתר. עכשיו לא מצאתי.

כולל פספוסי לילה בכל לילה החל מפרוץ 7 אוקטובר.
לא עזר כלום, בהתייעצות עם פסיכולוגית, עשינו לה עיבוד חוויה למה שקרה באותו יום, ממש שיחזרנו את האזעקות, ומה היה ומה הרגישה וכו וכו
לחישות לילה
וב"ה עבר לה.
גם הייתה אז בגיל 5...

אחרי שדיברתם איתה על זה הכוונה.

הבעיה שאני חושבת שזה התחיל מהפחד ממפלצות אבל עכשיו זה כבר סתם ככה, גם באמצע היום וכשיש אור

אם יש משהו שמפריע וכו.

או שהוא אומר שהכל סבבה והוא פשוט לא מרגיש שצריך, או שהוא מתחיל להמציא תשובות לא קשורות על אירועים נקודתיים שעיצבנו אותו.

לגבי אי הנעימות בפספוסים נראה לי שירינו לעצמנו ברגל, מרוב שרצינו שלא ירגיש רע עם הפספוסים בלילות אמרנו לו שזה קורה ולא נורא אז מבחינתו פספוסים זה פשוט סבבה. הוא רק צריך להתנקות ולהחליף בגדים וזה לא מטריד אותו בכלללל

אז הוא יכול להגיד בנחת כזה "בסדר אם אני אפספס אני אחליף" 

 להסביר לדוגמה על כמויות כביסות, על הקטע החברתי (זה קורה לו בגן באמת או רק בבית?) וכאלה, וממש לסכם שמדי פעם הוא הולך בצורה יזומה גם אם לא מרגיש כשצריך.

אפשר גם לעשות מבצע מדבקות או משהו בסגנון שיעודד אותו ללכת.

לרץא שמעתי על זה בכל אופן. אברר.

ניסינו להסביר ולדבר, זה פשוט נגמר במשיכת כתף עם "לא רוצה"..

בעבר כשתמרצנו עם מדבקות הוא פשוט עשה דברים כל הזמן בלי צורך רק כדי לקבל את המדבקות ולא בא לי שילך לשירותים 3 פעמים בדקה.. מתלבטת אם זה עדיף

מפי אלה ששמרו עליה (לא אני🙈) -

וכנראה שהיא פשוט עייפה...

אז טוב, ניתן לה לישון, ונקווה שמחר היא תלך... (בתקווה שהשגרה הנחמדת תימשך עוד קצת)

ביום חמישי הגדולה לא הלכה ללימודים, כי לא לומדים באיסרו חג.

ביום שישי הקטנה היתה בבית, כי אין משפחתון בשישי.

בראשון דווקא כולם היו במוסדות,

אך היום השני נשאר בבית כי לא מרגיש טוב.

ואני

צריכה

שקט

ולבדדדדדד

שיהיו בריאים אמן.

לפחות אצלנו עכשיו כל החולים (האמיתיים והמדומים) ישנים, אז יש לי קצת שקט...

מקווה שגם אצלך❤️

כתיבה משעשעת.

מודה שאני מיציתי את ההשכמות. הבוקר בקושי קמתי...

ואחרי פרק זמן של עצבנות היא התאוששה ונהייתה עליזה ושמחה כרגיל.

עכשיו צופה בסרט עם אחיה, שגם התעורר משנת חוליו🙈 (אין לי כוח וגם אין טעם לקחת אותה למשפחתון)

מקווה שהלילה היא תישן טוב ומחר תלך...

פעמיים חום.ועוד כאבי בטן והקאות.

וכולה יומיים בקייטנה🙄

מגיל שלושה חודשים בערך כשממש חם אפשר להלביש אפילו קצר. לפני כן - שכבה אחת ארוכה.

אבל עכשיו באמת עדיין לרוב קריר...

חנות בגדי תינוקות - בזאר שטראוס.

הייתי מלבישה כמו את עצמי ארוך דק או קצר בהתאם לתחזית.

ואם היא הולכת למסגרת שיהיה לה איזה קפוצון איתה למקרה שיתקרר

לק"י

עדיין קריר אצלינו.

אם חם- אז שכבה אחת דקה או בגד גוף ארוך ודק ומעל עוד שכבה דקה.

כשיהיה ממש קיצי- נעבור לקצר.

אז אחד מהשכבות יהיה עבה יותר.

ובחוץ מוסיפה שמיכה אם קר או יש רוח..

כשממש חם אז קצר

כשחמים אז ארוך דק

וכשעדיין טיפה קריר אז 2 ארוך דק

אם השרוול קצר אז מכנס ארוך

אם המכנס קצר אז שרוול ארוך

אם שניהם קצר שזה נדיר, אז גרביים לפחות חח

לא מסוגלת כבר ילד אחרי ילד להלביש בקיץ ממש ממש קצר אפילו שחם, רואה אמהות שמלבישות קצרצר את התינוקות והם חופשי בדשא/בשטיח

ואני לא מסוגלת חח (אולי זה קשור למוצא שלנו מברית המועצות לוידעת)

בשל הידבקויות קשות , שהחמירו עם ניתוחים קיסרים עד כדי חוסר יכולת להרות טבעי ( מכער. כאלו שנותחו פי כמה ושום בעיה לר נוצרה כך שחושבת שההידבקויות היו שם תמיד(

מחזור קשה בנערות בפרט עד כדי כמעט התעלפות

לא עולה לי עוד משו

מה את מעלה ממך?

מעניין גם אני מביאה בטיפולים וחשבתי על זה גם אבל לא נראה לי שישנה משו אם אקבל את התווית או לא..אולי לנפש

וכאבים בזמן יחסים שנעלמו אחרי הלידות.

ממש לנפש 💗 לדעת למה. 

חצוצרות חסןמןת היה לי הריון מחוץ לרחם עכב כך עד שכרתו אחת. וכן סבלתי מכאבי תופת ביחסי אידות כמה שנים טובות.כן זה מחלה שמחמירה כמו שכתבו, כן הצלחתי להאות טבעי בהתחלה ,אבל היה קושי מאוד בלידה ,והיום אני יכולה להרות רק עם ivf

חיבוק מבינהאותך מאוד

בעיקרון התסמין העיקרי של זה אמור להיות כאבי מחזור מאד מאד חזקים.

בפועל לי היה מחזורים נסבלים (עם אקמול).

אבל יש עוד תסמינים שלי היו.

כאבים ברצפת האגן. גם ביחסים, אבל לא רק. דלקות בדרכי השתן, כאבי עיכול, גזים, התכווצויות שרירים ברגליים, כאבי ראש, כאבי מחזור ללא מחזור, כאבי בטן, בחילות, ובטח שכחתי כמה דברים.

התגלגלתי אצל הרבה רופאים, ואובחנתי עם מעי רגיז, עד שהחלטתי לבדוק אנדו' על דעת עצמי, וגיליתי שאכן יש לי.

אבחון מתבצע אצל רופא מומחה לזה. יש רשימה באתר של "אנדומטריוזיס ישראל".

רופא נשים רגיל לא יודע לאבחן!!

ממליצה על ד''ר ורד אייזנברג. נחשבת למומחית מס' אחת בארץ לאבחון אנדו' באולט'. וגם מאד נחמדה.

למה צריך לדעת אם יש?

אם יש קשיים בפוריות - אז יודעים מה הבעיה ובמב צריך לטפל. וגם בלי קשר. אנדו'זה מחלה שכל הזמן מתפתחת וצריך להיות במעקב עליה. הנגעים שלה יכולים לנדוד בכל רחבי הגוף וממשיכים להתפתח בכל מחזור.

סף הכאב שלי מאוד גבוה וקשה לי לציינן את כאבי מחזור...

איפה היא מקבלת? דרך הקופה או פרטי? 

או דרך הקופה עם הפניה

אם יש לך ביטוח פרטי גם צריך הפניה - בשביל ההחזר

לפחות ככה זה במכבי 

היו לי כאבים מאוד מאוד חזקים במחזור , וכל מחזור גם בעיות בעיכול, אחרי החתונה קצת נרגע, כנראה בגלל הריונות וגלולות, אבל חזרו בעוצמה אחרי כמה שנים , נוסף לכאב לא הצלחתי להיכנס להריון, אבחנו לי ע"י אולטרסאונד ציסטות והידבקויות, הכאבים המשיכו מעבר למחזור, גם בביוץ, לפני ואחרי, ברמה שרוב הזמן סבלתי מכאבים בגלל אחת הציסטות שישבה על העצב , בשלב מסוים, כל מחזור גם עלה לי חום, כי היתה שם הידבקות שיצרה דלקת , עברתי ניתוח , הוציאו וסידרו הכל, לקחו חלק מהתאים הנודדים, עשו ביופסיה כדי לאשר שבאמת מדובר באנדו, אחרי הניתוח חשתי הקלה משמעותית, היום אני על גלולות כדי שהמצב לא יחמיר.

לשאלתך האחרונה- בטח קיבלת תשובה, אם כואב לי ממש , והגלולות יכולות למנוע את זה, חשוב לוודא שזה אנדו. וזה גם יכולה להיות אחת מהסיבות לעקרות, יש קושי להריון להתפתח בסביבה כזו. למרות שאני חייבת לציין, שלפני האבחנה והכאבים החדים שגררו ניתוח, נולדו לי ילדים באופן טבעי , אחרי זה , זה כבר סיפור אחר..

נראה לי שזה יהיה רלוונטי רק לזוגות עם מספיק מודעות לעשות ברור גנים מקיף לפני תכנון הריון, שזה לצערינו לא כמו גדולה של אנשים.

זה גן שמוצאים בבדיקות סקר גנטי רגילות של קופת החולים, או כחלק מבדיקות גנטיות פרטיות כמו אקסום גנטי וכו'?

לכמה ילדים המימון הזה תקף? שניים, כמו בטיפולי פוריות רגילים?

א. יש יותר ויותר מודעות לעשות בדיקות גנטיות לגן הזה ספציפית, בעבר הבדיקה לא הייתה בסל הבריאות, אחר כך הוסיפו לכל מי שיש את הגן הזה במשפחתו, אחר כך לכל האשכנזיות, ומזה כמה שנים שהבדיקה כלולה בסל לכל אדם.

ב. הגן הזה כ''כ אלים, שבדרך כלל משפחות עם הגן הזה יודעות על כך, או לכל הפחות יכולות לחשוד. עם כ-90% לפתח סרטן אצל נשים וכ-30% אצל גברים, קשה להסתיר את קיומו של הגן.

זה כמובן לא אומר שאין צורך להיבדק אם אין סרטן במשפחה.

ג. לכאורה המימון תקף לשני ילדים, אבל:

אם אשה לוקחת הורמונים, עוברת שאיבת ביציות, הפריית מבחנה, ואז מגלים למשל שיש 10 עוברים שלא נושאים את הגן - אז המדינה ''בלי כוונה'' כבר מימנה 10 עוברים.

אולי בהחזרה של השלישי (כלומר אחרי שתי לידות מוצלחות) יהיה צורך לשלם, אבל החזרה זה החלק הכי זול בתהליך. החלק היקר מאוד הוא הבדיקה הגנטית והשאיבה, ואת זה עושים לכל כמות של עוברים שמצליחים להפרות, באותו המחיר. כלומר לבדוק 20 עוברים עולה כמו בדיקת עובר אחד.

ואף אחד לא יגיד לאשה ''הצלחנו למצוא 10 עוברים בריאים אבל רק 2 על חשבון המדינה, אז תחזירי לנו 80% מהעלות''. אין דבר כזה.

בנוסף, אשה שכבר יש לה ילדים אבל בלי השיטה הזאת, יכולה להיות זכאית כל עוד לא הוכח שהילדים שלה אינם נושאים את הגן. אבל לגבי הפסקה האחרונה זה יותר טריקי ואולי לא יהיה אישור אוטומטי, אולי צריך להתווכח וכו'.

או שיש רמות סבסוד שונות?

רק אשכנזיות ואתיופיות זכאיות אוטומטית, השאר צריכות לקוות שהקופה תאשר.

חשוב לציין שמקרה של 10 עוברים בריאים הוא חריג ובגדול בגדר נס

אחרת נשים מתחילות את התהליך ומתאכזבות להגיע לעובר 1 או שניים. זה לא תהליך כזה קליל כמו שזה נשמע על אף שהוא חשוב ומציל חיים. 

והתהליך בהחלט לא פשוט בכלל, מורכב יותר מ ivf 'רגיל'. אבל כמובן חשוב מאוד אם יש צורך... 

ממש לא התכוונתי לתת תקווה שיהיו 10 עוברים אחרי סיבוב אחד,

התכוונתי רק לתת דוגמה בקשר לשאלה על עלות התהליך, ולהסביר שהבדיקה הגנטית תהיה בחינם לא משנה כמה עוברים טובים יהיו, כל עוד עדיין לא היו 2 לידות תקינות.

ממש סליחה אם לא הייתי מספיק ברור

אחרי שנולדו לנו ילדים

ולאף אחד ברוך ה' לא היה סרטן במשפחה קרובה נבדקתי רק בגלל שאני אשכנזייה וחברה המליצה לי

והנה יצאתי נשאית. האמת לקחתי מאוד קשה ...

ממש ממש ממליצה להיבדק לכל אחת גם ללא היסטוריה משפחתית

2 מחשבות שעלו לי:

1. האם זוגות רבים יהיו מעוניינים להשתמש באופציה הנ"ל? כי להכנס לטיפולי פוריות עבור זוג ללא בעיית פוריות נראה לי דורש אומץ והתגייסות מיוחדת. כמובן שאם הגן הפגום הוא מחלה שגורמת לנכות קשה כבר בעוברות ובתחילת החיים הרבה אנשים כן בוחרים במסלול הנ"ל אבל בסיטואציה הזו זו סוג של בחירה "אקסטרא"

2. במחשבה שנייה, אם אחוז גבוה מנשאי הגן אכן יבחרו להשתמש בתהליך אז תוך דור או שניים נוכל לראות ירידה חדה בתפוצה של הגן הנ''ל... אבל באמת זה דורש מהזוגות "לטעת חרובים"...

בכל מקרה ידיעה חשובה, תודה 

לא פיקניק בכלל, אבל קיים

מנגד גם PGD זה לא פיקניק. ב"ה שאני לא צריכה להתלבט על זה.

לא חושבת שזו בחירה קלה, זה מה שאני אומרת

לשלושת המוטציות השכיחות במוצאים אלה

ישנה בדיקה מורחבת אותה ניתן לבצע דרך הביטוח המשלים (לפחות במכבי) שהיא עולה כ 300₪ ומתאימה לכל המוצאים.

הבדיקה הזו בסל רק למי שחלתה בעצמה בסרטן השד או נמצאה מוטציה במשפחתה

לבדיקות גנטיות אחרות.

בבדיקות גנטיות להריון בודקים את 2 בני הזוג.

בבדיקות גנטיות אחרות יש נהלים אחרים.

אני כן מכירה שבודקים גם גברים אשכנזים למוטציות הנ"ל. אבל אין לי ניסיון שקשור בזה.

לא בודקים מוטציות ב BRCA

זה בדיקה אחרת שכל הנשים האשכנזיות והאתיופיות זכאיות להיבדק בה גם אם הן לא נשואות ולא מתעדות להביא עוד ילדים

תודה על ההבהרה!

)בעלי עשה את הבדיקה המורחבת)

או שאם האישה לא נשאית זה מספיק כדי לא להיביר לילדים?