קודם כל - חיבוק וירטואלי...

זו חוויה חדשה בשבילך, ההורמונים עוד משתוללים והכל על סף דמעות, וזה בסדר!!!

אם כואב לך, מכל סיבה שהיא - אל תהססי ותבקשי משכך כאבים, אני השתמשתי באופטלגין, כדורים או נוזלי, שהאחיות נתנו לי בלי בעיה. (גם כל משכך כאבים אחר אמור להועיל לך אם את רגישה לאופטלגין או מתנגדת לשימוש בו, וזה משפר את המצב וגם את מצב הרוח כשהכאבים פוחתים)

אם קיבלת מנות דם בלידה ואת מתעלפת - תחשבי שבביה"ח רוצים בטובתך כשמשאירים אותך להשגחה. זה פחות נעים להתעלף לבד בבית כשאת עם שני קטנטנים, ולהתלבט אם יש צורך לחזור לבית החולים. מלבד זאת כך גם הקטנצ'יק נמצא תחת עיניים מקצועיות פקוחות ואת נשארת קרובה אליו ולא צריכה לדלג בין הבית לביה"ח עם בקבוקים שאובים בשבילו.

שבת בבי"ח - צדדים חיוביים:

עוד יום של מנוחה, בלי אחריות על כביסה נקיון ואוכל בבית, פחות ביקורים כשאת מנסה להתאושש ולא בא לך לראות אף אחד חוץ מבעלך, זמן איכות שלך ושל בעלך יחד, לעכל, לתמוך...

אחרי שתצאי מבית החולים - כדאי אולי שתקחי יועצת הנקה באופן פרטי, להניק תאומים זה בוודאי משהו שמצריך תרגול ותמיכה, וחבל שתוותרי על זה בגלל יועצת הנקה לא נחמדה, זה חשוב לילדים. תזכרי שהם יונקים במרווחים קצרים כי תהליך ייצור החלב עדיין בהתהוות, וכל הנקה מעודדת ייצור של עוד חלב.

החלמה מהירה, בריאות טובה ושמחה לך, לבעלך ולילדים!

מאחלת לך החלמה מהירה בע"ה!! אני תמיד חושבת שאם היו/יהיו לי אי פעם תאומים- לא אעמוד בהנקות!!

אני מציעה לך לשלב תמ"ל או לשאוב, וכל פעם אחד יקבל בקבוק ואחד יינק, ובהאכלה הבאה להחליף, ככה מישהו אחר יכול לתת להם בקבוק , גודש- להפחית ע"י שאיבה או עלי כרוב. יקרה, בע"ה זה יעבור ואת תחזרי הביתה ומיום ליום זה יהיה קל יותר בע"ה!!

ותקחי יועצת אחרת!! יש כאלו מצליחות להניק תאומים לאורך זמן, אבל בתנאי שזה לא פוגע בבריאות הנפשית והגופנית שלך!! יש יועצות מסובסדות ע"י קופ"ח.

גודש זה נורמלי אחרי לידה, זה יסתדר בהמשך בע"ה.

נשמח לשמוע מה שלומך בע"ה כשתשתחררי!

לנסות להאכיל אותם גם מטרנה, אני בכל הלידות בימים הראשונים בבית החולים הייתי נותנת לאחיות להאכיל אותם כשהייתי חלשה, (ולי לא היו תאומים), וכשהתחזקתי המשכתי רק הנקה, לגודש יש כל מיני עצות כמו שכתבו לך. תשתדלי לנוח הרבה.

הרבה מזל טוב הרבה הצלחה וכל טוב .

אין לי עצות, רק להרגיע אותך שכל ההרגשות הנוראיות האלו הגיוניות ונורמליות לגמרי!

לא ילדתי תאומים, אבל הרגשתי בדיוק בדיוק כמו שאת מתארת, ואצלך זה תאומים אז בטח זה סיוט כפול...

גם אותנו השאירו בגלל בילירובין ולא היה לי נעים כבר לבכות בחדר הכ"כ לא פרטי של הבית חולים, אז נכנסתי לשירותים ובכיתי יותר משעה...ואז יצאתי, וכמובן המשכתי לבכות...

בקרוב, אולי עוד כמה שעות ואולי עוד כמה ימים, תרגישי הרבה יותר טוב, גם פיזית וגם נפשית! וההורמונים האלו שמשתוללים- כמו שהם גורמים לעצב ובכי וכאבים, ככה גם פתאום יכולה להתחלף לך ההרגשה, למרות שעכשיו נראה לך שאין סיכוי...

אולי תנסי בינתיים לקרוא/ לראות סרט/ שמישהו יקנה לך משהו טעים לאכול..וכמובן תקחי משככי כאבים (שהאמת לא מאוד עוזרים לכאבים הנוראיים בחזה ובכל הגוף..)

חיבוק גדול גדול!!רק תדעי שזה נורמלי ויעבור בקרוב בעזרת ה'!מזל טוב! 

שולחת לך כוחות, חיבוקים וחיזוקים מרחוק.

תשלבי תמ"ל, ויש מצב , לא לכתחילה כמובן, גם להפסיק אם קשה לך כל כך...

זה קשה עם תאומים..

אל תהרגי את עצמך ...

הנקה זה חשוב ובריא, וצריך להניק, כל עוד לא רע לאמא נפשית.

אם האמא סובלת, עייפה, עצבנית, כאובה וכו'...

זה לא לטובתם של התינוקות הקטנים. 

אם לאמא טוב עם זה ברור שכן,

או שאם סביר להניח שעוד מעט יהיה יותר טוב

אז לא לוותר...

אבל אם לא, אז לא בכל מחיר.

לי היה אסור להניק למרות שמאוד מאוד רציתי,

והתינוקת שלי, היום בת שנתיים, הייתה עם סימילאק מהלידה, 

היא בקושי הייתה חולה, על פחות מיד אחת, פשוטו כמשמעו, אפשר לספור את הפעמים שהיה לה משהו

מאז שהיא נולדה, כולל חום אחרי חיסון והצטננויות קלות של חורף. 

היא התפתחה מדהים, מגיל קטן מאוד ראינו שהיא חזקה פיזית,

היא תקשרה מגיל פיצפון, אמרה מילים ראשונות מוקדם מאוד מאוד,

והיא ממש ילדה זורחת ומלאת חיוניות ובריאות.

וראיתי ילדים שינקו והיו כל שבוע חולים.

ככה שזה לא אומר...

היום התמ"לים באיכות גבוהה הרבה יותר מפעם.

וברור שלהפסיק את ההנקה זה בדיעבד גמור... אבל זו אופציה אם זה ייטיב איתך.

תעשי מה שמרגיע אותך וטוב לך.

עוד מעט כשההורמונים ירגעו יהיה לך יותר טוב..

אני אחרי הלידה הייתי משוגעת לגמרי...

ואני אדם רגוע יחסית.

פלורויטל - יקר אבל מעולה, שבעלך יקנה בחנת טבע (צריך לשמור בקירור)

ממש מזדהה עם הכאבים והעייפות, גם אני הייתי ככה ובכיתי לבעלי שאני רוצה כבר הבייתה כי בבי"ח לא יכולתי לישון.

בסוף זה עובר.....

קחי משככי כאבים (נוזלי משפיע מהר יותר מכדורים, אבל לפחות זמן)

אני בעד הנקה, אבל אם את סובלת ולא מצליחה להירדם אז אפשר פעם פעמיים ביום תחליפים, ואם את צריכה תשאבי

דבר ראשון, ההורמונים האלה נורמלים אחרי הלידה.. (יום שלישי אחרי לידה? בד"כ אז הם מתפרצים..)

דבר שני- תבקשי עזרה!! את לא חייבת להניק אותם כל שעתיים וחצי! את יכולה לבקש שיאכילו אותם בתינוקיה.
(אני עמדתי על זה בתוקף גם כשהן "רוקנו" את התינוקיה מכל התינוקות.. הודעתי להם שאני לא מסוגלת להיות עם התינוק ולכן שידאגו לו.. והיה לי לילה שלם לישון..הגוף זקוק לזה!)

לגבי ההנקה- תחשבי עד כמה חשוב לך להניק, אם כן, תנסי להשיג יועצת הנקה נחמדה שתבוא לעזור לך (דרך הבי"ח או בפרטי), בנתיים תוכלי לשאוב לפעמים אם יש גודש.
אם את רוצה לייבש את החלב, שמים עלי כרוב על החזה.
בשביל להוריד מהגודש רק מרוקנים מעט כשכואב (וזה כואב ...)

ועזרה בשבילך- יש לך מי שיעזור? בעל, אחות, אמא? תבקשי פינוקים, תבקשי שעות שינה..

אענה לך מניסיוני, כאם לתאומים.

התאומים שלי נולדו בשבוע 34 והיו בפגייה, ולכן קיבלו בקבוקים בהתחלה, עד שידעו לינוק. כל הזמן שהיו בפגייה הם ינקו ושתו מבקבוק לסירוגין. כשעזבו את בית החולים - בתחילה רק ינקו, ובגיל חודשיים בערך התחלתי לשלב בקבוקי תמ"ל.

להניק תאומים זה קשה! המלצתי,  מלבד התייעצות עם יועצת הנקה טובה - לשלב בקבוקי תמ"ל. ולא משנה מה יגידו לך.

לגבי האשפוז - מבינה אותך. אני הייתי אחרי קיסרי, ולכן יותר זמן בביה"ח. אך דווקא שמחתי, כי כל יום שהייתי מאושפזת אומר שאני קרובה לקטנים שבפגייה, ולא צריכה לנסוע אליהם. (ב"ה, בסוף הם היו מאושפזים רק שבוע וחצי).

תרשי לעצמך להיות מצוברחת, להרגיש חוסר כוח וחולשה. אני מקווה שיש לך איפה לנוח לאחר שתחזרי מבית-החולים, ושיש מי שיהיה איתך ועם התאומים ויעזור לך בתקופה הקרובה, שאין מה לעשות - קשה.

שוב מזל טוב ונחת!

לא צריך ללדת תאומים כדי להתחבר להרגשה... זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול (לידה ראשונה לפני כמעט 8 שנים...)

מתחברת לכל העצות (יועצת הנקה, להיעזר בקרובים וכו') אבל צריך לקחת נשימה עמוקה ולדעת שאת בתחילתו של מסע של להפוך להורה. ההתחלה באמת קשה! ההורמונים, החולשה, חוסר השינה, מצבי הרוח, הכאבים. זה בעז"ה ישתפר, אבל לא מחר בבוקר. צריך להבין שכרגע זו המציאות, להתאזר בסבלנות עד שהגוף שלך מתחיל להתאזן ולהתחזק והמתוקים מתחילים להסתגל, ובינתיים ללכת על קטן - אני למשל למדתי בלידה השלישית שלי להתאפר בבי"ח, גם כשמרגישה בטטה, או למשל להזמין עיסוי לרגליים, לשים לעצמך מוזיקה שאת אוהבת (סוף סוף מותר...) שוב, גם כשממש 'נחס' לך ולא בא לך.

ולזכור שיום אחד תחזרי לעצמך. לשמחה, לנוחות עם הגוף. כולנו היינן שם...

מברכת אותך בהחלמה קלה - גוף ונפש ובסבלנות.

קבלת משימה כפולה ומכופלת

נראה לי ששווה להיות בהשגחה אם באמת אין לך כוח כמו שאת אומרת.

נסי לדבר בטלפון גם אם חברות אחרות וקרובי משפחה נוספים.

אולי אפשר לקבל כדורי ברזל אחרים שאת יודעת מההריון שיותר טובים לך.

אני השתחררתי פעם עם המוגובין נמוך מאוד- 7.6. צריך להקפיד על הברזל, ועל שתיה ואכילה מספיקים, כדי לעזור לפחות התעלפויות.

גם לא לעבור משכיבה לעמידה במהירות, אלא לשבת קודם עד שמרגישים בטוח

דבר נוסף עם את מרגישה שאין לך כוח תתישבי מיד גם אם זה באמצע המסדרון, שלא תיפלי.

לדעתי בטיפול בתאומים חייבים עזרה של הבעל, וגם של כל מי שיכול עוד לעזור

ולכן עדיף כמו שכתבו שילוב של בקבוקים.

לגבי ההנקה בהתחלה אין מספיק חלב, אז הם מוצצים המון, אח"כ כשיש יותר מדי, אולי קשה להם לתפוש, וכדאי להוציא קצת ביד

כדי שיהיה להם נוח לתפוש טוב. כדאי לתת מוצץ עם צריך להרגיע אותם, כדי שלא יהיה לך גודש.

תתיעצי עוד גם פה בפורום בשאלות ספציפיות, כולן ישמחו לעזור.

קבלת מתנה כפולה ואותו ה' שנתן לך אותן יהיה בעזרת ה' בעזרך!!

לא ילדתי תאומים אבל חלק ממה שאת מתארת עברתי בלידתי את

 בתי הראשונה, זה כואב גם למעלה וגם למטה וגם הצירים לכווץ את הרחם וגם

חולשה. הכל יחד גורם לעצבות עד בכי!!

טיפים:

* נסי לבקש שיתנו לך וונופר/ברזל דרך הווריד (אפילו שקבלת בלידה בקשי עוד) אחרת

לגמרי מרגישים לאחר מכן.

ובקשי להמשך וונופר גם לאחר צאתך מבית הרפואה בקופתהחולים לה את שייכת

(בבית רפואה מקבלים מנה אחת או שתיים לא יותר מזה וניתן לקבל עוד דרך הקופה).

* לי עזר מאוד לבקש מאחיות בחדר תינוקות שבלילה מ12:00 עד :00 8 בבוקר

להאכיל את התינוקת בתמ"ל. דבר שעזר לי לישון לילה שלם בשקט ולהתאושש

בבוקר למחרת ליום חדש נסי אולי גם כן.

* נסי כמו שכתבה אחת מעלי לקחת כדורים להפחתת כאב כמו אופתלגין (לי עזר במקרה

ספציפי אחר להרגיש אחרת לגמרי אחרי כדור כזה! היה זה אקמול...) מקווה שלא יזיק אם תנסי זאת!!

* בקשי כל הזמן שישלחו לך את הילדים ולא שאת תצטרכי לקום ולקחתם וגם כדי להחזיר בקשי מן הסייעת או אחות להחזיר וקומי מהמיטה רק לשירותים וכו' דבר שגם יאושש אותך קצת.

מאחלת לך מכל הלב שהרגשתך תתשתפר ותרגישי הרבה יותר טוב מאז שכתבת וגם אח"כ

רפואה שלימה ומהירה! ובמהרה תראי גם את הנחת הזורח משתי תאומים מדהימים!!

מבחוץ ולא מדריכת הנקה כמו שבד"כ יש בבי"ח. זה יכול לשפר את ההרגשה שלך וגם את ההנקה בטוח! (אשמח להמליץ לך אם את באיזור המרכז)

עוד דבר שאני ממליצה שמישהו תמיד יהיה איתך-בעלך, אמא, אחות, גיסה ואפילו מישהי בתשלום (דולה פוסט-פארטום/בחורה צעירה) כדי שלא תרגישי את הלבד הכל כך טבעי ומוכר הזה אחרי לידה ושיעזרו לך עם כל התזוזות מכאן ולשם.

בהצלחה וחיבוק גדול

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

אין שאלה בכלל.

אז תחליפי פעם בשנה שטיח. (לכבוד החגים או לכבוד פסח…)

במה לבחור מבין השלושה? תלוי בצבעים של הסלון, ריהוט, וילונות, רצפה …

זה רק הסיגנון

והעניין כאן הוא לא כלכלי😅

זה יותר בעניין שמבחינתי ניקיון זה יומיומי ולא שנתי כלומר הליכלוך בשטיח אני מניחה שייצבר הרבה לפני שיעבור שנה ולכן שאלתי בנות עם ניסיון

אלא באופן שוטף, כמעט יומיומי, תלוי בלכלוך.  

באופן טבעי, אחרי שעוברת שנה, עם כל הניקיונות והתחזוקה, נשארים כתמים שעם הזמן לא יורדים, וגם נהיה דהוי. וצריך להחליף שטיח שכבר לא נראה יפה. לזה התכוונתי להחליף כל שנה.  

(לי בגלל זה אין שטיח בבית)

לא ניסיתי בעצמי אותם, אבל הם כביסים.

בכל מקרה , קחי בחשבון שכל שטיח שהוא ממש ארוג (קש, שאגי וכו)- יהיה קשה לשלוף את השערות והלכלוכים שנצברים בין החריצים.

דווקא עדיף שטיח שמבחינת בד הוא קלאסי כזה (כמו של הסבתות שלנו? יש מלא עיצובים היום, ממש לא רק פרסי)

ואז פחות יש איפה.

עוד שיקול- אם את קונה שטיח בהיר יחסית, אז תקני כזה שגם אם הוא קצת מתלכלך הוא יהיה סבבה. (נניח אפור בהיר שהופך לקצת יותר כהה? יאללה מי ישים לב. או אם בהיר ואבסטרקטי כזה אז לא ככ רואים גם לכלוכים ספציפיים כמו גואש רחמנא ליצלן)

לא מתאים לי לעיצוב של הבית..הסתכלתי בפנדה

אם כבר שטיח אז בסיגנון של הקש שצירפתי

וחמישי.

מכאלה שאני מכירה באופן אישי..

בכל אופן כאחת שחשוב לה ניקיון, לדעתי שטיח זה עוד דבר שצובר לכלוך ופחות מומלץ למי שמפריע לה..

לכן אני לא אשים שטיח בבית, בשביל מה?!

אבל זה אפשרי רק בקיץ

מה כולן או מוותרות על שטיח או לא מנקות או כל היום מנקות🤦‍♀️

ניקוי יסודי לשטיח עם חומרי ניקוי ושואב ידני פעם בכמה חודשים

רובוט פשוט ולא מתוחכם. 

גם לנו יציאה לחצר מהסלון. (אין בוץ בחצר. רחבה מרוצפת קרמיקה, ודשא). 

יש לי תדגם של הרובוט הזה את אחד הדגמים היקרים והמתקדמים..הוא ממש לא עומד בסטנדרט ניקיון שלי ובגלל זה לרוב הוא פשוט לא עןבד🙈

אבל את מעודדת אותי שיש לך חצר והשטיח עדיין סביר

כל כמה זמן את מרימה ומנקה מתחת וכל זה?

היה לי אחד חמוד מאיקאה אבל העפתי אותו

אין לי כח לתחזק 

מתאים לך לשתף בשיגרת הניקיון שלך?

בא לי ללמוד קצת מהמומחיות😅

אני פשוט אדם נקי מטבעו כלומר זה פחות שגרה זה יותר אם יד ליכלוך אני מנקה כי אני אוהבת שנקי..אבל אני ארשום לך את הבגדול שלי אולי יהיו גדולות וטובות ממני שיתנו שיפורים

ביום יום:

שטיפת כלים ואחכ אקנומיקה בכיורים גם שומר על ניקיון וגם על ריח טוב קבוע

ניקוי השיש עם גל אורנים ואז מעבירה מגב שיש ומגבון לייבוש

פח כל פעם שאני מחליפה שקית אני משפריצה גל אורנים ומעבירה ניגוב עם מגבון וככה אף פעם אין ריח בפח והוא תמיד נקי

שירותים אני מנקה כל פעם שמתלכלך (כלומר נניח ילד היה בשירותים פשוט מנקה 2 דק אחריו וככה תמיד נקי) משפריצה אקנומיקה בתוך האסלה ובכל החיצוני שזה המושב הגב וכו דטול או גל אורנים ומנגבת עם מגבון

כיור אמבטיה אחרי ציחצוח שיניים שמה אקנומיקה (שפריצר הכי קל)

בסוף כל יום שוטפת עם שואב שוטף מעבירה ניגוב משטחים (כאמור שיש ושולחן וגז עם גל אורנים או עם מסיר שומנים לגב במידה ויש ליכלוך כבד ) ומשפריצה על הכיסאות עם חומר לניקוי חולנות ומעבירה מגבון שיהיה נקי

בימים שאין לי כוח לשטוף אני מפעילה שוטף שואב רובוטי..

חוץ מזה כל פעם שנערם אבק על עציצים שזה בערך פעם בחודש אני שוטפת אותם (עציצי פלסטיק) וחלונות מבחוץ עם צינור גם משו כמו פעם בחודש וחצי

בקיץ אני מנקה גם את הספה והכיסאות עם השואב מים..בחורף פחות כי זה לא מתייבש ככ

זהו בגדול..

אלא אם כן זה שטיח שאפשר לכבס ואז פשוט מכבסים פעם בשבוע.

אני מעדיפה בכלל לא כי זה צובר אבק גם תוך יום וגם כי השטיח בדרך כלל נראה לא משהו אחרי כמה כביסות.

זה היה ממש נח.

בכללי אני נגד שטיחים כי אין לי כח לתחזוקה

אז היה לי בשביל תינוק שהתחיל לזחול והיה קר על הרצפה ובגלל שהיה פולט היה צריך לכבס בתדירות די גבוהה.

הגיוני שנהייתה לו שם דלקת

במיוחד אם את רואה שם נפיחות

חיבוק

מבאס ממש

אבל אם נהיה זיהום בשן זה יכול להיות מזה

צריך לבדוק אם צריך אנטיביוטיקה

אבל האמת שלא נתקלתי בחום עם דלקת

אולי זה התחבר 🤦

אבל אם זה הגיע למצב של חום כנראה שיש זיהום

שמצריך אנטיביוטיקה

דלקת בדרך כלל מגיעה עם חום... 

שלו לצערי הרב

והקודמים לא היו עם חום

הג'יפיטי ישר אומר ללכת למיון 😂

קבעתי תור לרופא אונליין נראה מה יגיד

לבן שלי גם היה והיה חייב אנטיביוטיקה דחוף

ורק אחרי זה לטפל בשיניים ואצלו היה חייב עקירות בגלל זה

אל תזניחי זה היה ארוע קצת מסוכן כי הזיהום עלול לפגוע במח חו''ש

הבן שלי גם העלה חום מאד גבוה בעקבות זיהום בשן

יש צורך באנטיביוטיקה 

הבן שלי העלה חום קרוב ל40 .

פלוס התנפחה לו השפה בקטע נוראי

קיבלנו דרך הפה.

ברוך השם התאזן וטופל בהמשך בטשטוש עמוק

לדבר איתו על מה שהוא חווה, כלומר

שמת לב שתמיד בבוקר אנחנו כועסים עליךהרבה? ושהרבה פעמים חברים כועסים ש....?

בגלל זה רצינו ללכת לרופא שישאל אותך הרבה שאלות ויחשוב איך עוד אנחנו יכולים לעזור לך

כשעשיתי לילד אבחון קשב

וגם כשהוא מקבל טיפול תרופתי

אני מדברת איתו על זה בצורה ברורה וגלויה

משתמשת במונחים המקצועיים

אין בושה בשום אבחון

גם ילד מאוד מאוד חכם ומודע, קצת יותר קטן.

לא הכנו אותו הרבה מדי זמן מראש למרות שזה היה במחשבות שלנו כמה שבועות לפני כן. אמרנו לו יום או יומיים לפני שביום הזה הוא יסע עם אמא ואבא ויפגוש רופאים שישחקו איתו וידברו איתו ועם אמא ואבא.

זה היה הכנה ממש מספיקה בשבילו.

מה שכן, כדאי לדאוג שמדברים איתכם עליו בתשאול ומוסרים לכם את תוצאות האבחון שהוא לא יהיה נוכח וזה לא יהיה מעל הראש שלו אלא שהוא יהיה בחדר אחר או שיזמינו אתכם בנפרד בלעדיו. 

יש שאלה אחרת, איך מתווכים לילד את האבחנה שהוא קיבל. את זה את מוזמנת לשאול אם הוא יקבל אבחנה 

מעל גיל שש צריך לפנות לבריאות הנפש של הקופה לפסיכיאטר

הוא מפנה לפסיכולוג אם רואה צורך

זה לפחות היה התהליך אצלינו

בכללית עד גיל 9 פונים להתפתחות הילד, והאבחון נעשה אצל פסיכולוג ובהמשך אצל רופא התפתחות.

לפותחת - למיטב ידיעתי האבחון העיקרי לתקשורת נעשה אצל פסיכולוג שמומחה לזה, ואחר כך מוסיפים אבחון אצל פסיכיאטר או אצל רופא התפתחות.

אם את רוצה ללכת בפרטי, אז הכי ממליצה על דינה זלזניק בירושלים.

בכל אופן, מה מסבירים לילד:

"אנחנו רואים שיש לך כמה קשיים בכמה נקודות (מפרטים), ושיש כמה דברים שאתה חזק בהם במיוחד (ומפרטים). אנחנו רוצים ללכת איתך לאישה נחמדה שתדבר איתך ותשחק איתך בכל מיני משחקים, ותוך כדי היא תוכל להבין למה יש לך את הדברים המיוחדים שיש לך."

לתווך לו את זה כמשהו נחמד מצד אחד וכמשהו נצרך מצד שני.

בע"ה שתראו ברכה ממנו!

אם בסוף האבחון יוצא חיובי, אז זה שווה את התוספת הגדולה במחיר (אפילו במובן הכלכלי, שהרי מתחילים לקבל קצבת נכות מוקדם יותר)

שלא בעזרת הקופה.

אני טועה? 

היום ביטוח לאומי עושה בעיות עם האבחונים הפרטיים...

עדיף ללכת דרך הקופה, ואם אין תורים קרובים ללכת דרך מכונים גדולים ומוכרים, כאלה שעובדים בהסדר עם חלק מהקופות-גם אם צריך ללכת בפרטי, כדי להקל על התהליך מול ביטוח לאומי, גם אם זה אומר לנסוע קצת רחוק או לחכות קצת יותר

תמיד יכולים לפנות גם גברים שמתחזים לנשים או נשים עם שריטות.

וזה נכון לשני הצדדים.

התייעצות כללית

תודה

בשניהם צריך להזהר.

להקשיב לאזהרה הזאת ולהתייחס לזה בכובד ראש.

היו מקרים שהיו נראים נורמטיביים לחלוטין ולקח זמן רב עש שהבינו שיש גאן בעיה

ובנות נפגעו.

לא סתם יעל מאד מזהירה על כך.

בהצלחה רבה לך.

ממליצה על ליאורה בוקסנבוים

ועדיין, פניה באישי בנושא אינטימי עלולה להגיע למחוזות לא נעימים. וגם אם את תדעי לעצור או להתעלם, לא כולם יודעים/ לא נעים להם.

ועוד דבר- אנשים שכותבים פה הרבה, בסוף מרגישים "חברים", והרבה פעמים הזהירות נשחקת. ולמרות שאני מניחה שרובינו פה אנשים טובים, יש כאלה שלא.

אנחנו לא יודעות מי את.

אלו שפונות אלייך לא יודעות מי את.

את לא יודעת מי אלו שפונות אלייך.

אז מזהירות את כולן, אותך ואת האחרות - במיוחד בנושאים כאלו צריך זהירות מוגברת.

ומזכירה שאתן אף פעם לא צריכות להמשיך בשיחה אם משהו מרגיש לכן לא נעים או לא בטוח. גם אם זה לא משהו בעייתי באופן מובהק.

וממליצה לדווח לנו על כל דבר חשוד. (עצם זה שאנחנו מקבלות ואוספות את הדיווחים מכל אחת שיש לה סימן שאלה, מאפשר לנו לזהות בצורה יותר ברורה ניקים חשודים/בעייתיים).

אני לא מכירה, מקפיצה ובהצלחה

על לימור טורקל. מקבלת באריאל, אם רלוונטי

לק"י

ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.

אבל זה לא היה בילוי לשעות.

כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.

לק"י

מה שהבנתי שאת שואלת לא על להסתובב רגלית עם תינוק, אלא להיות איתו מחוץ לבית.

וזה משהו שאני עושה לפי החשק שלי.

היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו

גיליתי שזה דווקא לא נורא

מלבישים טוב ויוצאים

מגיל שבוע טיילתי בשכונה

מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות

פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים  שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.

ספגתי מבטי הלם.

לא אכפת לי

מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.

לכולם שלום.  

שניה אחרי לידה...

אני העזתי לצאת שבוע אחרי לקניון וכמעט נפלתי שם, ראיתי שחור...

קיצור לא מומלץ 

אבל אני גם לא ממש בכוחות..

כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..

היה לי בגיל 4 ימים לטרם

בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה

בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.

זה מה שאני זוכרת...

אהה נזכרתי גם

בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,

הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם

זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.

אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים. 

אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים 

שאני בבית אז אני יכולה לשבת לנוח, בקניון רק הולכים

לסידורים אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה לדחות, לביקורים בקרב משפחה קרובה שאפשר לרבוץ גם בגיל כמה ימים.

נראה לי הכי מוקדם היה בגיל 10 ימים לברית של אחיין אחר, כמובן לא כולל יציאות לטיפת חלב, מעקב צהבת וכו

הייתי מאד מסוחררת. וככל שזזתי הדימום התגבר...

אבל יש נשים שחייבות לצאת בשביל לחזור לעצמן.

מבחינת הבייבי-

אני באופן אישי מעדיפה לא להוציא תינוק עד גיל חודש מהבית

לא יודעת להסביר למה, ככה מקובלני מבית אמא....

גם יש כ"כ הרבה מחלות שמסתובבות, נכון שנעים עכשיו אבל עדיין חורף ופחות מאוורר וכו'

אבל שוב- אם לך זה טוב, תצאי!

לא משנה מה טוב ונכון בעיני האחרת

ומזל טוב יקרה

גידול קל בבריאות ובשמחה

בחמישה חודשים....

נולדה בדצמבר אז היה קר לפני וגם סתם לא היה כל כך כוח להתארגן וכו עד שקלטתי שהחופשת לידה מסתיימת בלי שניצלתי אותה בכלל חחח

כשהרגשתי שיוצאות לי קרניים

אבל יציאה קצרה ובלי הרבה מאמץ

בגלל החולשה שלי לא בגלל הבייבי

זה באמת לא פשוט כשהסביבה לא מבינה את ההתמודדות ומקשה עליה.

צודקת שצריך תמיד לדון לכך זכות לדעת שלא הכל אנחנו יודעים...

(מוסיפה בסוגריים, שלפעמים שיתוף של אחרים יכול לעזור. זה לא קל, וצריך למצוא את הדרך לעשות את זה. אבל לפעמים זה ממש יכול להקל, גם עליכם וגם על הסביבה).

בדרך כלל האנשים שממהרים לשפוט אחרים יהיו האחרונים שאני ארצה לשתף

מבינה אותך גם אני אמא לילד מיוחד יודעת על מה את מדברת בדיוק

לא יכולה לשמוע תלונות על ילדים

לא יכולה לשמוע צעקות על ילדים

לא יכולה לשמוע שקשה לכם עם הילדים

בואו תתחלפו איתי יום אחד....

גם לנו יש ילדים עם נכות שקופה.

אנחנו משתפים כל מי שרק אפשר בזה, כדי שבאמת לא יסתכלו בעין רעה עליהם אם יתנהגו שלא כמצופה מבני גילם...

שייך לשתף את השכנים במה שיש לילד?

בכל אופן, לימוד הזכות שלך מרגש ונוגע... אשרייך❤️

נשמע ממש לא נעים...

הרגעים האלה מזכירים לי לדון לכך זכות לא רק ילדים של אחרים אלא באופן כללי על החיים, להבין שאני לא יודעת כלום פשוט ולא לשפוט.

קשה לזכור תמיד, אבל זה מנער מידי פעם . ❤️

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)

עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.

אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).

לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.

קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.

שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?

אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)