בס"ד
שבוע טוב,לקראת הימים שבאים שהם הכנה לראש השנה(הסיכום הכללי של המעשים שלנו),זמן שבוחנים בו את מה שעשינו לעומת מה שציפינו,וזמן לחשבון נפש שלנו כעם,ושל כל אחד ואחת בפרט. אם לגעת בנקודה הישירה,אז יש כאלו שחושבים שאם נבנה את הארץ וניישב אותה,או שנלחם בערבים ובשונאינו,אז נקרב את הגאולה. זה הכל הבל ורעות רוח,בשביל לבנות הקב"ה לא צריך אותנו,יש לו מספיק פועלי בניין,בשביל לבנות וליישב את הארץ לא צריך גבורה,לא צריך תושיה, לא צריך מעלות יחודיות,אנשים לפעמים מחפשים את הדרך הקלה, כל אחד ואחד מאיתנו צריך לתקן את הפגמים הנפשים שבו,את הלב שלו,את המעשים שלו.
מספרים על אור החיים הקדוש רבי חיים בן עטר, שאחת המטרות שהוא הציב לעצמו זה להביא את המשיח,אומר על הבעש"ט הקדוש שהוא היה ראוי להיות משיח רק שהדור לא היה זכאי. ואחת הפעמים שאל אור החיים הקדוש את הקב"ה ריבונו של עולם למה המשיח מתעכב?למה אין גאולה? נגלו אליו בחלום ואמרו לו: 'אם יש עשרה אנשים בביה"כ שאוהבים זה את זה יבוא המשיח',
ואם בדורו של אור החיים הקדוש מה נאמר אנו?
ללמוד תורה זה חשוב מאוד,זה קיום העולם,מי שפורש מן התורה כפורש מן החיים,אבל התלמוד יפה כשהוא מביא לידי מעשה,
ישנם כאלו שאוהבים ללמוד הלכות בורר,הלכות טוחן,וכו' וכו', וכן דיני בציעת הפת,אבל הלב שלהם הוא רע,והוא רחוק מלהיות מושלם, רקובים משנאה לאחרים וכו',וטהרת הלב מהם והלאה...
ה' יעזור לנו,לתקן את המעשים,לכוון את הלבבות לאבינו שבשמיים,ונגאל גאולת עולם אמן.
