הוא לא עובר אצלך לבד?

(תמשיך את הסיפור, בתוך תוכן ההודעה, את מילת הסיום- שים בכותרת ההודעה שלך )

והצב היה גדול, גדול מאוד..

על גב הצב שכנו דרך קבע ארבעה פילים אפריקאיים עם אוזניים בינוניות ושני חיטים מטילי אימה שתומכים בכיפה ענקית עליה התנהלו חיי בני האנוש הקטנים והשוליים, יום אחד היה לילה והפיל הקטן מבינהם החליט שהוא רוצה לעוף, הפילים הגדולים ניסו להניאו מכך ואמרו שהם כאן מתוך סיבה ותכלית, אבל הפיל הקטן רק חזר והכריז

כמובן שהצהרותיו הגרנדיוזיות היו לתפארת ההצהרה בלבד, והפיל ידע היטב שהדבר נבצר ממנו, מפני שהיה כבול לגב-הצב (כלומר, לשריונו) בכוח קסם עתיק יומין שחזק ממנו. גם הפילים הגדולים חזרו על דברי המחאה שלהם רק לשם ההצגה. זה היה ריטואל קבוע שחזר על עצמו אחת לכמה אלפי שנים. בכל פעם

ובכל זאת למרות שהם לא ידעו זאת, משהו הפעם היה שונה.

מאות קילומטרים מעליהם בכפר נידח בין יער להר ילד קטן שמע אגדה על מדורה קסומה שמחזיקה את הקסם ששומר על העולם כמו שהוא, הילד שתיכנן להיות הכבאי הגדול בעולם דמיין בראשו איך הוא צועד עד למדורה, פורק מכתפו את כד המים, מטה את כדו פנימה והופך לכבאי הגדול היותר שהיה, היחיד שכיבה את מדורת שבע הגזרים הירוקים.

בניגוד לכל השאר שחלמו על לעשות את זה, הוא היה רציני.

ג'ון. שם סתמי מאוד עבור גיבור גדול כל-כך בעתידו. אולם עם זאת שם יאה לכבאי המכבד את עצמו. ג'ון לא הסתפק בחלומות בלבד, הוא החליט לצאת למסע. הוא בדיוק פתח את שער חצר ביתו, כאשר שמע את אמו מכריזה שארוחת הערב מוכנה. משימת הכבאות תיאלץ לחכות למחר, מפני שג'ון חייב היה להיכנס הביתה לאכול, להתרחץ

רגע לפני שהלך לישון הוא גלש עם יונת דואר לפורום האהוב עליו, עשרים צעירים מעל גיל, הוא ראה שבעצם השעה כל כך מוקדמת שאפילו שירשור מי ער רשמית עוד לא נפתח, -לעזאזל עם זה- הוא חשב לעצמו, מוצאי שבת עכשיו ואף אחד לא הולך לישון במוצאי שבת.

אז הוא פתח הודעה וזה לשונה:

 דרוש משחק/דיון/הצגת יחיד/אחר

להעביר את הזמן

תוצאות מעשיו היו הרות אסון, אך הוא עדיין לא ידע זאת. התגובה הראשונה שקיבל כללה משחק מילים סתמי ונבוב. התגובה השניה - צפנה בחובה גרעין מסוכן של קסם אפל. פיתוי חמקמק לענות בהמשך למסר התמים-לכאורה "פעם אחת היה צב"...  ג'ון המסכן, השיב בהודעה

איזשהו קישקוש עולם דמיוני בצורת כדור שבו הצבים שוחים בנהרות מזוהמים וסובלים מפרויקטי שיקום בינוניים.

הוא המשיך את הערב בחילופי תגובות מפגרות על העולם הזה

הכדור נכנס לחדר ולבש צורת ארנב קטן עם מעדר. "ראה נא את השירשור החדש", הוא אמר בקול עמוק שלא התאים לחזותו העדינה. "השירשור ההוא שווה פי כמה, אל"ף, הוא עם חרוזים. בי"ת, הוא חדש. גימ"ל, הוא נושא כותרת מכובדת. עבור אליו, כדאי לך!". ג'ון הנהן בהסכמה. "ואנא, אם לא קשה... הכנס שם אזכור של עבדך הנאמן", הוסיף הארנב בצניעות, לפני שנעלם בפרץ של אותו אור ירוק, יחד עם המעדר. ג'ון מיהר לעשות כאשר צווה, והחליט לא להמשיך להגיב יותר לשירשור הישן שאכן הדרדר עד מאוד. כך בא

אני רצחתי את השירשור.. |לוחשת|

בקול רם! |מאיים|

אני רצחתי את השרשור!! |מתוודה|

המתת חסד?

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה