לא ידעתי שיש אפשרות להעלות את הכמות שלהן בדרך טבעית.

אני גם אשמח לדעת!!

יש סיכוי להעלות את הטסיות.  ב"ה לא נזקקתי ולא ניסיתי את זה בעצמי. בהצלחה!

(מולסה זאת דבשה, סירופ סמיך כדבש, לטעמי טעים מאד, שניתן להשיג בחנויות טבע.)

להעלות טסיות בדרך אחרת?

הי, לא זה היה ממש מזמן, לפני שלוש וחצי שנים ובגלל זה אני לא זוכרת בכלל פרטים, גם לא מי הפנה אותי אליה, אבל אשמח ליצור קשר עם אמא שלך... אפנה אלייך... תודה רבה

אלייך באישי?

כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות, נוזל וטסיות. הטסיות אחראיות על קרישת הדם. כשיש מעט מדי טסיות, הדם עלול לא להתקרש טוב. במצב כזה חוששים לתת אפידורל.

בבדיקת דם זה מופיע תחת PLT

עם עבר של לידה סיוטית בלי אפידורל, ואני לא מוכנה לחזור על זה שוב....

א. הומאופתיה - הומאופתית אחת אמרה לי שהיא לא ממליצה על זה בהריון, אבל חברה שלי כן עשתה את זה והיא אמרה שהטסיות לא עולות, אבל גם לא יורדות.

ב. אני אוכלת מולסה - זה כמו דבש אבל יותר מתוק (ומתישהו כבר הופך למגעיל מרוב מתיקות....) שזה משהו מסוכר קנים, לא יודעת בדיוק. יש בחנויות טבע, 40 שח לקופסה בערך. תקני נטול גופרית. זה מעלה את הטסיות אבל לוקח לדעתי שבועיים עד שרואים השפעה. הרופאים באמת לא מכירים את זה משום מה.... ולא מבינים איך הטסיות פתאום עלו לי.

למרות שזה לא כזה טעים כדי מאוד, כי אם יש אחרי הלידה חתך בנרתיק הדם זורם לו וזורם וככה מאבדים מהפצע מללללללא דם כמו שהיה לי בלידה, הברזל יורד פלאים וצריך לקבל מנות דם ולוקח מלא זמן להתאושש מלידה,  לא מומולץ בכלל בכלל מנסיון.

לדעתי האישית כדאי להתחיל עם המולסה חודש וחצי - חודש לפני הלידה, כי אם מתחילים מוקדם מידי כבר נמאס לאכול מולסה, ואז כשבאמת צריך כבר לא אוכלים והטסיות ירדו שוב. א"א להחזיק מעמד בלאכול את זה כל ההריון. אלא אם כן פתאום יולדים לפני הזמן.

הר הצופים - הם מאוד דוחפים אפידורל ומנסים לשכנע יולדות לקחת אפידורל. ברמה של טסיות של 80 לא נתנו לי אפידורל, גם 90 אני חושבת שלא כי המרדימים לא מוכנים. וגם אם יסכימו - אל תסכימי ברמה של 80-90 לקבל אפידורל כי זה מסוכן. 95 מן הסתם כן יתנו לדעתי.

בקיצור - מולסה והרבה...

שעשוי מקנים, אבל יותר מתוק מדבש. קונים בחנויות טבע (לקנות נטול גופרית). מעלה את הסטיות. תקראי את האנונימי שמעלייך, היא מפרטת

אקנה מולסה... בלי לדעת אפילו מה זה... כמה צריך לאכול מזה ביום? ואם זה מתוק מידי , אני גם ככה סובלת קשה מאוד מצרבות בהריון, שאפילו טאמס לא עוזר...

אבל מותר בוודאות לאכול את זה בהריון?

ולגבי הר הצופים, אם גם שם לא כל רופא נותן אפידורל עם קצת מעל 80 טסיות, אז אני חייבת להעלות אותן עד ללידה באופן דרסטי....וכנראה ללכת למוכר לי- שערי צדק...

בעזרת ה' נעשה ונצליח...

אני מערבבת מים פושרים עם קצת סודה לשתיה, שותה בבת אחת כי זה מגעיל לי, (לא לשכב אח"כ אלא לחכות )

במחילה מכבודכן, אח"כ יש גרפס אחד או יותר וכל הצרבת עוברת כלא היתה- עזר לי גם בצרבת שורפת במיוחד

ניסיתי ונראה לי עוזר

והמולסה לא גורמת לצרבות, לפחות אצלי. תאכלי כמה שאת יכולה, כמה שיותר - יותר מעלה. כמובן שכמות קטנה מאוד לא תשפיע כ"כ. בטוחה שאם תאכלי קופסה אחת בשבועיים בערך, אפילו 3, תוכלי להעלות אותם עד ל-100 ולקחת אפידורל, ואז כבר לא משנה איפה תלדי

גם אני מצטרפת...

בשתי הלידות הקודמות היה לי באזור 60-70 בלידה, ואכן לא קיבלתי אפידורל.

ובאמת עד עכשיו לא שמעתי על אף דרך להעלות את הטסיות.

אני כרגע עוד קצת רחוקה מהלידה, אשמח שתעדכנו אם זה אכן עוזר..

מנסיון אישי

שווה לנסות

זה עלה לה ממש ברגע האחרון, פשוט נס

וזה היה מרדים ספציפי ומאד מקצועי שהסכים לקחת את הסיכון...

והם שכנעו את כל הנשים סביבי כולל אותי לקחת אפידורל, רק שהטסיות הנמוכות לא איפשרו לי

לא כולם נגדינו כל הזמן. הגיוני לשכנע להימנע מאפידורל כדי למנוע סבל נוראי (ולדעתי מיותר) מהיולדת.. 

נכון, אפידורל זה לא טבעי.. אז מה??? אלפי נשים (מיילדת משע"צ אמרה לי ש- 70%) יולדות עם אפידורל, והכל בסדר!! כל הדרכים "להקל בצורה טבעית" לא מתקרבות אפילו להקלה של האפידורל (שגם היא לא מושלמת..).

אני אישית חושבת שב"ה שאנחנו חיות בדור שיש בו את האופציה הזאת ויכולות ללדת בשפיות בלי לחוות יסורים נוראים (יחסית..) ולצרוח עד אובדן השפיות..

בלידה שלי הייתי עם אפידורל, ובשלב האחרון לא נתנו לי להוסיף אפידורל (עם הכפתור..) כדי שאשתף פעולה בלחיצות.. וזה היה כ"כ כ"כ טראומתי ופשוט בלי השוואה לשלבים שהייתי עם אפידורל!!

לדעתי- ב"ה שהאופציה המבורכת הזאת קיימת. אני לא אומרת לקחת בכוח, אבל אם צריך- אז כן!!

אגב- שמעתי מחברה שלי שילדה בליניאדו עם אפידורל ושמעה צרחות מהחדר השני (של אישה שלא לקחה..) שהמיילדת אמרה לה שיש קטע של נשים לא לקחת אפידורל ואז ככה הלידה נראית, ושלחצות כביש זה יותר מסוכן..  אני חושבת שאם היה מקרה של נכות ח"ו או משהו בסגנון בגלל אפידורל זה היה עולה לחדשות, כולם היו שומעים מזה וזה לא היה כ"כ רווח בבתי חולים..

היא לא משהו טבעי. אז תוותרו עליה? בחיי....

לדעתי בדור בו נשים לוקחות את קללת הגבר שהיא הפרנסה, מותר להן לקחת בכיף משהו שיקל את קללת חוה.

מי שלא רוצה, שלא תיקח, אבל שלא תגרום לנשים שלוקחות להרגיש מטומטמות... 

לא לכולן מתאים מה שלאחרות, לחלק עדיף עם, לחלק עדיף בלי, ויש כאלה שלא יודעות מה עדיף להן אז בוחרות משיקולים שונים.

לא להגיד שזה טמטום לקחת, ולא להגיד שזה "קטע כזה" לא לקחת, כל אחת ושיקוליה.

אני אישית הלכתי לפי מה שאמא שלי החכמה עשתה, או במילותיה: "רציתי לראות איך אני עוברת לידה אחת בלי. כשראיתי שזה לא נורא המשכתי ככה..." (נו, טוב, גם הייתי בקורס הכנה ללידה פרטי של מישהי מאוד טבעית, שלא לחצה אבל הסבירה מאוד יפה את הגישות...) ואני עוד פחדנית בכאבים (וגם מחטים).

קיימים מקרים של פגיעות קשות בגלל אפידורל. אם אני לא טועה זה מופיע אפילו בטופס שצריך לחתום עליו לפני ההזרקה. זה לא סוד.

(אם מישהי רוצה אצרף קישור למקרה לדוגמה, סתם ככה אני לא רואה טעם בנפנוף במקרים המאוד-מאוד נדירים האלה. אבל אני גם לא רואה טעם בהכחשה שלהם.)

מבחינתי אם הייתי רוצה אפידורל, האחוז הקטנטן של סיכון לא היה שיקול בשבילי. אני כותבת רק כדי להעמיד דברים על דיוקם.

(מי יודע, אולי אני הייתי האישה שהחברה שלך שמעה אכן, "ככה הלידה נראית". שמחה מאוד שככה הלידות שלי נראות רק מצטערת על צרות העין של המיילדת שתיארת. אני אישית, אם באמצע לידה המיילדת הייתה אומרת לי משהו מלגלג על בחירה של יולדת אחרת בחדר ליד, לא משנה איזו בחירה ולמה, הייתי נפגעת מזה בעצמי וחשה רתיעה מאותה מיילדת.)

כתובים שם בערך אותם הפחדות ואיומים.

גם נורופן ואקמול הן תרופות מסוכנות עייני בעלון לצרכן ותשאלי את שירלי מרדר.

נראה לי שאת זו שהסכמת איתי שמי שלוקחת אקמול כשכואב לה הראש אמורה לקחת אפידורל כשכואבים לה צירי לידה - ויש סתם הפחדה מיותרת סביב נושא האפידורל...

אפידורל לא רק מעלה סיכון להסתבכויות כלליות כמו הרדמה,

אלא יכול לפגוע בתהליך עצמו של הלידה. גם בגלל חוסר התנועתיות שהוא מכתיב בד"כ.

אפידורל נותן לאישה להיות רגועה, וככה היא לא מתכווצת מכאבים. כשהיולדת רפויה הלידה יכולה להתקדם יותר, יש לאפידורל צדדים לכאן ולכאן

שני אסכים שמישהי "אמורה" לעשות משהו, כשההשפעה עליה בלבד? מאוד רחוקה ממני הדרך הזאת להציג את הדברים. נראה לי שאני לא אסכים גם אם תכתבי שמישהי אמורה לקחת אקמול כשכואב לה הראש מאוד, אם היא לקחה אקמול כשכאבה לה היד רק קצת הדרך שכל אחת בוחרת להתמודד עם כאב בכל מקרה ומקרה - זה שיקול רק שלה ועניינה הפרטי. גם איזה סיכון כל אחת מוכנה לקחת זה שיקול רק שלה. ואני - כמו שכתבתי - לא התערבתי בשרשור במקרה הזה אלא כדי להעמיד דברים על דיוקם, בתגובה למה שנכתב לפניי.

החזרתי לך בתגובה את הסיכונים של אקמול.

והסכמת איתי שזה באמת אותו דבר.

ושלכל כדור/טיפול רפואי הכי קטן יש רשימה של סיכונים כמו לאפידורל לפחות..

רק שלסיכוני האפידורל יש משום מה "יחסי ציבור"

צורת הניסוח "מי שלוקחת אקמול.." היתה צורת ניסוח מסקנתית שלי

ואכן הסכמתי שגם באקמול יש סיכונים (אם זה אותו דבר אין לי מושג, האמת היא שנראה לי שאקמול בטיחותי יותר, אבל באמת שאני לא יודעת, אני לא רופאה). בכל מקרה, נכון - בשניהם יש סיכונים.

ונראה לי שגם כתבתי שבאמת אני אישית משתדלת לצמצם את השימוש בשניהם למינימום ההכרחי, עניין של טעם אישי אבל אצל רופא שיניים, למשל, אני כן לוקחת הרדמה מקומית בלי שום התלבטות - שוב, זה הטעם שלי. יש לי גיסה שמעדיפה לעבור טיפולי שיניים בלי הרדמה (ובניגוד אליי, היא לוקחת טשטוש בלידות. איי, הסתבכנו...)

אני בספק אם באמת לאפידורל יש יותר "יחסי ציבור". כשאני מסתובבת באתר באופן טבעי אני פוגשת שם דיונים גם על אפידורל, גם על אקמול, גם על אנטיביוטיקה, גם על חיסונים... לא ראיתי שאחד מושמץ יותר מאחרים. אני לא מאמצת הכול, כמובן. טוב, אני כבר משעממת, כל פעם אני עושה סיבוב וחוזרת למשפט הזה - כל אחת ומה שמתאים לה.

(רגע, עוד הגיג: אולי על אפידורל יוצא לך לשמוע יותר כי באופן כללי לידות זה נושא שיחה מועדף אצל נשים )

שלנו....

והלידה יכולה להיות גם בלי צעקות וגם בלי אפידורל!

אישית, הקושי העיקרי שלי היה שניסו לשכנע אותי רק בגלל שלהם היה קשה לראות אותי ככה, מזל שבעלי היה שם..

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

כששמעתי יולדות צורחות מחדרים אחרים אמרתי שאין מצב שאני אצרח ככה, אבל כשכאב לי עד אימים היה מעולה בשבילי לצרוח ולא התביישתי מאף אחד...

מי שעוזר לה לצרוח - שתצרח, יש בזה משהו משחרר

במקום לצרוח שעזר לי עד שהאפידורל השפיע.  היא אמרה לי לשרוק את האות ש' בקול, ממש לנשוף החוצה חזק מבין השיניים.

ידעתי שזה מצחיק, הרגשתי מגוחכת לשרוק בקולי קולות, אבל ממש לא היה לי אכפת. אפילו לא ידעתי אם זה עוזר לי באמת, או רק נותן לי משהו להיתפס בו... זה ממש לא משנה. כל עוד זה עזר לי- סבבה!

לכן אני בעד שמי שלא לוקחת אפידורל, ועושה לה טוב לצרוח- שתצרח, שתצעק, למה לא???

פדיחות? ממש לא, עזבו, אתן בלידה ומותר לכן ונורמלי כל מה שיכול להקל עליכן.

בס"ד

ובעלי הצדיק ניחם אותי שהדציבלים מהחדרים הסמוכים היו גבוהים יותר=]=]

את יכולה להיות רגועה, לי לא היה אפידורל כי הטסיות נמוכות, וזאת שלידי קיבלה אפידורל בפתיחה 8 למרות שהיא חשבה שבפתיחה כזו כבר לא נותנים אפידורל.

אני אישית הרגשתי שזו הגישה שלהם בהר הצופים, ולא רק מיילדת אחת. מצד שני הם לא דוחפים זירוז סתם או לא מנתחים סתם.

הם מנסים לשדל את האישה לקחת אפידורל אבל לא עד כדי להחליט בשבילה - כל המיילדות שעברתי בלידה (והרבה, לידה ארוכה) הציעו לי הצעות (זירוז \ לפקוע מים \ טשטוש \ גז צחוק \ אמבטיה וכו') אבל נתנו לי את המקום שלי להחליט מה טוב לי בלי ללחוץ - שזה בעיני מאוד חשוב.

גם אותי ניסו לשכנע לקחת אפידורל (בשערי צדק)

וד"א, זה לא מצריך פחות מאמץ מהמיילדות, אולי פשוט קשה להן לראות אותה סובלת..

אני לא מעיזה לדמיין לידה בלי זה...

טוב לי זה ברור אפידורל .

אבל אולי זה ישתנה שאני אגיע לשלב יותר מתקדם אני עוד יומיים ב18.

ארוכה הדרך...

אני בהחלט ממליצה לקחת אפידורל.

בלידה ראשונה אין לך מדד נכון האם את יכולה לעמוד בלידה בלי אפידורל או לא. כי בד"כ היא שונה וארוכה משאר הלידות.

אני אישית לקחתי אפידורל בלידה ראשונה ובלידות אח"כ לא לקחתי

פעם אחת לא הציעו בכלל אפידורל, וגם לא רציתי

פעם אחת רציתי והמילדת ראתה שאני מתמודדת יפה ונסתה לשכנע אותי לחכות עם האפידורל ולא לקחת

פעם אחת ביקשתי והביאו מייד, אפילו שכבר לא היה צריך, האפידורל השפיע אחרי הלידה...

לא קיבלתי רושם שיש להם איזה התנהגות קבועה או איזה מדיניות בקשר לאפידורל,

כל פעם זה היה לפי האופי והדעה של המילדת.

1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.

ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

אומפרזול

מציל חיים

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד