רציתי לעשות לכולנו תזכורת בעניין, ולתת מקום לשתף את כולם במקרים דומים.
אני מתייחסת למצב שבו פעוטים עושים מעדי דובבות, לעיתים אף מסוכנים או מכעיסים, וכמה שקשה לנו להגיב בסבלנות, ולזכור שאפילו אם זאת הפעם המליון ושלוש שמעירים להם, אסור להתפרץ, חלילה,אלא לשמור על קור רוח ונחת. ולהמשיך בנחישות ובעקשנות להוות דוגמא אישית ולחנך בנעימות וללא כעס.
היום, למשל..מקרה שאפילו הצחיק אותי לא מעט..
הילדים (כולם בגילאי שנה עד שנה וחצי) סיימו לאכול, והכנסתי אותם למיטות לשנת צהריים. בזמן שניקיתי את שולחן האוכל (והקירות..והריצפה..) הם השתוללו ושיחקו זה עם זה בצווחות רמות. הגעתי וראיתי מהפיכה! הם הצליחו להפוך את המזרנים, לזרוק את השמיכות החוצה, ולעבור בין הלולים בדילוגים של קופים מיומנים. הם נידנדו את המיטות בפראות מצד לצד וצחקו כמו שרק ילדים יודעים לצחוק, מאושרים ומשוחררים.
החזרתי כל אחד למקומו, וסידרתי את המיטות אחת אחת תוך שאני אומרת "עכשיו זמן לישון, מספיק להשתולל. לשים ראש.ששש..." הילדים נרגעו מעט, ושניים אפילו נרדמו, ואחרי כמה דקות..שוב שמחה וששון!
הגעתי אליהם ואמרתי בפנים זועפות "אני מאוד כועסת, ככה לא מתנהגים. עכשיו הולכים לישון!" יש לציין שלא צעקתי ולא הרמתי את הכל, רק הראיתי סמכות. ובנחישות רבה השכבתי כל אחד במקומו..וחוזר חלילה.


